יורד ומתעה כתב:שאלה טובה. ושמעתי פעם חזן שחזר על שמחה לארצך וכו' אחרי הציבור מיד, ושפיר דמי
ולכאורה אפילו אם נראה ששומעים החזן הא תרי קלי וכו'
משה ובני ישראל כתב:צורת התפילה של ימים נוראים בנויה על השתתפות הציבור בליווי הש"ץ הן בקטעי שירה כגון מכלכל חיים ושמחה לארצך וכו' והן בתנועות הפסקה וכו'
משולש כתב:משה ובני ישראל כתב:צורת התפילה של ימים נוראים בנויה על השתתפות הציבור בליווי הש"ץ הן בקטעי שירה כגון מכלכל חיים ושמחה לארצך וכו' והן בתנועות הפסקה וכו'
המנהג כדבריך, אך לכאורה אינו מנהג ותיקין וראוי לבטלו כנ״ל
משולש כתב:הפוך.
הרי כבר הבאתי שהרא״ש תוקף את זה בחריפות. אם כן מי שרוצה לנהוג בזה הוא צריך לחפש באוצר מקורות לטענתו.
משה ובני ישראל כתב:משולש כתב:הפוך.
הרי כבר הבאתי שהרא״ש תוקף את זה בחריפות. אם כן מי שרוצה לנהוג בזה הוא צריך לחפש באוצר מקורות לטענתו.
כל מניין שמכונה אשכנזי בין ליטאי בין חסידי בין ד"ל לאפוקי עדות המזרח כך מתפלל לפחות כמה דורות. ובתוכם מאות אלפי ת"ח שיודעים גם את הרא"ש שהזכרת. אז מקסימום יש לך שאלות טובות. אבל מכאן עד "ראוי לבטלו" המרחק גדול.
חיימשה כתב:מדובר על אנשים שרגילים "להזדמר" עם הש"ץ בקטעים שונים, כמצוי,( וביווום השבת... ) לא בקטע שנקבע כמנהג להצטרף עם הש"ץ.
ויש לבטל את כל מנהג ה"יש לבטלו", שעפ"י רוב מקורו מיוהרא.
על שינויים פעוטים בהרבה מצינו שאנשים לא הוציאו שנתם.
חיימשה כתב:במחכ"ת, לא נ"ל שע"ז מדבר הראש וודאי דלא לזה כיוון המ"ב.
קו ירוק כתב:לא הרא"ש ולא המ"ב דברו על כה"ג ודו"ק היטב. ואנו לא חיים מאיזה 'מחמיר'..
קו ירוק כתב:ועשרות אלפי בני תורה ות"ח, ובישיבות הקדושות לא מחו ע"ז,
חיימשה כתב:הטעם של יוהרה ודאי אינו רלוונטי היכן שכל הקהל מצטרפים לחזן בקטע ידוע, ואי מדברי הראש, הרי הוא אוסר גם לומר קדושה עם החזן.
מסתבר גם שבביהכנ"ס של הח" ח נהגו כך כמו בשאר תפוצות ישראל, ולא מצא לנכון למחות ע"כ בהל' ר"ה
חיימשה כתב:בעיני הקטנות, ריבי רבבות אלפי ישראל שנוהגין כן דור אחר דור בסילודין, המה מקור מקדש יותר מכל קדש.
משולש כתב:חיימשה כתב:בעיני הקטנות, ריבי רבבות אלפי ישראל שנוהגין כן דור אחר דור בסילודין, המה מקור מקדש יותר מכל קדש.
ואעפ"כ שולחן ערוך מפורש קדוש יותר מכל זה.
עזריאל ברגר כתב:משולש כתב:חיימשה כתב:בעיני הקטנות, ריבי רבבות אלפי ישראל שנוהגין כן דור אחר דור בסילודין, המה מקור מקדש יותר מכל קדש.
ואעפ"כ שולחן ערוך מפורש קדוש יותר מכל זה.
אם אתה לא עושה כפרות - אולי יש מקום לדבריך...
משכיל אל דל כתב:הרי באותו זמן לא שומעים את הש"ץ ומבטלים את החלק הזה בחזרת התפילה. אתמהה!
עובדיה חן כתב:משכיל אל דל כתב:הרי באותו זמן לא שומעים את הש"ץ ומבטלים את החלק הזה בחזרת התפילה. אתמהה!
מה הבעיה אם הוא אומר בפיו למה צריך לשמוע מהש"ץ?
משכיל אל דל כתב:הנה המקור בתוס' הרא"ש:
שו"ת הרא"ש כלל ד סימן יט
ונראה לי, שיש לגעור באותן המגביהים קולן בי"ח ואומרים עם החזן תפלת י"ח וקדושה. ואף לרבי יוחנן, דאמר (ברכות כא): ולואי שיתפלל אדם כל היום, הני מילי ספק התפלל ספק לא התפלל. אבל היכא דהתפלל כבר, אסור להתפלל שנית. והחזן מתפלל להוציא את מי שאינו בקי, והקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכת החזן, ולומר אמן.
מזה משמע שהאיסור הוא גורף וללא תנאי.
בערל כתב:משכיל אל דל כתב:הנה המקור בתוס' הרא"ש:
שו"ת הרא"ש כלל ד סימן יט
ונראה לי, שיש לגעור באותן המגביהים קולן בי"ח ואומרים עם החזן תפלת י"ח וקדושה. ואף לרבי יוחנן, דאמר (ברכות כא): ולואי שיתפלל אדם כל היום, הני מילי ספק התפלל ספק לא התפלל. אבל היכא דהתפלל כבר, אסור להתפלל שנית. והחזן מתפלל להוציא את מי שאינו בקי, והקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכת החזן, ולומר אמן.
מזה משמע שהאיסור הוא גורף וללא תנאי.
הרא"ש מדבר על אלו האומרים עם החזן, ואנו רק שרים ולא אומרים את המילים (כן נהוג במקום בו אני מתפלל, אצל אחרים איני יודע)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים