בעניין כתר ארם צובה ופצוע דכה עם א או ה

[חיים ושלו']

וטיקן 1
עם אל"ף כספרי ספרד

[מרדכי וינטרויב]

להיפך, בספרי ספרד בה"א

[חיים ושלו']

להיפך, בספרי ספרד בה"א

כך אכן כתוב בחומשים.\
אז למה כאן וטיקן א' בא' ווטיקן ב' בה'?

[מרדכי וינטרויב]

כי הוא לא ספרדי

[חיים ושלו']

כי הוא לא ספרדי

כלומר, מזרחי אבל לא ספרדי, מהי"ת? הרי לכאורה מקור כתב ועלי"ש הוא מספרד? והאם לא רוב מנהגי ארצות המזרח מקורם מספרד? וכי בחינם קראו להם ספרדים? ווהאם בארצות המזרח נהגו לכתוב פצוע דכא (ידעתי שבתימן נהגו כן)? ווטיקן 2 שהוא בבירור אשכנזי נכתב פצוע דכה?

[מרדכי וינטרויב]

מה מהי"ת?! הכתיבה שלו היא מזרחית מובהקת (לדוגמא ראה את האות למ"ד כשהיא בראש העמוד עם דגל ארוך במיוחד). המושג 'ועליש' מתחיל כאשר בני אשכנז מתחילים לכתוב בו (המאה ה16-17 לערך), כאשר משמעות המילה בגרמנית הוא 'זרים', כלומר מדובר בכתיבה הזרה והלא מקומית. לחלוקה הגיונית לטיפוסי כתב כדאי להשתמש בחלוקה המקובלת במדע הפליאוגרפיה לפיו קיימות כתיבות מזרחיות (ותת סעיף בה: תימנית), ספרדיות, אשכנזיות, איטלקיות, יווניות ופרובסאליות. ההשפעה של גולי ספרד השפיעה מאוד על טיפוס הכתיבה בכל מקום שהם הגיעו אליו, אבל במאה השש עשרה עדיין ניתן למצוא כתיבות מזרחיות.
אכן, בארצות המזרח כתבו דכא (אלא שההשפעה של גולי ספרד שינתה את המצב).
הכתיב בותיקן 2 הוא אכן חריג, אבל חריגים יש תמיד וצריך ללמוד לחיות עם זה.

[לבי במערב]

אפשר אולי לבאר לחסירי מדע (בנושא זה, עכ"פ) כמותי:
באיזה קהילה ומתי נהגו לכתוב דכא (באל"ף) ובאיזו [ומתי] נהגו לכתוב דכה (בה"א)?

[בקרו טלה]

אפשר אולי לבאר לחסירי מדע (בנושא זה, עכ"פ) כמותי:
באיזה קהילה ומתי נהגו לכתוב דכא (באל"ף) ובאיזו [ומתי] נהגו לכתוב דכה (בה"א)?

קובץ אור ישראל נו עמ' 203 ואילך הרחיבו בזה הגאון רי"ח סופר שליט"א ורד"י

[מרדכי וינטרויב]

אפשר אולי לבאר לחסירי מדע (בנושא זה, עכ"פ) כמותי:
באיזה קהילה ומתי נהגו לכתוב דכא (באל"ף) ובאיזו [ומתי] נהגו לכתוב דכה (בה"א)?

דכא היא המסורת הרווחת במזרח ובאירופה. המסורת של דכה (שייתכן שיש לה כבר מקורות במזרח) רווחה בספרד ותחום השפעתה. בהמשך השפיעה המסורת הספרדית על שאר התפוצות ורק התימנים וחב"ד עדיין שומרים על מסורת דכא

[מלבב]

אפה אפשר לקרוא על הפולמוס בנוגע לכתוב כמו הכתר ארם צובה או כהמסורה, ובנוגע השאלה אם לכתוב דכה עם אלף או עם עין

[ישורון250]

בודאי הכוונה דכה בא' או ה' אבל לא ע', ועיין באריכות לגריח"ס שליט"א בשובי השולמית ח"ז סי' יד.

