חוקר ובוחן כתב:ראשית בבית השחיטה אין שערות ונוצות במיוחד . הם באים מהעורף ומתגלגלים ומשתפלים על הצוואר וכן העיד אחד השוחטים שעשה תפיסה ולא עלו שערות על מקום השחיטה. וממילא ליכא חשש חלדה.
שנית , כל השינויים אפשר לתלות בגדלות כללית בכל הגוף. היינו שאותו המין (כפי שמעריכים הזאולוגים את מקור הבראקל והקאמפין בפיומי) לאחר התפטמות בארץ מדושנה ובאקלים אחר משך מאות שנים גדלו ונשתנו בבכמה איברים שהם בעצם בכל הגוף. והא ג"כ ראיה שהקמפין שהוא גרסת בנטאם (מוקטנת) התפתחותית של הבראקל , ושהינו דומה לפיומי אפילו יותר מן הבראקל , סיבת הדבר שגדל באזור פחות מדושן.
וממילא בכה"ג יש לדון שהוא שינוי בגדלות בכל הגוף דל"ח שינוי- כמ"ש בדרכ"ת ובתשובות מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.
אבל קודם כל דבר הגאון בעל תשובות והנהגות צריך להתיישב שוב בפסקו על הבראקל . כיון שהראנו לדעת מתוך מכתבו ומתוך התמונות - שדן על היקש בראקל לבלאדי המעורב , ולא על ההיקש הנכון והמתבקש שהוא הבראקל והבלדי הגזעי דהיינו הפיומי, דבזאת יש להתיר מטעם דשינוי דגדלות בכל הגוף לא הוי שינוי, וכנ"ל.
נ.ב. מתמונת התרנגולת הפאיומי שבכלוב-בתערוכה מוכח שיכולה להתפטם, ומכאן יתבקש ביותר , שיש לנסות לגדל אותם (הפיומי-הבלאדי הגזעי) באשר הם כשרים במסורת ולכתחילה לכל הדעות, ואין מי שיכול לפקפק בדבר, כמו שכתבתי למעלה.
חוקר ובוחן כתב:נהר שלום כתב:
התמונות של הבלאדי נקבות ושל הבראקל זכרים, לכן יש הבדל באורך הזנב.
נכון מאוד.
הן אמת שיש דמיון בין עוף הבראקל הזכר לעוף הפיומי הבלאדי המקורי, אך מ"מ עדיין יש שינוי ניכר בצורת הזנב, שזנבו של הבראקל ארוך וגדול יותר, בעוד שהפיומי שנראה מפוטם זנבו קטן יותר.
יש גם שינוי בגודל הכרבולת, בעוד שאצל הפיומי היא גדולה יותר אצל הבראקל היא נמוכה ושטוחה יותר.
נראה שזן הפיומי נפוץ למדי בארץ, וא"כ מה הבעיה להתחיל ולגדל אותו לציבור המדקדקים, באשר מן הנראה שהם כשרים לכתחילה ויש עליהם מסורת נאמנה, וכמו שכתבת.
תמונת זכר פיומי
תמונת זכר בראקל