הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' יולי 28, 2019 8:34 pm
חריזה מימי נעוריי, וכבר כתבתיה במק''א בפורום לפני כמה שנים (טרם צאתו של פורום "אשירה נא לידידי" לאוויר העולם):
לקדושי פולין, צור מחצבת אבותיי.
על ורשא הבירה, בכיתי בכיה,
על פולין המדינה, קוננתי קינה.
על קדושי עליון, על מצוקי ארץ,
על גופם שנשחט, על דמם שזב בפרץ.
על גומלי חסדים, במסירות נפש,
על כבודם שחולל, נדרך כעפר וכרפש.
על 'אנשי תהילים', 'חברת ש"ס' ו'חברת משניות',
על הירצחם בדם קר, בידי פריצי החיות.
על קול הגמרא, שנדם והושבת,
על חילול חגיי, ימי מועד ושבת.
על בתי כנסיות, ועל בתי מדרשות,
על ילדי 'חדרים', ועל בני ישיבות.
על דמע וסבל, על כל יהודי,
שהוכה שהושפל, שנותר ערירי.
על צעירי הצאן, שנקטפו עודם באיבם,
על יסורי התופת, בהם יצאה נשמתם.
על שטיבלאך של 'גור', שבעה ועשרים-בוורשא בלבד,
על 'חובת התלמידים' ועל ר' דוד שפירא שנותר בדד.
על ר' מנחם זמבא-הגאון המופלא, מי יתן התמורה?
על נפוחי כפן ועל מוכי שידפון, על כל מיתה משונה.
על תלמידי חכמים, לטבח כמו צאן,
על תמימים וישרים- בכי לך ציון.
על עולם שחרב, על פולין של קדושה,
על אדמתה ספוגת דמם של אנשי מעלה.
על הדם והאש, על תמרות העשן,
על נוהמי בתחינה: 'הנה לא ינום ולא ישן'.
עליהם עליהם, תוגה בכי ויללה,
על פולין של תורה, לא תשוב עוד לקומתה.
......................................................
כאמור, את הנ"ל חרזתי בימי שחרותי. וזכורני שראיתי כן באיזהו מקומן שבווארשא קודם המלחמה היו 27 שטיבלאך של חסידי גור.
בעיניי הרי זה מספר נכבד מאד (כמה שטיבלאך של גור יש היום בב"ב או בירושלים?) ולכן אף ציינתי זאת בין בתרי החרוזים.
והנה, באשכול ב'משפחות סופרים' על ביהמ"ד של גור נכתב ע"י החכמים דפה ק"ק, שהמספר היה גדול בהרבה.