אריה הכהן כתב:בספר מלכים (ב' י'א' יב') נאמר: ויכו כף ויאמרו יחי המלך. וביאר שם במצודות, שהוא דרך שמחה. וכמו"כ בספר תהלים (צח' ח') נאמר: נהרות ימחאו כף וגו' וביאר רש"י שם שהוא דרך שמחה. ולכאו' בפרשת בלק (כד' י') נאמר: וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים: וביאר רש"י שם שהכה (את כפות ידיו) זו על זו. ושם זה היה מחמת צער? או שיש הבדל בין למחות כפים ל'לספוק כפים?
יאיר כתב:ברור...
אריה הכהן כתב:בספר מלכים (ב' י'א' יב') נאמר: ויכו כף ויאמרו יחי המלך. וביאר שם במצודות, שהוא דרך שמחה. וכמו"כ בספר תהלים (צח' ח') נאמר: נהרות ימחאו כף וגו' וביאר רש"י שם שהוא דרך שמחה.
יאיר כתב:כוונתי שמבחינת הצורה הדבר די דומה אך יש הבדל (גם בצורה, מס' הפעמים והקצב) כשזה נעשה כשמחה שאז מכונה מחיאת כף לבין כשנעשה בצער ואז מכונה ספיקת כף.
לייטנר כתב:ראו גם ירמיה לא יט
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים