פירושים המיוחסים לרש"י

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' אוגוסט 30, 2010 12:46 am

[הריני בא בעקבות המיוחס לראב"ד, והמיוחס ליונתן בן עוזיאל וכו' באשכול הזה].
כידוע שבכמה מקומות מצאנו פירושים שנתייחסו לרש"י,
וראיתי מזה כעת מהיעב"ץ בספרו "עץ אבות", ואמרתי אצרפו הכא, ויצרפו הלומדים:

: עץ אבות, עמ' 3 באוצה"ח; ScreenShot003.jpg (93.11 KiB) נצפה 17307 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 30, 2010 9:28 am

על הפירושים המיוחסים לרש"י, שדנו בהם חכמים אם הם אכן לו, ראה בספרו של הלפרין על רש"י (למרות שאין לסמוך על ספרו, ראוי לעיין בו בענין זה, כדי לראות את הלך הרוחות).
הפירוש לבראשית רבה המיוחס לרש"י, אינו לו, אלא כנראה יצא מבית מדרשו של ר' יוסף קרא. עי' ערוגת הבשם, ד, ע"פ המפתח.
על הפירוש לרש"י למסכת נדרים, האריך אחד החכמים ב'ירושתנו' האחרון.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 30, 2010 9:39 am

על הפירוש הנדפס ע"ש רש"י למסכת אבות, ראו גם: מסכת אבות עם פירוש רש"י, בעריכת מא"ז קינסטליכר, בני ברק תשנב, במבוא.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 30, 2010 10:09 pm

בספרו של ר' אברהם גרוסמן, חכמי צרפת, בדבריו על רש"י, ייחד רשימה לכל פירושי רש"י המסופקים והספרות שנכתבה סביבם. לעת הפנאי אסרוק לכאן.
מאז כתיבת הדברים הופיעו פרסומים נוספים דוגמת זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150851&BOOKS

ופלא מה שמצאתי בפירוש הרש"ס לשביעית (פ"א מ"א) שכתב שם: ובמנין – מנין תלמידים ומנין שנים נמי קאמר הכי איתא בירושלמי וכן פירש"י ז"ל בעדיות, עכ"ל. והנה מקום היה לומר כי ט"ס כאן (אף שכך הוא בשני כתה"י של פירוש שביעית!) ותחת 'עדיות' צ"ל 'אבות'. שכך הוא שם. (פירוש אבות המיוחס לרש"י נזכר אצל הרש"ס בכ"מ) אלא שבמקום נוסף שם כתב רש"ס: דלא ס"ל לרבי יהודה [בעדיות פ"א מ"ד] דיכול שום ב"ד לסמוך על היחיד בשעת הדחק דאין מזכירין דברי היחיד בין המרובין אלא לבטלן וכן פירש"י ז"ל שם, עכ"ל. וכ"ז מתמיה מאד.

אולי מקום כאן להזכיר גם את ההוספות הזרות בתוך רש"י לנ"ך.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' אוגוסט 30, 2010 10:22 pm

איש ספר, יישר כחך!
נמתין לעת הפנאי שלך....

לגבי הוספות בנ"ך, [אם הבנתי נכון] היעב"ץ מציין לפירוש על דברי הימים.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 30, 2010 10:27 pm

איש_ספר כתב:אולי מקום כאן להזכיר גם את ההוספות הזרות בתוך רש"י לנ"ך.

הוספות זרות אלו מקורן בתנ"ך 'אגודת שמואל', שלטענת המהדיר, הוא ליקטם מתוך כתבי יד שונים שבאו מאבותיו.
חלק מאותן הוספות ליקט ר"ח ליברמן ופירסמן ב'סיני', ושנית בספרו 'אהל רחל'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 30, 2010 10:33 pm

אכן. (ואין הכונה לפירוש דבה"י שזו סוגיא בפנ"ע) ההוספה המפורסמת ביותר שקנתה שביתה ע"ש רש"י, זו סגולת אמירת פסוק שנרמז בו תחילת וסוף השם כדי שלא ישכח האדם את שמו וכו'. סגולה זו הובאה בקשל"ה ובעוד ספרים ע"ש רש"י ומקורה בהוספה שברש"י דניאל והדברים עתיקים.
ויש גם הוספה מענינא דיומא ברש"י על אגוז בגי' חטא. וכעת איני זוכר הפרטים.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' אוגוסט 30, 2010 10:43 pm

איש_ספר כתב:אכן. (ואין הכונה לפירוש דבה"י שזו סוגיא בפנ"ע) ההוספה המפורסמת ביותר שקנתה שביתה ע"ש רש"י, זו סגולת אמירת פסוק שנרמז בו תחילת וסוף השם כדי שלא ישכח האדם את שמו וכו'. סגולה זו הובאה בקשל"ה ובעוד ספרים ע"ש רש"י ומקורה בהוספה שברש"י דניאל והדברים עתיקים.
ויש גם הוספה מענינא דיומא ברש"י על אגוז בגי' חטא. וכעת איני זוכר הפרטים.

ולמה כן כונת היעב"ץ בכתבו "פירוש ד"ה מיוחס אל רש"י בשבוש"?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 30, 2010 11:02 pm

היעב"ץ אכן התכון למיוחס לרש"י לדברי הימים, (ראה גם יד מלאכי כללי רש"י אות ז' משמו), אלא שאנכי הק' לא התייחסתי לזה אלא להוספות שבתוך רש"י וכמו שהבין לנכון חכם באשי.

גלילי · הודעהעל ידי **גלילי** » ב' אוגוסט 30, 2010 11:23 pm

איש_ספר כתב:היעב"ץ אכן התכון למיוחס לרש"י לדברי הימים, (ראה גם יד מלאכי כללי רש"י אות ז' משמו), אלא שאנכי הק' לא התייחסתי לזה אלא להוספות שבתוך רש"י וכמו שהבין לנכון חכם באשי.

הבינותי, ייש"כ [גם על היד מלאכי].

אתנחתא · הודעהעל ידי **אתנחתא** » ב' אוגוסט 30, 2010 11:35 pm

על פירוש דברי הימים המיוחס לרש"י הופיע ספר גדול לאחרונה.

אך מעניין קביעת היעב"ץ שהמדפיסים הדפיסו חיבורים אלו על שם רש"י, בגלל השבחת מקחם. האמנם? זאת היתה הסיבה?

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ג' אוגוסט 31, 2010 4:47 pm

אודות פירושים מיוחסים לרש"י, ראיתי אתמול באחד הספרים של הגרי"ח סופר על התורה (לא זוכר עתה את שמו) הנמצא באוצר, אריכות בזה.

מבקש · הודעהעל ידי **מבקש** » ד' ספטמבר 01, 2010 11:28 pm

"חכם באשי", מדוע אין לסמןך על ספרו של הלפרין שעבד על ספרו כ 20 שנה?? ואם אינו נאמן, מהיכי תיתי להסכמה על הילך הרוחות שם?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' ספטמבר 01, 2010 11:40 pm

מבקש כתב:"חכם באשי", מדוע אין לסמןך על ספרו של הלפרין שעבד על ספרו כ 20 שנה?? ואם אינו נאמן, מהיכי תיתי להסכמה על הילך הרוחות שם?

זה שהוא עבד על ספרו עשרים שנה, לא אומר שספרו כה מוצלח. (ואתה באמת חושב שהוא עבד על ספרו עשרים שנה, או שבמשך עשרים שנה הקדיש שעתיים-שלוש בשבוע לספר זה?, ויש בכך נפקא מינה עצומה!).
אם תקרא פרסומים מקצועיים שנכתבו על רש"י (לדוגמא, את מאמריו של א' גרוסמן), ותשווה לדברי הלפרין, תראה לבד כמה דברי הבל הוא כתב.

רוני · הודעהעל ידי **רוני** » ג' ספטמבר 07, 2010 8:56 am

איש_ספר כתב:
ופלא מה שמצאתי בפירוש הרש"ס לשביעית (פ"א מ"א) שכתב שם: ובמנין – מנין תלמידים ומנין שנים נמי קאמר הכי איתא בירושלמי וכן פירש"י ז"ל בעדיות, עכ"ל. והנה מקום היה לומר כי ט"ס כאן (אף שכך הוא בשני כתה"י של פירוש שביעית!) ותחת 'עדיות' צ"ל 'אבות'. שכך הוא שם. (פירוש אבות המיוחס לרש"י נזכר אצל הרש"ס בכ"מ) אלא שבמקום נוסף שם כתב רש"ס: דלא ס"ל לרבי יהודה [בעדיות פ"א מ"ד] דיכול שום ב"ד לסמוך על היחיד בשעת הדחק דאין מזכירין דברי היחיד בין המרובין אלא לבטלן וכן פירש"י ז"ל שם, עכ"ל. וכ"ז מתמיה מאד.

א. לגבי הדוגמא הראשונה בטח ראית כבר את מגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק ה:
חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה רבינו שלמה ז"ל [ד"ה בחכמה] גירסתו בחכמה ובמנין. פירוש במנין שנים ובמנין תלמידים, ולא מצינו גירסא זאת בספרים.
ואת התוספות יום טוב אבות פרק ה מ"ז:
ובמנין - לשון רש"י בשנים. וגדול בתלמידים. ע"כ. ועיין מה שכתבתי במשנה ה' פרק קמא דעדיות [ד"ה ובמנין]. ויש ספרים דלא גרסי ובמנין. ומ"מ לדגרסי או או קתני. וכ"כ במד"ש:

ב. לגבי 2 הדוגמאות, לא בדקתי במפרשי עדיות, אך אולי ייתכן שהכוונה לראב"ד ולא לרש"י. צריך לבדוק אם הראב"ד מביא שם את הדברים הללו.

ג.באופן כללי, הרש"ס חיבר גם גמרא למס' עדיות, דהיינו שאסף מים התלמוד העניינים השייכים והוסיף נופך ופירוש וכו', גמרא זו היתה לפני החיד"א ועוד, מה שמחזק את הצורך בבירור דבריך לגבי אותו פירש"י עדיות שמזכיר הרש"ס.
מענין לענין, ידוע לי כי הרב ש"ז הבלין עסק בשנות התש"ן בההדרת גמרא זו אם זכורני טוב במכון שוקן, ומעניין אם יצאה לאור או לא, כי לא נתקלתי בדבר הזה, ככלל זו סוגיא סבוכה ופולמוס גדול בשעתו האם להוציא "גמרות" למסכתות חדשות והיה ענין גדול גם עם הסדרי טהרות שיצא כפורמט גמרא עם כותרות "מלוקט מדברי התנאים " וכו' וכו'.

ארץ · הודעהעל ידי **ארץ** » ג' נובמבר 25, 2014 10:44 am

הנה לשונו הרבה באריכות, שלא כדרכו בשאור מסכתות.
והגם הלום ראיתי אחרי ראי, תוספות ריש רבן גמליאל מיחסו לריב"ן.

ואם כבר גם לשונו הקדוש במסכת חולין אינו בקצירת האומר כדרכו.

אשמח אם מאן דהו ינהורין לעיני.

[בסדר הדורות מיחסו לרש"י]

שברי לוחות

במחכ"ת הרמה, דברי הריב"ן המובאים בתוס' אינם כלל ברש"י, ועד דף נ' לא הביאו התוס' אפילו פעם אחת את דברי הריב"ן כשאת פירוש הקונטרס הם מביאים כסדר, וזה דרכו של רש"י פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, וכנראה שלפי חומר המסכתא הרי הוא מבאר זאת באריכות יתירה.
וכבר נדפס מכת"י פירוש הריב"ן ליבמות בקובץ כבוד חכמים ושם אכן מופיע המובאות שהתוספות מביאים מהריב"ן.

לייבעדיג יענקל

ומה באשר לרש"י על הוריות?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 26, 2014 4:01 am

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150851&

ישנו כותב יקר שליט"א מבני עדות המזרח, שכתב אודות פירושי רש"י לתלמוד בכה"ע ירושתנו, ושכחתי את שמו עתה, שמעתי ממנו בעבר, שיש לו בקולמוסו דברים על רש"י הוריות, ומסקנתו שונה מדברי הכותב שבקישור שם.
במבוא לפירוש של ארטסקרול למסכת הוריות, הם ציינו למלבי"ם שגם הוא כותב באיזה מקום לשון של הסתייגות על פירוש רש"י להוריות, ואולי אליו כיוון התו"ת המצוין בהערה 13 בדברי הכותב שם?

המתלמד לפני רבו

עדיאל ברויאר

לייבעדיג יענקל כתב:ומה באשר לרש"י על הוריות?

ר"ב דבליצקי במבואו למסכת הוריות כת"י (הוצ' מכון אהבת שלום) נוקט שרש"י הוריות הוא אכן רש"י. יש מה להעיר על דבריו ואכמ"ל.

כנסת ישראל

הוא הציון שציין א"ס לעיל.
לענין רשי ביבמות יש לציין למהרי"ל שרש"י האריך בעירובין וסוכה לדקות הדינים של מחיצות וה"ה י"ל ביבמות שהאריך לצורך.
אם כי יש מקומות שהראשונים מביאים רש"י ואינו לפנינו אלא בפירוש הנדפס ע"ש הריב"ן.

לייבעדיג יענקל

המתלמד לפני רבו כתב:הרב יהודה כהן

זהו שם עט בעלמא

ארץ · הודעהעל ידי **ארץ** » ד' נובמבר 26, 2014 7:28 pm

שברי לוחות כתב:במחכ"ת הרמה, דברי הריב"ן המובאים בתוס' אינם כלל ברש"י, ועד דף נ' לא הביאו התוס' אפילו פעם אחת את דברי הריב"ן כשאת פירוש הקונטרס הם מביאים כסדר, וזה דרכו של רש"י פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, וכנראה שלפי חומר המסכתא הרי הוא מבאר זאת באריכות יתירה.
וכבר נדפס מכת"י פירוש הריב"ן ליבמות בקובץ כבוד חכמים ושם אכן מופיע המובאות שהתוספות מביאים מהריב"ן.

יישר כח לכל העונים והמגיבים.

ולענינינו. אודה ולא אבוש, אכן תוספות מביאים הרבה בכל המסכתא את פירוש הקונטרס.
ובפרק ראשון מביאים תוס' את דברי הריב"ן ואכן אינם לפנינו.
אבל בריש פרק רבן גמליאל [נ.] מביאים תוס' פעמיים את דברי הריב"ן והינם ברש"י שלפנינו, ופלא שאינם מביאים בשם הקונטרס.
א. ר"ג כר"ע.
ב. חלץ ועשה מאמר, לא הוי צריך למיתני.

שברי לוחות

א) רש"י לא כותב נקודה זו דאין מאמר אחר מאמר הוא כרבי עקיבא אלא לענין מאמר אחר חליצה, היכן מצאת זאת ברש"י?
ב) גם זה דחלץ ועשה מאמר לא הוה צריך למיתני לא כתב רש"י, רש"י כותב רק לענין גט שאחר חליצה, מטעם שהגט הזה כבר אינו מעלה ולא מוריד, והריב"ן כותב נקודה אחרת לגמרי, שאם אחר חליצה פסולה אין כלום כ"ש שלאחר חליצה כשירה ולפי זה גם דין מאמר שאחר חליצה מיותר.
ואם כן אין שום פלא מה שהתוספות מביאים זאת בשם ריב"ן, כי רש"י אכן לא כתב כלל כדברים האלו.

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ו' דצמבר 23, 2016 8:08 am

איש_ספר כתב:בספרו של ר' אברהם גרוסמן, חכמי צרפת, בדבריו על רש"י, ייחד רשימה לכל פירושי רש"י המסופקים והספרות שנכתבה סביבם. לעת הפנאי אסרוק לכאן.
מאז כתיבת הדברים הופיעו פרסומים נוספים דוגמת זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150851&BOOKS.

גרוסמן שם כותב (עמ' 182) שהפירוש של רש"י לספרי עזרא-נחמיה אינו מרש"י, אך אינו מציין מקור לדבריו או ראיה [לבד מאמירה כללית שהלשון איננה דומה ללשון רש"י]. הלפרין בספרו אינו מציין למי שפקפק בפירוש רש"י על ספרים אלו.
האם ידוע לכם על איזה ראיה לדברי גרוסמן, או מי שדן בכך?

יש לי אולי ראיה אחת לדברי גרוסמן:
רש"י בתחילת עזרא (א, ח) מביא ש'ששבצר' הוא דניאל. אולם מפירושו לתלמוד (ב"ב טו, ע"א, ד"ה 'כתבו יחזקאל') מוכח מרש"י שדניאל לא עלה לארץ ישראל, ומכאן שאינו ששבצר. על סתירה זו עמד כבר ר' רחמים לפאג'י בספרו 'אבות הראש' (ח"א, דף נד, עיי"ש, והביא שגם משמע מרש"י סנהדרין צג, ע"ב, ד"ה 'מאי נינהו' שדניאל לא עלה לא"י) [מאידך אעיר שבגמ' מגילה טו, ע"א מובא שברוך בן נריה ודניאל ניבאו בשנת 2 לדריוש, ורש"י מגילה טז, ע"ב הסביר שברוך לא היה בארץ ישראל אלא שלח אגרות מחו"ל לארץ ישראל, ומשמע שלעומת זה דניאל היה אז בארץ ישראל. צריך לתרץ ולומר שרש"י הזכיר זאת רק לגבי ברוך משום שבו עסקה הגמ' שם, אך לדעתו גם דניאל היה שולח אגרות מחו"ל].
ר' רחמים פלאג'י תירץ את הסתירה בדעת רש"י וכתב שרש"י הוא "מאסף כל המחנות" ולכן הביא בפירושיו את שתי השיטות שיש בדבר מבלי להכריע ביניהן. לפי דברי גרוסמן כלל אין כאן סתירה שכן הפירוש לעזרא איננו מרש"י.

חמר גמל · הודעהעל ידי **חמר גמל** » ו' דצמבר 23, 2016 8:25 am

איש_ספר כתב:ויש גם הוספה מענינא דיומא ברש"י על אגוז בגי' חטא. וכעת איני זוכר הפרטים.

viewtopic.php?t=16456#p154879
ועש"ע באהל רחל שהעלו

אשי ישראל · הודעהעל ידי **אשי ישראל** » ה' ינואר 05, 2017 10:23 pm

אשי ישראל כתב:
איש_ספר כתב:בספרו של ר' אברהם גרוסמן, חכמי צרפת, בדבריו על רש"י, ייחד רשימה לכל פירושי רש"י המסופקים והספרות שנכתבה סביבם. לעת הפנאי אסרוק לכאן.
מאז כתיבת הדברים הופיעו פרסומים נוספים דוגמת זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150851&BOOKS.

גרוסמן שם כותב (עמ' 182) שהפירוש של רש"י לספרי עזרא-נחמיה אינו מרש"י, אך אינו מציין מקור לדבריו או ראיה [לבד מאמירה כללית שהלשון איננה דומה ללשון רש"י]. הלפרין בספרו אינו מציין למי שפקפק בפירוש רש"י על ספרים אלו.
האם ידוע לכם על איזה ראיה לדברי גרוסמן, או מי שדן בכך?

יש לי אולי ראיה אחת לדברי גרוסמן:
רש"י בתחילת עזרא (א, ח) מביא ש'ששבצר' הוא דניאל. אולם מפירושו לתלמוד (ב"ב טו, ע"א, ד"ה 'כתבו יחזקאל') מוכח מרש"י שדניאל לא עלה לארץ ישראל, ומכאן שאינו ששבצר. על סתירה זו עמד כבר ר' רחמים לפאג'י בספרו 'אבות הראש' (ח"א, דף נד, עיי"ש, והביא שגם משמע מרש"י סנהדרין צג, ע"ב, ד"ה 'מאי נינהו' שדניאל לא עלה לא"י) [מאידך אעיר שבגמ' מגילה טו, ע"א מובא שברוך בן נריה ודניאל ניבאו בשנת 2 לדריוש, ורש"י מגילה טז, ע"ב הסביר שברוך לא היה בארץ ישראל אלא שלח אגרות מחו"ל לארץ ישראל, ומשמע שלעומת זה דניאל היה אז בארץ ישראל. צריך לתרץ ולומר שרש"י הזכיר זאת רק לגבי ברוך משום שבו עסקה הגמ' שם, אך לדעתו גם דניאל היה שולח אגרות מחו"ל].
ר' רחמים פלאג'י תירץ את הסתירה בדעת רש"י וכתב שרש"י הוא "מאסף כל המחנות" ולכן הביא בפירושיו את שתי השיטות שיש בדבר מבלי להכריע ביניהן. לפי דברי גרוסמן כלל אין כאן סתירה שכן הפירוש לעזרא איננו מרש"י.

מצאתי!
ראו במאמר המצורף (של ערן ויזל, בתוך כתב העת המקוון jsij, המתפרסם באתר אוניברסיטת בר אילן, חוברת 9, שנת 2010) את כל המקורות והראיות לכך שהפירוש איננו לרש"י

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' ינואר 09, 2017 9:50 am

יישר כוח על המאמר גבי רש"י לעזרא ונחמיה, אך לגודל אריכותו קראתי רק מיעוטו.
יש לו מסקנה ברורה? האפשר לומר בבירור שהפירוש הנדפס על שם רש"י לספרים עזרא ונחמיה, אינו לרש"י? או שבסיסו רש"י ונוספו בו הוספות רבות?

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ג' ינואר 17, 2017 1:30 am

ת''ח שלמד הוריות פעמים רבות אמר לי שנראה שאינו רש''י הפ' שם היש למישהו מקור?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' ינואר 17, 2017 5:12 am

viewtopic.php?f=7&t=1707&p=330563

סטפנסקי · הודעהעל ידי **סטפנסקי** » ג' ינואר 17, 2017 5:21 am

הוא כותב שם על הוריות???? אני לא ראיתי

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' ינואר 17, 2017 8:30 am

סטפנסקי כתב:הוא כותב שם על הוריות???? אני לא ראיתי

עי' בקישור שם!!!!

הגרי"ח סופר שליט"א האריך בזה הרבה במנוחת שלום ח"ד, הנה מפתח הענינים הנוגע, נמצא באוצר

: 22.PNG (108.04 KiB) נצפה 15815 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » א' יוני 18, 2017 6:49 am

חכם באשי כתב:.
על הפירוש לרש"י למסכת נדרים, האריך אחד החכמים ב'ירושתנו' האחרון.

אפשר להעלות המאמר על פירוש המיוחס לרש"י בנדרים?

על המשנה במשניות אבות פ"ג מי"ג נדרים סיג לפרישות ישנו פי' מחודש בפי' מחזור ויטרי בשם רב יהודאי גאון בזה"ל: מקמי רב ינודאי גאון שאלו נדרים סיג לפרישות ואמר הדין גמרא דאית בנדרים (י.) הא דתקינו חכמים קונם קונח קונס דילמא אית.למימר (נדר) [קרבן] לה' וכי אמר הכי מאי הוי דילמא אית למימר לה' (נדר) [קרבן] עכ"ל.

והנה הפי' הזה נמצא בהמפרש שם בנדרים שכ' דהיינו דתנן נדרים סיג לפרישות שתיקנו אלו הכינויין כדי להפריש האדם מן העבירה דלא להוציא ש"ש לבטלה (וכן פי' הערוך ערך סג).

הפירוש הזה הוא שונה מכל מה שפירשו מפרשי המשנה, הרע"ב הרמב"ם ואחריהם התוי"ט ומלאכ"ש והתפאר"י, ובאמת כ' הגריעב"ץ בנדרים שם על הפי' הזה בזה"ל: נ"ב מילתא בעלמא ולאו היינו פירושא דההיא אלא כי ההוא נזיר דשמעון הצדיק ע"כ. היינו שלא נחה דעתו שזה פי' הפשוט בהמשנה.

רבי שמחה מויטרי היה תלמידו של רש"י, האם יש מזה הוכחה שהפירוש על נדרים הוא מבית מדרשו של רש"י?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' יוני 18, 2017 7:14 am

נדרים 1.PDF: (2.11 MiB) הורד 623 פעמים

נדרים 2.PDF: (1.5 MiB) הורד 497 פעמים

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' יוני 19, 2017 7:11 am

י. אברהם כתב:
נדרים 1.PDF
נדרים 2.PDF

תודה רבה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' אוגוסט 27, 2017 9:17 am

האם רש"י כתב הפירוש לפרק חלק בסנהדרין?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' אוגוסט 27, 2017 9:42 am

פירושו למסכת תענית (לפי מהר"צ חיות).

בברכה המשולשת

שמואל דוד כתב:האם רש"י כתב הפירוש לפרק חלק בסנהדרין?

יעויין אצל פרנקל בספרו שהביא מקורות בזה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר