קמצן_קדוש כתב:היום בבית המדרש שמעתי כמה בחורי ישיבה (20+) שמתכננים בינם לבין עצמם "גיחה" לתפילות בקברי צדיקים באירופה.
בין יתר המקומות שאותם הם העלו כמקומות אופציונליים לתפילה, הציע אחד מהם שהם יסעו לבית הקברות בפראג שם ישנה חלקת הקבר של ה"דג שקרא שמע ישראל".
"כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים...".
עקביה כתב:או בסגנון אחר, האם על יציאה של יהודים מארץ הקודש לחו"ל כדי לפקוד קברים לא נכון לקרוא "כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים..."?
מה תאמר, הם משיגים ע"י כך התעלות רוחנית, והרי זה דומה ליוצא ע"מ ללמוד תורה. נו, אם הם מרגישים כך על ציונו של 'הדג המדבר' אז אדרבה, שיסעו לשם.
שמש כתב:דווקא אומרים שבדגים מתגלגלות נשמות צדיקים ולא חוטאים...
עזריאל ברגר כתב:עקביה כתב:יש איזשהו קשר בין הפסוק בתהלים לבין מה שכתבתי?
בוודאי. אולי חוץ מהמילה "שקר".
נ.ב. מעולם לא נסעתי לאומן, למרות שהייתי באוקראינה פעמיים. אבל סגנון דיבורך מתאים לסיפא של הפסוק "הדוברות על צדיק ... בגאווה ובוז".
חיימשה כתב:ואני הק' מוסיף שסגנון זה שזור בדברי הניק המדובר בכו''כ מקומות. זלזול בצדיקים, במסגרות החרדיות, ובכל מה שקשור לגדרים וסייגים של עם ישראל מאז ועד הנה, זהו הקו המוביל בהודעותיו.
עקביה כתב:אכן כתבתי משהו דומה על הנסיעה לאומן.
מי שחש התעלות רוחנית מתפילה על קברו של שייח מוסלמי שיעשה זאת, ומי שחש התעלות רוחנית מקריאת קוקוריקו ג"פ עם דמדומי חמה שיעשה זאת... למה לא?
איש גלילי כתב:אינני מבין מה ההתנפלות פה על הרב עקביה, הוא לא כתב מילה נגד מוהר"ן מברסלב, הוא כתב בציניות נגד העלייה ההמונית לקברו וזה בהחלט לגיטימי (יש גם בתוך ברסלב כאלה שהם נגד זה).
חיימשה כתב:רוב גדולי ישראל מתנגדים בחריפות לברסלב בכלל, כ"ש לענין הנסיעה לאומן.
חיימשה כתב:רוב גדולי ישראל מתנגדים בחריפות לברסלב בכלל, כ"ש לענין הנסיעה לאומן, ויש להאריך בזה הרבה.
קראקובער כתב:חיימשה כתב:רוב גדולי ישראל מתנגדים בחריפות לברסלב בכלל, כ"ש לענין הנסיעה לאומן, ויש להאריך בזה הרבה.
אולי ברובא שכבר ליתא קמן אבל היום כמעט שאין למעט כמה חצירות.
חייפענער כתב:למי שבכל זאת מוכן להבין שאלפי רבבות יהודים יראים ושלמים הם לא עדר פתאים, ננסה להסביר.
א. קורה שיהודי מרגיש שהוא צריך להקדיש זמן לתפילה חזקה מאד, מה שלפעמים קצת קשה לעשות כשנמצאים בתוך היומיום השוחק והטורד. לכן הרבה אנשים מוזילים מכספם הון רב, ומפליגים למרחקים למשך כמה ימים לארצות נכר (מקומות שהם מאד מאד מאד משמימים ומשעממים, תשאלו את מי שכבר היה), כך הם מצליחים להתנתק כליל מטרדותיהם, ויכולים לשקוע כליל בתפילה על העניינים שהם רוצים לפעול אצל הקב"ה. וכבר שמענו על הרבה תלמידי חכמים יראים ושלמים שהעידו שאכן בהיותם בארץ מרחקים, מוקדשים כל כולם לתפילה ותחנונים, זכו הם לחוש פתיחת הלב באופן יוצא מן הכלל, וכמובן שתפילות שכאלו בכוחן גם להמשיך ישועות גדולות.
ב. עוד נקודה במבט חסידי יותר.
כאשר אנו משתטחים על ציונו של צדיק, הרי שאנו מתקשרים ברמה מסוימת עם נשמתו, ומבקשים ממנה שתפעל עבורנו ישועה, (עי' במנחת יצחק איני זוכר היכן, שביאר זה אינו בכלל דורש אל המתים, כי אינו מבקש מהצדיק ישועה, אלא מבקש שיתחנן עבורנו).
