מחולת המחנים כתב:איזה גדר הלכתי יש לחברת שימור עוף הבראקל בבלגיה, מהיכי תיתי לסמוך עליהם שאכן עוף זה לא הוכלא ולא התערב מעולם עם מינים טמאים וחסרי מסורת, האם הם נחשבים כמסיח לפי תומו, האם הם בגדר קפילא ארמאה?
קו ירוק כתב:בעיניהם זה לא נקרא זן שונה.
הלום ראיתי בחוברת מהדורה 2 שהגר"נ קרליץ, ראם ובדקם והכריע שהם במסורת, ואכלם !! כאשר בשנים שקדמו לזה נמנע מלאכול עופות בגלל הבעיות של ההנדסה הגנטית.
וכל מעיד במכתבו הרב לובין. בעמוד האחרון של החוברת.
בקשתי שוב שמי שיכול שיעלה את החוברת ואת המכתב.
כעת משקל הנידון ההלכתי, הוא הרבה יותר מהותי. הגר"נ קרליץ ראה את העוף הבראקל כעוף בעל מסורת, ועשה מעשה ואכל ממנו אחרי שהתנזר מעופות מהונדסים בגלל חששותיו.
יש משקל כנגד הכרעתו? (הגר"מ שטנרבוך לפי מכתבו לא אסר אלא באופן זמני, בהסתמכו על רבנים אחרים).
לא ראיתי מישהו שדן בזה.
היא שיחתי כתב:שתי שאלות
1 האם בכל הדיונים שהתקיימו בעבר בפוסקים על הכשר תרנגולים ללא מסורת היה הדיון לגופו של זן התרנגול, או לצורת התרנגול, ומה ההבדלים שהוזכרו בין התרנגולים כדי לאסור.
2 מדוע ההתעקשות על ידי הרבנים המתירים ליצור עירבוביא בין הבלאדי לברקאל, האם חשוב להם ברמה העקרונית הבסיסית לעמוד על כך שאין לדון ההבדל על פי הזנים אלא על פי הצורה והדימיון הפיזיים? האין בזה טעם לפגם שכך הם מערבבים אותם ולא מפרשים שכל העדויות על זן שונה?
גם זו לטובה כתב:.
ברזלים כתב:מה שיוצא ממכתבו:
א. העופות שלנו ברור שאינם במסורת דור אחר דור, אלא שאין להורות שלא לאוכלם מפני הטעם שלא להוציא לעז על הראשונים.לפי מה ששמע מהרב אלישיב חמישים שנה נקרא מסורת, אך כמו שכתב היינו לעניין שלא להרהר על הציבור ולא לכתחילה).
ובדיעבד יש לסמוך ע"ז שלא נשתנה צורת התרנגול גם כשיש חשש להכלאות לא מזוהות.
ב. שעופות הבראקל לא צריכים מסורת כי הם בצורת העופות הרגילות שהיו רגילים בהם באירופה. והם כשרות לכתחילה.
קאצק כתב:היא שיחתי כתב:ניתן לראות כאן תרנגול מימי בית ראשון שם יש לו כרבולת בולטת
http://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra057.pdf[/
על סמך ציור בספר אתה הולך לקבוע הלכה?
קאצק כתב:האם אפשר להעלות לכאן את המכתב תשובה לרב קפלן שנכתב בתאריך ער"ח אלול.
תודה
ברזלים כתב:
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 454 אורחים