עניינא דיומא הרמוז ומוזכר בדף היומי

[גימפעל]

עמל"ק סימן בדף היומי של תענית אסתר (מוקדם)

[בקרו טלה]

עמל"ק סימן

[שמואל דוד]

ב"ב נב. כיפי
וברשב"ם נזמים
"נזמי הזהב באזני נשיכם בניכם "

[שמואל דוד]

ד כוסות (רשב"ם ב"ב נח)

[מיללער]

ד כוסות (רשב"ם ב"ב נח)

השיעור של ב"ב נח היה ביום ג' ויק"פ כ"ג אדר - למה הד' כוסות הם ענינא דיומא?

[שמואל דוד]

שלשים יום קודם החג

[שמואל דוד]

ב"ב עג: אמר רב אשי ההוא זיז שדי הוא דכתיב (תהלים נ, יא) וזיז שדי עמדי
תהילים יום ט לחודש

[בקרו טלה]

בבא בתרא דף צ ע"ב
אוצרי פירות כגון מאן אמר ר' יוחנן כגון שבתי אצר פירי [אכן הווארט מובא בהקשר לגמ' ביומא]
עי' באמרי פנחס
ועי' עוד מה שכתב ר' יעקב שפיגל במאמרו הנפלא בישורון ו

[שמואל דוד]

ב"ב דף קח, פרשת אמור כא
כי אם לשארו הקרוב אליו

[בקרו טלה]

[הקרדיט להרב שמואל דוד]
ב"ב דף ק"כ [וכעי"ז לקמן דף קכ"ג]
דאמר ר' חמא בר חנינא: זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות, דכתיב: אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים והורתה שלא במצרים.
רש"י [פרשת השבוע] במדבר פרק ג
(טו) מבן חדש ומעלה - משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקדש. א"ר יהודה בר' שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אותה ונמנית בשבעים נפשות שכשאתה מונה חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת והיא השלימה את המנין.

[שמואל דוד]

ייש"כ אבל אין הקרדיט שלי

[שמואל דוד]

רשב"ם ב"ב דף קכא: שפקודיו מבן שלשים - יום שהיו הלוים נמנין מבן חדש ומעלה לפדות עליהן הבכורות כדכתיב בפרשת במדבר סיני מבן חדש ומעלה תפקדם ולא

[בקרו טלה]

רשב"ם בבא בתרא דף קמה:
עתיר משח - אנשי מדות (במדבר יג, לב) מתרגמינן אינשי משחן וכו'

[בקרו טלה]

בבא בתרא דף קעב.
שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן.

[בקרו טלה]

סנהדרין דף ב ע"א
ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים. בפרשתינו [מסעי]

[טור תלגא]

סנהדרין ה:
תלמיד אל יורה הלכה במקום רבו אלא אם כן היה רחוק ממנו שלש פרסאות כנגד מחנה ישראל. וברש"י מחנה ישראל ג' פרסאות דכתיב ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והוה תלתא פרסי. בפרשתינו מסעי ל"ג מ"ט וברש"י שם.

[גימפעל]

סנהדרין ז" ע"ב
מוזכרים 2 פסוקים מפרשת דברים.

[בקרו טלה]

סנהדרין דף ח ע"א
כקטן כגדול תשמעון אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא אילימא לעיוני ביה ומיפסקיה פשיטא אלא לאקדומיה לא תגורו מפני איש (אמר רב חנן אל תכניס דבריך מפני איש) כי המשפט לאלהים הוא אמר רב חמא ברבי חנינא אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון ונותנים לזה שלא כדין אלא שמטריחין אותי להחזיר ממון לבעליו והדבר אשר יקשה מכם אמר רבי חנינא ואיתימא רבי יאשיה על דבר זה נענש משה שנאמר ויקרב משה את משפטן לפני ה' מתקיף לה רב נחמן בר יצחק מי כתיב ואשמיעכם, ושמעתיו כתיב אי גמירנא גמירנא ואי לא אזלינא וגמירנא וכו'.
כתיב ואצוה את שופטיכם בעת ההיא וכתיב ואצוה אתכם בעת ההיא אמר רבי אלעזר אמר רבי שמלאי אזהרה לציבור שתהא אימת דיין עליהן ואזהרה לדיין שיסבול את הציבור.

[גימפעל]

היום בדף י"ב מוזכר 'ירח שמת בו אהרן הכהן'

[בקרו טלה]

סנהדרין דף יז עמוד א
אמר מר: כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והן נתנבאו ולא פסקו. מנא לן דפסקו, אילימא מדכתיב ויתנבאו ולא יספו. אלא מעתה קול גדול ולא יסף, הכי נמי דלא אוסיף הוא, אלא דלא פסק הוא.

[גימפעל]

בסנהדרין כט מוזכר פרשת מסית לע"ז מפרשתנו פרשת ראה.

[שמואל דוד]

דף ל: רד"ה אין זה נכון כו' והנה אמת נכון הדבר (דברים יג)

[בקרו טלה]

בסנהדרין כט מוזכר פרשת מסית לע"ז מפרשתנו פרשת ראה.

שוב מוזכר ג"כ בדף לג

[שמואל דוד]

דרישות וחקירות... ודרשת וחקרת

[בקרו טלה]

סנהדרין דף לד
אמר אביי: אף לדברי רבי עקיבא נמי אינו חייב אלא אחת, דאמר קרא שם תעלה עלותיך ושם תעשה

[שמואל דוד]

לז. הרהרו בלבייהו ועבדו תשובה

[בקרו טלה]

סנהדרין מ עמוד א
גמרא. מנא הני מילי? - אמר רב יהודה: דאמר קרא ודרשת וחקרת ושאלת היטב ואומר והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ואומר ודרשו השופטים היטב

[בקרו טלה]

סנהדרין דף מא עמוד א [דף היומי שבת פר' שופטים]
התיר עצמו למיתה. מנא לן? אמר רבא ואיתימא חזקיה אמר קרא יומת המת - עד שיתיר עצמו למיתה.

[בברכה המשולשת]

בדף של היום (שהתחיל בצאת שבת) על קידוש לבנה

[בקרו טלה]

בדף של היום (שהתחיל בצאת שבת) על קידוש לבנה

לדעת הגר"א

[בוצינא]

סנהדרין מ:
אלמא לא והאיכא לאתויי
ר"ת אלו"ל

[בקרו טלה]

סנהדרין דף מד עמוד א
כתיב הכא וכי עשה נבלה וכתיב התם כי עשתה נבלה בישראל.

[בקרו טלה]

סנהדרין דף מה עמוד ב
היה אחד מהן גידם או אילם או חיגר או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר ותפשו בו ולא גידמין, והוציאו אתו - ולא חיגרין, ואמרו ולא אילמין, בננו זה - ולא סומין, איננו שמע בקלנו ולא חרשין.
עוד שם
תנו רבנן: והומת ותלית - יכול כל המומתין נתלין, תלמוד לומר כי קללת אלהים תלוי מה מקלל - זה שבסקילה, אף כל שבסקילה, דברי רבי אליעזר. - וחכמים אומרים: וכו' רבנן דרשי כללי ופרטי: והומת ותלית - כלל, כי קללת - פרט וכו'.

[בקרו טלה]

דף מו - מז ע"א
פרק כא
(כב) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ:
(כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

[גימפעל]

בדף הנלמד בר"ה א' תשרי מובא הפסוק של להט החרב המתהפכת.

[גימפעל]

בדפ שנלמד ביוה"כ הובא גם פסוקים מקריאת התורה של יום זה וגם פסוק מההפטרה.

[בקרו טלה]

רש"י סנהדרין דף צג ע"א
חרבי - לשון חרבו המים (בראשית ח, יג):

[בקרו טלה]

סנהדרין צו.
אזל אשכח דפא מתיבותא דנח אמר היינו אלהא רבא דשיזביה לנח מטופנא

[עזריאל ברגר]

בימים האחרונים למדנו על חזקיה מלך יהודה.
והוא הוזכר גם ברש"י לפרשת נח (ט,יב).

[אותה אבקש]

סנהדרין צ"א ע"א במעשה דגביהא בן פסיסא -ארור כנען וגו'.