צבי שץ כתב:שכחנו די מהר את התקופות שפחדנו ליסוע באוטובוסים, את התקופות שכל "בום" החריד אותנו שמא איזה טיל מתעופף מעלינו, את התקופה שמחמתה החליפו את הצפירה המבשרת על בואה של שבת המלכה בשירים, שכן כל צפירה שהיא החרידה אותנו, גם היום אי אפשר לומר שאנו הולכים בביטחה, ולצערינו, העכו"ם הולכים יותר בביטחה מאיתנו, ואילמא הקב"ה שומר עלינו ומסכסך אומה באומה שלא יהיה להם זמן מיותר, מי יודע מה היה איתנו, ואין לנו שום מושג מה ילד יום.
הלזאת יקרא "ריבונות".
יש לנו הרבה על מה לקונן על הגאולה השלימה, וביחד עם זאת להודות על ניסך שבכל יום עימנו ולהמשיך להתפלל ביתר עוז שהקב"ה ימשיך לשמור עלינו כעל בבת עינו גם בגלות.
דורשי יחודך כתב:מעשה באיכר יהודי, עני, שהיו לו לפרנסתו תרנגולת ופרה.
יום אחד ברחה לו התרנגולת. היהודי הצטער מאד, שכן שליש מפרנסתו הוא הביצים שמטילה התרנגולת, ישב לו וקונן על התרנגולת האבודה.
ביני לביני, חזרה התרנגולת, אך דא עקא, הפרה, אותה פרה שממנה שני שלישי הפרנסה שלו, אבדה...
ועדיין ישב אותו יהודי וקונן על התרנגולת.
העיר ידיד אחד, שהרי לא נכון לקונן על התרנגולת, שהרי חזרה.
קפץ אדם שלישי ונזעק: וכי הנך חושב שבגלל שחזרה התרנגולת, הסתיימו צרותיו של מכרינו? הרי אבידת הפרה אבידה גדולה היא עוד יותר!
השיב הידיד בסבלנות: נכון, ובאמת עליו ועלינו לקונן עוד יותר מאשר בשעת אבידת התרנגלות. אבל הבה נקונן על הדבר הנכון...
****
השאילה הנידונית באשכול, איננה האם כבר הגיעה הגאולה, או שהגאולה נראית יותר קרובה, וכדומה, וכן האם עדיין צריך לקונן ולהצעטר בת"ב או לא, ח"ו. אלא שאילה אחרת לגמרי: כשמקוננים, האם לקונן על כך שירושלים היא "אבילה מבלי בניה ושוממה מאין יושב." אינני מתערב בשאילה, אבל הטענה שא"א להסתובב בירושלים מחמת הפריצות, אינה רלוונטית לענ"ד. אם כבר, אפשר להוסיף בתפילת נחם ולקונן גם על זה גופא. אבל זה לא מסביר למה להגיד שירושלים הינה שוממה מאין יושב. כמו"כ ביחס לשאר טענות שאינן מתמודדות עם עצם השאילה.
צורב מתחיל כתב:דורשי יחודך כתב:מעשה באיכר יהודי, עני, שהיו לו לפרנסתו תרנגולת ופרה.
יום אחד ברחה לו התרנגולת. היהודי הצטער מאד, שכן שליש מפרנסתו הוא הביצים שמטילה התרנגולת, ישב לו וקונן על התרנגולת האבודה.
ביני לביני, חזרה התרנגולת, אך דא עקא, הפרה, אותה פרה שממנה שני שלישי הפרנסה שלו, אבדה...
ועדיין ישב אותו יהודי וקונן על התרנגולת.
העיר ידיד אחד, שהרי לא נכון לקונן על התרנגולת, שהרי חזרה.
קפץ אדם שלישי ונזעק: וכי הנך חושב שבגלל שחזרה התרנגולת, הסתיימו צרותיו של מכרינו? הרי אבידת הפרה אבידה גדולה היא עוד יותר!
השיב הידיד בסבלנות: נכון, ובאמת עליו ועלינו לקונן עוד יותר מאשר בשעת אבידת התרנגלות. אבל הבה נקונן על הדבר הנכון...