או בדרגה נעלית יותר, בהשתטחות על ציונו של צדיק, האדם מתקשר לדרך שאותו הצדיק סלל, וכוחה של סוד ההשתטחות רב לחזק אותנו בהתדבקות בדרכי הצדיק הזה.
על כן מעדיפים החסידים לנסוע להשתטח על קברם של רבותיהם סוללי דרכי החסידות איש כדרכו, שם זוכים הם להתעלות מרובה ולחיזוק עצום בהליכה בדרכי ה' כפי שהורו אותם הצדיקים.
אכן הדברים עמוקים, וכנראה נשמעים מופשטים למי שלא התחנך לסוג הדיבורים הללו. אבל עכ"פ כתבתי זאת כדי לשבר את אוזני מי שכן רוצה לשמוע, שלא תמיד אנחנו החכמים הגדולים ביותר. וגם דברים שאנחנו לא מבינים והם נראים לנו שונים או משונים, יכול להיות שמונח בהם עומק רב, גם אם הוא אינו מקובל עלינו.
כמובן שאיני מתכוין לעניין האנדרטה של הדג...
ההוא גברא כתב:היום שמתי לב שהחסידים לשיטתם. כשם שהם משקיעים בהכנות לתפילה כדי שהתפילה תהיה בכוונה יותר אחרי הכנות מרובות, כך הם נוסעים לקברים רחוקים כי אחרי נסיעה קשה ושאר השקעות ועמל התפילה שם תהיה בכוונה יותר. .
אברהם ארנטרוי כתב:חייפענער כתב:למי שבכל זאת מוכן להבין שאלפי רבבות יהודים יראים ושלמים הם לא עדר פתאים, ננסה להסביר.
א. קורה שיהודי מרגיש שהוא צריך להקדיש זמן לתפילה חזקה מאד, מה שלפעמים קצת קשה לעשות כשנמצאים בתוך היומיום השוחק והטורד. לכן הרבה אנשים מוזילים מכספם הון רב, ומפליגים למרחקים למשך כמה ימים לארצות נכר (מקומות שהם מאד מאד מאד משמימים ומשעממים, תשאלו את מי שכבר היה), כך הם מצליחים להתנתק כליל מטרדותיהם, ויכולים לשקוע כליל בתפילה על העניינים שהם רוצים לפעול אצל הקב"ה. וכבר שמענו על הרבה תלמידי חכמים יראים ושלמים שהעידו שאכן בהיותם בארץ מרחקים, מוקדשים כל כולם לתפילה ותחנונים, זכו הם לחוש פתיחת הלב באופן יוצא מן הכלל, וכמובן שתפילות שכאלו בכוחן גם להמשיך ישועות גדולות.
ב. עוד נקודה במבט חסידי יותר.
כאשר אנו משתטחים על ציונו של צדיק, הרי שאנו מתקשרים ברמה מסוימת עם נשמתו, ומבקשים ממנה שתפעל עבורנו ישועה, (עי' במנחת יצחק איני זוכר היכן, שביאר זה אינו בכלל דורש אל המתים, כי אינו מבקש מהצדיק ישועה, אלא מבקש שיתחנן עבורנו).
או בדרגה נעלית יותר, בהשתטחות על ציונו של צדיק, האדם מתקשר לדרך שאותו הצדיק סלל, וכוחה של סוד ההשתטחות רב לחזק אותנו בהתדבקות בדרכי הצדיק הזה.
על כן מעדיפים החסידים לנסוע להשתטח על קברם של רבותיהם סוללי דרכי החסידות איש כדרכו, שם זוכים הם להתעלות מרובה ולחיזוק עצום בהליכה בדרכי ה' כפי שהורו אותם הצדיקים.
אכן הדברים עמוקים, וכנראה נשמעים מופשטים למי שלא התחנך לסוג הדיבורים הללו. אבל עכ"פ כתבתי זאת כדי לשבר את אוזני מי שכן רוצה לשמוע, שלא תמיד אנחנו החכמים הגדולים ביותר. וגם דברים שאנחנו לא מבינים והם נראים לנו שונים או משונים, יכול להיות שמונח בהם עומק רב, גם אם הוא אינו מקובל עלינו.
כמובן שאיני מתכוין לעניין האנדרטה של הדג...
האם איש לא שם על לב נטייה עמוקה של עדות החסידם בכלל וברסלב בפרט לדיבורים שהם בין ע"ז לסתם ליצנות, וכבר חקרו אם הפשט שר"נ עוזר לקב"ה בדברים גדולים או שבדברים הקטנים חבל להטריך את ר"נ.. השתגעתם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים