פולמוס העופות תשע"ז

[קאצק]

פרשיית הבראקל.pdf

מכתב תשובה ליחזקאל קפלן_2.pdf

[קאצק]

הנה זה הגיע........

הגאון רמ"ש קליין מתנצל בפני רב העיר.

הגרמ"ש קליין: מתנצל בפני רבה של בני ברק
עם שובו מחו"ל, שלח הדיין הגרמ"ש קליין מכתב לגרמי"ל לנדא רבה של בני ברק, בעקבות הפרשנות הפוגענית שניתנה לפסקו ההלכתי אודות עוף ה'ברקאל'. הוא אף מבקש לקבוע דיון בעניןהדיין הגאון רבי משה שאול קלין חזר לאחרונה לישראל, עם תום ביקורו בחו"ל, ונדהם לגלות כי חתימתו על מכתב הלכתי הפוסק להתיר את עוף ה'בראקל', פורש כפגיעה ברבה של בני ברק הגאון רבי משה יהודה לנדא.

בשל כך, הוא שיגר אליו מכתב אישי בו כתב כך: "לכבוד הגאון החסיד מורנו רבי משה יהודה לייב לנדא שליט״א, רב אב"ד עיר התורה והחסידות בני ברק. באתי בדברים דלהלן להתנצל בפני כבוד תורתו מאחר שבאתי עתה מחו"ל ושמעתי מאנשים שהיה משתמע כאילו יש איזה פירוד לבבות ח"ו ביני לבין מעלת כבודו. אמנם האמת אינו כן".

"ראשית, דבר ידוע לכל שזכיתי לשמש את מורי ורבי הגאון פוסק הדור בעל שבט הלוי זצ"ל והנני נאמן לפסקיו, וכבוד מורי ורבי זצ"ל הורה במעמד אלפי ישראל שמעלת כבוד תורתו הוא רבה של בני ברק וזכיתי להיות במעמד קידוש השם זה".

הרב קליין ממשיך וכותב: "ובנוסף לזה כשהיה כמה פעמים מי שרצה לתת הכשר בעיר בני ברק באו אלי בשליחותכם שאשתדל ע״י מורי ורבי זצ״ל לבטל את זה וכמה פעמים הצלחתי בזה".

הגרמ״ש קליין מרחיב על כך שהוא עצמו משתמש ומסתמך על כשרותו של הרב לנדא, ומסיים: "ולעצם העניין המדובר, אם ירצה מעלת כבוד תורתו הרמה לשמוע מה שיש לי לומר בזה אשמח לבוא אליו וגם אני לשמוע מה שיש למעלת כבודו לומר בזה, ונא יודיעני הזמן המוכשר לכך".

יצויין כי מקורביו של הגרמ״ש קליין טוענים כי יש להפריד בין הדברים וכי לגופו של עניין הוא מבקש לדון עם הרב לנדא לעומק הסוגיה ולהכריע יחד עמו כאשר הוא עדיין סבור שהעוף כשר אולם מכיוון שהדברים יצאו מפרופורציה ונגרמה בגינו פגיעה ברב העיר הרי שהוא מתנצל על כך באופן אישי.

[שמחו]

מכתב הגרמ"ש

[נוטר הכרמים]

משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

[הצעיר באלפי]

משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

מענין לענין:
איני יודע אם יישב ודן על נושא הלחמניות בייחד עם הרב לנדא שליט"א, אך יודע אני מא' מתלמידיו הקרובים של הגרמ"ש קליין שערך פגישה לדון על הנושא בייחד עם הגאון רבי יעקב בלוי זצ"ל שהיה האחראי על הכשרות של העדה החרדית, ורבי יעקב בלוי דחה טענותיו מכל וכל ע"כ
עכ"פ סביר להניח שיישב עם הרב לנדא ג"כ על הנושא, רק שאז הדברים לא יצאו מהקשירם כמו עתה, ולכן הוצרך להוציא מכתב.

[שמואל-הקטן]

אם מישהו יוכל להבינני מה ההיתר לאכול את העופות היום אחר שיש בירור (כמו שכתב הרב ווזנר) שהגויים מערבבים כל הזמן ומשביחים העוף ממינים בל ידעום (ואולי יש בהם מינים טמאים). ואם תאמר (כמו שהביאו בשם הגרי"ש זצ"ל) שלא ניכר שנשתנה צורת התרנגול בהדיא. (אם כי כו"ע מודים שיש שינו בגודל וכו') הרי לכא' זה כל ה"קונץ" שלהם שיודעים לעשות כל מיני הכלאות שאף אחד לא יכיר בהם ושלא יגנבו את הסודות איש מרעהו. זה כמו שנגיד שמותר לאכול כל גלידה שהיא שדומה לגלידה של הבד"ץ כיון שלא ניכר שנשתנה צורתו.

ואל תשיבני כמו שהביא הרב בוקנוולד שמדביקת ד.נ.א מוכח שכל הההכלאות הם ממין "התרנגול", הרי כו"ע מודים שיש תרנגולים טמאים וכמו שיש טוענים שהבראקל הוא טמא מחמת חילוק רגליו ורגליים צבעוניות. ומסתמא יש עוד הרבה מיני תרנגולים טמאים.

בשלמא לגבי היתר הכלאת הקורניש והרוק ניחא שכיוון שיש בו ג' סימנים וכדי לא להוציא לעז אנו אומרים שנקרא שיש בו מסורת, אבל אם עכשיו בשעה שאנו מדברים הגויים עושים בתרנגולות מה שליבם חפץ, איך שייך להכשיר לכתחילה? מה שייך להתיר מחמת שלא ניכר שינוי בהדיא?

ועוד נקודה ממתי השתנה מהירות הגדילה ל30 יום

[הירשערס]

הבה נראה מה "יודעי דבר" יודעים.
ובכן, הגרמ"ש קליין ודאי נחשב מיודעי דבר של דעת מרן בעל שבט הלוי, וזה לשונו במכתבו:

"ראשית, דבר ידוע לכל שזכיתי לשמש את מורי ורבי הגאון פוסק הדור בעל שבט הלוי זצ"ל והנני נאמן לפסקיו, וכבוד מורי ורבי זצ"ל הורה במעמד אלפי ישראל שמעלת כבוד תורתו הוא רבה של בני ברק וזכיתי להיות במעמד קידוש השם זה".

מכאן ניתן להסיק הלאה.

[עמקן]

מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

[שיבר]

מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

משונה מאד. מה הפשט שבמכתבו להרב לנדא, שצילום כת"י מובא למעלה, לא מביע שום הכחשה על חתימה ושום חזרה לא מסגנון ולא מעמדה הלכתית (אלא רק מתנצל שהיה משתמע לאנשים כאילו יש פירוד לבבות מהם), והוא מעוניין לדון עמו אם ירצה הרב לנדא? האם יתכן שהמודפס מזוייף?

[דרומי]

נוטר הכרמים העלה שאלה מעניינת, ולכאורה התשובה פשוטה.

המוציא או מזונות היא שאלה אישית פרטית של כל אחד. יש עוד חילוקי דיעות בענין ברכות הנהנין, ופשוט שהרב מרא דאתרא אינו מחייב כל אחד מתושבי העיר לברך כמו שהוא נוהג (לדוגמא: לדעת הרב בסדר ברכות הנהנין ברכת בייגלה היא המוציא, ואעפ"כ רובא דעלמא מברכים מזונות ולא יעלה על הדעת למנוע זאת מהם).

לעומת זאת נושא העופות הנידון כעת הוא ענין ציבורי, שהרי לא כימים ההם הימים האלה, והיום האוכל משווק בצורה סיטונאית וכו', וכל פירצה בנושא זה יש לה השלכות הרות גורל.

[הוד_והדר]

משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

כל דרדק מבין, ופשוט הוא, שלא על הפסק השונה מהמרא דאתרא יצא הקצף, מותר לחלוק, הקצף יצא על אופן הכתיבה, וד"ל והרוצה להבין יבין.

[הוד_והדר]

מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

לפי הנאמר מכתב זה המוקלד מזוייף הוא.

[שלמה בן חיים]

נו באמת?!
יודעי דבר יודעים היטב מה היתה דעת מרן החזו"א [ובעקבותיו מרן בעל שבט הלוי] בענין גלימת ה'מרא דאתרא' שמשפחת לנדא רצתה ליטול לעצמה.
בכל מקרה, בנוגע להגרמי"ל זו ודאי בדיחה לא מוצלחת, ר"א שטרן נחשב כבר יותר ל'מרא דאתרא' של ירושלים, מאשר שהראשון ייחשב כ'מרא דאתרא' של בני ברק.

נא להפסיק מיד לדון לגופם של אנשים, למנהל היקר נא למחוק ההודעה או לנעול את הנושא.

אתה צודק, אין להם גבול לחוצפה.
הם עשו צחוק ולעג מכל עם ישראל עם הפאות, עכשיו חזרו לנסיון נוסף , להאכיל את עם ישראל בעופות טמאים.

השנאה שלך לתלמידי חכמים, והחוצפה שיש לך לדבר סרה בגדולי תורה, מזעזעת ממש.

[מטעים]

דעת הרב יהודה עמיחי.
http://www.srugim.co.il/211201-211201

[ברזלים]

רבותי כבר אלול תתעורו קצת. הנושיא נפתח שוב רק למידע חדש בנושא, ולא למחרחרי ריב ומדון, קצת רצינות לא יזיק. אני נושא קצת באחריות כיון שפתחתי שוב את הנושא אנא התחשבו גם איתי.

[עושה חדשות]

בלי קשר ל'בראקל', מה הסיבה של ההיתר בעופות שלנו דלא חיישי' להכלאות וכו', האם לא חוששים במציאות, או שנסמכים על רוב וחזקה, אם אפשר בקיצור.

[ברזלים]

אם מישהו יוכל להבינני מה ההיתר לאכול את העופות היום אחר שיש בירור (כמו שכתב הרב ווזנר) שהגויים מערבבים כל הזמן ומשביחים העוף ממינים בל ידעום (ואולי יש בהם מינים טמאים). ואם תאמר (כמו שהביאו בשם הגרי"ש זצ"ל) שלא ניכר שנשתנה צורת התרנגול בהדיא. (אם כי כו"ע מודים שיש שינו בגודל וכו') הרי לכא' זה כל ה"קונץ" שלהם שיודעים לעשות כל מיני הכלאות שאף אחד לא יכיר בהם ושלא יגנבו את הסודות איש מרעהו. זה כמו שנגיד שמותר לאכול כל גלידה שהיא שדומה לגלידה של הבד"ץ כיון שלא ניכר שנשתנה צורתו.

ואל תשיבני כמו שהביא הרב בוקנוולד שמדביקת ד.נ.א מוכח שכל הההכלאות הם ממין "התרנגול", הרי כו"ע מודים שיש תרנגולים טמאים וכמו שיש טוענים שהבראקל הוא טמא מחמת חילוק רגליו ורגליים צבעוניות. ומסתמא יש עוד הרבה מיני תרנגולים טמאים.

בשלמא לגבי היתר הכלאת הקורניש והרוק ניחא שכיוון שיש בו ג' סימנים וכדי לא להוציא לעז אנו אומרים שנקרא שיש בו מסורת, אבל אם עכשיו בשעה שאנו מדברים הגויים עושים בתרנגולות מה שליבם חפץ, איך שייך להכשיר לכתחילה? מה שייך להתיר מחמת שלא ניכר שינוי בהדיא?

בהמשך לשאלתי יש לציין שלפי הרב לנדא ולפי השמועות כך סובר הרב רובין שלפי בדיקתם לא נעשה שום שינוי מהותי בעוף בשנים האחרונות.

[פרשנדתא]

דעת הרב יהודה עמיחי.
http://www.srugim.co.il/211201-211201

אפשר להעלות לחסומים?

[חיים שיש בהם]

מכתב הגרמ"ש

שים לב להשינויים בין המכתב בכת"י ובין נוסח המוקלד שמפרסמים.

לפי הנאמר מכתב זה המוקלד מזוייף הוא.

במבט מעמיק, החותם והחותמת נראים כמודבקים.
כנ"ל נראה גם מההבדל בחדות הדיו בין הלוגו (שנראה כסרוק) לבין תוכן המכתב.

[ברזלים]

צודק בעליל, החתימה מודבקת, שימו לב שתחתית האותיות של המילים וע"ז באתי עה"ח מחוקים מחמת ההדבקה של החתימה.

[הדפסת_ספרים]

אתמול ביום ג' אמר האדמו"ר מהר"א מסאטמאר שליט"א להראב"ד התאחדות הרבנים הגאון ר' מנחם זכרי זילבער שליט"א מפריימאן ובעל מאזני צדק
בדרך צחות הגמרא במס' ברכות ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה, כעת בהשערורי' על העופות יגרום שיגביהו התורה בפילפולא של תורה ויגדיל תורה ויאדיר.....

[נוטר הכרמים]

נוטר הכרמים העלה שאלה מעניינת, ולכאורה התשובה פשוטה.

המוציא או מזונות היא שאלה אישית פרטית של כל אחד. יש עוד חילוקי דיעות בענין ברכות הנהנין, ופשוט שהרב מרא דאתרא אינו מחייב כל אחד מתושבי העיר לברך כמו שהוא נוהג (לדוגמא: לדעת הרב בסדר ברכות הנהנין ברכת בייגלה היא המוציא, ואעפ"כ רובא דעלמא מברכים מזונות ולא יעלה על הדעת למנוע זאת מהם).

לעומת זאת נושא העופות הנידון כעת הוא ענין ציבורי, שהרי לא כימים ההם הימים האלה, והיום האוכל משווק בצורה סיטונאית וכו', וכל פירצה בנושא זה יש לה השלכות הרות גורל.

זה ממש לא מדויק. שיווק מוצר עם תוית 'מזונות' זה בודאי 'לפני עור' משמעותי לדעת הגרמ"ש קליין, זה נפ"מ לכמה מילי מלבד איזה ברכה לברך, לברכת המזון דאורייתא וזימון ועוד, הגם שבדיעבד כמדומה שניתן לצאת בברכה מעין ג' לדעת כמה פוסקים.

אגב, אכן ביקורת רבה הושמעה על הרב לנדא שבנידונים מסוימים פוסק לפי הגר"ז או מנהג מסוים, אף שאין הכל נוהגים כן.

[חיים שיש בהם]

בלי כל קשר לתגובתי הקודמת, מוכרחני למחות על אותם צבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. נתלים כביכול באילן גדול, בעל שבט הלוי זצ"ל, אך מנסים לטשטש ולעמעם את העובדה הפשוטה - שלא ראיתי חולק עליה! - שהוא עצמו אכל בכל השנים משחיטתו של המרא דאתרא. מה יכול להיות יותר חזק ממעשה רב?

אבל מה לעשות שמרן הגרש"ה לא אכל שנים רבות עופות משעה שנתעורר לערעור הנ"ל ועד שנותיו האחרונות בהם הוכרח לאכול מחמת מצב בריאותו.

אינני יודע מנין לך. אמש דיברתי עם אחד ממקורביו שהיה מאנשי ביתו ואמר לי ששמועה זו היא שקר וכזב.

[גבול ים]

גם זה שקר וכזב

[עמקן]

נתפרסם

דברתי עם חתנו של הגרמ"ש קליין ואמר לי שהמכתב המודפס הינו מזויף !

[סגי נהור]

(לדוגמא: לדעת הרב בסדר ברכות הנהנין ברכת בייגלה היא המוציא, ואעפ"כ רובא דעלמא מברכים מזונות ולא יעלה על הדעת למנוע זאת מהם).

הערת אגב על הדוגמא: דבר זה אינו מוסכם, ומתבסס רק על השמטת שיטת רב האי גאון (שהובאה בשוע"ר) בסדר ברה"נ, ויש אומרים שהושמטה כי לא היו מצויים אותם כעכים במדינות אלו באותו הזמן או מטעמים אחרים.

[סגי נהור]

משמח ומרנין לב, שנעשתה ההפרדה הכ"כ פשוטה בין חילוקי הדעות ההלכתיים לבין הערכה וכבוד ל'מרא דאתרא', ונשארה במקומה לעת עתה ההכרעה ההלכתית.

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה. מה נשתנה שאז לא סברו שזה צריך להיות מתואם עם המרא דאתרא ועם מערכת הכשרות שלו?

כל דרדק מבין, ופשוט הוא, שלא על הפסק השונה מהמרא דאתרא יצא הקצף, מותר לחלוק, הקצף יצא על אופן הכתיבה, וד"ל והרוצה להבין יבין.

מה שקרה הוא שברוב להטם לנצל את ההזדמנות כדי לנסות לפגוע בכבודו של הרב לנדא, הצליחו להפוך את המחלוקת ההלכתית למחלוקת פוליטית, וכפי שמסתמן בכך גרמו בראש ובראשונה נזק חמור לביזנעס שלהם...

[ברזלים]

הרב מנשה רייזמן מתייחס לפולמוס

1dbd69bb445956e80328fd84e4fb3b767c610f.rar

(2.2 MiB) הורד 469 פעמים

[פעלעד]

כעת משיחה עם בנו של הגרמ"ש שליט"א: המכתב המודפס אכן מזוייף, והעיקר, ההבהרה שהרב לנדא טעה במציאות הענין יצא בהוראה ישירה וברורה מהגרמ"ש קליין, כי כך באמת דעתו, והמכתב בכת"י מיועד לרב לנדא לפייס את דעתו שהמח' היא הלכתית גרידא ולא פקפוק עליו ועצמו וכדו'.

[א. חיים]

זה ממש לא מדויק. שיווק מוצר עם תוית 'מזונות' זה בודאי 'לפני עור' משמעותי לדעת הגרמ"ש קליין, זה נפ"מ לכמה מילי מלבד איזה ברכה לברך, לברכת המזון דאורייתא וזימון ועוד, הגם שבדיעבד כמדומה שניתן לצאת בברכה מעין ג' לדעת כמה פוסקים.

אגב, אכן ביקורת רבה הושמעה על הרב לנדא שבנידונים מסוימים פוסק לפי הגר"ז או מנהג מסוים, אף שאין הכל נוהגים כן.

ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות. אבל מה לא עושים בשביל להציק להרב לנדא.

[סגי נהור]

ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

לא נודעה כוונתך בזה, כי לפי פסקיו הנגלים לנו ולבנינו כל שנילוש ברוב מי פירות ואינו כשיעור שש ביצים ברכתו מזונות כשאינו שבע ממנו (מלבד לבעל נפש).

[דרומי]

עזבו את הדוגמא שנקטתי בה ואינה קשורה כ"כ לענין.

בכל מקרה, השאלה אם מזונות או המוציא היא שאלה של הגברא, האם הוא מחמיר ומברך המוציא או שמיקל ומברך מזונות. גם על הבד"צ העדה החרדית יש תלונות על מוצרים שכתוב עליהם שהכל ויש פוסקים שהם מזונות. יש גם המתלוננים על איורים שונים שעל העטיפות שאינם מספיק חינוכיים. זה הכל דברים צדדיים. זה לא נוגע בעצם החפצא האם הוא כשר או פסול.

ע"ד משל: מותר לרב קהילה לומר לבני קהילתו שלדעתו העירוב העירוני אינו לכל השיטות וראוי לירא שמים להחמיר ולא לטלטל. אולם אין בסמכותו להתחיל לגעת בחוטי העירוב עצמם ולשנותם כרצונו ללא התייעצות עם רב העיר.

[א. חיים]

ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

לא נודעה כוונתך בזה, כי לפי פסקיו הנגלים לנו ולבנינו כל שנילוש ברוב מי פירות ואינו כשיעור שש ביצים ברכתו מזונות כשאינו שבע ממנו (מלבד לבעל נפש).

האם הכשרי הרב לנדא אינם מיועדים ל'בעל נפש' ? באם הוא חושש לדעת הגר"ז היה עליו לכתוב: ברכתו מזונות לא למהדרין ...

[דרומי]

ה'מהדרין' מתייחס לרמת הכשרות של החפצא. הברכה היא ענין של הגברא, ומעיקר הדין אפשר לברך מזונות אם לא שבע. גם אכילת גלידה לתיאבון אינה הידור מצוה גדול, ואעפ"כ הגלידה עצמה היא כשרה למהדרין...

[בכל מקרה, אין זה שיטה מיוחדת של הרב בעה"ת אלא הוא דבר פשוט אצל כל הפוסקים, וברור שהמהלך של הגרמ"ש קליין שליט"א בענין זה של לחמניות מזונות הוא חידוש - החידוש אמנם מסתבר בהחלט, שכן המצב היום הוא שבייגל'ס וכיו"ב באים כתחליף מלא ללחם, וכמו שהאריכו בקונטרסים שנתחברו בענין זה. אין זאת אלא שהרב לנדא נשאר באמות המידה המסורות לנו מדור דור ולא הרגיש מחוייב לקבל את הקנייטש החדש שיש לו אמנם אסמכתא בכמה פוסקים. ואכמ"ל]

[סגי נהור]

ראוי לציין שלפי הגר"ז לא שייך כמעט לגמרי לחם מזונות.

לא נודעה כוונתך בזה, כי לפי פסקיו הנגלים לנו ולבנינו כל שנילוש ברוב מי פירות ואינו כשיעור שש ביצים ברכתו מזונות כשאינו שבע ממנו (מלבד לבעל נפש).

האם הכשרי הרב לנדא אינם מיועדים ל'בעל נפש' ? באם הוא חושש לדעת הגר"ז היה עליו לכתוב: ברכתו מזונות לא למהדרין ...

זה נכון באותה מידה גם על רוב העוגות, ופשט לגמרי המנהג להקל בזה, והמחמיר יחמיר לעצמו ואינו שייך כלל לרב המכשיר. והדברים פשוטים וברורים ופלא שצריך להבהירם.

[א. חיים]

נשאיר לקוראים להחליט מי כאן יודע מה הקו שלו ומי לא.
[מבלי קשר לויכוח האם הרב לנדא בפסקיו בענין הלחם מזונות סמך על הגר"ז... על העוגות אין רגילים לכתוב שברכתם מזונות. ואילו ביחס ללחם מקובל להדגיש שברכתו מזונות כך במודעות במסעדות או בתעודות הכשרות (לא בדקתי בעצמי את דרכם של המסעדות בהכשר הרב לנדא בפרט זה, אבל הדיון כאן הוא בהנחה שכך נכתב. שאם לא, על מה יצא הקצף של הרב קליין ?)].

[ארי]

ציטוט מדברי הגה"ח רבי מנשה ישראל רייזמן שליט"א בשיעורו היום בר"ח אלול:
ודברי פי חכם חן.

[הצעיר באלפי]

עזבו את הדוגמא שנקטתי בה ואינה קשורה כ"כ לענין.

בכל מקרה, השאלה אם מזונות או המוציא היא שאלה של הגברא, האם הוא מחמיר ומברך המוציא או שמיקל ומברך מזונות. גם על הבד"צ העדה החרדית יש תלונות על מוצרים שכתוב עליהם שהכל ויש פוסקים שהם מזונות. יש גם המתלוננים על איורים שונים שעל העטיפות שאינם מספיק חינוכיים. זה הכל דברים צדדיים. זה לא נוגע בעצם החפצא האם הוא כשר או פסול.

ע"ד משל: מותר לרב קהילה לומר לבני קהילתו שלדעתו העירוב העירוני אינו לכל השיטות וראוי לירא שמים להחמיר ולא לטלטל. אולם אין בסמכותו להתחיל לגעת בחוטי העירוב עצמם ולשנותם כרצונו ללא התייעצות עם רב העיר.

לא ברור כונתכם, שהרי המברך מזונות על מה שבאמת המוציא, כגון לחם רגיל, יצא ידי חובתו, והטעם כי גם לחם הוא מידי דמזין, רק כיון שהוא חשוב קבעו עליו חז"ל ברכה מיוחדת לרוב חשיבותה, אך להיפך דעת הרבה גדולי הפוסקים דלא יצא ידי"ח,
וכן מפורש בט"ז סק"ו עמש"כ המחבר בשו"ע או"ח סי' קס"ח ס"ז, אחר שהביא ג' שיטות חלוקות מהו פת הבא בכיסנין וכתב דהלכה כדברי כולם ע"ש.
וז"ל: וכתב שלענין הלכה כיון דמידי דרבנן הוא יש להקל כדברי כולם, וכן כיסים הממלאים אותם בדבש משקדים בין עיסה שעירבו בה מי פירות או תבלין יש להם דין כיסנין עכ"ל, ומו"ח ז"ל הקשה על זה למה אמר שהיא קולא הלא אם אינו מברך ברכה הראויה לה בין כך ובין כך היא חומרא משום שעובר על לא תשא. ולי נראה דלא קשה מידי דודאי ברכת בורא מיני מזונות פוטר הכל אפילו עיסה דהא זיין אלא שמפני חשיבות הפת קבעו עליו המוציא ושלש ברכות משום הכי כל שאין ברור שיש שם חשיבות ואינו בכלל כיסנין יש להקל שלא להצריך המוציא ויש על זה גם שם חומרא שלא לומר בחנם המוציא ושלש ברכות:

בקיצור מיהו המחמיר ומי המיקל ?!?!?

[דרומי]

צדקת בהערתך. המחמיר באמת אוכל את הפת שיש ספק בברכתה רק בתוך סעודת לחם גמור, או שאוכל ממנה עצמה שיעור גדול עד ששבע ויכול לברך עליו בעצמו המוציא ובהמ"ז.

[בערל]

לאלו שהרעישו והזקיקו את המכתב המשונה הזה, שבימים עברו היה בבחינת 'משנה שאינה צריכה', ניתן לשאול, לפני כחמש עשרה שנים עורר הגרמ"ש קליין שליט"א סערה בעולם ההלכתי בעקבות פסקו ולאחר מכן קונטרסו הארוך בענין 'לחמניות מזונות', שם טען כי אין מושג כזה, וכי ברכתם בכל צורת אכילה שהיא 'המוציא'. מורו ורבו בעל שבט הלוי זצ"ל ויבלח"א הגר"נ קרליץ סמכו את ידיהם בכל כוחם על הכרעה זו. דעת הגריש"א זצ"ל כפי ששמעתיה מהגר"צ פרידמן שליט"א נטתה שמידי ספק לא יצא, ויש לאוכלם בתוך הסעודה, אבל אין לברך עליהם המוציא בשופי. למרות הכל, הרב לנדא המשיך לספק את התויות של ה'מזונות' עד היום הזה, ע"פ הכללים שהתווה.

עד כמה שידוע לי אין לחמניות בהכשר הרב לנדא עם תווית 'מזונות' אלא 'נילוש במי פירות' ובכל האולמות שבהשגחתו יש מודעה ב'בר' שהאוכל מזה בשיעור של קביעות סעודה חייב לברך המוציא.