****
השאילה הנידונית באשכול, איננה האם כבר הגיעה הגאולה, או שהגאולה נראית יותר קרובה, וכדומה, וכן האם עדיין צריך לקונן ולהצעטר בת"ב או לא, ח"ו. אלא שאילה אחרת לגמרי: כשמקוננים, האם לקונן על כך שירושלים היא "אבילה מבלי בניה ושוממה מאין יושב." אינני מתערב בשאילה, אבל הטענה שא"א להסתובב בירושלים מחמת הפריצות, אינה רלוונטית לענ"ד. אם כבר, אפשר להוסיף בתפילת נחם ולקונן גם על זה גופא. אבל זה לא מסביר למה להגיד שירושלים הינה שוממה מאין יושב. כמו"כ ביחס לשאר טענות שאינן מתמודדות עם עצם השאילה.
(בלי להכנס לעצם הנושא אלא רק לבאר דעת האומרים כן).
גם כשירושלים היתה מעון תנים היא לא היתה בלי יושב?
אלא שיש איזה שהוא "יושב" שהוא ורק הוא המתאים לירושלים, ועדיין ירושלים היא בלי יושב.
צורב מתחיל כתב:דורשי יחודך כתב:מעשה באיכר יהודי, עני, שהיו לו לפרנסתו תרנגולת ופרה.
יום אחד ברחה לו התרנגולת. היהודי הצטער מאד, שכן שליש מפרנסתו הוא הביצים שמטילה התרנגולת, ישב לו וקונן על התרנגולת האבודה.
ביני לביני, חזרה התרנגולת, אך דא עקא, הפרה, אותה פרה שממנה שני שלישי הפרנסה שלו, אבדה...
ועדיין ישב אותו יהודי וקונן על התרנגולת.
העיר ידיד אחד, שהרי לא נכון לקונן על התרנגולת, שהרי חזרה.
קפץ אדם שלישי ונזעק: וכי הנך חושב שבגלל שחזרה התרנגולת, הסתיימו צרותיו של מכרינו? הרי אבידת הפרה אבידה גדולה היא עוד יותר!
השיב הידיד בסבלנות: נכון, ובאמת עליו ועלינו לקונן עוד יותר מאשר בשעת אבידת התרנגלות. אבל הבה נקונן על הדבר הנכון...
****
השאילה הנידונית באשכול, איננה האם כבר הגיעה הגאולה, או שהגאולה נראית יותר קרובה, וכדומה, וכן האם עדיין צריך לקונן ולהצעטר בת"ב או לא, ח"ו. אלא שאילה אחרת לגמרי: כשמקוננים, האם לקונן על כך שירושלים היא "אבילה מבלי בניה ושוממה מאין יושב." אינני מתערב בשאילה, אבל הטענה שא"א להסתובב בירושלים מחמת הפריצות, אינה רלוונטית לענ"ד. אם כבר, אפשר להוסיף בתפילת נחם ולקונן גם על זה גופא. אבל זה לא מסביר למה להגיד שירושלים הינה שוממה מאין יושב. כמו"כ ביחס לשאר טענות שאינן מתמודדות עם עצם השאילה.
(בלי להכנס לעצם הנושא אלא רק לבאר דעת האומרים כן).
גם כשירושלים היתה מעון תנים היא לא היתה בלי יושב?
אלא שיש איזה שהוא "יושב" שהוא ורק הוא המתאים לירושלים, ועדיין ירושלים היא בלי יושב.
צבי שץ כתב:אני לא מבין מה החידוש הגדול לומר שאנחנו לא נקראים "יושבים", הא ידועים דברי הגר"א (לא ראיתי עכשיו) שקודם החורבן בחינת חיים ולאחר החורבן בחינת מתים ועכשיו אנו כבר רקב, האם לזאת יקרא "יושב" (וע"ד הלצה, האם ראית מת יושב?).
ובדיוק כש"כ למעלה, מי שתרנגולתו תחזור אליו מתה, הוא ימשיך לקונן עליה שהיא לא חזרה אליו.
וכמדומה, שאם הדברים אינם מובנים, חסר לנו באבילות שהתאבלנו היום, כי איננו מבינים כלל מה חסרנו בבית המקדש, ובאמת אולי קשה לנו להרגיש שאנו מבחינת מתים לעומת זמן בית המקדש, אבל זה משום שאין לנו מושג מה זה חיים, אולם עכ"פ זה המציאות.
