תוכן כתב:פעלעד כתב:ואגב ל'תוכן', נחמד מאד לראות איך בחורצ'יק שיושב על האינטרנט חולק בדעתו על דעתו של הגר"מ שטרנבוך מזקני ת"ח בדור וקובע על סמך מה כן יכולים להתיר ועל סמך לא, ואינו יכול להאמין למידע שהגר"מ מביא כי אולי זה לא אמין ואולי הראב"ד בירר הדברים אצל בחורי ישיבה ולא אצל הפרופסורים המכליאים וכו', אולי ששכחת שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה, עכשיו נותר לנו להחליט רק אם הדעת תורה כאן היא של זקן הדור שהוגה בתורה כל חייו או של גולש יקר באינטרנט...
נקודה למחשבה...
תודה על דבריך הנמרצים. כמובן, שעפרא דארעא כמוני אינו יכול לחלוק לרגע על זקן ויושב בישיבה עשרות שנים. הערתי מה שהערתי כדרכה של תורה, או לפחות כך ניסיתי, אבל אתה צודק במיליון אחוז, שאחד שיושב באינטרנט אין לדבריו שום ערך כלל וכלל מול אחד שישב ולמד כל חייו. אני אומר את הדברים ברצינות לחלוטין, בלי טיפת ציניות או מרירות.
עכשיו, לעצם הטענה שהעלית שמן הסתם רמ"ש בירר דבריו עם גדולי המומחים וכיוצא, ומה לו לגולש באינטרנט בור ועם הארץ כמוני להביע דעה. אצטט דברי רמ"ש, ואח"כ מה שיש לדון עליהם כתלמיד הדן לפני רבו בקרקע. וז"ל רמ"ש: 'ומה שטוענים על הכלאות הנעשים מידי שנה בעופות מזנים אחרים שאינם ידועים, ביררתי הדבר אצל גדולי המומחים בארץ ובחו"ל, והם טוענים בתוקף שלא נעשים הכלאות מזנים אחרים מלבד העופות הידועים לנו. ומלבד זאת לדברי המומחים אין מקום כלל לחשש בעופות הכלאות בעופות טמאים ממש, כי גם אם אפשר להכליא טמא וטהור יחדיו בכדי להוליד וולדות מהם, אבל אין זה רווחי, ולכן מצד המציאות אין מקום לתלות את העופות בתולדת עוף טמא ממש'.
מה זה 'עופות הידועים לנו'? האם יש עוף אחד הידוע לנו חוץ מעוף הפטם שבכלובים שאפשר להכליא ממנו? הרי הבראקל שהוא אחד העופות עם היחוס הכי חלק, לדברי רמ"ש הוא טמא ממש, אז עם איזה עופות 'הידועים לנו' הם כן מכליאים? עוד דבר, הרי ברור ללא צל של ספק שהכליאו עם עופות אסיאתיים השונים לגמרי מעוף הפטם, האם עופות אלו כשרים הם, ועוף הבראקל טמא? יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?! עוד דבר, היום לוקחים גנים מעכבר ומכניסים אותו לתוך הסלמון כדי שיהיה יותר טעים, והרי מדובר כאן בב' מינים שונים לחלוטין, אז למה שלא יצליחו להרביע מין טמא במין טהור.
ואני חושש, שרמ"ש דיבר עם מומחים שאינם בני ברית שלפיהם מין תרנגול הוא הגדרה מדעית, וכל עוף שאינו מוליד מן התרנגול נחשב למין אחר, ואז אתי דבריו שפיר כמין חומר. באמת אינם מכליאים מתרנגול רק ממינים הידועים לנו שהם תרנגול, וכל עוף אחר אינם מכליאים ממנו. ואכן זה נכון, שאם לוקחים מין אחר ומרביעים על התרנגול, לא יצא ממנו ולד בן קיימא, ואכן זה לא רווחי. וכל הנ"ל אין בו נפקא מינה כלל לציבור השומרי תורה ומצוות, כי אנן ס"ל שמין התרנגול מוגדר לפי הגדרות הלכתיות, ולא הגדרות מדעיות, ותרנגול הביתי הוא כשר, ותנרגול הבר הוא טמא, אפילו שהוא מין אחד מבחינה מדעית, ומשום כך, שפיר יש לחשוש שהכליאו תרנגול טמא על תרנגול כשר.
אם אתה עונה לי שכך דרכה של תורה וכו' אולי לא הבנת על מה נסובו דבריי.
אם הוא אומר סברא ואתה מביא רעק"א שכותב הפוך, יש לך קושיא כדרכה של תורה, אבל ברגע שהנידון הוא 'על מה לסמוך' או מהם דרכי ההוראה, או האם סברא זו מקובלת עפ"י הלכה או אם לגוי זה יש נאמנות עפ"י הלכה וכעזה"ד, דברים שתלויים בסברא, הרי שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה, ואם הוא סבור שכן ואתה סבור שלא, אז זו ראיה לאמיתות דבריו, כי אכן דעת בעלי בתים שלנו אמורה להיות היפך דעת תורה של זקן ויושב בישיבה ורגיל בדרכי הפסק.
לכן ברגע שאתה כותב דברים כמו מה שהדגשתי בדבריך כאן, או משפטים שהקשית מקודם כגון:
כסמך זה יכול להיות סמך נאה, אבל להתיר על בסיס סברא זו, לעולם לא ראינו פוסקים כך
לענ"ד מי שיחליט על סמך מה להתיר ועל סמך מה לא, הוא הראב"ד שפוסק הלכות כבר עשרות שנים, ולא איזה גולש אינטרנט אפילו ת"ח ככל שרק יהיה...
דברי רמ"ש:
לא עושים הכלאות עם עופות טמאים.
תשובה:
לא אדע ממי קיבל את המידע
לכן הוא הראב"ד, כדי שהוא יקבל מידע מבירורים שלו ואנו נסמוך עליו, אלא על מי נסמוך? על איזה אברך נחמד מן השוק? את כל יסודות הדת אתה יכול לערער עם שאלות כאלה, לא לחינם אמר הקב"ה למשה 'טרחנים הם וכו', כי הם היו צריכים בדיוק לדעת למה יצא משה מהאוהל ולמה נכנס בחזרה, בוודאי כוונתו לרעה וכו' כמו שאומרים חז"ל.
בקיצור שאלות מעין אלו מעוררים את הציבור לזלזל במנהיגיהם, ומעולם לא ראינו בחז"ל שחייבו את בי"ד לנמק לציבור הרחב את כל דבריהם ולהוציא לחוץ את כל בירוריהם, שא"כ לא היה לדבר סוף.