בשיטת הגריד סולוביציק שאומר שלא צריך מציצה בברית

[שלח]

ראיתי פה
http://www.otzar.org/aspcrops/64100_246_1722581865-1012016.asp

האם שיטתו יחידית בדור או היו עוד רבנים שסברו שלא צריך מציצה?, ומדוע לא רצה האם חשש שזה מזיק? והאם זה חידוש שלו או כך קיבל מבית בריסק?

[שלח]

ובהמשך יש הערה זו
http://www.otzar.org/aspcrops/64100_246_170110591184-1012016.asp

[שלח]

והשאלה האם צריך מציצה בפה או אפשר מציצה גם בדרך אחרת ומה שיטת הגר"ח מבריסק ושיטת בריסק בימינו?

[סתם איש]

בביה"ל ריש סימן שלא' הביא מחלוקת האם צריך מציצה בפה דוקא

[מה שנכון נכון]

בביה"ל ריש סימן שלא' הביא מחלוקת האם צריך מציצה בפה דוקא

ועיין מש"כ עליו בשבה"ל ח"ב סימן קל.

[בברכה המשולשת]

בזמנו ראיתי ספר שלם של מוהל אחד מלפני יותר ממאה שנה שהמציא איזה סוג של משאבה והביא הסכמות רבות מחלק מרבני דורו, ואילו הרב האדר"ת כתב נגדו בחריפות

[מה שנכון נכון]

סקירות על פולמוסי המציצה ראה בספר אוצר הברית ח"ד [נסמך על מאמר של יעקב כ"ץ] ובספר ברית כרותה לשפתיים.

[יבנה]

שבת קלג:
"מוצצין וכו' אמר רב פפא האי אומנא דלא מייץ סכנה הוא ועברינן ליה פשיטא מדקא מחללי עליה שבתא סכנה הוא מהו דתימא האי דם מיפקד פקיד קא משמע לן חבורי מיחבר ודומיא דאיספלנית וכמון מה איספלנית וכמון כי לא עביד סכנה הוא אף הכי נמי כי לא עביד סכנה הוא."
ופירש"י-
"מהו דתימא - מתניתין לא אשמעינן דמחלל שבתא עלה דדם מיפקד פקיד מופקד ועומד שם כנתון בכלי ובמציצה אין חבורה ואין כאן איסור תורה ומשום הכי שרי ולאו משום סכנה ואומנא דלא מייץ בחול לאו סכנתא היא ולא ניעבריה.
קא משמע לן דדם חיבורי מיחבר - כשיוצא על ידי מציצה ואפילו הכי שרי משום סכנה מדקתני במתניתין גבי איספלנית וכמון."
מבואר שכל הסיבה שמוצצים הוא מפני הסכנה בלבד ודומיא דאיספלנית וכמון. ואילו היה בדבר קיום מצות מילה, היו מעבירים את המוהל בגלל שלא קיים את המצוה כהלכתה, וגם זה יהיה הטעם שדוחה את השבת. וכן כתב הרמב"ם הל' מילה פ"ב ה"ב- "ואח"כ מוצץ את המילה עד שיצא הדם ממקומות רחוקים כדי שלא יבא לידי סכנה."
וכ"כ בשו"ע יו"ד רס"ד ס' ג'. הרי שסברו שטעם שמוצצים הוא מפני הסכנה בלבד ואין בזה מצוה.
מאחר שזה שאלה רפואית בלבד והיום יש שיטות יותר מתקדמות למניעת סכנות במילה, שוב אין להשתמש בשיטות הישנות שאינם יעילות כ"כ ואדרבה יש חשש זיהום כו'. וכמו שהפסיקו להשתמש בכמון כך יש להפסיק בזה. וכמדומני שרשז"א שאל בשלחן שלמה שאם נחשיב את זה כסכנה, א"כ גם בשאר ניתוחים נצריך מציצה. והשתא שאין בזה סכנה ולא מצוה נמצא שיש איסור מציצה בשבת, ואף בחול אם מוצץ בפיו משום בל תשקצו כו', וכן יש איסור חובל ומצער את התינוק אף אם הוא בכלי.
ועיקר טענת המחייבים מציצה ובפה הוא מצד קבלה, אבל מצד ההלכה בלבד אין לזה טעם ובפרט בפה שלא הוזכר בגמ'. כיון שכך איני רואה היתר לעשות כן בשבת, ואף בימות חול מאחר שיש בדבר איסורים וכנ"ל, והיכן מצינו שהידור של קבלה ידחה את השבת ואיסורים אחרים.

