כתבן כתב:פרי יהושע כתב:כתבן כתב:א. מה לא מובן? אחזור שוב - שיטת הרמב"ן לא הוזכרה בפוסקים שכלל ישראל צועד לאורם: השו"ע ונו"כ, כולל המ"ב, שלא הביאו כשדן במחלוקת רש"י והרמב"ם, אלא בדרך אגב בהקשר אחר.
ב. אם רצונך לאסור את כל העיר כי יש בה ששים רבוא - לחיי. הדיון הוא אם יש מקום לאסור את רחוב ז'בוטינסקי יותר מכל רחוב אחר בעיר, שמשמש את כל הדרים בה, ועל זה כתבתי - בספירה שכללה גם את האוטובוסים והמכוניות [דלא כדעת המהרש"ם, שא"צ למנותם], לא מגיעים ליותר ממאתיים אלף איש ליום. "נו נו" , אינו תשובה, במחילת כת"ר. אני ספרתי וכת"ר לא!
hment]
אל תכעס בא נלך לאט, (גם אני לא מונח לגמרי בסוגי'), שיטת הרמב"ן אתה מתכוון מסתמא למה שהביא הבה"ל שם משמו שבהולכת מעיר לעיר לכו"ע לא צריך שישים ריבוא.
דווקא נראה שהבה"ל סובר כך, אבל עכ"פ ניחא בא נניח שצריך שישים ריבוא?.
אולם הלא גם מש"כ השו"ע "בכל יום", חולק שם המשנה ברורה ואומר שלא מצא לזה מקור.
וגם אם נניח כמו השו"ע שצריך "בכל יום", סלח לי כי אולי הייתה לי טעות, לא כ"כ הבנתי מקודם את שיטת הספירה שלך, ספרת את כל האנשים שבתוך האוטבוסים, או את האוטבוסים עצמם?, (וכל הסברות של מהרש"ם לצידוק העולם שלא צריך לספור קרונות במחילה אינם מובנות לי, כי עכ"פ משמש את הרבים מה לי בחוץ מה לי בפנים זה די מוזר, וכדומה מהחזון איש אפי' משאית חלב לשישים ריבוא מספיק אפי' לדעה זו).
והבה"ל בס' שס"ד לימד זכות על מנהג העולם (ועי"ש איך שכתב שנראה מדבריו שיש להחמיר יותר בדרך המלך אף שעוברת בתוך העיר וק"ו כשעוברת מעיר לעיר) לפמש"כ האחרונים בדעת הרמב"ם שפסק כר"א שלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא מה"ת, ולכן מהני צוה"פ עי"ש, וכן הוא בבית אפרים שמלמד כך זכות. אולם קשה מאד לבאר כך שיטת הרמב"ם שכתב להדיא בתחילת פי"ד בתחילת הלכות רשויות דבעי דלתות נעולות בלילה למדינה כדי שתקרא רה"י, ואכמ"ל בזה.
סוף דבר קשה מאד למצוא צידוק להחשיב כביש זבו' שלא כרה"ר מהתורה. (לבד משיטת החזו"א הנ"ל וכידוע).