ברזלים כתב:אפוא ניתן להשיג עופות בראקל בהשגחה טובה לחגי תשרי?
אתה עדיין מחפש???
ברזלים כתב:אפוא ניתן להשיג עופות בראקל בהשגחה טובה לחגי תשרי?
שומע ומשמיע כתב:אכלתי ב'כתר הרימון' ברווזים.
ברזלים כתב:בעופות שלנו כנראה יש הכלאות מכל סוגי הברווזים והאווזים ושאר מיני עופות טהורים (וטמאים?) כך שאתה יוצא ידי חובת אכילתם בכל ארוחת צהריים.
להתענג בתענוגים "ברבורים" ושליו ודגים.
ברזלים כתב:מלשון הגמ' מוכח שצריך להיות בקיא בשמות וסוג העופות ולא די שהעופות דומים, וכן לא כתוב עוף כזה אלא עוף זה:
א''ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א''ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן
אך יתכן לומר שדי בבקיאות על סוג העוף אך לא שצריך להיות בקיא בכל שמות הזנים שבעוף המדובר.
אורי אגסי כתב:שומע ומשמיע כתב:אכלתי ב'כתר הרימון' ברווזים.
אשריך.
אבל אני שואל (על אווזים ולא ברווזים) למה זה לא בצורה סיטונאית, האם זה יקר מדאי היום?
ישבב הסופר כתב:ואגב אשאלה נא, כתבו כאן שעוף קרב הוא עוף דורס, מנא לן הא? עוף קרב רב עם עופות אחרים, מאיפה ההחלטה שזה נקרא דורס?
ישבב הסופר כתב:ברווזים נמכרים באמריקה וזה טעים מאוד אבל יותר יקר וגם צריך לדעת לבשלו כדי שיהיה טעים. תרנגול הוא יותר פרקטי מכל הבחינות, ולכן ברווז נשאר כאופציה לעשירים לסעודת יו"ט או חתונה יוקרתית
ישבב הסופר כתב:יש עמדי שאלה כללית על הנושא, ואשמח אם יוכל איש כאן להפנות אותי לדיון בנושא.
המחבר בספ"ב סעי' ב נקט כרש"י דאין לסמוך על ג' סימני כשרות (אצבע יתרה, זפק, קורקבנו נקלף) אפי' אם נראה שאינו דורס, שמא הוא דורס (כמו תרנגולתא דאגמא). ובסעי' ג כתב שאם חרטומו רחב ואצבעותיו רחבים כשל אווז בידוע שאינו דורס ואפשר להתירו בג' סימנים (כדעת הרא"ש), אבל הרמ"א החמיר וס"ל אף בזה כרש"י דאין לאכול שום עוף אלא במסורת.
ובסימן פו סעי' א כתב המחבר שביצת עוף טמא אסור כעוף טמא. וכתב שבשני ראשיה כדין או חדים בידוע שהוא טמא. ואם אחד כד ואחד חד אפשר הוא טהור או אפשר שהוא טמא, וכת המחבר דבאופן שכזה, אפי' המוכר הישראל (או עכו"ם - להרמ"א) אומר שהוא ממין טהור, אסור לקנותו אלא אם כן אמר מאיזה מין הוא ואנו יודעים שהוא טהור, או אם מכיר ויש לו בו טביעות עין שהוא מעוף פלוני טהור.
ובסעי' ב כתב וז"ל "עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו:"
"הגה: ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר (ארוך כלל מ"ב):"
ואני תמה, הרי יש זנים רבים ושונים של תרנגולים, והרי אין עוף נאכל בלא מסורת, ואם כן מאי אהני לן שהוא ביצת תרנגולת, הרי יתכן שהיא מתרנגולת שאין עליה מסורת?
האם אין מכך ראיה שהשו"ע והנו"כ התייחסו לתרנגולים המבוייתים למין אחד לענין כשרות המין ומסורת?
וממילא, אף אם לא נבוא להביא מינים שונים ומשונים ולהפוך סדרי בראשית, אבל לענין כשרות העופות הפטם שיש לנו וכבר נהגו בהם היתר, שלא יוציאו לעז עליהם שהם נכלאו ממינים שאין עליהם מסורת, אולי זו ראיה נצחת ומספיקה.
ואגב אשאלה נא, כתבו כאן שעוף קרב הוא עוף דורס, מנא לן הא? עוף קרב רב עם עופות אחרים, מאיפה ההחלטה שזה נקרא דורס?
ישבב הסופר כתב:ברזלים כתב:מלשון הגמ' מוכח שצריך להיות בקיא בשמות וסוג העופות ולא די שהעופות דומים, וכן לא כתוב עוף כזה אלא עוף זה:
א''ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א''ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן
אך יתכן לומר שדי בבקיאות על סוג העוף אך לא שצריך להיות בקיא בכל שמות הזנים שבעוף המדובר.
אדוני - אולי תפתח שו"ע סי' פ"ה ותלמוד ס"א וס"ב פעמיים שלוש? בהם ובשמותיהן היינו שהוא מכיר את כד המינים הטמאים ושמותיהם.
סעיף א
סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה, אלא מנה מינים טמאים בלבד ושאר מיני העוף מותרים. והמינים האסורים -- כ"ד האמורים בתורה (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א די"ד).
סעיף ב
כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם -- הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם). ועוף טהור נאכל במסורת והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור. ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד והוא שיוחזק אותו צייד שהוא בקי במינים הטמאים האמורים בתורה ובשמותיהם.
יהושעבנמי כתב:לא מובן לי למה לא מאמינים להרב קליין שהרב וואזנר זצל העיד על הבראקל שנהגו לאכלו? מילא הרב לנדאו שטוען שהיא עוף טמא חולק על הרב וואזנר, אבל אלו שטוענים שאין לעוף מספיק מסורת למה לא נסמוך על הרב קליין בשם הרב וואזנר הרי הוא מעיד בפירוש שהביאו לפניו את הבראקל מחוץ לארץ
ברזלים כתב:ויש גם מקום לומר שאולי כבודו טועה והראו לו את ברקאל הנזיר והוא אכן הכירו, גם זה יתכן.
ברזלים כתב:כנראה סוף פסוק:
סערת עופות ה'בראקל' לא יורדת מסדר היום ואף עולה שלב: לאחר שרוב חברי בד"ץ 'העדה החרדית' אסרו את העוף ובראשם הגר"מ שטרנבוך וכן הגרמי"ל לנדא רבה של בני ברק כעת הגאון רבי אברהם רובין מכשרות בד"ץ מהדרין אוסר את העוף מכל וכל.
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי הגאון הרב רובין הורה לכלל המשחטות אשר תחת השגחתו ולכל צוות השוחטים בהוראה חד משמעית, כי משחטה שתכניס את עופות ה'בראקל' אפילו בשוגג תצטרך להכשיר ולהגעיל הכל מחדש.
בנוסף הורה הרב רובין, כי שוחט שישחט את העוף החדש ייפסל מלשמש כשוחט בהכשר של הרב רובין מכאן והלאה.
הרב רובין הוסיף כי אין פה בעיה של מסורת אלא מדובר בעוף טמא ממש.
לדברי מקורבי הרב רובין, גם לפני עשרים שנה כאשר היתה את הסערה בעופות ה'פטם' שכולנו אוכלים עד היום, יצא הגר"ש וואזנר זצ"ל במכתב כי יש חשש של הכלאה בעופות וביקש שהמשגיחים יבדקו אם יש הכלאות בעופות, כמו כן כינס הרב וואזנר אסיפה בהשתתפות הגר"נ קרליץ והגר"א רובין, שלאחריה שיגר את הרב רובין לחו"ל כדי לבדוק את הנושא, וכשהגיע הגר"א רובין לשם, בדק וגילה כי אין בעיית הכלאה בעופות שלנו שאנו אוכלים היום, ולאחר שבירר את כל הנתונים, חזר הרב רובין עם הדברים לרב וואזנר שסמך על בדיקתו והמשיך לאכול את העופות עד יומו האחרון.
הצטרפותו של הגאון רבי אברהם רובין, גם אם לא במכתב פומבי, לאוסרים מכל וכל את ה'בראקל' - מכניסה משוואה חדשה לסיפור. הרב רובין, שעומד בראשות כשרות חוצה מגזרים ועדות, מקפיד להתנהל על פי הוראות מורו ורבו הגר"ש וואזנר זצ"ל, ועדותו על שליחותו מטעם הרב וואזנר בעניין ההכלאות וכשרותן הברורה - שומטת את הקרקע מתחת טענת המצדדים ב'בראקל'.
בתוך כך, בשבת האחרונה נשא דברים הגאון רבי יוסף קדיש ברנדסדורפר בעל ה'אורה ושמחה' ורב ואב"ד 'קהילת החסידים' בטבריה, ותקף במהלך סעודה שלישית בבית מדרשו בטבריה עילית את אלו המכשירים את עוף ה'בראקל'.
הרב ברנדסדורפר אמר, שכל המתירים יש להם מכנה משותף של 'איפכא מסתברא', בכל תחום בנושאים העולים על הפרק ביהדות החרדית ומי לנו גדול כרב לנדא שראה את העוף ואסרו מאכילה. כמו כן הוסיף, כי שמע מרבה של טבריה, הגאון רבי אברהם דב אויערבך שכל עוף שיש בו תערובת גנים אחרים הרי הוא טריפה לגמרי וכי לא יאכל ממשחטה ששחטו בה עוף 'בראקל'.
גם גאב"ד קארלסבורג הגה"צ רבי יחזקאל ראטה נוטה לאסור את העופות. לדברי נכדו, הוא לא בכוחו לצאת עכשיו במכתבים, אך בנו הגאון רבי משה ראטה כתב מאמר, בו הוא לא מכריע בדין עוף הבראקל אלא מתייחס לעוף אחר בשם 'בארעד-ראק' שהוא גם כן זן חדש ואותו הוא מכשיר כמו גם את העוף הישן ה'קארניש-ראק' כפי שנהגו לאוכלו עד היום.
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי בהתאחדות הרבנים רצו להתחיל לשחוט את הזן החדש ה'בארעד-ראק', אלא שרבני OU החליטו שהוא לא כשר והמשחטה לא יכולה להתקיים רק על השחיטה של התאחדות הרבנים ולכן בינתיים לא התחילו לשחוט את העופות הללו. לעומתם, במשחטה פרטית וקטנה בווילאמסבורג כבר התחילו לשחוט את העוף החדש ה'בארעד-ראק' והפסיקו להשתמש בעוף 'קארניש-ראק'.
גם הנגיד ר' בערל וייס מלוס אנג'לס שמימן את ה'בראקל' אמר לגאב"ד קארלסבורג כי הוא החליט לסגור את הלולים ולא לשווק את העופות, למרות שנגרם לו הפסד כספי רב כתוצאה מכך.
ברזלים כתב:יפה התקדמת, בתחילה אמרו שהוא מצוי רק באיזה כפר נידח בבלגיה, אח"כ דברת על הולנד ובלגיה וכעת הבאת שגם בצרפת וגרמניה, כנראה שבשערי וינה עמדו שומרים מטעם וועדת הכשרות שלך ולא נתנו לו להיכנס. אגב לאוסטריה יש גבול משותף לגרמניה ויתכן שכמה תרנגולים חצו את הגבול.
מחולת המחנים כתב:מחשבה שעלתה בי בעקבות הפולמוס על העופות החדשים, ומסתעפת ממנו לענינים נוספים.
בשאלה זו יש לחלק בין גישת הרבנים האוסרים לגישת רבנים המתירים בחילוק חד, הרבנים האוסרים את העוף החדש הם בעלי מסורת בהוראה, הם חוששים תמיד מפני כל שינוי שהוא, ועל כן בשאלה זו שעלתה עכשיו הם מעדיפים להמשיך ולשחוט את העופות שנהגו בהם עד היום, הכלל "כל המשנה ידו על התחתונה" שגור אצלם תמיד ולכן אינם רוצים לשנות ולהכניס את העוף החדש, לעומת זאת הרבנים המתירים ידועים בתור בעלי חדשנות בהלכה, הם אינם מתחשבים יותר מדאי בנהוג בקרב כלל ישראל, על שולחנם עולות בכל פעם שאלות וערעורים חדשים בנושאים שונים, וכאשר הפעם התחדשה השאלה על כשרות העופות שלנו, הרי ניתן לשלול ללא חשש את העופות שהציבור כולו אוכל ולהביא במקומו עוף חדש לא מוכר, הם אינם חוששים מפני שינויים, וכאשר לדעתם העופות שכולם אוכלים מלאים חששות ופקפוקים אפשר בניקל להכניס עופות חדשים, זהו שורש הויכוח בין שתי הגישות.
ברזלים כתב:ישבב הסופר כתב:ברזלים כתב:מלשון הגמ' מוכח שצריך להיות בקיא בשמות וסוג העופות ולא די שהעופות דומים, וכן לא כתוב עוף כזה אלא עוף זה:
א''ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א''ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן
אך יתכן לומר שדי בבקיאות על סוג העוף אך לא שצריך להיות בקיא בכל שמות הזנים שבעוף המדובר.
אדוני - אולי תפתח שו"ע סי' פ"ה ותלמוד ס"א וס"ב פעמיים שלוש? בהם ובשמותיהן היינו שהוא מכיר את כד המינים הטמאים ושמותיהם.
סעיף א
סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה, אלא מנה מינים טמאים בלבד ושאר מיני העוף מותרים. והמינים האסורים -- כ"ד האמורים בתורה (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א די"ד).
סעיף ב
כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם -- הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם). ועוף טהור נאכל במסורת והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור. ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד והוא שיוחזק אותו צייד שהוא בקי במינים הטמאים האמורים בתורה ובשמותיהם.
יפה מאוד רציתי לזכות יהודי לפתוח שולחן ערוך וברוך ה' שהצלחתי.
קו ירוק כתב:מחולת המחנים כתב:מחשבה שעלתה בי בעקבות הפולמוס על העופות החדשים, ומסתעפת ממנו לענינים נוספים.
בשאלה זו יש לחלק בין גישת הרבנים האוסרים לגישת רבנים המתירים בחילוק חד, הרבנים האוסרים את העוף החדש הם בעלי מסורת בהוראה, הם חוששים תמיד מפני כל שינוי שהוא, ועל כן בשאלה זו שעלתה עכשיו הם מעדיפים להמשיך ולשחוט את העופות שנהגו בהם עד היום, הכלל "כל המשנה ידו על התחתונה" שגור אצלם תמיד ולכן אינם רוצים לשנות ולהכניס את העוף החדש, לעומת זאת הרבנים המתירים ידועים בתור בעלי חדשנות בהלכה, הם אינם מתחשבים יותר מדאי בנהוג בקרב כלל ישראל, על שולחנם עולות בכל פעם שאלות וערעורים חדשים בנושאים שונים, וכאשר הפעם התחדשה השאלה על כשרות העופות שלנו, הרי ניתן לשלול ללא חשש את העופות שהציבור כולו אוכל ולהביא במקומו עוף חדש לא מוכר, הם אינם חוששים מפני שינויים, וכאשר לדעתם העופות שכולם אוכלים מלאים חששות ופקפוקים אפשר בניקל להכניס עופות חדשים, זהו שורש הויכוח בין שתי הגישות.
כמדומה שזה לא נכון בעליל.
זה שהרבנים האוסרים שוחטים אלפי עופות בשבוע, ואלו רק מאות עופות בשבוע, לא הופך את הראשונים למומחים יותר.
ואילו באחריות ציבורית לפסקי הלכה, נראה שיד המיתרים יותר שקולה - רבות בשנים. ואינם מחדשים אלא יראים ומחמירים (והמקילים למיניהם מכנים כל השנים אותם בכינויי זלזול שהם פרומער'ס מדי!).
נראה ששורש הויכוח היה דוקא יראת השמים של הרבנים המתירים (מבלי לחלק ציונים לצד השני, ובפרט לא להגר"מ שטרנבוך שליט"א), שחיפשו פתרון טוב יותר מאשר העוף המהונדס המצוי.
וכאשר מצאו עוף זה וביררו מסורתו, הרי הם מעדיפים אותו על פני העופות המהונדסים הקיימים.
הרבנים האוסרים ברובם, לא אכפת להם עוד כמה קולות בעופות (הזרקות לצומת הגידין, וההנדוס שלהם, ובקר שניקבו מעיו וכו' תולעים בדגים וכו'), וממילא הכי קל לומר אסור..
לא שאינני חושב שיש צדדים לפה ולפה ולדון כדרכה של תורה, אבל זה שורש הדברים.
ואת"ל העדות אצל הגר"מ שטנרבוך הגיעה מרבנים בעלי שיעור קומה נמוכים מהמתירים, כך גם הרבנים האחרים המתירים שא"א להישבע שאין להם נגיעות של חיסול חשבונות עם הרבנים מחוגי תלמידי החזון-איש שרואים בהם סוג של קאלטער'ס בנושאים רבים.
ואם טעיתי בהערכתי, עמי תלין משוגתי.
עתניאל בן קנז כתב:ברזלים כתב:יפה התקדמת, בתחילה אמרו שהוא מצוי רק באיזה כפר נידח בבלגיה, אח"כ דברת על הולנד ובלגיה וכעת הבאת שגם בצרפת וגרמניה, כנראה שבשערי וינה עמדו שומרים מטעם וועדת הכשרות שלך ולא נתנו לו להיכנס. אגב לאוסטריה יש גבול משותף לגרמניה ויתכן שכמה תרנגולים חצו את הגבול.
תרשה לי להעיר שנקטת בסגנון קצת בוטה. - איני יודע מדוע זכיתי לכך. [האם יש לך מניות ב'בראקל' שהנך מרגיש 'מותקף' אישית?]. לי אין.
גלוי נאות. א - אין לי 'וועדת כשרות'. ואיני שייך לשום צד וויכוח. ב - דעתי האישית שהבראקל כשר. (אולם מכיון שלא נראה לי שדעתי האישית מענינת כאן מישהו, לכן לא אכנס לפרטים).
ההתייחסות שלי הוא אך ורק לטענות ה'מתירין', והאם ניתן לסמוך על טענותיהם. והאם ה'כצעקתה' כיצד מעיזים שלא לסמוך על עדותו של מו"ר הגר"ש וואזנר.
לגופו של ענין, הבראקל הוא מבלגיה, ושם מקורו מאות בשנים, ויש זן ממנו בהולנד. זו היתה דעתי מתחילה.
מה שהזכרתי גם צרפת וגרמניה. אודה שבאמת במאמר שם לא מוזכר בכלל שזה היה שם, רק איזורים מסוימים בבלגיה והולנד. רק מכיון שמובא שם אודות ה'כתיב' של השם בראקל. ושם מוזכר שבצרפת קראו לו כך. ובגרמניה קראו לו כך. (בכלל לא מובא שהוא גודל שם, רק שכך קראו לו), אז לקחתי 'מרווח בטיחות' והזכרתי גם שתי מדינות אלו.
ושוב, תמיד אפשר להתעקש ולהיות 'אויבער חכם'. יש גבול משותף בין אוסטריה לגרמניה (הרחק לגמרי בצד השני מהצד הבלגי, לכל מי שמכיר טיפה את המפה), ויתכן שגם איזה עוף הגניב את הגבול והגיע לאוסטריה. אבל כאשר מדברים על איזור תפוצה של בלגיה והולנד. והרב וואזנר מעיד שזהו העוף שהיה מצוי בילדותו. כל מי שמנסה לחשוב בהגיון פשוט בלי התחכמויות, מבין שהרבה יותר הגיוני שהוא דיבר על עוף אחר - דומה.
קו ירוק כתב:מחולת המחנים כתב:מחשבה שעלתה בי בעקבות הפולמוס על העופות החדשים, ומסתעפת ממנו לענינים נוספים.
בשאלה זו יש לחלק בין גישת הרבנים האוסרים לגישת רבנים המתירים בחילוק חד, הרבנים האוסרים את העוף החדש הם בעלי מסורת בהוראה, הם חוששים תמיד מפני כל שינוי שהוא, ועל כן בשאלה זו שעלתה עכשיו הם מעדיפים להמשיך ולשחוט את העופות שנהגו בהם עד היום, הכלל "כל המשנה ידו על התחתונה" שגור אצלם תמיד ולכן אינם רוצים לשנות ולהכניס את העוף החדש, לעומת זאת הרבנים המתירים ידועים בתור בעלי חדשנות בהלכה, הם אינם מתחשבים יותר מדאי בנהוג בקרב כלל ישראל, על שולחנם עולות בכל פעם שאלות וערעורים חדשים בנושאים שונים, וכאשר הפעם התחדשה השאלה על כשרות העופות שלנו, הרי ניתן לשלול ללא חשש את העופות שהציבור כולו אוכל ולהביא במקומו עוף חדש לא מוכר, הם אינם חוששים מפני שינויים, וכאשר לדעתם העופות שכולם אוכלים מלאים חששות ופקפוקים אפשר בניקל להכניס עופות חדשים, זהו שורש הויכוח בין שתי הגישות.
כמדומה שזה לא נכון בעליל.
זה שהרבנים האוסרים שוחטים אלפי עופות בשבוע, ואלו רק מאות עופות בשבוע, לא הופך את הראשונים למומחים יותר.
ואילו באחריות ציבורית לפסקי הלכה, נראה שיד המיתרים יותר שקולה - רבות בשנים. ואינם מחדשים אלא יראים ומחמירים (והמקילים למיניהם מכנים כל השנים אותם בכינויי זלזול שהם פרומער'ס מדי!).
נראה ששורש הויכוח היה דוקא יראת השמים של הרבנים המתירים (מבלי לחלק ציונים לצד השני, ובפרט לא להגר"מ שטרנבוך שליט"א), שחיפשו פתרון טוב יותר מאשר העוף המהונדס המצוי.
וכאשר מצאו עוף זה וביררו מסורתו, הרי הם מעדיפים אותו על פני העופות המהונדסים הקיימים.
הרבנים האוסרים ברובם, לא אכפת להם עוד כמה קולות בעופות (הזרקות לצומת הגידין, וההנדוס שלהם, ובקר שניקבו מעיו וכו' תולעים בדגים וכו'), וממילא הכי קל לומר אסור..
לא שאינני חושב שיש צדדים לפה ולפה ולדון כדרכה של תורה, אבל זה שורש הדברים.
ואת"ל העדות אצל הגר"מ שטנרבוך הגיעה מרבנים בעלי שיעור קומה נמוכים מהמתירים, כך גם הרבנים האחרים המתירים שא"א להישבע שאין להם נגיעות של חיסול חשבונות עם הרבנים מחוגי תלמידי החזון-איש שרואים בהם סוג של קאלטער'ס בנושאים רבים.
ואם טעיתי בהערכתי, עמי תלין משוגתי.
קו ירוק כתב:וכוונתי היתה בדיוק שזה לא נכון. שלשניהם יש מסורת בשחיטת עופות ולא משנה מה כמות השחיטה. והמתירים ידועים כ'מחמירים' משנות דור ולא כ'מחדשים'.
וחלוקי הדעות הם אחרים, ומבלי להכנס להשתייכותך המפלגתית הניבטת מבין השיטין (וציינתי ברמז לקולות מתמיהות שנהגו רבנים 'יראי שמים' שהזכרת), בעוד שכגילוי נאות אין לי כל צד בענין ביחס ויכוח על הברקאל.
אורי אגסי כתב:נראה מאד מעניין.
ניסיתי לתרגם בעזרת גוגל, אבל זה קובץ "מאובטח". מישהו יודע איך אפשר לתרגם?
ברזלים כתב:ב. מה שכאב לי שכתבת בהנחה פשוטה שהרב וואזנאר לא דק. וזה קומם אותי מנין לך?
ג. אני מניח שאם לבראקל היה כינוי בצרפת וגרמניה כנראה שהכירו את זה מקרוב. ועוד אני מניח יחפשו בעוד אתרים באינטרנט (חסומים כמובן) ימצאו שהוא גם היה מצוי באוסטריה.
ד. הרב וואזנאר עלה ארצה כשהיה בגיל 25 וזה לא ממש "בילדותו".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים, ישבב הסופר ו־ 374 אורחים