אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו' והנה עלה ברעיוני דבר ולא קיבלתי עליו הסבר ברור
כידוע אין קירוי לרה"ר [שבת ה. ועוד] וממילא היכן שיש קירוי זה לא רה"ר (דאו') וממילא שאלתי בפי ככה: יש גשר פרדס כץ ותחתיו נעשה צוה"פ ונימא כך , כל מה שאמרו אתו רבים מבטלי מחיצתא זה דווקא ברשות הרבים אבל כאן שזה לא רה"ר שפיר יהני הצוה"פ [ובאמת הולכים בעז"ה לעשות קירוי מול רחוב השומר אך הם הולכים לעשות מעבר רק מתחת לקירוי ואני רוצה שבין שני הקירויין יוכלו כולם לעבור ולמה שהקירוי יעזור רק לתחת לקירוי ולא לחיצונית אליו.
אקוה שהסברתי את עצמי
הוה אמינא כתב:אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו' והנה עלה ברעיוני דבר ולא קיבלתי עליו הסבר ברור
כידוע אין קירוי לרה"ר [שבת ה. ועוד] וממילא היכן שיש קירוי זה לא רה"ר (דאו') וממילא שאלתי בפי ככה: יש גשר פרדס כץ ותחתיו נעשה צוה"פ ונימא כך , כל מה שאמרו אתו רבים מבטלי מחיצתא זה דווקא ברשות הרבים אבל כאן שזה לא רה"ר שפיר יהני הצוה"פ [ובאמת הולכים בעז"ה לעשות קירוי מול רחוב השומר אך הם הולכים לעשות מעבר רק מתחת לקירוי ואני רוצה שבין שני הקירויין יוכלו כולם לעבור ולמה שהקירוי יעזור רק לתחת לקירוי ולא לחיצונית אליו.
אקוה שהסברתי את עצמי
צוה"פ יכול להיות חלק מהיקף מחיצות, אם מבפנים זה רה"י, אבל סתם צוה"פ שמהעבר השני גם יש ט"ו אמה ואולי ס' ריבוא, מה יעזור צוה"פ? וגם אם יש ב' צוה"פ זה לא יעזור לטלטל ביניהם אם יש שם רה"ר.
אבל קירוי מבטל רה"ר, זה אמנם לא רה"י אבל אין לו דיני רה"ר אלא מקום פטור וזה גם בלי מחיצות.
הוה אמינא כתב:לא הבנתי למה ע"י צוה"פ זה לא מעיר לעיר?
מה משנה צוה"פ בהגדרת הדרך?
אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו'
י
כתבן כתב:אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו'
י
פרי יהושע כתב:כתבן כתב:אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו'
י
אולי ישכילני מאן דהו - מה הצד הרציני:
א. שיטת הרמב"ן שבדרך ההולכת מעיר לעיר לא צריך ששים ריבוא, לא הוזכרה כלל בב"י ובשו"ע ובמ"ב, והובאה בבה"ל רק בדרך אגב - בתוך לשונות של ראשונים שהעתיק, כדי לבאר גדר ס' ריבוא, ולא כדי לחוש לשיטתולא הבנתי?.
ב. אין ששים ריבוא עוברים ביום ברח' ז'בוטינסיקי - נספר לחומרא - לפי מכפלת המכוניות והאוטובוסים בשעות השיאנו נו.. הבכל יום מפופקפק אפי' בדעת רש"י, וק"ו שכאן שעוברים בכל יום אך באוטבוסים מצטרפים שפיר.
ג. לשיטת החזו"א, אינו מפולש מעבר לעבר, כי הדרך מתעקלת ומילא נסתמת בקצה.לא ידוע לי מה שהביא מהחזו"א, דברים אחרים מבוארים בספרו והם מחודשים מאד, (ושמעתי שיש מתלמידיו שלא סמכו על דבריו), צרפתי מש"כ באותו סימן לעיל על דבריו, אף שאני בטוח שדשו בהו רבים וטובים ממני.
ד. אם מצד רוחב הכביש - גם ברחוב אהרונוביץ וברחובות נוספים יש ט"ז אמה בשופי. אנחנו מסתובבים על אותו הציר כה"ז כאן זו דרך מפולשת שיתכן שיש בה שישים ריבוא ולכן חששו יותר מה יש לדבר, לסנגר על עם ישראל גם זה טוב, אבל ברור שאין זה פשוט כלל ועיקר
בברכה המשולשת כתב:יעויין בדברי מרן האגר"מ בכו"כ תשובות שהאריך טובא בגדרי רה"ר בזה"ז ועולה מדבריו שרח' ז'בוטינסקי הוי רה"ר או קרוב לזה
כתבן כתב: ב. אם רצונך לאסור את כל העיר כי יש בה ששים רבוא - לחיי. הדיון הוא אם יש מקום לאסור את רחוב ז'בוטינסקי יותר מכל רחוב אחר בעיר, שמשמש את כל הדרים בה, ועל זה כתבתי - בספירה שכללה גם את האוטובוסים והמכוניות [דלא כדעת המהרש"ם, שא"צ למנותם], לא מגיעים ליותר ממאתיים אלף איש ליום. "נו נו" , אינו תשובה, במחילת כת"ר. אני ספרתי וכת"ר לא!
ג. מה שכתבתי בדעת החזו"א - ראה בקובץ המצורף
כתבן כתב:בברכה המשולשת כתב:יעויין בדברי מרן האגר"מ בכו"כ תשובות שהאריך טובא בגדרי רה"ר בזה"ז ועולה מדבריו שרח' ז'בוטינסקי הוי רה"ר או קרוב לזה
לפי שיטתו, לא רק רחוב ז'בוטינסקי, אלא כל העיר [שהיא רצף אחד עם ר"ג ות"א], כיון שרחובותיה משמשים לששים ריבוא. ואנו דנים להצד שמועיל עירוב לכל ב"ב, אם רח' ז'בוטינסקי גרוע יותר מרחוב אהרונוביץ.
תורה בטהרה כתב:כתבן כתב: ב. אם רצונך לאסור את כל העיר כי יש בה ששים רבוא - לחיי. הדיון הוא אם יש מקום לאסור את רחוב ז'בוטינסקי יותר מכל רחוב אחר בעיר, שמשמש את כל הדרים בה, ועל זה כתבתי - בספירה שכללה גם את האוטובוסים והמכוניות [דלא כדעת המהרש"ם, שא"צ למנותם], לא מגיעים ליותר ממאתיים אלף איש ליום. "נו נו" , אינו תשובה, במחילת כת"ר. אני ספרתי וכת"ר לא!
ג. מה שכתבתי בדעת החזו"א - ראה בקובץ המצורף
אתה באמת מתכוון שעמדת יום [ימים] שלם לספור או שאתה משער בערך ?
שומע ומשמיע כתב:אני לא מונח כעת בביאור הלכה, אבל למעשה הוראת הפוסקים [עכ"פ הרבה מהם] היא לחשוש לרמב"ן.
הוה אמינא כתב:אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו' והנה עלה ברעיוני דבר ולא קיבלתי עליו הסבר ברור
כידוע אין קירוי לרה"ר [שבת ה. ועוד] וממילא היכן שיש קירוי זה לא רה"ר (דאו') וממילא שאלתי בפי ככה: יש גשר פרדס כץ ותחתיו נעשה צוה"פ ונימא כך , כל מה שאמרו אתו רבים מבטלי מחיצתא זה דווקא ברשות הרבים אבל כאן שזה לא רה"ר שפיר יהני הצוה"פ [ובאמת הולכים בעז"ה לעשות קירוי מול רחוב השומר אך הם הולכים לעשות מעבר רק מתחת לקירוי ואני רוצה שבין שני הקירויין יוכלו כולם לעבור ולמה שהקירוי יעזור רק לתחת לקירוי ולא לחיצונית אליו.
אקוה שהסברתי את עצמי
צוה"פ יכול להיות חלק מהיקף מחיצות, אם מבפנים זה רה"י, אבל סתם צוה"פ שמהעבר השני גם יש ט"ו אמה ואולי ס' ריבוא, מה יעזור צוה"פ? וגם אם יש ב' צוה"פ זה לא יעזור לטלטל ביניהם אם יש שם רה"ר.
אבל קירוי מבטל רה"ר, זה אמנם לא רה"י אבל אין לו דיני רה"ר אלא מקום פטור וזה גם בלי מחיצות.
כתבן כתב:פרי יהושע כתב:כתבן כתב:א. מה לא מובן? אחזור שוב - שיטת הרמב"ן לא הוזכרה בפוסקים שכלל ישראל צועד לאורם: השו"ע ונו"כ, כולל המ"ב, שלא הביאו כשדן במחלוקת רש"י והרמב"ם, אלא בדרך אגב בהקשר אחר.
ב. אם רצונך לאסור את כל העיר כי יש בה ששים רבוא - לחיי. הדיון הוא אם יש מקום לאסור את רחוב ז'בוטינסקי יותר מכל רחוב אחר בעיר, שמשמש את כל הדרים בה, ועל זה כתבתי - בספירה שכללה גם את האוטובוסים והמכוניות [דלא כדעת המהרש"ם, שא"צ למנותם], לא מגיעים ליותר ממאתיים אלף איש ליום. "נו נו" , אינו תשובה, במחילת כת"ר. אני ספרתי וכת"ר לא!
hment]
פרי יהושע כתב:[
אל תכעס בא נלך לאט, (גם אני לא מונח לגמרי בסוגי'), שיטת הרמב"ן אתה מתכוון מסתמא למה שהביא הבה"ל שם משמו שבהולכת מעיר לעיר לכו"ע לא צריך שישים ריבוא.
אכן לרמב"ן הזה. עד היום שמעתי טענות להחשיב את רח' ז'בוטינסקי לרה"ר, בעיקר מכח שיטת הרמב"ן - ולזה התייחסתי
דווקא נראה שהבה"ל סובר כך, אבל עכ"פ ניחא בא נניח שצריך שישים ריבוא?.
אולם הלא גם מש"כ השו"ע "בכל יום", חולק שם המשנה ברורה ואומר שלא מצא לזה מקור.
אם לא צריך ששים רבוא בכל יום, אלא רחוב שמשמש ששים ריבוא, מן הסתם צריך לאסור גם את רחוב אהרונוביץ
וגם אם נניח כמו השו"ע שצריך "בכל יום", סלח לי כי אולי הייתה לי טעות, לא כ"כ הבנתי מקודם את שיטת הספירה שלך, ספרת את כל האנשים שבתוך האוטבוסים, או את האוטבוסים עצמם?, (וכל הסברות של מהרש"ם לצידוק העולם שלא צריך לספור קרונות במחילה אינם מובנות לי, כי עכ"פ משמש את הרבים מה לי בחוץ מה לי בפנים זה די מוזר, וכדומה מהחזון איש אפי' משאית חלב לשישים ריבוא מספיק אפי' לדעה זו).
התייחסתי לכל אוטובוס, כאל 50 איש, ולכל רכב פרטי, כ2 אנשים. מכפלת האנשים לפ"ז כפול 20 שעות, לא הגיעה ל600,000
והבה"ל בס' שס"ד לימד זכות על מנהג העולם (ועי"ש איך שכתב שנראה מדבריו שיש להחמיר יותר בדרך המלך אף שעוברת בתוך העיר וק"ו כשעוברת מעיר לעיר) לפמש"כ האחרונים בדעת הרמב"ם שפסק כר"א שלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא מה"ת, ולכן מהני צוה"פ עי"ש, וכן הוא בבית אפרים שמלמד כך זכות. אולם קשה מאד לבאר כך שיטת הרמב"ם שכתב להדיא בתחילת פי"ד בתחילת הלכות רשויות דבעי דלתות נעולות בלילה למדינה כדי שתקרא רה"י, ואכמ"ל בזה.
סוף דבר קשה מאד למצוא צידוק להחשיב כביש זבו' שלא כרה"ר מהתורה. (לבד משיטת החזו"א הנ"ל וכידוע).
כתבן כתב:שומע ומשמיע כתב:אני לא מונח כעת בביאור הלכה, אבל למעשה הוראת הפוסקים [עכ"פ הרבה מהם] היא לחשוש לרמב"ן.
אולי ימחל להודיע איזה פוסקים? לא ב"י, לא רמ"א, לא מג"א, לא ט"ז, לא פמ"ג, לא מ"ב, לא שו"ע הרב, אז מי כן?
מצפה כתב:שמעתי עד נאמן כי בשנים קדמוניות כאשר היה הגרמי"ל לנדאו שליט"א מגיע לדרוש בשבת שובה ושבה"ג [חושבני שהיה אז] בקרית הרצוג, אף שהוא עצמו לא לקח עמו הספרים כי אינו מטלטל, אך נתן לנכדו גדול לטלטל הספרים.
שומע ומשמיע כתב:מצפה כתב:שמעתי עד נאמן כי בשנים קדמוניות כאשר היה הגרמי"ל לנדאו שליט"א מגיע לדרוש בשבת שובה ושבה"ג [חושבני שהיה אז] בקרית הרצוג, אף שהוא עצמו לא לקח עמו הספרים כי אינו מטלטל, אך נתן לנכדו גדול לטלטל הספרים.
העדות לא תהיה שלימה, אם לא נדע שלא עבר דרך הגשר.
לפני כמה שנים הייתי בניו יורק ונפגשתי עם הרב מנשה קליין זצ"ל בעל ה'משנה הלכות', והוא סיפר לי דבר מענין, שהוא בדק כמה אנשים עוברים כל יום ב'אושן פרקאו', זה כביש רחב מאוד עם ששה נתיבים מכל צד, והכביש ארוך מאוד כאורך הגלות, ומגיע עד האוקיינוס, תלמיד שלו עמד שם יום שלם וספר, ולא הגיע לששים רבוא. זה חידוש, כביש זה יש בו כל הזמן נוסעים וקשה להאמין שאין שם ששים רבוא.
פלוריש כתב:בא לידי בית מרן מס' 131 (ג' אלול תשע"ז) ובו אמר הרב יצחק יוסף בלשון הזו:לפני כמה שנים הייתי בניו יורק ונפגשתי עם הרב מנשה קליין זצ"ל בעל ה'משנה הלכות', והוא סיפר לי דבר מענין, שהוא בדק כמה אנשים עוברים כל יום ב'אושן פרקאו', זה כביש רחב מאוד עם ששה נתיבים מכל צד, והכביש ארוך מאוד כאורך הגלות, ומגיע עד האוקיינוס, תלמיד שלו עמד שם יום שלם וספר, ולא הגיע לששים רבוא. זה חידוש, כביש זה יש בו כל הזמן נוסעים וקשה להאמין שאין שם ששים רבוא.
כתבן כתב:אנושי כתב:שאלתי ללומדים שליט"א
כידוע רחוב זבוטינסקי יש עליו צד רציני שהוא רה"ר דאו'
י
אולי ישכילני מאן דהו - מה הצד הרציני:
א. שיטת הרמב"ן שבדרך ההולכת מעיר לעיר לא צריך ששים ריבוא, לא הוזכרה כלל בב"י ובשו"ע ובמ"ב, והובאה בבה"ל רק בדרך אגב - בתוך לשונות של ראשונים שהעתיק, כדי לבאר גדר ס' ריבוא, ולא כדי לחוש לשיטתו.
ב. אין ששים ריבוא עוברים ביום ברח' ז'בוטינסיקי - נספר לחומרא - לפי מכפלת המכוניות והאוטובוסים בשעות השיא.
ג. לשיטת החזו"א, אינו מפולש מעבר לעבר, כי הדרך מתעקלת ומילא נסתמת בקצה.
ד. אם מצד רוחב הכביש - גם ברחוב אהרונוביץ וברחובות נוספים יש ט"ז אמה בשופי.
יהושעבנמי כתב: אני חושב שבכמה ראשונים כתוב הלשון ששים ריבוא בכל יום
לפי דעת הבית אפרים והישועות מלכו לא מצרפים הנוסעים ברכבים
גם אם לא צריך בכל יום, לפי הגדרת הבית אפרים צריך שיהיה ששים ריבוא שמשתמשים תדיר באותו הדרך, עד שיתכן שיהיו כולם בדרך כאחד ביום אחד.
גם יש אומרים שגם בעיר שאין לו חומה אינו רשות הרבים אם אינו מפולש ומכוון משער לשער.
בברכה המשולשת כתב:יהושעבנמי כתב: אני חושב שבכמה ראשונים כתוב הלשון ששים ריבוא בכל יום
לפי דעת הבית אפרים והישועות מלכו לא מצרפים הנוסעים ברכבים
גם אם לא צריך בכל יום, לפי הגדרת הבית אפרים צריך שיהיה ששים ריבוא שמשתמשים תדיר באותו הדרך, עד שיתכן שיהיו כולם בדרך כאחד ביום אחד.
גם יש אומרים שגם בעיר שאין לו חומה אינו רשות הרבים אם אינו מפולש ומכוון משער לשער.
א. באיזה ראשונים כתוב "בכל יום" ובאיזה הקשר הלכתי.
ב. היכן הבי"א כותב זאת (אם בתשובתו הידועה יש לחלק לבין דבריו לנדו"ד, וכדברי מרן האגר"מ)
ב. היכן הישועות מלכו כותב זאת.
ג. לגבי מפולש וכו' יעויין במש"כ בהרחבה מע"כ ידידי הרה"ג שלמה אליעזר גליקסברג בשו"ת ניצני ארץ ח"א (יש באוצר)
בברכה המשולשת כתב:יהושעבנמי כתב: אני חושב שבכמה ראשונים כתוב הלשון ששים ריבוא בכל יום
לפי דעת הבית אפרים והישועות מלכו לא מצרפים הנוסעים ברכבים
גם אם לא צריך בכל יום, לפי הגדרת הבית אפרים צריך שיהיה ששים ריבוא שמשתמשים תדיר באותו הדרך, עד שיתכן שיהיו כולם בדרך כאחד ביום אחד.
גם יש אומרים שגם בעיר שאין לו חומה אינו רשות הרבים אם אינו מפולש ומכוון משער לשער.
א. באיזה ראשונים כתוב "בכל יום" ובאיזה הקשר הלכתי.
ב. היכן הבי"א כותב זאת (אם בתשובתו הידועה יש לחלק לבין דבריו לנדו"ד, וכדברי מרן האגר"מ)
ב. היכן הישועות מלכו כותב זאת.
ג. לגבי מפולש וכו' יעויין במש"כ בהרחבה מע"כ ידידי הרה"ג שלמה אליעזר גליקסברג בשו"ת ניצני ארץ ח"א (יש באוצר)
יהושעבנמי כתב:בברכה המשולשת כתב:יהושעבנמי כתב: אני חושב שבכמה ראשונים כתוב הלשון ששים ריבוא בכל יום
לפי דעת הבית אפרים והישועות מלכו לא מצרפים הנוסעים ברכבים
גם אם לא צריך בכל יום, לפי הגדרת הבית אפרים צריך שיהיה ששים ריבוא שמשתמשים תדיר באותו הדרך, עד שיתכן שיהיו כולם בדרך כאחד ביום אחד.
גם יש אומרים שגם בעיר שאין לו חומה אינו רשות הרבים אם אינו מפולש ומכוון משער לשער.
א. באיזה ראשונים כתוב "בכל יום" ובאיזה הקשר הלכתי.
ב. היכן הבי"א כותב זאת (אם בתשובתו הידועה יש לחלק לבין דבריו לנדו"ד, וכדברי מרן האגר"מ)
ב. היכן הישועות מלכו כותב זאת.
ג. לגבי מפולש וכו' יעויין במש"כ בהרחבה מע"כ ידידי הרה"ג שלמה אליעזר גליקסברג בשו"ת ניצני ארץ ח"א (יש באוצר)
עיין בספר אום אני חומה להרב מנשה קליין זצל שמביא שבר״ן ורמב״ן ורבינו ירוחם כתוב הלשון בכל יום.
גם מביא שם את הישועות מלכו והוא בסימן כח וכז.
גם כתב שם שסברת החזו״א כבר כתב בספר שו״ת הב״ח החדשות.
וגם מסברא קשה להבין האיך מי שנמצא במקום סגור לגמרי והוא רשות בפני עצמו שנחשב שנמצא ברשות הרבים, למשל אם יש מקום שלא עובר שם שום בריה כל היום, רק פעם ביום עובר שם רכבת ענקית שיש שם ששים ריבוא אנשים האם יחשב המקום ההוא לרשות הרבים?
יהושעבנמי כתב:כלומר באג״מ כתב שזה לא כתוב ברמבן וברן ו רבינו ירוחם? או שחולק על הישועות מלכו וחזו״א
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 308 אורחים