[סתם איש]

ועיקר טענת המחייבים מציצה ובפה הוא מצד קבלה, אבל מצד ההלכה בלבד אין לזה טעם ובפרט בפה שלא הוזכר בגמ'. כיון שכך איני רואה היתר לעשות כן בשבת, ואף בימות חול מאחר שיש בדבר איסורים וכנ"ל, והיכן מצינו שהידור של קבלה ידחה את השבת ואיסורים אחרים.

טעות גמורה, הכתב סופר שהביא הביאור הלכה ביאר באריכות שהחיוב מצד הדין הוא בפה עי' בדבריו.

[יבנה]

ועיקר טענת המחייבים מציצה ובפה הוא מצד קבלה, אבל מצד ההלכה בלבד אין לזה טעם ובפרט בפה שלא הוזכר בגמ'. כיון שכך איני רואה היתר לעשות כן בשבת, ואף בימות חול מאחר שיש בדבר איסורים וכנ"ל, והיכן מצינו שהידור של קבלה ידחה את השבת ואיסורים אחרים.

טעות גמורה, הכתב סופר שהביא הביאור הלכה ביאר באריכות שהחיוב מצד הדין הוא בפה עי' בדבריו.

אלו הם דברי ביאור הלכה סי' של"א ס' א'-
ופורעין ומוצצין - עיין בתשו' בנין ציון סימן כ"ג וכ"ד דהמציצה דוקא בפה ולא ע"י דבר אחר שהמציאו הרופאים החדשים ובתשובת יד אליעזר סי' מתיר למצוץ בספוג דבדוקה דיותר טוב ממציצה בפה ואפילו בשבת יש להתיר בספוג ע"ש [פ"ת על או"ח]:
הביה"ל הביא מח' בענין ולא הכריע, ולא הזכיר כלל דברי הכתב סופר.
אבל קיימת תשובת החתם סופר בענין שכתב [סעיף ז] http://98.131.138.124/articles/ASSIA/AS ... -80.02.asp
"...ויפה כתב, כי לא נמצא מציצה בפה דווקא כי אם למקובלים שאומרים למתק הדין ע"י פה ושפתיים, ואין לנו עסק בנסתרות היכא דאיכא למיחש לסכנתא כל דהוא. ...ועוד אני אומר, אפילו היה מפורש בש"ס מוצץ בפיו, מכל מקום כיון שאין זה מהכשר מילה אלא משום סכנה, והמל ופרע ולא מצץ כבר גמר מצותו, והתינוק מותר בתרומה ואביו עושה פסח אלא שהוא בסכנה עד שתיעשה פעולה להוציא דם ממקומות רחוקים. ובפרק ר' אליעזר דמילה יליף רב פפא דומיא דאיספלנית וכמון שהוא משום סכנה, הכי נמי במציצה, ...(כיון דמשום רפואה הוא אין להקפיד אם הוציאו הרופאים רפואה אחרת במקומם) והוא הדין נמי למציצה, אפילו היה מוזכר במשנה מציצה בפה, מכל מקום יכולים להמיר בדבר אחר כיוצא בו. אך יזהירו [את] הרופאים המומחים שיעידו באמת אם הספוג עושה פעולת מציצה בפה. יותר מזה אין לחוש לפענ"ד".
אך משפחתו ותלמידיו שחששו מהרפורמים השמיטו תשובה זו מהדפוס וניסו להעמיד דבריו באופן מסוים. ועי' באוצר הברית ח"ד בענין. וכך גם יש להבין את המנסים להכניס "מצוות" מציצה לגמ' שבת הנ"ל, שכתבו כן מפני חשש הרפורמים, אבל ודאי שפשטות הגמ' והראשונים כו' אינו כדבריהם.

[סתם איש]

אכן טעיתי, היה זכור לי כתב סופר אבל התכונתי לבנין ציון.

[יבנה]

צירפתי את השאלה המלאה שנשאל החת"ס ואת התשובה המלאה שהשיב. במשך השנים ניסו להעלים אותן.

[עקביה]

הרב ד"ר מרדכי הלפרין, בספרו 'רפואה מציאות והלכה' פרק י"ז, מסביר את הטעם הרפואי שיש במציצה.
http://hebrewbooks.org/54136

[שערי חכמה]

כנראה הוא בדעת מיעוט, לדעת הרופאים היום המציצה אינה מועילה לרפואה כלל, ואדרבא, היא גורמת נזק.
ומה שהקשו איך מתירים מציצה בשבת שהוא איסור תורה, התשובה היא שאם אין בזה תועלת הוי מקלקל.

[יוסף משה]

הרב ד"ר מרדכי הלפרין, בספרו 'רפואה מציאות והלכה' פרק י"ז, מסביר את הטעם הרפואי שיש במציצה.
http://hebrewbooks.org/54136

עי' במאמרו של ד"ר שלמה שפרכר ז"ל (באנגלית) שדן בדברי ד"ר הלפרין:

http://www.hakirah.org/Vol%203%20Sprecher.pdf

[יוסף משה]

כנראה הוא בדעת מיעוט, לדעת הרופאים היום המציצה אינה מועילה לרפואה כלל, ואדרבא, היא גורמת נזק.
ומה שהקשו איך מתירים מציצה בשבת שהוא איסור תורה, התשובה היא שאם אין בזה תועלת הוי מקלקל.

ציטוט מתשובה של ר' אשר ווייס בנושא:

א: חלילה לבטל את מצות המציצה או למצוא לה תחליף שאינו מציצה בפה. רק מציצה יש בה כדי להוציא דם ממקום רחוק ולא ניגוב או לחץ.
ב: ראוי ונכון למצוץ בפה ממש כדרך שנהגו כל אבותינו מימות משה רבינו, וכך רמזו במ"ר (פי"א שהש"ר א' י"ב) "משה מל יהושע פורע אהרן מוצץ...", וכמבואר בכל הפוסקים.
אמנם מעיקר הדין נראה דיוצא גם בהפסק כלי כגון קנה חלול, דמ"מ יש כאן מציצה בפה. אך כיון שנתבאר מדברי גדולי הקבלה שצריך למצוץ דוקא בפה, ועוד מבואר בקבלה דאין המציצה משום סכנה בלבד אלא יש בה ענין מצות המילה וסגולתה, יש לכתחלה למצוץ בפה ממש, דהלא אין לנו ידיעה בנסתרות ובמופלא ממך אל תדרוש, ואפשר שיש ענין במציצה רק כשנעשית בפה ממש.
ג: מן הנתונים שהוצגו בפני למדתי שבחמש השנים תשס"ז – תשע"א דווחו בארץ ישראל חמשה מקרים של תינוקות שנדבקו במחלת ההרפס בעקבות ברית המילה. בכל המקרים הללו נעשה מציצה בפה. בתקופה זו לא דווח על בנות שנדבקו במחלה זו, על תינוקות שנדבקו לפני הברית, או על ילדים שלא קויים בהם מציצה בפה שנדבקו. עובדות אלה מחזקות את ההשערה שאכן נדבקו במחלה מן המוהל שהדביק אותם ע"י המציצה.
אמנם באותם השנים נימולו בערך כארבעים אלף ילדים שבהם נעשה מציצה בפה. הרי שאחוז הילדים שנדבקו במחלה קטן ביותר. לדברי ד"ר שלזינגר שהוא רופא ירא שמים אין הדיווח מושלם ויש מקרים שלא מדווחים. אך אף לדבריו ניתן להניח שרוב המקרים מדווחים, וברור א"כ שמדובר באחוזים קטנים ביותר.
אמנם ברור דאף אם מדובר באחוזים מעטים, אין הולכין בפקו"נ אחר הרוב ויש לעשות כל שבידינו למנוע מן התינוקות סכנת הידבקות במחלה. והלא כתב מרן הגר"ש וואזנר בשבט הלוי ח"ח סימן רי"ד דהסיבה שלא נהגו לעשות מציצה בפה במילת מבוגרים היא החשש שהמוהל ידבק במחלה מן הנימול, ומה לן בין סכנת המוהל ובין סכנת הרך הנימול.
עוד נאמר לי ע"י רופא זה שמתוך ארבע מקרים שהוא בדק אישית הודו שני מוהלים שאכן היה להם פצע בפיהם שלא בדקו ולא היו מודעים לסכנת ההידבקות.

ומשום כך נראה דיש להביא למודעות המוהלים, שכל שיש לו פצע בפיו אסור לו לעשות מציצה בפה, וכן כאשר יש למוהל מחלה או חום, דכל כה"ג סכנת ההידבקות היא מוחשית ועולה לאין ערוך. וכל כה"ג תיעשה המציצה ע"י אחר שנקי מכל פצע ומחלה, או לחילופין ישתמש המוהל בקנה הזכוכית. ושמעתי משני מוהלים מומחים וידועים יר"ש מרבים הרב משה וייסברג והרב חיים מילר הי"ו שבהזדמנויות שונות שמעו ממרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי שבשעת הדחק מותר להשתמש בקנה זה לעשות מציצה, והגרח"ק אמר בשם מרנא החזו"א "אין חציצה במציצה". ומשו"כ נראה דכאשר יש חשש קרוב להידבקות ובשעה"ד יש להקל להשתמש בקנה הזכוכית.
יש לדאוג גם שכל מוהל ישטוף את ידיו ואת פיו היטב בחומר שכולל אלכוהול, גם כשבוא בריא, כדי למזער את הסכנה.

[יבנה]

הרב ד"ר מרדכי הלפרין, בספרו 'רפואה מציאות והלכה' פרק י"ז, מסביר את הטעם הרפואי שיש במציצה.
http://hebrewbooks.org/54136

דרכי סכנה נקבעים לפי מה שרופאים סוברים שיש בו סכנה או רפואה. ולפי הידוע אצל רופאי זמנינו שמנתחים שם, בין בגדולים ובין בקטנים, לא נהוג לעשות מציצה לא בפה ולא בכלי.
גם המנותחים החרדים המחמירים ביותר, למיטב ידיעתי לא מדקדקים לארגן מציצה מצד חשש פיקוח נפשות.

[יבנה]

ומה שהקשו איך מתירים מציצה בשבת שהוא איסור תורה, התשובה היא שאם אין בזה תועלת הוי מקלקל.

ומה עם האיסור מדרבנן?
ע"ק איך הותר לצער את התינוק. ע"ק דעבר המוהל על בל תשקצו.

[יבנה]

כנראה הוא בדעת מיעוט, לדעת הרופאים היום המציצה אינה מועילה לרפואה כלל, ואדרבא, היא גורמת נזק.
ומה שהקשו איך מתירים מציצה בשבת שהוא איסור תורה, התשובה היא שאם אין בזה תועלת הוי מקלקל.

ציטוט מתשובה של ר' אשר ווייס בנושא:

א: חלילה לבטל את מצות המציצה או למצוא לה תחליף שאינו מציצה בפה. רק מציצה יש בה כדי להוציא דם ממקום רחוק ולא ניגוב או לחץ.
ב: ראוי ונכון למצוץ בפה ממש כדרך שנהגו כל אבותינו מימות משה רבינו, וכך רמזו במ"ר (פי"א שהש"ר א' י"ב) "משה מל יהושע פורע אהרן מוצץ...", וכמבואר בכל הפוסקים.
אמנם מעיקר הדין נראה דיוצא גם בהפסק כלי כגון קנה חלול, דמ"מ יש כאן מציצה בפה. אך כיון שנתבאר מדברי גדולי הקבלה שצריך למצוץ דוקא בפה, ועוד מבואר בקבלה דאין המציצה משום סכנה בלבד אלא יש בה ענין מצות המילה וסגולתה, יש לכתחלה למצוץ בפה ממש, דהלא אין לנו ידיעה בנסתרות ובמופלא ממך אל תדרוש, ואפשר שיש ענין במציצה רק כשנעשית בפה ממש.
ג: מן הנתונים שהוצגו בפני למדתי שבחמש השנים תשס"ז – תשע"א דווחו בארץ ישראל חמשה מקרים של תינוקות שנדבקו במחלת ההרפס בעקבות ברית המילה. בכל המקרים הללו נעשה מציצה בפה. בתקופה זו לא דווח על בנות שנדבקו במחלה זו, על תינוקות שנדבקו לפני הברית, או על ילדים שלא קויים בהם מציצה בפה שנדבקו. עובדות אלה מחזקות את ההשערה שאכן נדבקו במחלה מן המוהל שהדביק אותם ע"י המציצה.
אמנם באותם השנים נימולו בערך כארבעים אלף ילדים שבהם נעשה מציצה בפה. הרי שאחוז הילדים שנדבקו במחלה קטן ביותר. לדברי ד"ר שלזינגר שהוא רופא ירא שמים אין הדיווח מושלם ויש מקרים שלא מדווחים. אך אף לדבריו ניתן להניח שרוב המקרים מדווחים, וברור א"כ שמדובר באחוזים קטנים ביותר.
אמנם ברור דאף אם מדובר באחוזים מעטים, אין הולכין בפקו"נ אחר הרוב ויש לעשות כל שבידינו למנוע מן התינוקות סכנת הידבקות במחלה. והלא כתב מרן הגר"ש וואזנר בשבט הלוי ח"ח סימן רי"ד דהסיבה שלא נהגו לעשות מציצה בפה במילת מבוגרים היא החשש שהמוהל ידבק במחלה מן הנימול, ומה לן בין סכנת המוהל ובין סכנת הרך הנימול.
עוד נאמר לי ע"י רופא זה שמתוך ארבע מקרים שהוא בדק אישית הודו שני מוהלים שאכן היה להם פצע בפיהם שלא בדקו ולא היו מודעים לסכנת ההידבקות.

ומשום כך נראה דיש להביא למודעות המוהלים, שכל שיש לו פצע בפיו אסור לו לעשות מציצה בפה, וכן כאשר יש למוהל מחלה או חום, דכל כה"ג סכנת ההידבקות היא מוחשית ועולה לאין ערוך. וכל כה"ג תיעשה המציצה ע"י אחר שנקי מכל פצע ומחלה, או לחילופין ישתמש המוהל בקנה הזכוכית. ושמעתי משני מוהלים מומחים וידועים יר"ש מרבים הרב משה וייסברג והרב חיים מילר הי"ו שבהזדמנויות שונות שמעו ממרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קנייבסקי שבשעת הדחק מותר להשתמש בקנה זה לעשות מציצה, והגרח"ק אמר בשם מרנא החזו"א "אין חציצה במציצה". ומשו"כ נראה דכאשר יש חשש קרוב להידבקות ובשעה"ד יש להקל להשתמש בקנה הזכוכית.
יש לדאוג גם שכל מוהל ישטוף את ידיו ואת פיו היטב בחומר שכולל אלכוהול, גם כשבוא בריא, כדי למזער את הסכנה.

אין בדברי ר' וייס תשובה מספקת למה שכתבתי לעיל בשם החת"ס כו'.
אין "מצות" מציצה, זה רק שאלה רפואית ובכל דרך שמועיל ש"ד וכנ"ל. וכבר כתבתי לעיל "ועיקר טענת המחייבים מציצה ובפה הוא מצד קבלה, אבל מצד ההלכה בלבד אין לזה טעם ובפרט בפה שלא הוזכר בגמ'. כיון שכך איני רואה היתר לעשות כן בשבת, ואף בימות חול מאחר שיש בדבר איסורים וכנ"ל, והיכן מצינו שהידור של קבלה ידחה את השבת ואיסורים אחרים."
מצד מיעוט הסכנה, יש להשיב שזה טענה דוקא כשיש צורך דוקא באופן הזה. אבל כיון שמצד הדין אין בזה צורך, למה נעשה באופן שכמה תינוקות ימותו בשביל זה ואחרים יחלו?

[בר ישראל]

ראיתי פעם שהרה״ג משה טנדלר (חתנו שלהגר״מ פיינשטיין) אכן סובר שלהלכה אין צורך במציצה בזה״ז, וכיוצא מזה שהמוצץ בשבת חייב חטאת

[בר ישראל]

והאם זה חידוש שלו או כך קיבל מבית בריסק?

הרה״ג צבי שכטר (אחד מתלמידיו המובהקים של הגריד״ס) מעיד שהגריד״ס אכן מסר שכך היה מסורת בית בריסק (אביו הגרמ״ס וסבו הגר״ח) להתנגד למציצה בפה (בלי כלי) (עדותו מובא פה http://www.rabbis.org/news/article.cfm?id=10060)

[החושב]

נניח שלגדולי ההוראה יהיה מבורר כי אין סיבה לעשות מציצה בזמן הזה (וממילא בשבת הדבר אסור).
מה אתם מצפים שיהיה?
שאחד הרבנים המוכרים יקום ויגיד: "רבותי, ממחר בבוקר מפסיקים לעשות מציצה" ?
נגיד שהוא יעשה כך. תארו לעצמכם מה יעשו לו...

כפי שהזכירו לעיל, הגרש"ז (מובא בשלחן שלמה) מנמק היטב מדוע אין לעשות מציצה היום. ובסוף הוא נשאר בצריך עיון מדוע עושים מציצה בשבת (ולכל הפחות, הוא כותב, היה צריך לעשות ברית סמוך לשקיעה של מוצ"ש ולעשות מציצה במוצ"ש).
כשראיתי זאת בפעם הראשונה היה תמוה לי: על מי הוא שואל? על האנשים הפשוטים, למה הם לא משנים את המנהג מדעת עצמם? ודאי שלא. אולי שאלתו היא על גדולי ההוראה, למה הם לא מורים לשנות את המנהג? ומה אתו עצמו? הוא לא היה מגדולי ההוראה?

[למעשה, לגבי מה שעושים מציצה בשבת, אולי יש ליישב כך: האיסור הוא דרבנן, כיון שאינו אלא מקלקל. ואיסור דרבנן נדחה מפני חשש קלקול שיכול לבוא בעקבות שינוי ההלכות הנהוגות מדורי דורות]

[קראקובער]

לפני מאה שנה יצא ספר שלם ממוהל מלונדון שהמציא שפופרת ובתוך הדברים דן בענין מציצה בפה ומביא מהרב יעקב יוסף (רב הכולל של נ.י.) שבזמן חז"ל ע"כ לא עשו בפה אלא בכלי דאל"ה אין פה איסור דאורייתא ולא צריך היתר של פיקוח נפש כי בפה זה שינוי!

[שש ושמח]

זה מסוג הסברות שרק רב אמריקאי יכול לכתוב [לא בדקתי בפנים ואיני יודע מי אם בכלל כתב זאת]. הרי פשוט שמציצה דרכה בפה ואינו שינוי כלל.

[קראקובער]

רב אמריקאי ורב באמריקה זה לא אותו דבר, היה ידוע בתור רבי יעקב חריף מחשובי הרבנים בזמנו.

[בברכה המשולשת]

לפני מאה שנה יצא ספר שלם ממוהל מלונדון שהמציא שפופרת ובתוך הדברים דן בענין מציצה בפה ומביא מהרב יעקב יוסף (רב הכולל של נ.י.) שבזמן חז"ל ע"כ לא עשו בפה אלא בכלי דאל"ה אין פה איסור דאורייתא ולא צריך היתר של פיקוח נפש כי בפה זה שינוי!

ציינתי לספר הזה בתחילת האשכול

[שערי חכמה]

בביה"ל ריש סימן שלא' הביא מחלוקת האם צריך מציצה בפה דוקא

ברור שבבריסק עושים מציצה כדעת כל גדולי ישראל מלבד הנ"ל שאינו מייצג את דרך בריסק כלל כנודע.

[בסדר]

ראיתי פעם שהרה״ג משה טנדלר (חתנו שלהגר״מ פיינשטיין) אכן סובר שלהלכה אין צורך במציצה בזה״ז, וכיוצא מזה שהמוצץ בשבת חייב חטאת

כידוע שבעת הפולמוס יצאו כל רבני ארה"ב נגדו במלחמת חרמה

[קראקובער]

בביה"ל ריש סימן שלא' הביא מחלוקת האם צריך מציצה בפה דוקא

ברור שבבריסק עושים מציצה כדעת כל גדולי ישראל מלבד הנ"ל שאינו מייצג את דרך בריסק כלל כנודע.

מביא דעת רבי חיים מבריסק (מתחיל בדף י"ג) ודוחה גם דברי שבה"ל בטוטו"ד.

Vol14Zuriel.pdf

(223.31 KiB) הורד 346 פעמים

[שערי חכמה]

בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' תקג) כתב בזה"ל:

אמנם באופן שיש איזה חשש סכנה ממשי למוהל או לתינוק, אפשר לעשות המציצה בכלי, וכפי ששמעתי ממרן הגריז"ס זצ"ל (הגאב"ד דבריסק) שבבריסק היתה מגפה דטוברקלוס (שחפת) ר"ל, ואמרו שעלול המוהל להדביק את התינוק או התינוק ידביק את המוהל, והתיר הגר"ח זצ"ל לעשות מציצה בפה בשפופרת קצרה מאד, שלדבריו הוי כגופו ממש, אבל כאמור זה רק באופן שהוכח שיש איזה סכנה ממש ושכיח הזיקא, שבזה אין הפסוק דשומר מצוה וכו' עיין בפסחים דף ח ב.

וכן בקונטרס מצות המציצה (הובא בספר דבר סיני) מצאנו עדות על דעת הגר"ח בענין זה:

מצות המציצה.png (202.27 KiB) נצפה 8779 פעמים

וכידוע גם הבריסקער'ס עושים היום מציצה כדין גם בשבת.

[קראקובער]

וכן בקונטרס מצות המציצה (הובא בספר דבר סיני) מצאנו עדות על דעת הגר"ח בענין זה:
וכידוע גם הבריסקער'ס עושים היום מציצה כדין גם בשבת.

איפה אתה רואה עדות בכלל?! רק לדוגמא הוא מביא שרבי אליהו קלצקין בין האוסרים וזה שקר ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה

HebrewBooksOrg_1646_page_42.pdf

(47.01 KiB) הורד 647 פעמים

[בר ישראל]

אינני רוצה להיכנס לפולמוס על הגרי״ד סולביציק, ובפרט יומיים לאחר ר״ח אלול. אני רק אומר שאלו שהתנגדו לו קראו לו הרבה שמות, אבל (למיטב ידיעתי) אף פעם לא קראו לו שקרן (כולל הגרי״ז), ובפרט בענייני ר׳ חיים. אין שום צורך לראות את דרכו כבד בבד אם דרך סבו (או אפילו של הגרמ״ס) לומר שהוא ראה בהגר״ח (ובאביו כממשיך דרכו) כמעט מתן תורה שנייה , והזהיר ודייק במסירת תורותיו. גם עדותו של מצות המציצה אין לו עניין לכאן, כי הרי הוא עוסק במציצה בספוג, כשעדותו של הגרי״ד היה על מציצה בכלי.

[פלוריש]

איסור הוצאת דם בשבת - הרב משה דוד טנדלר.pdf

(91.08 KiB) הורד 338 פעמים

[יבנה]

מאמר בענין https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac. ... treich.pdf

[כולל יונגערמאן]

עיין במהר"י אסאד שכן ניתן לדייק מדברי רש"י והשקו"ט בגמרא שהמציצה כן נחשבת חלק בלתי נפרד מהמצוה. אך לפי החת"ס כמובן זה לא נכון

[שבע]

בשנת תשפ"ב (פרשת לך לך ופרשת בא) התפרסמו דברים מאת ראב"ד ירושלים שליט"א
אודות דעתו של המהרי"ל דיסקין בענין מציצה בפה

הגאון שליט"א מצטט שם מזכרונו ממה שראה בהיותו באנגליה מכתב שכתב רבינו זצ"ל להרב ליזרויץ

והרי הקטע המדובר מתוך קונטרס בכתב ידו של רבי שרגא מאיר לייזעראוויץ, משנת תרנ"ה:

ולא אכחד מרומעכ"ת שדברים אלה שאלתי להגאון הנורא ריל"ד שליט"א בירושלים,

והשיב לי במכתבו הראשון וז"ל:
ואדות שאלתכם לענין מנהג המתחדשים שמבטלין מציצה, או במקום שהמוהל הוא מחלל שבת ח"ו ( - כי גם ע"ז שאלתי)
מאד ראוי ונכון להתרחק מלכנוס לב'רית מ'ילה כזה.

ובמכתבו השני כתב לי בזה"ל:
הכל בדבר המציצה, ב'מהרה ב'ימינו יבא אלי'הו, הוא אולי ימצא לטהר את המולים שלהם שיהיו מותרים לאכול בפסח.

והנה ממכתבו זה שדעתו הט'הורה שהמילה פסולה, וידוע מכבר דרכו בקודש מבלי לכתוב מקור לפסקיו.

ויען כי הוא נ"מ גדולה לדינא אם המציצה חלק מגוף מצות המילה, אז המוהל בשבת בלי מציצה מקרי מחלל שבת, ועוד נ"מ הרבה
לכן בקשותינו ונפשינו בשאילתינו שיחוה נא דעתו...