ספר "כבוד ירושלים" והפולמוס אודותיו (רא"מ הורביץ, מיהו?)

[ברוז]

בשנת תר"ץ נדפס בירושלים הספר "כבוד ירושלים" (נמצא באוצר) ע"י הרב אברהם מרדכי הלוי הורוויץ.
בספר הוא תוקף את חסידי גור שהשתלטו על כולל ווארשא לדעתו.
הספר עורר סערה רבתית ורבים מגדולי רבני ירושלים יצאו נגדו בכרוזים חריפים, שנלקטו בספר קול מציון (נמצא בהיברו בוקס) שהו"ל הרב רבינוביץ רבה של בני ברק, מחסידי גור.
בהקדמת הספר כותב הרב הורוויץ שהוא בן דודו של הגה"ק ר' שמעו'לי זעליכאווער.
הידוע אודותיו פרטים נוספים?
האם היו גדולי תורה שתמכו במאבקו?
האם נשארו צאצאים ממנו?

[בקרו טלה]

הספר עורר סערה רבתית ורבים מגדולי רבני ירושלים יצאו נגדו בכרוזים חריפים, שנלקטו בספר קול מציון (נמצא בהיברו בוקס) שהו"ל הרב רבינוביץ רבה של בני ברק, מחסידי גור.

קול מציון אסרו להסתכל בספר כבוד ירושלים

[ברוז]

בספר "כבוד ירושלים" הוא כותב שסופה של ישיבת "שפת אמת" תהיה כסופה של ישיבת גור בפולין.
"משמר", ידוע לך על ישיבה שהיתה בגור?
ומה עלה בגורלה?

[מלך זקן וכסיל]

אני לא יודע מה עלה בגורלה של ישיבת גור בפולין אני רק יודע מה עלה בגורלה של ישיבת שפת אמת.

[פשיסחא]

אולי כוונתו על ישיבת דרכי נועם של חסידי גור שהייתה בעיירה גור נוסדה ע"י הרה"ק ר' מנדל מפאבניץ ונסגרה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סיבת הסגירה מועלמת ומוסתרת, השמועות אומרים שהתקלקלו שם בחורים איני יודע אמיתת הדברים, שמעתי ממי ששמע מאחד מן הזקנים שפעם אחת נסע הרה"ק מפאבניץ ברכבת והיו שם בוגרי הישיבה שסרו מן הדרך וקראו אחריו 'כל גויים אשר עשית יבואו ויכבדו לשמך'...

[משמר]

אולי כוונתו על ישיבת דרכי נועם של חסידי גור שהייתה בעיירה גור נוסדה ע"י הרה"ק ר' מנדל מפאבניץ ונסגרה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סיבת הסגירה מועלמת ומוסתרת, השמועות אומרים שהתקלקלו שם בחורים איני יודע אמיתת הדברים

חשוב להקדים: עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת תרע"ד נסגרו כל הישיבות בפולין מפאת אימי המלחמה ותלמידיהם נפוצו לכל עבר. לאחר המלחמה היה קשה מאוד להקים אותם בחזרה. אותם שנים בהם מצד אחד היתה מהפכה (למן הרבולוציה ברוסיה בשנת 1905) ומצד שני רעב מחפיר וגל של פליטים ומלחמות ועולם של בלבול, היו הקשות ביותר ברוחניות והתפרקו כל מסגרות החיים, במיוחד שפליטים ממזרח הביאו עמם רוח של כפירה ממש, וגדול היה חורבן הנשמות יותר מחורבן הגופים, הקלקול בנוער היה נורא והקיף את כל חבלי הארץ.
"סיבת הסגירה מועלמת ומוסתרת" זה ודאי לא נכון. מצו"ב ידיעה על כמה מאות מתלמידי הישיבה שעוד שהו בה תחת מטר ההפגזות בעיצומם של ימי המלחמה (י"א כסלו תרע"ה). ברור שלאחר המלחמה התהלכו תלמידים רבים "לשעברניקים", אך זה נובע ממה שכתבתי ובארצות אחרות המצב היה חמור בהרבה.
לפני שלושים-ארבעים שנה חיו בינינו שארית תלמידי הישיבה מפארי החסידים ולא שמענו מהם כאלו דברים. בל נשכח שבין התלמידים היו האדמורי"ם בעל הבית ישראל והלב שמחה, חסידים בעלי שיעור קומה כר' יהודה לייב רוזנווסר, ר' אהרלה אנצוג מחיפה, האחים ר' יעקב יואל ור' איטשע צישינסקי הידוע ברוב חריפותו, ר' עקיבא שימאן, ר' חיים הימלפרב, ר' משה שמואל סגל, הרב שמואל יענקל גליקסברג, ר' הרשל רפלוביץ, ר' שמעיה באנד ועוד.
אני לא יכול להכחיש לחלוטין מה שאינני יודע בוודאות, אך ר' אברהם מרדכי סגל מירושלים ההיסטוריון והחוקר הוותיק של גור שולל את הדברים ומעמיד אותם בזווית הראיה שהצגתי כאן. לגופו של ענין חשוב להבין את רקע התקופה ומצבה הכללי בשביל להבין מהיכן צמחה הידיעה הזאת.
מה גם שעם סיום המלחמה הוקמה מחדש בשנת תרע"ט ישיבת ה'מתיבתא' בווארשא כהמשך לישיבת גור בעיירה (הבנין של הישיבה כמו רוב בתי העיירה היה חרב והיה זקוק לשיפוצים מאסיביים. בגור שכן מחנה צבאי עתיק של הרוסים וההפגזות שם החריבו את העיירה).
פרטים על הישיבה ראה כאן

