יחיד שלא תקע, ורוצה שיתקעו לו בשעה שמתפלל מוסף בלחש, על ידי שירמז לתוקע לתקוע, לא יפסיק, וכל שכן שאינו רשאי לתקוע בעצמו באמצע התפלה. ודי לו ששומע לפני התפלה או לאחריה, שלשים קולות, כי לא תקנו לשמוע תקיעות בתפלת מוסף אלא בצבור. ונכון שיתקעו ליחיד לפני שיתפלל תפלת מוסף. [ילקוט יוסף מועדים עמוד נד].
כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר
הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...
שלמה בן חיים כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר
הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...
זה לא חילול יום טוב, כי מדוקדק מדברי כמה ראשונים שמקיימים מצוה קיומית בכל תקיעה שתוקעים והאריך בזה הנצי"ב בכמה מקומות. ואם יהיה לי זמן אציין בהמשך את המקורות לכך. אך הדברים ידועים.
אבל לאחר שכבר גמרו כל מנין תקיעות אלו אין לתקוע עוד בחנם שהרי התקיעה היא אסורה ביו"ט מדברי סופרים ולא התירוהו אלא לצורך ... אבל לתקוע בחנם הוא זלזול יו"ט
שלמה בן חיים כתב:בחנם
שלמה בן חיים כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:לענ"ד הילקו"י לא מתכוון שלשים לאפוקי מאה אלא שלשים לפני או אחרי התפלה ולא בתוך התפלה. מה שכתב די לו היינו מדינא אבל אה"נ שמצד המנהג יש מקום ליותר
הבעיה היא שאם אין מקור ברור לתקיעות אלו - ה"ז חילול יו"ט...
זה לא חילול יום טוב, כי מדוקדק מדברי כמה ראשונים שמקיימים מצוה קיומית בכל תקיעה שתוקעים והאריך בזה הנצי"ב בכמה מקומות. ואם יהיה לי זמן אציין בהמשך את המקורות לכך. אך הדברים ידועים.
הנוהגים לתקוע בתקיעת סדרים רק תשר׳׳ת לכל סדר ואין בידם רק מ"ב קולות הם נוהגים לתקוע אחר התפלה עד תשלום מאה קולות
עזריאל ברגר כתב:יוסף בניהו כתב:יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים)
לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד
אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר שדי לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול
ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד (ואינו דומה לתקיעות על סדר הברכות שנתקן דוקא לציבור)
ואין לאסור מצד תקיעות שלא לצורך שכתב הרמ"א כי סוף סוף זה לצורך
אשמח לשמוע חוות דעת החברים
סברתי פעם שדין מאה קולות שייך דווקא על סדר התפילה וכיו"ב ואינו שייך ליחיד כלל.
וגברו עלי חברי בראיות (ממטה אפרים ומעוד מקורות (בני יששכר, רדב"ז ועוד) שאכן יש ענין לשמוע מאה קולות, ואפילו לאשה אפשר לתקוע מאה קולות.
והסכמתי עימם.
יוסף בניהו כתב:עזריאל ברגר כתב:יוסף בניהו כתב:יש לדון למי שנמצא בבידוד כמה קולות יתקע (במקרה שהוא יכול לתקוע, והוא לא מקשה על אחרים)
לכאורה הפוסקים כתבו שלחולה תוקעים שלושים וא"כ ה"ה לכל יחיד
אך יותר נראה לומר שהפוסקים באו לומר שדי לו בשלושים אבל אם ירצה לתקוע עוד להשלים למאה יכול
ולא מסתבר לומר שדין מאה תקיעות נתקן לציבור ולא ליחיד (ואינו דומה לתקיעות על סדר הברכות שנתקן דוקא לציבור)
ואין לאסור מצד תקיעות שלא לצורך שכתב הרמ"א כי סוף סוף זה לצורך
אשמח לשמוע חוות דעת החברים
סברתי פעם שדין מאה קולות שייך דווקא על סדר התפילה וכיו"ב ואינו שייך ליחיד כלל.
וגברו עלי חברי בראיות (ממטה אפרים ומעוד מקורות (בני יששכר, רדב"ז ועוד) שאכן יש ענין לשמוע מאה קולות, ואפילו לאשה אפשר לתקוע מאה קולות.
והסכמתי עימם.
לכאורה עצם זה שהאשכנזים לא תוקעים בלחש, אלא תוקעים אחרי התפילה
משמע שזה לא שייך כ"כ לתפילה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים