היתר חשמל בשבת

[בברכה המשולשת]

לא זו בלבד אלא שביום שישי בצהריים בעת התחלת העבודה הם חיכו לקבל היתר מרב שאם ההעבודה תגלוש לשבת אז הם יוכלו להמשיך, וא"כ לשיטתם היה הדבר מותר.

ומה היה ההיתר?

[כח עליון]

אגב הנידון
אעלה מה שסיכמתי לעצמי לאחרונה (ללא הערות)


צדדי המלאכות בחשמל ובפעולותיו

מבשל
דעת החזו"א:
אם החוט מגיע ליד סולדת, והחימום נצרך להעברת הזרם - אסור מה"ת משום חצי שיעור דמבשל.
מכתב ראשון בהשמטות (קנ"ו) התחלת חימום ברזל אסור, בזמן שהמתכת על האש כדרך הניתכין.
דעת הגרש"ז:
מכתב ראשון במג"א משמע שאין לחוש אם אינו יכול להגיע לשיעור התכה או שישרף. מאי שנא מקדירה על האש שמותר בחזרה. אין חשוב חצי שיעור לענין זה אלא כשהוא מתחיל להיות רפה.

מבעיר - החוט כגחלת
דעת החזו"א:
אם נעשה גחלת יש בו משום מבעיר להרמב"ם.
[מ"מ עצם ניצוצות האור (מהמנורה) אינו מבעיר, דהוי כמוציא אור מן האבנים].

בונה - נותן צורה לגשם, והופכו לכלי שימוש
דעת החזו"א:
הוי כעושה כלי כיון שמעמידו על תכונתו לזרום, שתיקון החוט והפיכתו ממות לחים הוי בונה. ולגבי חוטין המחוברין לקרקע הוי כבונה במחובר.
במכתב שני כח החשמלי מוטבע בחוט עצמו משא"כ חם האש, 'ושימוש זה תדירי'.
ובמכתב שלישי הברזל יש בו כח קבלה (טבוע ותמידי ואינו מגרשו), וכשמחברו נעשה בידו של האדם כלי שימוש
(ואין נפקותא אם הברזל פועל או קרקע עולם), ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם, ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף.
[עריכת השעון יוצר כח חדש בהמסובב והעמדתו על תכונה זו הוא בונה או מכה בפטיש].
דעת בני אדם מכרעת במלאכה ושימוש פשוט לאו מנא הוא, אבל דבר הנעשה ע"י הרכבת בני אדם בחכמה ובכשרון זהו ענין בנין שהיה במשכן וחשיבא מלאכה.
דעת הגרש"ז:
מכתב ראשון שעון, תפקידו ללכת תמיד והפסקתו שלא לרצון האדם, משא"כ חשמל דרך לסותרו אחר השימוש ואז לא חשיב מקולקל, ועוד שחשמל אינו תיקון אלא שימוש.
מכתב שני החימום מתחדש כל רגע ע"י המכונה ואין החוט אלא צינור לזרם (ומיעוט חשמל שטבוע בו אינו מסייע כלום, רק צריך לסוג שמוכן מטבעו לקבל הזרם), והחוט שואף מטבעו להשתחרר מהזרם ולהתקרר, ובזה דומה לחום האש.

בונה - חיבור פרקים בתקיעה
דעת החזו"א:
פרקים שמרכיבים אותן לצורך שימוש, ושימושו בפתיחה וסגירה, להרמב"ן והריטב"א אסור בתקיעה (קנה של סיידין), ומ"מ חשמל עדיפא שמתקן צורה לגשם, והצורה אינה בת פירוד, וכשמכבה הוי סותר.
שימוש החשמל הוא בחיבור (קבוע), וההפסק הוא משום חשבון תשלומין.
במכתב שלישי ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת בלי בעל בחירה, אבל אדם המסובב אינו בונה שהרי לא חיבר, ואין המחבר בונה שהרי אינו מועיל בלא הסיבוב, והעתיד הוי נולד.
דעת הגרש"ז:
מכתב שני תקיעה ענינה קביעות וכאן הוא לזמן, וגם אין צריך לגבורה ואומנות בחשמל.

מכב"פ - גמר מלאכה
י"א דמי למש"כ הח"א בעריכת השעון שאסור משום מכב"פ, שאין כלי החשמל ראוי לשימוש בלא זרם, והכנסת הזרם גומרת תיקונו (משפטי עוזיאל, ציץ אליעזר).
להנ"ל הגברת זרם, תלוי אם הכלי נחשב כפועל ומשמש לענינו קודם ההגברה, שאז אינו נחשב תיקון אלא שימוש, משא"כ אם אינו ראוי, אפי' פועל בזרם נמוך מ"מ בהגברה מתקנו.

מכב"פ - מלאכה חשובה
י"א בכלל מכב"פ אף כשאינו בגמר מלאכה, וכל שהוא מניע יסודות תבל בכלל זה (ר"א וייס).

מבעיר - כח הבערה
וכעי"ז י"א שהוא משום מבעיר שמוציא מהטבע ופועל ביסוד ככח האש, וכלהבה הנוצרת מכח ההבערה דומה לזה הפעולה הנוצרת מכח חשמל.

[מעט דבש]

ההודעה האחרונה שייכת לאשכולות אחרים, כגון אלו:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=17004#p161264
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=11472

[מיכאל1]

לא זו בלבד אלא שביום שישי בצהריים בעת התחלת העבודה הם חיכו לקבל היתר מרב שאם ההעבודה תגלוש לשבת אז הם יוכלו להמשיך, וא"כ לשיטתם היה הדבר מותר.

ומה היה ההיתר?

אני באמצע לכתוב את פרטי המעשה, באשכול אחר, בקרוב בעז"ה.

[מעט דבש]

אני באמצע לכתוב את פרטי המעשה, באשכול אחר, בקרוב בעז"ה.

viewtopic.php?f=17&t=35778&p=394722#p394248

[יואל שילה]

לגבי השימוש בחשמל המיוצר בשבת - ישנם הרבה נידונים שיש לדון בהם.
אחד הנידונים הוא 'מעשה שבת', שהוא בעצם קנס שקנסו את העובר עבירה.
אמנם, יש מקום לומר שלא מסתבר שקנסו לאסור בקנס מעשה שבת - כשבפועל מתעסק בפיקו"נ [שהרי ההלכה נפסקה שהולכים אחר מעשיו ולא אחר כוונתו, ומעשה הצלה נחשב כהצלה אף אם כוונתו היתה לדוג דגים ולא ידע מהתינוק שנפל לים].
כמה דוגמאות מצאנו (בגיטין נ"ד.) לכך שחז"ל לא קנסו במקרים שהיו מעוניינים לעודד שיבצעו פעולה מסויימת 'גברא לשלומי קא מיכוין - אנן ניקום וליקנסיה?... גברא לכפורי קא מכוין - אנן ניקום ונקנסיה?... גברא לתקוני קא מיכוין - אנן ליקום וליקנסיה?... גברא לטהורי מאני קא מיכוין - אנן ליקום וליקנסיה?'

[קראקובער]

עפ"י האשכול שציין הרב רגיל, יש שם עוד טענה של לפני עוור - כך זכורני שכתוב במכתב של הגרנ"ק שליט"א [אמור להיות שם כמדומה איפשהו באשכול או בחוברת להורדה]

לפי זה אם נאמר שגוי מצווה על לפני עור (כך מצדד הפמ"ג) גם לו אסור שימוש בחשמל בשבת.
(עדיין תלוי בשני התירוצים בתוספת בב"מ)

[יואל שילה]

שלח לי ידידינו זאב הערבות קטעים מספרו של ר' דן דוידיאן 'דן ידין'
מצאתי שם (שער ג' י"ט ה' 8) 'וכיום רוב רובם של העובדים בחברת חשמל לישראל מכוונים לענייני חשש פיקוח נפש, וכן מוגדר בהוראות החדשות של חברת החשמל לישראל שהתיקון יעשה רק במידה שיש חשש פיקוח נפש, ויש לציין שבהכנסת שמירת השבת להוראות המחייבות של חברת חשמל לישראל - נעשה קידוש שם שמים עצום, ודבר זה הוא לראשונה בהיסטוריה של עם ישראל כאן בארץ ישראל'.
ועוד כתב ששינוי אמיתי בייצור החשמל צריך להיות רק בשינוי של מאית הרץ, שהוא שינוי של 30 מגה וואט, כלומר שינוי שמתרחש אצל כעשרת אלפים איש שמגדילים או מפחיתים את כל צריכת החשמל שלהם הנורמאלית של 3 קילו וואט.
אף שזה כמובן קורה כל הזמן, ולכן יש הרבה התאמות בין הייצור לצריכה, אך מה שיש סף רגישות למכשירי המדידה, ומעבר לסף זה יש את רמת המינימום של השינוי שרק מחמתה יתבצע שינוי בייצור החשמל - יכול להיות נפ"מ למה שאני כל הזמן אומר שאם משאירים את כל מכשירי החשמל דלוקים מערב שבת ללא שינויים של שעון שבת [כלומר, מזגנים דלוקים ברצף], וממילא אין שידור דרישת צריכה לחברת החשמל בשבת, ולא נעשות פעולות של מיתוג ושינוי מחמתי, ועל זאת טענתי שככל הידוע לי תאורה ניתן להפעיל עם שעון שבת כי בחברת החשמל אין מכשיר רגיש כל כך שיחוש שינוי מזערי כזה כדי לצרפו ל-30 מגה הנצרכים כדי שבאמת יצטרכו לשנות משהו.
ביקשתי מדוידיאן מידע מה סף הרגישות המינימאלי, ועדיין לא קיבלתי תשובה.

[חיים שאול]

בסוף הספר אחרי נספח כד כמדו׳ שהוא מרחיב יותר בפרטים המדוייקים של העוצמה
(ולעיקר דבריו, לא הבנתי כ"כ, כי כל היתר העבודה של ח"ח הוא פיקו"נ וא"כ למה שיהי׳ משהו שתמיד תיקנו ופתאום יפסיקו, ובכלל היכן זה מופיע בחוזר ההוראות החדשות שם, וסתם כך יש שם חילולי שבת במהלך הייצור חוץ מהתיקונים)

[יואל שילה]

הוא מרחיב בפרטים, אך עדיין לא ראיתי איזה הוא המינימום שכלל לא מורגש במכשירים, דרך משל, שעון שמודד שניות - לא ימדוד שינוי שנעשה במאית שניה, משקל של גרמים - לא יחוש בזבוב, וברור שמכשירי מדידת הצריכה של ח"ח - אין יכולת מדידה של כל שינוי מזערי.

אף שלא ראיתי את דבריו בעמוד האחד מתוך שלשה שהוא הביא בנספח [ואם אתה רואה משהו יותר - אשמח שתצלם ותעלה, מאחר ולי אין את הספר], אך לדבריו מה שהיו מחוייבים לתקן תקלה המשפיעה בבנין בודד שידוע שאין בו חשש פיקו"נ, נניח בית מדרש, כעת אינם מחויייבים על פי חוק לתקן זאת.
את החשמל ממשיכים לייצר כי הוא נצרך לפיקו"נ, אך תיקון לא הכרחי - לא עושים.

עוד דבר מעניין ראיתי בירחון אספקלריא של המכון הטכנולוגי, חשוון תש"פ, עמ' 46, שראיינו את ר' דן דוידיאן לזכרו של הרב הלפרין זצ"ל, ואמר שם 'הוא התעקש להכניס אוטומציה, ולא לשלב גויים שיעבדו בשבת, כי כך לא צריך פיקוח כל הזמן, בכדי שישאר לעולם. היה ויכוח אידיאולוגי בינו לאחרים בפרט זה, והיום אנו רואים שהוא צדק. היה מנכ"ל חובש כיפה, שהתווכח עימו ורצה להביא גויים, אך ללא הצלחה. הרב לא התקפל ועמד בתוקף על דעתו. ולבסוף ראו כולם שהוא צודק, שכן כל השינויים לטובה שהוא הכניס נשמרים עד היום'.

[חיים שאול]

לעניין דבריו ב׳אספקלריה׳, הם קצת מוזרים, כי אין מנכ"ל שיכניס גויים כי ועד העובדים ועוד כל מיני מתנגדים לזה בכל התוקף, ועניין האוטומציה הוא זריית חול, כי אין כזה דבר אוטומציה מלאה בשום מקום בעולם (וגם המכון מודה בזה) ולמשל גם היום כל תחילת משמרת האחראי עובר על כ60 מסכים וכן כותבים על תקלות ועוד, אם כי בוודאי שבזכות הרב הלפרין כמות חילולי השבת שם התמעטה בצורה דרסטית (ממעורבים בעניין שמעתי שכיום כ60% מהבעיות מסודרות אבל נשאר 40% שאין בינתיים פתרון מכל מיני סיבות) ולמשל כיום אין הטרקטורים של הפחם עובדים כלל בשבת

[יוצא פוניבז']

שלח לי ידידינו זאב הערבות קטעים מספרו של ר' דן דוידיאן 'דן ידין'
מצאתי שם (שער ג' י"ט ה' 8) 'וכיום רוב רובם של העובדים בחברת חשמל לישראל מכוונים לענייני חשש פיקוח נפש, וכן מוגדר בהוראות החדשות של חברת החשמל לישראל שהתיקון יעשה רק במידה שיש חשש פיקוח נפש, ויש לציין שבהכנסת שמירת השבת להוראות המחייבות של חברת חשמל לישראל - נעשה קידוש שם שמים עצום, ודבר זה הוא לראשונה בהיסטוריה של עם ישראל כאן בארץ ישראל'.
ועוד כתב ששינוי אמיתי בייצור החשמל צריך להיות רק בשינוי של מאית הרץ, שהוא שינוי של 30 מגה וואט, כלומר שינוי שמתרחש אצל כעשרת אלפים איש שמגדילים או מפחיתים את כל צריכת החשמל שלהם הנורמאלית של 3 קילו וואט.
אף שזה כמובן קורה כל הזמן, ולכן יש הרבה התאמות בין הייצור לצריכה, אך מה שיש סף רגישות למכשירי המדידה, ומעבר לסף זה יש את רמת המינימום של השינוי שרק מחמתה יתבצע שינוי בייצור החשמל - יכול להיות נפ"מ למה שאני כל הזמן אומר שאם משאירים את כל מכשירי החשמל דלוקים מערב שבת ללא שינויים של שעון שבת [כלומר, מזגנים דלוקים ברצף], וממילא אין שידור דרישת צריכה לחברת החשמל בשבת, ולא נעשות פעולות של מיתוג ושינוי מחמתי, ועל זאת טענתי שככל הידוע לי תאורה ניתן להפעיל עם שעון שבת כי בחברת החשמל אין מכשיר רגיש כל כך שיחוש שינוי מזערי כזה כדי לצרפו ל-30 מגה הנצרכים כדי שבאמת יצטרכו לשנות משהו.
ביקשתי מדוידיאן מידע מה סף הרגישות המינימאלי, ועדיין לא קיבלתי תשובה.

כמדומני העצה של צריכה קבועה כבר טעו אותה הרב ישראל רוזן ממכון צומת באחד ממאמריו שכונסו בספר בחצוצרות בית ה'
אבל גם לשיטתכם לא הבנתי איך תיתכן מציאות שכזו, הרי המזגנים והמקררים עובדים על תרמוסטט בהתאם לקור ולחום, וברור שכמות החשמל הנדרשת בשבילם בשלהי הלילה, פחותה בהרבה מהחשמל הנדרש להם בצהרי היום, וא"כ בהכרח יהיה ריבוי מלאכות עבורם

[יואל שילה]

למען האמת, אני לא מאמין ששינוי צריכה ביתית של קילווואט בכלל נקלט באיזה מכשיר, ודן דוידיאן כתב לי 'אכן לייחס פעולות בחח"י לצרכן ביתי בודד , נראה לענ"ד, רחוק מאד', אם כי אין לי נתון ברור איזו צריכה פחותה מסף הרגישות הנמוך ביותר במכשיריהם.
כפי הבנתי, יש לדון מקרר או מזגן על פי צריכת החשמל הממוצעת שלהם, כל זמן שהם אמורים לעבוד ברצף ללא כיבוי, שהרי המשחקים של עוד או פחות חצי קילוואט לא משמעותיים באמת, ומה שמשמעותי הוא ההצטברות של צרכנים רבים שבטווח מסויים של זמן מכבים או מדליקים, וגורמים לשינוי התדר שגורם למנגנון הייצור לייצר או פחות.
כלומר, כשכלל הצרכנים הערביים מכבה את הטלויזיה לפני פסוקו של יום וההמנון [לא יודע אם זה קיים, בילדותי זה היה] - הרי שבבת אחת הצריכה יורדת באופן משמעותי, אך כשכלל המזגנים והמקררים עובדים באופן רציף - זה מאזן את זה, ורמת החשמל נשארת קבועה.
ומאחר והצרכן משאיר את הפלטה החשמלית והמקרר והמזגנים דלוקים מע"ש - הרי שהוא לא שחקן המשתתף בשינויים אלו.
אתה צודק שמן הסתם יש הבדל מסויים בצריכת החשמל בין היום והלילה, לא נתתי על כך את דעתי, אך יתכן שניתן להתייחס לכך כמאן דליתא, שהרי סוף סוף אינני עושה פעולה משמעותית, כגון הפעלת או כיבוי מכשיר.
זה עדין, ויתכן שגם לא נכון, אך יש כאן מקום לדיון פתוח.