בוקר טוב
סיפר לי חבר שקנה מערבים תאנים טריות, בדק אותם בזכוכית מגדלת של יהלומים (!) ולא מצא שום רמש.
מה האמת בענין זה?
אני יודע שעסקת בענין מזוית פחות שגרתית...
כט"ס
שלום וברכה, והתנצלות על העיכוב בתשובה.
לגבי תאנים, הבעיה היא שבגלל המבנה הסבוך של תוך התאנה והצורה של התולעים (רימות זבובי פירות), קשה לסמוך על בדיקת העין בלבד. למעשה, ככל שהפרי בשל ונימוח יותר, בעיה זו קשה יותר (וגם שיעור הנגיעות גבוה יותר), ולהיפך ככל שהוא עדיין 'קשה' יותר קל לבדוק בעין (ובאותו שלב גם יש פחות נגיעות).
ובקושטא אין זכוכית מגדלת מועילה לבעיה זו. יש בה תועלת בירקות אחרים עם חרקים אחרים שהבעיה בהם היא שקשה לראותם מפני קטנותם, ולא כאן.
לכן מה שהרב ויא כותב בספרו, הוא אופן בדיקה מסובך, שעיקרו פתיחת התאנה (הטרייה) והשרייתה במים כשהחלק הפתוח פונה כלפי מטה, במשך כמה דקות, ואז לבדוק במים האם נשרו ממנה תולעים.
אמנם מה שיש לברר גם כן, הוא מידת הנגיעות בתאנים. שמאז ומלפנים מפורסם שהתאנים מוחזקות לנגועות מאד, והציבור מבין דהיינו שברוב התאנים (על כל פנים אלו שגדלות באופן בלתי מטופל בריסוס וכיסוי בשקיות וכדומה - וכך הן רוב התאנים הגדלות בארץ) הריהן נגועות. וזה גם מה שמובן מריהטת דברי הרב ויא וכו'. אבל ראה זה פלא, שלפני שלוש שנים בדקו במכון התורה והארץ 238 תאנים שנמכרו באריזות, ומצאו נגיעות של 30% - שזה לא מעט כמובן ומיעוט המצוי לכל הדעות, אבל אינו בגדר מוחזק! והנה שנתיים אחר כך (בשנה הקודמת), בדקו שוב ומסרו שנמצאה בתאנים שיעור נגיעות של 18%, כלומר שארבע מכל חמש תאנים נמצאו נקיות! (אם כן מובן מדוע חברך לא מצא, הרי אם בדק 3-4 תאנים, בלאו הכי רוב הסיכויים שהיו נקיות באמת...). השינוי אומר דרשני ומלמד כנראה שהמציאות משתנה לפי שנה, אבל השווה לשניהן ששיעור הנגיעות הוא בכלל מיעוט המצוי ואין התאנה מוחזקת ממש לנגועה. ואיכא נפק"מ רבתא מזה להלכתא כמו שביררתי בספרי בפרק על מיעוט המצוי.
אם כן למעשה, ודאי שהמהדרין בכשרות לא יאכלו תאנים טריות אלא אחרי בדיקה טובה, דהיינו כשהן רכות דווקא באופן שכתב הרב ויא, אבל כשהן קשות אפשר לסמוך בשופי על בדיקה קפדנית בעין כנ"ל. ואילו האוחזים בעיקר הדין, או בשעה"ד ודיעבד וכל כיו"ב, לענ"ד אפשר להם גם בתאנים רכות לסמוך על בדיקת העין.
האבקת הפרחים נעשית על ידי צרעות זעירות באורך 2–3 מ"מ בשם "צרעת פיקוס התאנה" היא הבלסטופגה (Blastophaga psenes). עץ התאנה הוא דו ביתי, כלומר יש עצי זכר ויש עצי נקבה. יש התאמה מושלמת בין הפונדקאי-תאנה, והטפיל-הצרעה המאביקה ביחסי סימביוזה בה שני הצדדים תלויים ונהנים זה מזה. הן התאנה והן הצרעה אינן יכולות להשלים את מחזור חייהן ללא פעולות הצד השני.
קמצן_קדוש כתב:הבעיה בתאנה היא שאין אפשרות כלל להיוצרות פרי התאנה לולא שתבוא צרעה ותטיל בו ביצים.
מתוך ויקי':האבקת הפרחים נעשית על ידי צרעות זעירות באורך 2–3 מ"מ בשם "צרעת פיקוס התאנה" היא הבלסטופגה (Blastophaga psenes). עץ התאנה הוא דו ביתי, כלומר יש עצי זכר ויש עצי נקבה. יש התאמה מושלמת בין הפונדקאי-תאנה, והטפיל-הצרעה המאביקה ביחסי סימביוזה בה שני הצדדים תלויים ונהנים זה מזה. הן התאנה והן הצרעה אינן יכולות להשלים את מחזור חייהן ללא פעולות הצד השני.
עיי"ש באורך דבריו..
מכל מקום, אין אפשרות כלל שתהיה תאנה בלי שהטילו בה ביצים ולכן נגיעות בתאנים היא דבר שכיח מאוד.
דבר שני, מי שלא יודע מה ואיך לחפש ואיך נראות תולעים וכו' - יהי לו קשה מאוד עד בלתי אפשרי להבחין בנגיעות הנ"ל גם עם זכוכית מגדלת של יהלומים.
ובדידי הווה עובדא שאחי הי"ו בדק תאנה ואכל חצי ממנה לאחר שמצא אותה נקייה ללא רבב לפי ראות עיניו, ולאחמ"כ אימי מורתי שתחי' בדקה את החצי השני ומצאה בו כמה וכמה שקצים ורמשים רח"ל.
השאלה היא האם מותר לאכול עדיין את התולעים שאינן נראות וכדו'? שהרי סהדי שכל גדולי עולם היו אוכלים תאנים ומן הסתם בדקו וא"א לומר שכולם אכלו שקצים ועברו על וכו'..
והנה הרב יצחק יוסף סיפר במהלך שיעור : "אני מעיד שמרן האבא היינו יושבים אצלו בליל ט"ו בשבט עד לשנים האחרונות, הוא היה בעצמו פותח את התאנים בודק אותם טוב ונותן לאכול והיינו אוכלים"..
והוסיף :
"יצא ספר על הלכות תולעים של הרב ו. אשריו ואשרי חלקו, זיכה את הרבים כשהעלה את הנושא אבל תדעו לא כל מה שהוא כותב זה נכון מבחינה הלכתית"
וכאן אשאיר את הנידון לגדולים ממני.
ירח בן יומו כתב:מישהו יודע מה אחוז הנגיעות בתאני הפקר?
שתי התגובות הנ"ל מדברות על עצים מגודלים ע"י בנ"א, ובתגובה הראשונה עוד שהו אח"כ התאנים אצל המוכר. אני שואל על המציאות המצויה בימי ביה"ז שהמטיילים מוצאים עץ תאנה שלא הושקה מימיו ולא רוסס מימות אבותיו וחפצים לקטוף תאנה, תוך מסירת שיעור קצר בהלכות מעשר לב"ב: "לא מעשרים כי זה הפקר".קו ירוק כתב:ראה לעיל דבר איש ספר בשם ר' איתם הנקין, ודברי עתניאל בן קנז
אוצר החכמה כתב:איני יודע ביחס למה שציינת מויקיפדיה רק עובדא ידענא שפעם שאלתי לפרופסור יהודה פליקס ז"ל אם הצרעה המתה הזו שמוצאים אותה בתאנים המיובאות מתורכיה נמצאת גם בתאנים בארץ והשיבני שלא.
איש ימיני כתב:בעיני ראיתי עצים שהיו נקיים בשנים מסויימות, ובשנים אחרות היו נגועים מאוד.
פעם ראיתי תולעת בתאנה. ולאחר מכן חיפשנו היטב היטב לאות אותה שוב, ולא מצאנו.
אך על פי רוב כשיש תולעת, אפשר לראות על בשר הפרי מבפנים שהוא אינו בריא כל כך, ומעט רקוב.
יזל מדליו כתב:התותים ידועים כנגועים, אך אדם רגיל שיבדוק לא ימצא כלום.
ישבתי פעם אחת עם משגיח כשרות של הרבנות על סלסלה של תותים כעבור כמה רגעים מצא כמה וכמה זוחלים.
החרקים הרבה פעמים צבעם כצבע הפרי, והם מתחבאים בתוך החורים הקטנים של הפרי.
בקיצור לבדוק פירות זה אומנות.
יזל מדליו כתב:לבדוק פירות זה אומנות.
התותים ידועים כנגועים, אך אדם רגיל שיבדוק לא ימצא כלום.
ישבתי פעם אחת עם משגיח כשרות של הרבנות על סלסלה של תותים כעבור כמה רגעים מצא כמה וכמה זוחלים.
החרקים הרבה פעמים צבעם כצבע הפרי, והם מתחבאים בתוך החורים הקטנים של הפרי.
בקיצור לבדוק פירות זה אומנות.
קמצן_קדוש כתב:אוצר החכמה כתב:איני יודע ביחס למה שציינת מויקיפדיה רק עובדא ידענא שפעם שאלתי לפרופסור יהודה פליקס ז"ל אם הצרעה המתה הזו שמוצאים אותה בתאנים המיובאות מתורכיה נמצאת גם בתאנים בארץ והשיבני שלא.
המציאות היא שאין כזה דבר בעולם. אינני יודע למה התכוון הפרופסור כי ככל הידוע לי הצרעה ההיא קיימת בכל תאנה בארץ ובעולם..
יש כמובן עוד סוגי תולעים מסוג "זבובי פירות" שגם הם נמצאים הרבה בתאנים ואכן בנגיעות של זבובים כאלה ניתן לטפל עם ריסוס ועוד שיטות.. ).
בברכה המשולשת כתב:Contrary to popular belief, ripe figs are not full of dead wasps and the "crunchy bits" in the fruit are only seeds. The fig actually produces an enzyme called ficain (also known as ficin) which digests the dead wasps and the fig absorbs the nutrients to create the ripe fruits and seeds.[5] Several commercial and ornamental varieties of fig are parthenocarpic and do not require pollination to produce (sterile) fruits; these varieties need not be visited by fig wasps to bear fruit.
(ויקי הלועזית)
פרי יהושע כתב:אבל מש"כ בתחילה על תאנים יבשות איני מסכים וכבר דברו ע"ז, האדם יראה לעניים ואם אי אפשר בשו"א לראות לא יתכן שנאסר.
האדרת והאמונה כתב:פרי יהושע כתב:אבל מש"כ בתחילה על תאנים יבשות איני מסכים וכבר דברו ע"ז, האדם יראה לעניים ואם אי אפשר בשו"א לראות לא יתכן שנאסר.
ואני שמעתי שהרב מבריסק אמר "שיש לנו עיניים של סוס עיוור" ולכן אי אפשר להסתמך על מה שאנו רואים בעין. באמת זה משונה השמועה הזו.
ממרומי היער כתב:https://www.youtube.com/watch?v=wXUj4wRvOyQ
מכון חכמי ספרד כתב:ממרומי היער כתב:https://www.youtube.com/watch?v=wXUj4wRvOyQ
לא ראוי לקשר אתר כזה, מה גם שמן הסתם הוא חסום לרוב החברים.
ידוע שהתאנים מופרות על ידי צרעה החודרת לתוך התאנה, מפרה אותה ואינה יוצאת ממנה. האם מותר לאכול תאנים?
תחילה יש לציין שהתאנה הארץ ישראלית היא תאנה שיכולה להבשיל גם ללא הפריה (פרתנוקרפית), ולכן אין הכרח שכל תאנה יש בה את הצרעה, שהרי היא יכולה להיות מופרית גם ללא כך. אמנם בחו"ל מצוי המין הזקוק להאבקה על מנת לגדל פירות (סמירנה), ובו חייבת להיות הצרעה, אבל בא"י הרי זה ספק. מובן שאין בכך תשובה לשאלה שהרי גם ספק אסור לאכול.
ראיתי הסבר שההיתר לאכילת תאנים נובע מכך שגודל הצרעה המאבקת (בלסטופגה) הוא כ- 1 מ"מ, וכיון שאין הדבר ניכר לעין - אין איסור אכילה. אולם עובדה זו אינה מדוייקת שכן במצב של ניגודיות טובה אפשר לזהות עצם של 1 מ"מ ממרחק של 25 ס"מ (סידני ריי, צילום מקרוב, הוצ' פוקוס, עמ' 6).
עם זאת, ברור שאין לפקפק על ההיתר לאכול תאנים וזאת מכמה טעמים:
א. הצרעה אמנם נשארת בתאנה אך יש לה דין "בריה" שאינה בטלה באלף (שו"ע יו"ד סי' ק), שהרי במהלך כניסתה לתאנה נושרים ממנה הכנפים וא"כ אין זאת בריה שלמה, והיא בטלה בפרי במידה והיא אינה ניכרת.
דעת הט"ז (סי' קד ס"ק א) היא שכאשר האיסור ניכר ולא ניתן להוציאו מתוך התערובת, אם עלולים לאוכלו בפני עצמו - התערובת אסורה, ולפי"ז התאנה תהיה אסורה. אך נראה שגם לדעה זו, אין הצירעה ניכרת בפני עצמה, ואין אדם רואה את חלקי הצרעה. כמו כן אין אוכלים את הצירעה לבד ולכל היותר היא נאכלת עם התאנה, והרי זה כמו הקום בחמאה שהותר (שו"ע שם סי' קטו סעי' ג). ברור שלדעת הש"ך (נקה"כ סי' קד סעי' א) שאפילו באיסורים רגילים יש ביטול כשנחתך לחתיכות קטנות - בוודאי יש להקל.
ב. בחוברת תורה ומדע (כרך יא א תשמו) הוסבר שהתאנה מותרת כי התורה מנתה את התאנה כאחד משבעת המינים א"כ התורה התירתו באכילה, שהרי לא יתכן שהקב"ה שיבח את ארץ ישראל באחד מהמינים האסורים באכילה. כעין זה מצאנו לענין חלב שהוא דם שנעקר ונעשה חלב, והגמ' (בכורות ו ע"ב) הביאה שהמקור לאכילתו הוא מדברי הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", "ואי לא דשרי, משתבח לן קרא במידי דלא חזי?!"
על כן נראה שאין כל מקום לחשוש בדבר היתר אכילת תאנים, "יאכלו ענוים וישבעו".
אמונת עתיך, גליון 20, כסליו-טבת תשנ"ח.
ה' יהודה עמיחי כתב:א. הצרעה אמנם נשארת בתאנה אך יש לה דין "בריה"
ב. בחוברת תורה ומדע (כרך יא א תשמו) הוסבר שהתאנה מותרת כי התורה מנתה את התאנה כאחד משבעת המינים א"כ התורה התירתו באכילה, שהרי לא יתכן שהקב"ה שיבח את ארץ ישראל באחד מהמינים האסורים באכילה. כעין זה מצאנו לענין חלב שהוא דם שנעקר ונעשה חלב, והגמ' (בכורות ו ע"ב) הביאה שהמקור לאכילתו הוא מדברי הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", "ואי לא דשרי, משתבח לן קרא במידי דלא חזי?!"
על כן נראה שאין כל מקום לחשוש בדבר היתר אכילת תאנים, "יאכלו ענוים וישבעו".
שמש כתב:הגר"י יוסף העיד לא פעם שאביו זצ"ל היה פותח תאנה (מיובשת) בודק מעט ונותן להם לאכול.
שמש כתב:בקיצור אתה טוען שהגרע"י אכל והאכיל תולעים... נו נו... (מישהו אמר משהו על תגובות חלשות ועלובות?)
למעשה, ראיתי בזמנו את הפרסום של רווח על הביקור של 'האברכים מיחו"ד' וברור שאין בו כדי להעלות או להוריד מהמציאות הפשוטה שברוב ככל התותים כשהם טריים ויפים אין בעיה לאכול לאחר בדיקה ושטיפה וכבר נכב"ב בעניין. זאת ועוד, הגר"ד אחיו של הגר"י חולק עליו בעוד פרטים רבים (במבה...) ואין מכך כל ראיה לא לעניין ההלכה בתותים ולא בכדי למעט את עדותו של הגר"י שהגר"ע (גם בשנים האחרונות לא בשנות הל') אכל תאנים מיובשות וסמך על בדיקה פשוטה בזה (כמובן שהוא היה מנותק לחלוטין ולא הכיר כלל את המציאות ולמרות שקרא כל ספר תורני שיצא לאור איכשהו הוא פספס את ספריהם של ויא ורוח ושות)...
והצרעה אינה קשורה לעניין (אינו מצוי בארץ ובנוסף אין האוסרים אוסרים מחמתה אלא מחמת תולעים קטנות שקשה מאוד או א"א להבחין בהן ואכמ"ל).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 302 אורחים