◆ חיפוש מקור ◆

[ושא_נס]

החיד"א ז"ל בספרו מדבר קדמות מערכת ריש אות ט: "ומצאתי בקובץ ישן על קלף כ"י שתירץ דהעיקר הוא האם, שאם האשה תטהר מחשבתה ורעיוניה ותדבק בה' מאד מתרפקת על דודה ולא על אחר - הולד יצא קדוש וטהור ונקי ואינו בן תמורה, ובהכי ניחא ראובן ודוד המלך ע"ה, זהו תורף דבריו ז"ל".
החיד"א מביא זאת בהרחבה בספרו ברכ"י או"ח סימן רמ אות ד: "ואחרי כתבי זה ימים רבים בא לידי יד כהה קובץ ישן נושן כתיבת יד על קלף ובו פסקי הלכות מרבוואתא קמאי ומצאתי שם שכתב וז"ל, צריך לכל איש להזהיר לאשתו להיות' זריזה ולשמור עצמה מאד, כי הכל מוטל על האשה לשמור ולעשות כפלים יותר מהאיש, כי ארז"ל (ב"ב יז א) ד' מתו בעטיו של נחש בנימין ישי וכלאב, והנה אמר דוד המע"ה (תהלים נא, ז) הן בעון חוללתי, וכו' ודרז"ל כי אשת ישי שמה הצללפונית, וישי היה שונא אותה, והי"ל לישי פלגש, פעם אחת באה אשתו של ישי במקום הפלגש בלא ידיעת ישי ובאותו הלילה נתעברה וילדה ממנו דוד, ודאי דעת הצללפונית היתה על בעלה וכל רעיוניה. ומחשבת ישי לא היתה עליה כלל, כי היה סבור לבא על פלגשו. וכו' וכן ראיה מיעקב אבינו דכתיב ויהי בבקר והנה היא לאה. הרי שכל הלילה היה סבור יעקב להיות עם רחל. וכן ראיה מיהודה ותמר שלא היה יודע מי היא והיא יודעת שחמיה הוא, ויצאו ממנה בנים צדיקים, עכ"לה".
מה נתכוין בכותבו קובץ ישן על קלף כ"י? אחד מחיבורי חכמי אשכנז? תודה רבה

[בקרו טלה]

כן הי' גם בזכרוני וחפשתי ולא מצאתי
ובחפשי באוצר מצאתי שכן הי' בחכ"א דפוס ראשון [והושמט בדפוסים המאוחרים] וז"ל:

והנה לא נמצא בחבור זה מדברי מחותני הגאון רשכבה"ג מו' אלי' חסיד והוא לסיבת כי שמעתי דיבת רבים המתרעמים עלי שהשגתי עליו באיזה מקומות בחיבורי חיי אדם ובלתי ספק שהאנשים המתרעמים לא ידעו דרך הפוסקים שכן דרך תורתנו הקדושה זה בונה וזה סותר והתלמיד חולק על הרב כמו שכתוב בשלחן ערוך ודרך זה היה נהוג אף בזמן התנאים והאמוראים ובודאי ניחא להגר"א מה שאני מפלפל בדבריו ממי שהוא אומר שפיר קאמר כדאמר ר' יוחנן על בר לקישא ב"מ פד ולכתוב דבריו אף אם לא יהי' נראים לי זה לא אוכל ולכן אחזתי במידת השתיקה להסיר תלונתן מעלי והם עתידים ליתן את הדין כי מנעו נחת רוח להגר"א לפלפל בדבריו והדן אותי לכף זכות ידונו אותו משמים לזכות.

השמטה מהקדמת החכמת אדם

[הולשטיין]

אבקש מקור לדבר הבא:

שהיו בעלי חסד נטפלים למביאי החטאות ונלווים אליהם בעת הילוכם עם הבהמה לביהמ"ק, ועי"כ לא היה ניכר כ"כ מיהו החוטא, כי היה נבלע בין המלווים אותו. (לא מצאתי המקור לזה, רק הירושלמי הדומה קצת: במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה', שלא לפרסם את החטאים.

תודה מראש

[אבןטובה]

אם היית לומד סוטה לב:
לא היית צריך לציין ירושלמי תחת בבלי

[מצפה]

מה מקור המאמר 'כאכילתכם כן עבודתכם'?

[פרשת_דרכים]

מה מקור המאמר 'כאכילתכם כן עבודתכם'?

לכאורה הוא מאמר העולם כדאמרי אינשי, ואין מקורו בדברי רז"ל

[מצפה]

לא הובא בשם שום אחד מהצדיקים?

[בקרו טלה]

רבים ציינו [גם על כאכילתכם כן תורתכם] למשנה באבות אם אין קמח אין תורה, ולגמ' בב"ק דלא אכלי בישרא דתורא

[פייערמאן]

לא הובא בשם שום אחד מהצדיקים?

כמדומני שיש מעשה שאחד מהצדיקים סיפר על המהרי"ט אלגזי שאמר כן.

[פייערמאן]

לא הובא בשם שום אחד מהצדיקים?

כמדומני שיש מעשה שאחד מהצדיקים סיפר על המהרי"ט אלגזי שאמר כן.

מצאתי בספר מגן אבות באבוב.

[מצפה]

יישר כח

[מצפה]

אני זקוק בדחיפות לכתובת איה נכתב הווארט הזה, אם בספרי הישמח משה זיע"א ואם בשמו.
תמצית הענין שבהושע"ר השי"ת שואל את האדם אי מלכא אנא עד האידנא וכו' ואומרים לפניו רבש"ע אמת שלא זו הדרך, אבל אנו מבקשים 'למענך אלקינו הושענא' כי אף שגם הבנים סובלים כאשר אינם על שולחן אביהם, אבל צער ובושה גדולה יותר לאביהם. עכתדה"ק.

[מה שנכון נכון]

זה מובא בשם נכדו הקדושת יו"ט.
ראה דברי יואל מועדים ג עמ' שסו ועו, וברך משה ד עמ' לו.

[מצפה]

יישר כחך.
אם תוכל בבקשה להוריד את ב' המקורות הנזכרות, יען כי אין לי כרגע מנוי באוצה"ח המקוון.

[מה שנכון נכון]

דברי.PDF

(195.99 KiB) הורד 530 פעמים

ברך.PDF

(181.83 KiB) הורד 327 פעמים

[מצפה]

יישר כח גדול

[נהר שלום]

בדרכי תשובה (סימן קפ"א סק"ד) כתב בשם שו"ת זרע יצחק (סימן י"ב): "שנשאל באחד שגילח הפאות במספריים סמוך לבשר כעין תער,‏ וסבר שמותר לעשות כן,‏ ועכשיו שנודע לו שהוא אסור ורוצה לקבל תשובה,‏ מה תהא תשובתו.‏ והשיב שלדעתו א״צ לקבל תשובה,‏ כיון שהמחבר לא הכריע כדעת האוסרים,‏ וכתב רק בלשון יש לחוש לדבריהם,‏ ועכ״פ גם דעת הרמב״ם המקיל בזה יש לו מקור בש״ס, ע"כ עכ"פ לעניין התשובה על לשעבר בשוגג יש לסמוך על דעת הרמב"ם להקל. עי"ש באורך".
לא מצאתי בשו"ת זרע יצחק

[בקרו טלה]

לא מצאתי בשו"ת זרע יצחק

זרע יצחק אייזנברג עמ' 53 באוצה"ח [בה"ב חסר תחילת התשובה]

[נהר שלום]

לא מצאתי בשו"ת זרע יצחק

זרע יצחק אייזנברג עמ' 53 באוצה"ח [בה"ב חסר תחילת התשובה]

תודה.

[ישראליק]

ר' אליהו האתמרי זצ"ל בעל ספר שבט מוסר ועוד, מתבטא באחד מספריו שאולי הי' אדם חי אפילו אלף שנים לא הי' משיג דרגתו של הקטן שבשבטי י-ה - משהו כזה

אשמח לקבל מראה מקום המדויק או בערך ללשון הנ"ל.

תודה רבה.

[בקרו טלה]

ר' אליהו האתמרי זצ"ל בעל ספר שבט מוסר ועוד, מתבטא באחד מספריו שאולי הי' אדם חי אפילו אלף שנים לא הי' משיג דרגתו של הקטן שבשבטי י-ה - משהו כזה
אשמח לקבל מראה מקום המדויק או בערך ללשון הנ"ל.
תודה רבה.

שבט מוסר פרק יא

[ישראליק]

ר' אליהו האתמרי זצ"ל בעל ספר שבט מוסר ועוד, מתבטא באחד מספריו שאולי הי' אדם חי אפילו אלף שנים לא הי' משיג דרגתו של הקטן שבשבטי י-ה - משהו כזה
אשמח לקבל מראה מקום המדויק או בערך ללשון הנ"ל.
תודה רבה.

שבט מוסר פרק יא

רב תודות!

[זקן ששכח]

זכור לי שיש מכתב מהרמ"א אל מרן הבית יוסף ובו כותב בין הדברים שאינו בקי בחכמת הדקדוק.
אודה למי שיראני איה מקום המכתב.
בברכה

[הגיונות]

זכור לי שיש מכתב מהרמ"א אל מרן הבית יוסף ובו כותב בין הדברים שאינו בקי בחכמת הדקדוק.
אודה למי שיראני איה מקום המכתב.
בברכה

מפורסמת האיגרת שכתב המהרש"ל לרמ"א ובה מוכיח את הרמ"א על שגיאותיו בתחביר ובדקדוק.

[זקן ששכח]

זכור לי שיש מכתב מהרמ"א אל מרן הבית יוסף ובו כותב בין הדברים שאינו בקי בחכמת הדקדוק.
אודה למי שיראני איה מקום המכתב.
בברכה

מפורסמת האיגרת שכתב המהרש"ל לרמ"א ובה מוכיח את הרמ"א על שגיאותיו בתחביר ובדקדוק.

לא לכך כוונתי אלא לאגרת בה כותב הרמ"א בעצמו שאינו יודע בחכמה זו.

[הגיונות]

ראה בתשובותיו סי' ז': "מימי לא למדתי חכמת הדקדוק" (וזהו ממענה הרמ"א למהרש"ל).

[זקן ששכח]

ראה בתשובותיו סי' ז': "מימי לא למדתי חכמת הדקדוק" (וזהו ממענה הרמ"א למהרש"ל).

תודה רבה.

[פלוריש]

אני מחפש מקום בו הרוגוצ'בר כותב שאם בשיעור שלם יש איסור, חצי השיעור הוא אותה מהות ואיכות של איסור ורק הכמות חסרה, ולכן חצי שיעור אסור מן התורה למרות שחיוב מלקות חל רק בשיעור שלם, ולפי זה, שדין חצי שיעור שייך לא רק באכילה אלא גם באיסורים אחרים (כגון המבשל חצ"ש של בשר וחלב).
תודה רבה!

[דרומי]

ראיתי בלקוטי שיחות חלק ז ע' 110 שמציין למפענח צפונות עמ' קפה ואילך. ואינו תח"י.

[פלוריש]

תודה רבה!

[ושא_נס]

אחד מחכמי איטליה במאה הי"ו: "וכבר אמרו כי ההערה על הספק חצי ידיעה".
מי האומרים והיכן בא מאמרם?
תודה רבה

[קאצ'קלה]

ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

[פלגינן]

ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

שמעתי כי בקרוב עומד להתפרסם מאמר מקיף ביותר על רבי לא, ובו מטפל גם בבעיות כאלו.

[קאצ'קלה]

ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

שמעתי כי בקרוב עומד להתפרסם מאמר מקיף ביותר על רבי לא, ובו מטפל גם בבעיות כאלו.

המאמר המקיף ההוא הגיע לידי לשם הגהה, ולא מצאתי בו התייחסות לשמועה כזו בשם החזו"א.

[עיניו כיונים]

ראיתי למי שמביא מפי השמועה:

לפי דוגמא מפורסמת שמביאים בשם החזון איש, ניתן למצוא בירושלמי קטע כזה:
אמר רבי לא וכו'.
עכשו יש לתהות איך עלינו לגרוס את הדברים:
אמר רבי: לא, וכו' כלומר המימרה הקודמת נשללת, והעיקר כהמשך הסוגיא.
אמר רבי: לא וכו', כלומר נשלל המשך הסוגיא.
או אפילו
אמר רבי לא: כי לא הוא שם אדם, הוא עולא כשמו בבבלי.

האם ידוע למישהו מקור לשמועה זו בשם החזו"א?

מקובל שרבי לָא הוא רבי אילעא(י) או אילא של הבבלי. עולא של הבבלי נקרא בירושלמי באותו שם: עולא/ה בר ישמעאל.

[קאצ'קלה]

מקובל שרבי לָא הוא רבי אילעא(י) או אילא של הבבלי. עולא של הבבלי נקרא בירושלמי באותו שם: עולא/ה בר ישמעאל.

צודק. הבחנתי בטעות זו של הכותב הנ"ל. ואכן במאמר המקיף על 'רבי לא' מובאים מקורות חזקים לכך ש'רבי לא' הוא רבי אילא/אלעאי של הבבלי [והירושלמי!].

[איש פלוני]

מצאתי כתוב "איתא דיש עקרב הנושך לחמה ולבנה ומיראתם ממנו הולכין בסדרן" מישהו יודע מה המקור?

[שייף נפיק]

ראיתי לפני שנים באחד מספרי רבינו הבן איש חי ששלמה המלך עשה רכבת.
מי יראנו איפה כתב זאת

[חיימקה]

Hebrewbooks_org_31373.pdf

(1006.78 KiB) הורד 412 פעמים

http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=2 ... cleID=2136

[מיכאל1]

אני מחפש מקום בו הרוגוצ'בר כותב שאם בשיעור שלם יש איסור, חצי השיעור הוא אותה מהות ואיכות של איסור ורק הכמות חסרה, ולכן חצי שיעור אסור מן התורה למרות שחיוב מלקות חל רק בשיעור שלם, ולפי זה, שדין חצי שיעור שייך לא רק באכילה אלא גם באיסורים אחרים (כגון המבשל חצ"ש של בשר וחלב).
תודה רבה!

אולי הכוונה לצפנת פענח סי' רפ"ח