פרויקט 'הכתיב' 90 אלף כתבי יד

[היא שיחתי]

90 אלף כתבי יד במחשב שלכם: "הגוגל של העולם היהודי"
כתב היד של הרמב"ם וכתב היד של ה"שולחן ערוך": כ-90% מכתבי היד העבריים בעולם הפכו לכ-15 מיליון תצלומים, והם מרוכזים בפרויקט "הכתיב" - האתר החדש מבית הספרייה הלאומית. בין הכתבים, שמשקפים כתיבה עברית בת למעלה מאלף שנה - כתבים עתיקים ונדירים שפוזרו בין עשרות מדינות בעולם
יצחק טסלרעדכון אחרון: 03.08.17 , 02:22


"הגוגל של העם היהודי". כך מכנה ד"ר אביעד סטולמן, מנהל אגף האוספים בספרייה הלאומית, את המיזם החדש שיושק ביום ראשון. מדובר באתר האינטרנט "כתיב", שבו ירוכזו צילומים של כתבי היד העבריים שנוצרו במשך יותר מאלף שנים והתפזרו בין עשרות מדינות ברחבי העולם.


על פי הערכת אנשי המכון לתצלומי כתבי יד בספרייה הלאומית, יש בעולם קרוב ל-100 אלף כתבי יד עבריים והאוסף שברשותם כולל כ-90% מהם. בפרויקט "הכתיב" מרוכז, לדברי מומחי הספרייה הלאומית, אוסף של קרוב ל-15 מיליון תמונות באיכות צילום גבוהה, המאפשרת לחוקרים ולחובבים לעיין בעשרות אלפי כתבי היד העתיקים בנחת - מהבית.


"הטקסט הוא הדבר החשוב ביותר שיש ליהודים, והטקסטים הכתובים הם הדברים הקדומים ביותר שיש לנו", סטולמן אומר. "צריך לזכור שדפוס הוא המצאה מודרנית שנוצרה במאה ה-15. עד אז, במשך אלף שנים ויותר, יהודים כתבו בכתב יד והעתיקו מכתבי יד קיימים.

תנ"ך בורגוס, ספרד (צילום: AP)
תנ"ך בורגוס, ספרד(צילום: AP)

"לא מדובר רק בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, אלא גם במדעים ופילוסופיה. גם אחרי המצאת הדפוס המשיכו אנשים לחבר ספרים בכתב יד, כמו שהמצאת הדיגיטל במאה ה-20 לא עצרה את הדפסת הספרים. רק בשנים האחרונות רבנים ויוצרים כותבים במחשב ולא בכתב יד".

מכל מחשב או טלפון נייד
יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, מציין כי לצורך הפקת המיזם החדש חברה הספרייה הלאומית לאגודת כתבי היד היהודיים (FJMS) של אלברט וננסי פרידברג ולמיזם "ציוני דרך" במשרד לירושלים ומורשת.

עושים כבוד ליהדות
המדפיס הקתולי שעיצב את התלמוד
טלי פרקש
איך קשורה תחרות עסקית על הדפסת ספרים יהודיים בין מדפיסים קתוליים, לשריפת התלמוד ברומא בהוראת האפיפיור? מה קרה לעותקים הבודדים שניצלו? מה חיפשו הנוצרים בארון הספרים היהודי - וגם מה תרומתם של אנשי ונציה במאה ה-16 ל"ישיבות הקדושות" היום. 500 שנים לגטו היהודי הראשון - ובאיטליה עושים כבוד ליהדות
המדפיס הקתולי שעיצב את התלמוד
"כתבי היד העבריים, המשקפים את הידע והתרבות של העם היהודי, נדדו על פני ארצות ויבשות עד שמצאו לבסוף מקלט בספריות גדולות ובכספות של אוספים פרטיים", אומר בלומברג. "בימינו כתבי יד אלה מהווים מקור עשיר לידיעות על התרבות הרוחנית והחומרית של הקהילות היהודיות ברחבי העולם".

החל מיום ראשון - עם פתיחת הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים - תתאפשר גישה חופשית לכל כתבי היד העבריים, מהמחשב ומהמכשיר הנייד.