[מלבב]

תודה אבל יש לך מקור יותר נגיש?

[אוצר החכמה]

מצו"ב מאמר הגריח"ס בזה בשובי השולמית ח"ז סימן י"ד

דכא ה.PDF

(1.67 MiB) הורד 596 פעמים

[מלבב]

מביא כמה אחרונים בשם הרמה בהא, אז למה לא סומכים בזה על הרמה הרי כל מסורת כתיבת ספר תורה שלנו הוא על פי הרמה?

האיך יוצאים בפרשת זכור אם זה ספק?

[אחד מעיר]

בכתר ארם צובה כאמור לפי עדות
וגם ראיה מהמסורה שלו בישעי' ותהלים בא'
רמ"ה הכריע ע"י הגהה
כמ"ש בגליוני כי-תצא עז
לעניין פרשת זכור, הדין של תרומת הדשן שצריך דווקא ס"ת ועשרה
מסתבר ששאר ראשונים (התרומת הדשן עצמו יכול להחשב אחרון, תלוי ממתי נחשבים אחרונים)
לא יודעים מדין זה.
יתכן שהרמב"ם המתיר לקרוא בציבור בס"ת פסול
יציל גם כאן את המצב

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=214402#p214402
viewtopic.php?p=388053#p388053
viewtopic.php?p=15707#p15707

[מלבב]

בכתר ארם צובה כאמור לפי עדות
וגם ראיה מהמסורה שלו בישעי' ותהלים בא'
רמ"ה הכריע ע"י הגהה
כמ"ש בגליוני כי-תצא עז
לעניין פרשת זכור, הדין של תרומת הדשן שצריך דווקא ס"ת ועשרה
מסתבר ששאר ראשונים (התרומת הדשן עצמו יכול להחשב אחרון, תלוי ממתי נחשבים אחרונים)
לא יודעים מדין זה.
יתכן שהרמב"ם המתיר לקרוא בציבור בס"ת פסול
יציל גם כאן את המצב

מה הכוונה ״בכתר ארם צובה לפי עדות״?
מה הכוונה ״רמה הכריע ע״י הגהה״ ?

[אוצר החכמה]

הכוונה שכנראה היום את הפסוק הזה אין לנו בכתר (בגלל השריפה? האבדן? הגניבה? לא משנה) ורק יש לנו את העדות של שאילותיו של ר' יעקב ספיר.

[אב בבינה]

וגם דעת המנחת חינוך יודע שכתב שזה כחסרות ויתרות שאינו מעכב.

[מעט דבש]

רמ"ה הכריע ע"י הגהה
כמ"ש בגליוני כי-תצא עז

מה הכוונה ״רמה הכריע ע״י הגהה״ ?

ז"ל הרמ"ה (בספר 'מסורת סייג לתורה' - הובא במנחת שי):

לא יבא פצוע דַּכָּה - ברובא דנסחי דיקי, ה"א כתיב בסוף תיבותא, ומסורתא דמסיר עליה: 'תלתא, תרין כתיב אל"ף וחד ה"א. וסי' פצוע, ושפל רוח (ישעיהו נז, טו), תשב אנוש (תהלים צ, ג), מציעא ה"א כתיב', מכלל דאורייתא כתוב אל"ף, טעותא דספרא הוא, ומסורתא לאו מציעא כן אמרה, אלא פציעא, וספרא הוא דאישתבש ביה, והכי נמי מסתברא, דהא כלהו נוסחי 'ואת דכא ושפל רוח' (ישעיהו נז, טו) אל"ף כתיב, ואי מציעא ה"א, מציעא הי ניהו, 'ואת דכא ושפל רוח', הא בכולהו נוסחי אל"ף כתיב, אלא ודאי שמע מינה כדאמרן.
ואשכחן מסור' דיקא דמסיר עליה 'תלתא, חד כתיב ה"א ותרין אל"ף, דאורית' כתיב ה"א', ובמסורת אחריתי משמע דכולהו כתיבי אל"ף, ושיבושא הוא.

[מעט דבש]

רמ"ה הכריע ע"י הגהה
כמ"ש בגליוני כי-תצא עז

הגליון נמצא כאן:
viewtopic.php?p=397412&#p397412

[מלבב]

אז למה כל הכרעות הרמה התקבלו וענין פצוע דכה בהא לא התקבל רק במאתיים שנה האחרונות?

[אליהו בן עמרם]

וגם דעת המנחת חינוך יודע שכתב שזה כחסרות ויתרות שאינו מעכב.

דעת המנח'ח להתיר רק באופן שלא משתנה המשמעות.
האם אין שינוי משמעות בין דכא לדכה?
ועוד, מה נעשה לדעת הרמבן בהקדמה לתורה, שכתב שכל שינוי אפילו באות אחת פוסל, כי כל התורה שמותיו של הקב"ה. וממילא אין נפקמ אם משתנה המשמעות אי לא. בכל גווני יהיה פסול.

אך זכורני שרבינו המהרם שיק זצל מחדש בזה יסוד: והוא שאם כך קיבלנו במסורת שכך ספר תורה צריך להיכתב, אם כן יש לו קדושת ספר תורה גם אם הוא שונה מספרו של משה רבינו ע'ה. לפי מיטב זכרוני זה מטעם שלדעתו זה מסור להסכמת חכמים.

[אחד מעיר]

מלבב, לבבתני
לפי מה שהבנתי מהרב יצחקי
רק הקסת גיבש וקבע את נוסח ספרי התורה.
לפניו כנראה לא היה כתיב אחיד ממש.
יש חומשים שכתוב בהם שבספרי אשכנז דכא בא'
כלומר שלא קיבלו את דעת רמ"ה
וכן ידוע ס"ת חב"ד עד היום
בנוסף לזה הסתבבו ס"ת ווליש בקהילות אירופה
וידוע המעשה שרע"א הורה לתקן עוקץ ר"ת בס"ת וליש (כתב ספרדי)
הכתיב כנראה לא הפריע לו

[משה1]

וגם דעת המנחת חינוך יודע שכתב שזה כחסרות ויתרות שאינו מעכב.

דעת המנח'ח להתיר רק באופן שלא משתנה המשמעות. האם אין שינוי משמעות בין דכא לדכה?

ראה במאמר הגריח"ס שליט"א המצורף לעיל שיש שינוי משמעות בין דכה ודכא עיין שם דברי טעם.

[מלבב]

מלבב, לבבתני
לפי מה שהבנתי מהרב יצחקי
רק הקסת גיבש וקבע את נוסח ספרי התורה.
לפניו כנראה לא היה כתיב אחיד ממש.
יש חומשים שכתוב בהם שבספרי אשכנז דכא בא'
כלומר שלא קיבלו את דעת רמ"ה
וכן ידוע ס"ת חב"ד עד היום
בנוסף לזה הסתבבו ס"ת ווליש בקהילות אירופה
וידוע המעשה שרע"א הורה לתקן עוקץ ר"ת בס"ת וליש (כתב ספרדי)
הכתיב כנראה לא הפריע לו

לא יתכן, שהרי לא מצינו בפוסקים שדנו על שינוי נוסחאות רק על דכה באלף או בהא, ואחרי שספר אור תורה ומנחת שי נדפסו ונפוצו ואעפ"כ המשיכו לכתוב כל מיני נוסחאות אחרות, מה קרה פתאום שהקסת כ"כ התקבל על כל הציבור?

ולא הבנתי מה קשור פה כתב ואליש, מי אמר שהספרדים היה להם נוסח אחר, אדרבה ספרי תורה הספרדים היו יותר מדויקים.

[מעט דבש]

המאמר מתייחס למאמר הגרי"ח סופר שהובא לעיל (ונדפס גם באור ישראל גליון נו).

הרב דויד יצחקי - פצוע דכא.PDF

(927.52 KiB) הורד 524 פעמים

[זאב ערבות]

בספר דיוקים ודקדוקים בתורה יש מאמר קצר בנושא כתיבת פצוע דכא
מי שמעונין ביותר פרטים על הספר - ראה כאן viewtopic.php?f=45&t=43542#p510712