בברכה המשולשת כתב:כמדומני שלמנהג הספרדים כן עונים אמן
משולש כתב:בברכה המשולשת כתב:כמדומני שלמנהג הספרדים כן עונים אמן
הספרדים עונים אמן על חלק מהאבינו מלכנו, ועל חלק אחר הם חוזרים.
באופן כללי לא נוהגים לענות אמן על כל בקשה בפני עצמה, וכאן יותר מזה שהציבור חוזרים על זה אז זה יותר מעניית אמן.
צולניק כתב:משולש כתב:בברכה המשולשת כתב:כמדומני שלמנהג הספרדים כן עונים אמן
הספרדים עונים אמן על חלק מהאבינו מלכנו, ועל חלק אחר הם חוזרים.
באופן כללי לא נוהגים לענות אמן על כל בקשה בפני עצמה, וכאן יותר מזה שהציבור חוזרים על זה אז זה יותר מעניית אמן.
היה לי תמוה החילוק בין אבינו מלכנו לפיוט 'היום תאמצנו' שבזה הקהל גם עונה אמן וגם חוזר על הבקשה, אלא אם נאמר שהחזרה על הבקשה הוא שיבוש מאוחר.
משולש כתב:ויותר תמוה בהודו של הלל שגם עונים "הודו" אחרי החזן, וגם אומרים את הפסוק הבא
מיכאל1 כתב:משולש כתב:ויותר תמוה בהודו של הלל שגם עונים "הודו" אחרי החזן, וגם אומרים את הפסוק הבא
כמדומה שבמשנ"ב בהלכות ר"ח כתב שבימים שאין גומרים את ההלל מעיקר הדין סגי לומר הודו ותו לא, אלא שיש חזנים שאין בקיאים להוציא ולכן יאמר בעצמו.
צולניק כתב:מה טעם אין עונים אמן אחר אמירת אבינו מלכנו?
משולש כתב:מיכאל1 כתב:והוא אומר לומר את זה "בנחת" (-בלחש). וגם בלשון של "טוב יותר".
מיכאל1 כתב:צולניק כתב:מה טעם אין עונים אמן אחר אמירת אבינו מלכנו?
לכאורה אחרי כל ברכה שאין בה שם ומלכות לא נוהגים לומר אמן.
כמו ברוך שפטרני ומודים דרבנן, לא כן הוא?
משולש כתב:צולניק כתב:משולש כתב:הספרדים עונים אמן על חלק מהאבינו מלכנו, ועל חלק אחר הם חוזרים.
באופן כללי לא נוהגים לענות אמן על כל בקשה בפני עצמה, וכאן יותר מזה שהציבור חוזרים על זה אז זה יותר מעניית אמן.
היה לי תמוה החילוק בין אבינו מלכנו לפיוט 'היום תאמצנו' שבזה הקהל גם עונה אמן וגם חוזר על הבקשה, אלא אם נאמר שהחזרה על הבקשה הוא שיבוש מאוחר.
בוודאי שיבוש מאוחר לחזור על היום תאמצנו. ובכלל לא חוזרים אלא מקדימים את החזן ואומרים את הפיסקא הבאה.
ויותר תמוה בהודו של הלל שגם עונים "הודו" אחרי החזן, וגם אומרים את הפסוק הבא
סגי נהור כתב:אצל האשכנזים מקובל שהציבור (צריך?) רוצה! לומר הכל, גם את מה שנועד מלכתחילה לחזן. ומזה נולדו כל מיני אמירות המקדימות את החזן, בפיוטי הימים הנוראים בעיקר.
לעומת זאת, לספרדים אין שום בעיה עם זה שהחזן אומר כל מיני דברים שהציבור לא אומר.
עזריאל ברגר כתב:בברוך שפטרני - הרבי מליובאוויטש הקפיד לענות אמן.
מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו, ומה"ת שלא לענות אמן?
מיכאל1 כתב:עזריאל ברגר כתב:בברוך שפטרני - הרבי מליובאוויטש הקפיד לענות אמן.
מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו, ומה"ת שלא לענות אמן?
בשערי אפרים כתוב לגבי ברוך שפטרנו לענות אמן רק אם המברך בירך בשם ומלכות, וכן עמא דבר.
במודים דרבנן חותמים בשם רק לדעת הגר"א כמדומני ומוזר לצטט בהודעה אחת את הגר"א ואת הרבי ובפתיחה לכו"ע אין הזכרת השם ובטח שלא מלכות.
ואל תשיבני מדברי המג"א רטו,ג שכבר עמד על זה הבצל החכמה ח"ה סי' פ"ט בישוב נכון.
וע"ע בהליכות שלמה פכ"ג סעיף מ' בהערה נ"ח, וברבבות אפרים ח"ה סי' קע"ב.
עזריאל ברגר כתב:מיכאל1 כתב:צולניק כתב:מה טעם אין עונים אמן אחר אמירת אבינו מלכנו?
לכאורה אחרי כל ברכה שאין בה שם ומלכות לא נוהגים לומר אמן.
כמו ברוך שפטרני ומודים דרבנן, לא כן הוא?
בברוך שפטרני - הרבי מליובאוויטש הקפיד לענות אמן.
מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו?, ומה"ת שלא לענות אמן?
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו?, ומה"ת שלא לענות אמן?
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:מיכאל1 כתב:לכאורה אחרי כל ברכה שאין בה שם ומלכות לא נוהגים לומר אמן.
כמו ברוך שפטרני ומודים דרבנן, לא כן הוא?
בברוך שפטרני - הרבי מליובאוויטש הקפיד לענות אמן.
מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו?, ומה"ת שלא לענות אמן?
מיכאל1 כתב:פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:מודים דרבנן - יש בו הזכרת השם גם בפתיחתו וגם בחתימתו?, ומה"ת שלא לענות אמן?
גם אני נתקשיתי בזה לעיל, וצריך לומר שבחב"ד נוהגים כהגר"א....
עזריאל ברגר כתב:מודים דרבנן מתחיל "מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלוקינו" ומסיים "ברוך א-ל ההודאות", והרי לך שמות שאינם נמחקים בפתיחה ובסיום.
מיכאל1 כתב:ראשית במודים דרבנן אין מלכות.
שנית ה' אלוקינו בתחילה הוא בתור סיפור דברים ואמצע הברכה ולא פתיחתה ולכן אין זה מחשיב את המטבע- כנראה לענ"ד מהפוסקים שכתבו שאין שם ומלכות במודים דרבנן.
כדכד כתב:הרב עזריאל אולי הרב פרי יהושע לא קבל את דברי מר בגלל דברי הרבמיכאל1 כתב:ראשית במודים דרבנן אין מלכות.
שנית ה' אלוקינו בתחילה הוא בתור סיפור דברים ואמצע הברכה ולא פתיחתה ולכן אין זה מחשיב את המטבע- כנראה לענ"ד מהפוסקים שכתבו שאין שם ומלכות במודים דרבנן.
א' זעירא כתב:במט"מ תתא ובלבוש תקפד מובא שתפילת אבינו מלכנו נוסד כנגד שמונה עשרה, יעויין שם. האם ידוע לאי מי אם הקבלה זו כבר נכתב בספרות הראשונים?
מיכאל1 כתב:דעת הגר"א היא שמודים דרבנן צריך לחתום בשם בא"י א- ל ההודאות, ושאר הפוסקים חולקים על זה.
ואיני מונח בסוגיא כעת, אך אם באמת א- ל הוא מהשמות שאינם נמחקים, והרי הוא שם שאינו נמחק, אמאי לא כתבו הפסוקים שבלאו הכי חותמים בשם?
וצריך לומר, שוב בלי להיות מונח בענין כלל, ששם א- ל בחתימת הברכה הוא כשבח להקב"ה, ואינו כפנייה כשאר מטבע הברכות ולכן לא נחשב כחתימה בשם.
ואולי יודע מישהו מחו"ר הפורום האם סברא זו יש לה בית אב בפוסקים?
איש_ספר כתב:הייתי אמש עם חבר ברחובות, כדי להשלים מנין התחלקנו לשני בתי כנסיות, הוא לבלדי ואנכי לשאמי. בראשון ענו אמן אחרי כל הכרזה ובשני ענו "אבינו מלכנו". אלו ואלו, הקהל שותק והש"ץ מבקש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים