הודעהעל ידי ביני עמודי גרסי » ב' אוגוסט 21, 2017 3:10 am
תודה על הדברים. לכל מי שכתב וטרח לכתוב.
מנקודת מבטי, כפי איך שהקפתי את הסוגיא הרבה מאוד, נוכחתי לראות מספר דברים שעל כל אחד אפשר לפתוח אשכול שלם. אך לא כאן הזמן לזה. רק הייתי ממליץ לכל מי שחשוב לו לדעת איך נכון יותר להתנהג.. שילמד את הנושאים הללו בהיקף גדול. ואז הוא יוכל לראות את הדברים באופן הרבה יותר טוב ממה שראה עד היום.
1. מציאות הדמדומים בארץ ישראל קיימת במשך כשעה שלימה לאחר השקיעה: כך אני רואה בעיני מדי יום ביומו. וכן כך גם אנשים אחרים מעידים. וכן ישנם שצילמו את העבודה הפשוטה הזו. וכן גם שישנם מקורות בחכמינו על מציאות זו של הדמדומים הקיימים בארץ ישראל מדי יום ביומו.
2. מדידת הכוכבים זה עניין של יחס. 'אלו' ביחס לכל השאר.
שזה אומר, שכאשר נמדוד את כל הכוכבים הנראים - מהרגע שהם מתחילים לצאת ועד לרגע שבו הם מסיימים לצאת (=שזמן יציאתם אורכת כשעתים וארבעים וחמש דקות מאז השקיעה) את כולם יחד - בצורה יחסית - נקבל תוצאה שונה; שכל הכוכבים שראינו מאז השקיעה ואילך עד למשך כ-60 דקות לפחות מאז השקיעה שהם כוכבים גדולים. ומאחר ולאחר המדידה התברר שאלו כוכבים גדולים - ממילא אנו מבינים בנוסף גם, שאותו הזמן שלאחר השקיעה עד כשעה לאחריה שהוא מן היום, והוא יום גמור. מאחר וכוכבים גדולים מודיעים שאותו הזמן הוא יום ועוד לא התחיל הספק, אלא רק לאחר שיתחילו לצאת הכוכבים הבינונים.
3. הכוכבים משמשים לנו כסימן המודיעים לנו מתי מתחיל הלילה. ואינם מכריעים. הקובע הוא האור והדמדומים. וכל עוד שיש אור ודמדומים הם אינם נחשבים. (מי שחושב הפוך שהכוכבים מכריעים והאור והחושך זה רק כסימן יהיה עליו להוכיח כן). כפשט הגמרא כפי שכתבו הראשונים והאחרונים וביניהם המשנה ברורה. שכתב זאת כדבר פשוט.
4. דעת הגר"א כר"ת כפי שמוכח דעתו בכ-7 מקומות. (וגם אם "נתעקש" אחרת, דעתו תהיה לכל הפחות בספק ממש). וברס"א הוא סותר את עצמו מינה וביה באופן חמור כל כך עד שלא יעלה על הדעת בכלל לומר שרבינו הגר"א כתב דברים שכאלו. דברים זרים נגד גמרות וחז"ל מפורשים להדיא ממש.
5. החזון איש למד את הסוגיא אך לא הקיף אותה כפי שהקיף אותה האורות חיים, ועל כך אמר הרב חיים קניבסקי שהחזון איש רצה לראות את כל הדברים בפנים וללבן מחדש את הסוגיא מצד ההקף. ועל זה באה הטענה שיתכן ואם היה מקיף כך, שהיה רואה צדדים חדשים אחרים והיה לפחות מחמיר כר"ת. (לא יתכן לעשות מכמה מאות פוסקים כר"ת לגמרי, שביניהם גאונים ראשונים ואחרונים מפורסמים כלום, אוויר ורוח. עד כדי שאפילו התרת נדרים לא צריך לעשות. דבר זר ותמוה הוא. להגיד דבר כזה צריך "לראות הכול" והחזון איש וודאי שלא הקיף את הסוגיא כמפורסם. די בזה שהפרי חדש רבי חיים אבולעפיא ועוד כמה גדולים מפורסמים חיו והיו בארץ ישראל ופסקו שהעושה מלאכה במוצאי שבת לפני זמן ר"ת חייב סקילה וכרת. וגם הם ראו את המציאות והסברות בדיוק כמו שרבינו החזון איש ראה, ויתכן הרבה יותר טוב, שכן אז המציאות הייתה טבעית הרבה יותר).
6. בנוסף, החזון איש לכשעצמו, לבדו, אינו יכול להיות כדעה מול כל הראשונים ולחלוק עליהם. הדבר יכול להתחיל - במידה ובסוגיא יש מחלוקת ראשונים מפורשת והוא נוטה לצד אחד. אך בנידון דידן, אין אפילו ראשן אחד שחולק על ר"ת לגמרי. (היינו שיגיד שבערב שבת מהשקיעה מתחיל גבול האיסור ובמוצאי שבת לאחר כ-20 דקות מהשקיעה יצאה השבת).
7. המנהג היה בעבר כר"ת, שכן ישנם עדויות מכל העולם ובכל המקומות שעשו מלאכות אחרי השקיעה, ושפסקו כר"ת לגמרי. ורק בשנים האחרונות החלו להקל שלא כר"ת בגלל מספר סיבות שהגדולה שביניהם היא החידוש שהגאונים חולקים.
8. דעת הגאונים היא וודאי כר"ת, מעל כל ספק. כפי שרבים מרבותינו הראשונים והאחרונים הביאו אותם כר"ת ממש, ודבר זה נכון על פי עוד כמה וכמה הוכחות מוצקות, שלא יתכן שמאז ומעולם הייתה שיטה כזו החולקת על ר"ת והראשונים להקל בדאורייתא, אך אין המקום לפרט אותם כי רבים הם. (ומי שלומד את הסוגיא היטב יכול לראות שיש צד לומר כיום {לאחר שנתגלו כמה תשובות בנידון} שגם רבינו המהר"ם אלאשקר יודה שאין הגאונים חולקים כפי שסבר בתחילה). ולפי זה אין לנו כל מקור להישען עליו להקל, לפחות בדאורייתא, מאחר ועיקר הסמך של המנהג וכל הפוסקים בזמן האחרון בא מחמת ובגלל זה שרבינו המהר"ם אלאשקר טען שהגאונים חולקים. כעת, לאחר שנתברר שאין כן דעת הגאונים - ממילא יוצא שאין לנו על מי לסמוך להקל, בדאורייתא לפחות.
ושוב, על כל פרט מהדברים הללו אפשר לפתוח אשכול שלם.
-----------------
עריכה: מחמת קוצר הזמן, ההודעה אז (לפני כיומיים) לא נערכה כראוי, וגם יומיים לא הייתי פה. כעת היא תוקנה מחדש. המעוניינים יוכלו לעיין בדברים שוב על מנת לקבל תוספת בהירות והשלמה.
נערך לאחרונה על ידי
ביני עמודי גרסי ב ג' אוגוסט 22, 2017 9:14 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.