התוארים: בן בת גדול קטן תינוק תינוקת אדם איש אשה

[שמואל דוד]

במתניתין בבא קמא מא. שור שנגח את האדם ומת כו' משלם כופר כו' וכן בבן וכן בבת כו'
וברש"י בן קטן ותינוקת קטנה חייב... כגדולים.
ויש לעיין מדוע לא השוה מדותיו והול"ל "בן קטן ובת קטנה" אי נמי "תינוק קטן ותינוקת קטנה" ובאמת ברש"י לקמן מד. כתב תינוק קטן.... אדם גדול. עיין שם. ועיין רע"ב במשניות "תינוק ותינוקת" ודוק' אולם יש לעיין מדוע כתב רש'י תינוקת קטנה דלכאורה כפילות לשון הוא שהרי תינוקת היינו קטנה ... ועיין נמוקי יוסף "וכן בבן כו' קמ"ל דחייב על הקטנים וגדולים" ואפשר שצ"ל כגדולים ועיין בזה.
ועיין רמב"ם הלכות אישות ב' א' הבת מיום לידתה עד שתהיה בת יב היא הנקראת קטנה ונקראת תינוקת .... ושם ה"י הבן משיולד עד יג שנה נקרא קטן ונקרא תינוק... מבן יג נקרא גדול ונקרא איש.
ויש לעיין אם הם שני מושגים "קטן ותינוק" "גדול ואיש" וצ"ע בכל זה. ועיין גור אריה עה"פ או בן יגח או בת יגח ודוק'

[שמואל דוד]

עיין בבא בתרא דף קכ וברשב"ם "בת" "אשה"

[אבןטובה]

עי' יומא כג. בא אביו של תינוק ואינו כשר להיות כהן אלא מבן כ כחולין כד: לדעת רבי וראה מג"א סי' תקעו סק"י דעד בן יח יכול להיקרא בתואר קטן ובב"י חחו"מ סי' כ בבד"ה כ' דינוקא יכולין להיקרא עד כ ע"ש

[שמואל דוד]

עיין בבא בתרא דף קכ וברשב"ם "בת" "אשה"

שו"ר בספר כלי גולה, עיין שם

[מיכאל1]

במדרש על בראשית ל,י ותלד זלפה שפחת לאה בכולם כתיב ותהר וכאן ותלד אלא בחורה הייתה ולא ניכרת בעיבורה, ורש"יע שינה את הלשון וכתב בחורה מכולן ותינוקת בשנים, ובתורה שלמה הביא גי' שקטנה הייתה.
ולכאורה גבי רבקה פירש רש"י שלא הייתה ראוייה להוליד עד גיל י"ג, וא"כ לפי זה זילפה נקראה תינוקת בשנים אחר גיל י"ג.
אמנם צ"ע מסנהדרין סט,ב שדורות ראשונים ילדו לח' שנים.

עוד מצינו במעילה ז,ב שר' יוחנן קרי לריש לקיש ינוקא והרי למד תורה רק כשהיה גדול [ואפי' לתוס' ב"מ פד א שלמד תורה בקטנותו לא היה זה לפני ר' יוחנן]

[שמואל דוד]

כמדומני שיש אריכות בשדי חמד בכל הנ"ל

[ר_חיים_הקטן]

נער נערה עלם עלמה

[שמואל דוד]

סנהדרין טו. לא שנא רובע זכר ולא שנא רובע נקבה כו'
וברש"י לא שנא שור שרבע אדם זכר ולא שנא שור שרבע אשה נקבה כו' וצע"ק

[אבןטובה]

דקדוקי עניות

[שמואל דוד]

viewtopic.php?t=34316#p372248

[באמונתו]

סנהדרין טו. לא שנא רובע זכר ולא שנא רובע נקבה כו'
וברש"י לא שנא שור שרבע אדם זכר ולא שנא שור שרבע אשה נקבה כו' וצע"ק

לאפוקי שלא רובע עצמו זכר או רובע עצמה נקבה, ובאמת כוונתם לומר שנרבע זכר ונקיבה, ולא שנא "רובע - זכר" ר"ל רובע לזכר, וכן רובע לנקבה, ולא שהרובע זכר ונקבה, וכנ"ל.