[משמר]

בספר יזכור לקהילת ריקא עמ' 36 ישנו מאמר מאת רא"מ הורביץ הנ"ל בו הוא מציין פרט מעניין כי אביו רבי יהודה נחום ב"ר ישראל הלוי ענגל-הורוביץ מריקא היה נקרא "ר' לייביש עסיג-מאכער" (=יצרן חומץ) כפי שהיה נקרא הגה"ק רבי שמועלי זעליכובר בצעירותו "ר' שימעלע עסיג-מאכער" (גם אביו של ר' שימעלע ר' מאיר היה יצרן חומץ). ר' שם גם בעמ' 27. אם היו בני דודים אז אני מניח שר' לייביש היה אחיו של ר' מאיר אבי רבי שימעלע ותעשיית החומץ היתה להם מאבותיהם.

[ברוז]

ציטוט מהספר עמ' פג:
"איך מחנכין (א.ה. בישיבת שפ"א) את הדור הצעיר ומה יוכל לצמוח מחנוך כזו, והלואי יתן ה' שיהי' סופן יותר טוב מתלמידי ישיבת גור שבפולין, כידוע לכל מה נעשה מהם ר"ל ".
משמר, כמדומה שעדות בן הדור ההוא, ואף שבא לקטרג, נוטה יותר לשמועות שפשיסחא הביא.

[ברוז]

בחיפוש באתר הר הזיתים נמצא שקבור שם יהודי בשם אברהם מרדכי ב"ר יהודה נחום לייבוש הורוויץ.
נפטר בי"ט תמוז תשמ"ה.
וכנראה שהוא הוא נשוא האשכול.
אם כן יש עוד מסתמא הרבה שזוכרים אותו, מיהו ומה היה.

[חבר פורום אוצר החכמה]

נפטר בי"ט תמוז תשמ"ה.

בן הדור ההוא???

[ברוז]

נפטר בי"ט תמוז תשמ"ה.

בן הדור ההוא???

אכן.
כפי שכותב בהקדמתו לספר התחתן בשנת תרע"ט.
שנת לידתו כנראה בסביבות שנת תר"ס.
אגב, בהקדמה הוא מזכיר את שם בנו משה גרשום.
חיבר גם תולדות השתטחות על מקומות הקדושים וקברי הצדיקים ירושלים תשל"א, ושוב בשנת תשל"ז עם תשובות על השגות של הרב מנחם גרשוני.

[ברוז]

בספר יזכור לקהילת ריקא עמ' 36 ישנו מאמר מאת רא"מ הורביץ הנ"ל בו הוא מציין פרט מעניין כי אביו רבי יהודה נחום ב"ר ישראל הלוי ענגל-הורוביץ מריקא היה נקרא "ר' לייביש עסיג-מאכער" (=יצרן חומץ) כפי שהיה נקרא הגה"ק רבי שמועלי זעליכובר בצעירותו "ר' שימעלע עסיג-מאכער" (גם אביו של ר' שימעלע ר' מאיר היה יצרן חומץ). ר' שם גם בעמ' 27. אם היו בני דודים אז אני מניח שר' לייביש היה אחיו של ר' מאיר אבי רבי שימעלע ותעשיית החומץ היתה להם מאבותיהם.

כאן משמע שאביו ישב על התורה והעבודה, ואילו אמו היא זו שהיתה מפרנסת הבית.

vuruuh..jpg (69.2 KiB) נצפה 11047 פעמים

[ברוז]

חיבר גם ספר אוצר לשון המדרש ירושלים ת"ש. עם הסכמה נלהבת של הראי"ה קוק. מחודש סיון תר"ץ.
רק חדשיים אח"כ בחודש אב, יצא הראי"ה בחריפות רבה נגד ספרו "כבוד ירושלים". (ראה בקול מציון המצוין לעיל, עמ' ט)
שייך גם לאשכול "הסכמות מתנגדות".

[משמר]

אם דחוף להוציא לעז על הראשונים אפשר למצוא חומר כהנה וכהנה על כל קדוש ויקר. טובי המוסדות של הישוב הישן בירושלים כן ידוע כמה מהתלמידים שרדו בתלם? איני מבין מה הטעם ללקק את פצעיהם של דורות ראשונים.
הבהרתי מספיק ברור, הנתונים שהישיבה נסגרה ממצב זה או אחר מופרכים לחלוטין, כאשר רואים שכמה מאות בחורים (על המספר הגרנדיוזי העיתונאי 600 אני לא לוקח אחריות כמובן) עדיין שהו בכל מחיר בישיבה. הנקודה שתלמידים סרו מהדרך כבר הבהרתי את המצב לאשורו כהנה וכהנה. אם הפכו את זה לשמועה על "כשלון" הישיבה כדרכם של מלחכי פינכה - מה אעשה להמה.
מה שכתב רא"מ הורוביץ אני באמת לא רואה צורך להתייחס לזה. הניסוח המפוצץ "כידוע, ר"ל". הכי לא קראתם מימיכם כתב פלסתר? כך דרכם מאז ומעולם לכתוב כאילו מי יודע איזה ידיעות מרעישות "כידוע" נמצאות באמתחתם.
אולי היה יותר לענין לעלות פה את ההסכמות הנלהבות של הפרופסורים מהאוניברסיטה העברית המתנוססות לתפארה בראש ספרו בשביל להבין מי באמת היו מוערציו.
מענין מה עלה בסופו שלו עצמו. לידיעתי נכדיו וניניו לא מעטרים את ספסלי בתי המדרש בירושלים.

[מה שנכון נכון]

אולי היה יותר לענין לעלות פה את ההסכמות הנלהבות של הפרופסורים מהאוניברסיטה העברית המתנוססות לתפארה בראש ספרו, ורק בדף שלאחר מכן נזכר לשים הסכמה מגדולי הדור שהובאה מקודם.

הסכמות הראי"ה ורבצ"ח עוזיאל שהובאו מקודם נמצאות לפני הסכמות הפרופסורים.
בשולי הסכמת הפרופסורים נאמר ששאר הסכמות הרבנים ואנשי המדע לא הובאו מסיבות טכניות. ש"מ שבעמוד זה נסתיימו ההסכמות.
בעותק שבאוה"ח מופיעות אח"כ הסכמות מרי"צ דושינסקי ורש"א פולנסקי. אך אין ללמוד מכאן על הסדר, כי כנראה נסרק הדף שלא במקומו. ושים לב לדף ציוני המדרשים שנכפל. אגב בעותק שבה"ב חסרות הסכמות אלו לגמרי. (יתכן שהוכנס דף זה בשלבים מאוחרים של ההדפסה, כי תאריכי הסכמות רבנים אלו מאוחרים לשאר תאריכי ההסכמות והמכתבים, ונכתבו בשנת ההדפסה, ע"ש).
ע"פ סדר ההסכמות המופיע במפעל הביבליוגרפיה הופיע הדף עם הסכמות רי"צ ורש"א ראשון לכל, לפני הדף שבו הסכמות ראי"ה ורבצ"ח.

[ברוז]

ובכל אופן מעיון מתמשך וארוך בספרו "כבוד ירושלים", ניכר שהמחבר לא היה קטלא קניא כלל ועיקר, כל הש"ס ומדרשי חז"ל שגורים על לשונו והולך וחורז מהתם להכא בבקיאות נפלאה, חוקר דגול ומחדש פורה.
הלך מחשבתו מזכירה מאוד את הלך רוחו הבלעדי והחדשני של ב"ד הגה"ק ר' שמעו'לי זעליכאווער, שכידוע גם הוא לא "ספר" את רוב גדולי דורו ענקי הרוח אנשי השם, מלבד מתי מעט, והדברים ידועים.
נראה שקופח ע"י הנהלת כולל וארשא מסיבות שונות.
לבי אומר לי שאחר פרסום ספרו השתנה היחס אליו, שכן בכתובתו המופיעה בראש ספרו נכתב שגר בבתי כרם רוסיה (?) בירושלים, ואילו בעותק שתח"י נמתח קו ונכתב ע"י המחבר שכעת הוא גר בבתי וארשא.
מהצופה שנת תרצ"ח.

[ברוז]

עוד פרטים מעניינים:
(עדיין אין כאן אף אחד שידע את האיש?)
מהעיתונות משנת 1964

[ברוז]

פרטים נוספים:

[משמר]

האם נשארו צאצאים ממנו?

היו לו שני ילדים, בן ר' משה גרשום הורביץ ז"ל (תרפ"ב-תש"ס) ובת מרת חנה שיינדל סמט ע"ה מירושלים (תרצ"ג-תשס"ה).
חתנו של ר' משה גרשום היה ר' בנימין סלמון ז"ל מירושלים שנפטר בדמי ימיו לפני כעשור.

[לייטנר]

חיבר גם ספר אוצר לשון המדרש ירושלים ת"ש. עם הסכמה נלהבת של הראי"ה קוק. מחודש סיון תר"ץ.
רק חדשיים אח"כ בחודש אב, יצא הראי"ה בחריפות רבה נגד ספרו "כבוד ירושלים". (ראה בקול מציון המצוין לעיל, עמ' ט)
שייך גם לאשכול "הסכמות מתנגדות".

לא הצלחתי להבין איך זה שייך לאשכול הנ"ל.

[ברוז]

חיבר גם ספר אוצר לשון המדרש ירושלים ת"ש. עם הסכמה נלהבת של הראי"ה קוק. מחודש סיון תר"ץ.
רק חדשיים אח"כ בחודש אב, יצא הראי"ה בחריפות רבה נגד ספרו "כבוד ירושלים". (ראה בקול מציון המצוין לעיל, עמ' ט)
שייך גם לאשכול "הסכמות מתנגדות".

לא הצלחתי להבין איך זה שייך לאשכול הנ"ל.

אולי לא.

[מיללער]

תמונת המחבר ותמונת אביו ז"ל מספר היזכור על עיירת ריקא עם פרטים ביוגרפיים

[בראנסוויל]

עוד ספר ממנו:
"הגט בתל-אביב"
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?164259&

[בראנסוויל]

בחיפוש באתר הר הזיתים נמצא שקבור שם יהודי בשם אברהם מרדכי ב"ר יהודה נחום לייבוש הורוויץ.
נפטר בי"ט תמוז תשמ"ה.
וכנראה שהוא הוא נשוא האשכול.
אם כן יש עוד מסתמא הרבה שזוכרים אותו, מיהו ומה היה.

https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5/

כרטיס נפטר: אברהם מרדכי הורוויץ
אברהם מרדכי בת/בן יהודה נחום לייבוש הורוויץ , נפטר/ה בתאריך יט תמוז תשמ"ה על מצבתו/ה נכתב: "פ"ה הרב הגאון החסיד דיין ומו"צ בירושלים מוהר"ר אברהם מרדכי הלוי הורוויץ זצ"ל בן הרב הגאון החסיד יהודה נחום לייבוש זצ"ל נפטר ביום י"ט בתמוז תשמ"ה תנצב"ה

[אותה אבקש]

מארכיוה"מ:

הורביץ.pdf

(415.3 KiB) הורד 395 פעמים

[ברוז]

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 9D?lang=he

[שבטיישראל]

מה גם שעם סיום המלחמה הוקמה מחדש בשנת תרע"ט ישיבת ה'מתיבתא' בווארשא כהמשך לישיבת גור בעיירה (הבנין של הישיבה כמו רוב בתי העיירה היה חרב והיה זקוק לשיפוצים מאסיביים. בגור שכן מחנה צבאי עתיק של הרוסים וההפגזות שם החריבו את העיירה).

במתיבתא בווארשא הרי למדו גם לימודי חול ושפיר יצאו נגד זה גדולי התורה והחסידות שבתקופה בקול רעש גדול.
האם בישיבה בעיר גור כבר עסקו גם בלימודי חול ?

[לא ידען]

שקר ישן.

[י. אברהם]

כלומר זה גם שקר שיצאו נגדו גדולי התורה והחסידות.
רק רב א' שלא היה מתושבי פולין יצא נגד בטעות.
ראה עוד כאן

[מבקש חכמה]

בעם הספר חנוכה תשפ״א רשימה מעניינת עליו
https://amhasefer.wordpress.com/

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מחבר של ה'קול מציון' הוא חמיו של חיים המבורגר, מחבר 'שלשה עולמות' הנמצא באוצר