בשנת 1950 הגה ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, את הרעיון להקים מרכז לאומי שבו ירוכזו כל כתבי היד העבריים או צילומים שלהם. הוא הקים את המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בירושלים, ובשנות השישים עבר המכון לספרייה הלאומית. באותם ימים נעשה התיעוד באמצעות צילום של הכתבים על גבי סרטי מיקרופילם.

מומחים נשלחו לרחבי העולם כדי להעתיק את כתבי היד שלא היה ניתן להביא פיזית לירושלים. אלא שמי שרצו לעיין בכתבים היו צריכים להטריח את עצמם לבירה בתיאום מראש ולשבת ימים, שבועות וחודשים מול המכשירים העתיקים, שרק בהם היה אפשר לקרוא את צילומי המיקרופילם.

מחזור תפילה לחג השבועות ולסוכות, גרמניה, סביבות 1322. הוא מכונה לעיתים "המחזור המשולש" כי הוא מחולק לשלושה, וכל אחד מהחלקים נמצא במקום אחר: בספרייה הבריטית, בספריית הבודליאנה ובהונגריה (באדיבות הספרייה הלאומית)
מחזור תפילה לחג השבועות ולסוכות, גרמניה, סביבות 1322. הוא מכונה לעיתים "המחזור המשולש" כי הוא מחולק לשלושה, וכל אחד מהחלקים נמצא במקום אחר: בספרייה הבריטית, בספריית הבודליאנה ובהונגריה(באדיבות הספרייה הלאומית)

בספרייה מציינים כי התפתחות הדיגיטציה אפשרה להעביר את החזון של "הזקן" לעידן מתקדם, והוא קרם עור וגידים בפרויקט, שזכה לשם "כתיב: האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים".

בוותיקן מתקמצנים
כאשר ד"ר סטולמן מתבקש לציין כתבי יד חשובים במיוחד, הוא מתעקש שלכל כתב יד יש את החשיבות שלו, אבל לאחר לחץ פיזי מתון הוא מודה: "לא כל כתבי היד נולדו שווים, כמובן. כתב יד של הרמב"ם או כתב יד תלמודי מהמאה ה-11 הם קצת יותר חשובים מסיפורים לפני השינה שיצר חכם יהודי מהמאה ה-19, שגם את זה יש לנו".

כתבי יד חשובים נוספים שכולל האוסף החדש הם כתב ידו של רבי יוסף קארו, מחבר ספר ההלכה הקאנוני "שולחן ערוך", כתר ארם צובא, חומרים מהגניזה הקהירית ומחזורי תפילה של קהילות יהודיות.

תנ"ך מהמאה ה-13, ספריית מדינת ברלין (באדיבות הספרייה הלאומית)
תנ"ך מהמאה ה-13, ספריית מדינת ברלין(באדיבות הספרייה הלאומית)

"הכול נמצא שם", אומר ד"ר סטולמן. "בעצם כל דבר ידוע בעולם שהצלחנו לשים עליו יד - נמצא במאגר. כתבי יד יהודיים נמצאים בכ-1,200 מקומות בעולם, אך בכ-10% מהם יש 90% מהכתבים. חמשת האוספים החשובים ביותר הם הספרייה הלאומית של צרפת, הספרייה הלאומית של אנגליה, ספריית בודליאנה שבאוקספורד, ספריית פלטינה שבפארמה וספריית הוותיקן שברומא.


"בוותיקן אומרים שהם מחזיקים כ-900 כתבי יד עבריים, כלומר ספר כרוך שהטקסט כתוב בכתב יד. זה לא אוסף גדול, אבל לספרים שבו יש חשיבות גדולה מאוד. מבין ה-900, יש למשל כ-200 עותקים של כתבים חשובים במיוחד, ובהם התלמוד ומדרשי ההלכה.

"נכון לעכשיו הסכימו אנשי הוותיקן לחתום על הסכם מינימליסטי ביחס לספריות הגדולות והחשובות בעולם. הם מרשים לנו להעלות לאתר שלנו רק צילומים של עשרות בודדות של כתבי יד. את השאר ניתן יהיה לראות בינתיים בצורה דיגיטלית רק דרך האתר שלהם".

[היא שיחתי]

http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/manuscript

[שבע]

האתר פתוח כבר זה תקופה ארוכה
מה מיוחד ביום ראשון הקרוב?

החל מיום ראשון - עם פתיחת הקונגרס העולמי למדעי היהדות בירושלים - תתאפשר גישה חופשית לכל כתבי היד העבריים, מהמחשב ומהמכשיר הנייד.

האם לא תחול יותר ההגבלה של כת"י רבים הניתנים לצפייה בבנין הספריה לבד?!

[נהר שלום]

בשורה טובה
כתבי יד שרשום "אינו זמין בכתיב" יהיה זמין בקרוב?

[עובדיה חן]

אני מחפש כתב יד של אבות משפחתי מי שיכול למצוא לי ולערוך שיצור קשר בפרטי.

[חד ברנש]

"בוקר טוב ירושלים"...
מה נזכרתם עכשיו? האתר כבר פתוח כמעט שנתיים!
ובושה שבכתבת תסקיר על האתר, שהובאה בהודעה הפותחת את האשכול, ניתן לאתר שם לא מדוייק - 'הכתיב', בעוד ששמו הוא 'כתיב'.

[בלום]

כתבי ידות שנכתב אצלם 'אינו זמין בכתיב', איך מקבלים מידע עליהם?

[א' זעירא]

כתבי ידות שנכתב אצלם 'אינו זמין בכתיב', איך מקבלים מידע עליהם?

מחפשים בספריית המקור.
(וע"פ רוב גם שם לא נסרק).

[עדיאל ברויאר]

"בוקר טוב ירושלים"...
מה נזכרתם עכשיו? האתר כבר פתוח כמעט שנתיים!
ובושה שבכתבת תסקיר על האתר, שהובאה בהודעה הפותחת את האשכול, ניתן לאתר שם לא מדוייק - 'הכתיב', בעוד ששמו הוא 'כתיב'.

פגשתי את אחד מעובדי הספה"ל והוא הסביר שעד עתה האתר היה בגירסת בטא, וגם לא עשו לו השקה אף פעם. כעת הוא הפך להיות אתר רגיל לכל דבר ועניין. מבחינת כה"י אין חידוש מיוחד, כל הזמן ממשיכים להעלות.

[לבי במערב]

. . ובושה שבכתבת תסקיר על האתר, שהובאה בהודעה הפותחת את האשכול, ניתן לאתר שם לא מדוייק - 'הכתיב', בעוד ששמו הוא 'כתיב'.

נכתב בפירוש:

אתר האינטרנט "כתיב"

וזה סיבת טעותך:

. . מרוכזים בפרויקט "הכתיב" . . באתר האינטרנט "כתיב" . . בפרויקט "הכתיב" . . בפרויקט, שזכה לשם "כתיב: האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים" . .

יש מבין?
[הם כן טעו, אך בנקודה אחרת: הי' צ"ל 'בפרויקט ה"כתיב",' והם הקלידו (כנ"ל, בטעות) 'בפרויקט "הכתיב".' וראי' לזה, מסיום דבריו "בפרויקט, שזכה לשם "כתיב" . . ". וק"ל].
*
לתלונתך הראשונה (שלא צוטטה על-ידִי), עי' לעיל.
ואמנם, מהכתבה הנ"ל מובן דלא כדברי "א' מעובדי הספה"ל" הנ"ל.

[ידידיה]

בעבר פרידברג ויד הרב הרצוג עבדו על פרוייקט למחשב את כתבי היד על תלמוד בבלי באופן שניתן להעלות לפי מסכת ודף, כל שורה בגמרא שלנו, ומולה, כל גרסאות הכתבי יד עליה.
האם באתר הנ"ל יש אפשרות כזו?

[חד ברנש]

זה לא נמצא באתר 'הכי גרסינן' של פרידברג?

[ידידיה]

זה לא נמצא באתר 'הכי גרסינן' של פרידברג?

אכן!
https://bavli.genizah.org/Global/homepa ... =0&DafID=0

תודה רבה.

[ספרים וועלט]

ב"ה מצאתי כתב יד שחיפשתי.
אני רוצה לקבל יותר מידע אודותיו, כמו: מי החזיק אותו מאז כתיבתו עד זמננו? מי מסרו לספרייה? וכדומה. איפה אני יכול לברר יותר?

[עדיאל ברויאר]

דבר ראשון תסתכל במידע המפורט, לעיתים מופיע שם מידע כזה, בפרט אם הוא רשום בכתב היד, אך לא תמיד. לכן, אם זה חשוב לך, כדאי לעבור על כל כתב היד ולחפש הערות בעלות וחותמות. פעמים רבות הן יופיעו בתחילת כתב היד או בסופו, אך לא תמיד.
בנוסף, לכל ספרייה יש את הסיפור שלה ולכל אוסף יש את הסיפור שלו ולכל כתב יד יש את הסיפור שלו. באופן בסיסי הייתי ממליץ לך לעיין בספרו של בנימין ריצ'לר על אוספי כתבי יד עבריים (באנגלית), במהדורה השנייה והמעודכנת יחסית (נדפסה ב2014). וכן כדאי לעיין בקטלוגים החדשים והישנים של הספרייה שבה נמצא כתב היד שאתה עוסק בו.

[ספרים וועלט]

דבר ראשון תסתכל במידע המפורט, לעיתים מופיע שם מידע כזה, בפרט אם הוא רשום בכתב היד, אך לא תמיד. לכן, אם זה חשוב לך, כדאי לעבור על כל כתב היד ולחפש הערות בעלות וחותמות. פעמים רבות הן יופיעו בתחילת כתב היד או בסופו, אך לא תמיד.
בנוסף, לכל ספרייה יש את הסיפור שלה ולכל אוסף יש את הסיפור שלו ולכל כתב יד יש את הסיפור שלו. באופן בסיסי הייתי ממליץ לך לעיין בספרו של בנימין ריצ'לר על אוספי כתבי יד עבריים (באנגלית), במהדורה השנייה והמעודכנת יחסית (נדפסה ב2014). וכן כדאי לעיין בקטלוגים החדשים והישנים של הספרייה שבה נמצא כתב היד שאתה עוסק בו.

ייש"כ. כמובן אני עומד לאחר העיון במידע המפורט. זה כתב יד שנתוסף לאחר 2014.

[עדיאל ברויאר]

אז כדאי לך לכתוב מייל למכון לתצכ"י ולבקש את עזרתם ביצירת קשר עם ספריית המקור.

[יהודה בן יעקב]

האם האתר פתוח?
כמה ימים אני מנסה להכנס לתצוגת הכת"י, אך ללא הצלחה.

[לבנון]

האם האתר פתוח?
כמה ימים אני מנסה להכנס לתצוגת הכת"י, אך ללא הצלחה.

גם אני התקשיתי בחלק מימי שבוע שעבר להעלות כתבי יד, אבל בשעות הלילה שהפעילות יורדת, וגם ביום רביעי, האתר עבד באופן תקין.

[תא חזי]

שמועה שמעתי (וממה שניסיתי היא כנראה נכונה) והיא שעכשיו הספריה הלאומית דורשת מהמשתמשים להיות רשומים ומחוברים לאתר (ההרשמה בחינם, באמצעות מייל או חשבון גוגל) כדי להשתמש בו (בחיפוש באתר הראשי, וכן בהצגת כתבי יד דרך הצפיין שבאתר כתיב - שמפנה לאתר הראשי).

(אני לא כ"כ חושב שזה קשור לרוחב פס - גם כעת חיה בשעות הקטנות של הלילה, לוקח לכתבים זמן לכת'ף ולכת'ב על גבי המסך, אבל בלא רישום וכניסה למשתמש מופיעה הודעת שגיאה של ממש, והפתרון כנ"ל)

[אברהם שרייבר]

ספהל.PNG (20.29 KiB) נצפה 1412 פעמים

[יהודה בן יעקב]

שמועה שמעתי (וממה שניסיתי היא כנראה נכונה) והיא שעכשיו הספריה הלאומית דורשת מהמשתמשים להיות רשומים ומחוברים לאתר (ההרשמה בחינם, באמצעות מייל או חשבון גוגל) כדי להשתמש בו (בחיפוש באתר הראשי, וכן בהצגת כתבי יד דרך הצפיין שבאתר כתיב - שמפנה לאתר הראשי).

תודה על ההצעה, אך גם לאחר שנרשמתי ונכנסתי, לא הצלחתי להגיע לכת"י.