צבי שץ כתב:לא התכונתי אליך כלל וכלל, כל דברי על דרך הכלל, וצר לי שניתן היה לפרשם ע"ד הפרט, ובעניותי, אני באותו מקום, ועימך הסליחה.
ולעצם הענין, אני לא רואה סיבה שיהא זה בכלל הפשט הפשוט, וביחוד, ששייך ע"ז את עצם האבילות והתפילה.
גילוי כתב:האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
גילוי כתב:ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.
תוכן כתב:ואני כשלעצמי כל שנה ליבי נוקפי באמירת נחם, והסיבה היחידה שאני אומר את זה, משום שלעשות מה שאבא שלי עשה מכריע את האיסור של אמירת שקר.
מיכאל1 כתב:תוכן כתב:ואני כשלעצמי כל שנה ליבי נוקפי באמירת נחם, והסיבה היחידה שאני אומר את זה, משום שלעשות מה שאבא שלי עשה מכריע את האיסור של אמירת שקר.
נראה לי שלשכמותך תיקן הרה"ר גורן נוסח אחר של נחם, וכך תפסח על שני הסעיפים גם לא תשקר וגם תאמר מה שאביך אמר ד"שם נחם חד הוא"
אש משמים כתב:היא חרבה שאין בה יהדות כצורתה, שאין בה בתי כנסיות ומדרשות מלאים מפה לפה שעוסקים בתורה לשמה, שאין בה קדושה וטהרה רק טינופת ושיקוץ.
אש משמים כתב:גילוי כתב:ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.
ההו"א לעקוף על נוסח שתיקנו לנו חז"ל מראה על זילות בחז"ל ובצורת קיום דבריהם לענ"ד, ויש בזה את אותה הסתכלות פשטנית שכתבתי עליה קודם.
ההסתכלות על דברי חז"ל חייבת להיות גבוהה הרבה יותר מהיחס שנראה כאן, צריך להבין שחז"ל היו אלפי פעמים יותר מכל גדול שאנו יכולים לשער ופשוט שקוננו על הפן הרוחני שבכל דבר ולא על כבישים ורכבות!!
עקביה כתב:א. גרוע אתה מהמרגלים. הם אמרו אמת אך נתבעו על האופן בו אמרו אותה. אתה מוציא דיבת עיר הקודש רעה על שקר.
ב. ההתעקשות שלך גם היא זלזול בחז"ל. נוסח התפילה מדבר על חורבן גשמי, ועקרונית יש בהחלט מקום לשקול אם להמשיך לאומרו או לא.
משולש כתב: ואם הריבונות קובעת, והרי לא מוזכר ב"נחם" שום דבר על ריבונות. (ועוד מניין שריבונות של יהודים אפיקורסים עדיפה מריבונות של ערבים מאמינים?)
איש_ספר כתב:צריך איזה רב שפיו ולבו שוין כמו רמ"מ שפרן בנושא התכלת.
אוצר החכמה כתב:זה לא קשור להשקפה ברורה וטהורה. זה סתם חוסר הבנה של צורת התפילה ותו לא מידי.
ואני דן דווקא לכף זכות שזה נובע מנסיון להתכוון כפשוטו (ולא ח"ו שהתפתו מהליצנים הקוראים לעצמם רבנים.)
וכעין הטעות הזאת
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=43&t=35401&p=388135#p388135
שלמה בן חיים כתב:איש_ספר כתב:צריך איזה רב שפיו ולבו שוין כמו רמ"מ שפרן בנושא התכלת.
לא הבנתי כוונתך
בברכה המשולשת כתב:משולש כתב: ואם הריבונות קובעת, והרי לא מוזכר ב"נחם" שום דבר על ריבונות. (ועוד מניין שריבונות של יהודים אפיקורסים עדיפה מריבונות של ערבים מאמינים?)
א. דברי הב"י הובאו לעיל, ואין סיבה לא לפרש כך גם בתפילה (ואגב, אמרתי אתמול נחם, כבכל שנה עד כה, וכיוונתי על בית ה' החרב ועל היעדר הנבואה ובית הדין הגדול)
ב. על הסוגריים כבר נכב"ב
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים