הודעהעל ידי דודי צח » ו' יולי 28, 2017 10:17 am
מרשימות הגאון רבי אליקים שלזינגר, שכתב לאחר פטירת מרן הגרי"ז זצ"ל:
סד. מרן זיע"א הי' מתנגד חריף ביותר נגד הרצוג, ובפרט אחרי מעשה שהי' שהלה רצה לתקן צום ציבורי על חורבן אירופה, ומרן זי"ע שלח לציין מקור מאיזה פיוט שאין לנו רשות לזה, והעיז הלה לדחותו כי אין להביא ראיה מפיוטים. וחרה למרן מאד, ואמר תוספות בכמה מקומות ראוי להם להביא ראיות מפיוטים, והוא מעיז נגד זה.
סה. מעשה שהי' בעת הסתלקות אדמור מגור זצ"ל [האמרי אמת], והלוי' היתה בממוצאי שבועות בשעת ימי הפגרה של הפצצות איומות בעיה"ק, ולבות כולם הי' שבורים מהמצב, והי' המון גדול בהלוי'. וכשהגענו לביהמד"ר דגור נעצרה הלוי', וכיבדו את הרבנים להספיד, ומרן ואני עמדנו מרחוק, ושאל מרן מי המספיד, וענו הרצוג, וצעק מרן כמעט בקול "און מען לאזט עם זאגן און מען שטערט נישט, ער איז דאך דער שולדיגער" [=ועוד מרשים לו לדבר, ולא מפריעים, הלא הוא האשם במצב] (וקרוב לוודאי שאמר הוא הוא הרוצח), ונעשה רעש בין העומדים סביבות מרן, והוא המשיך להתרגז, וסלל לו דרך בין ההמון, ועזב ההלוי', ואנכי ועוד איזה יחידים אחריו.
וכשהגענו סמוך לבית אמר שהתחרט מאד שהלך להלוי' ולמה הוצרך לכל ההתמרמרות, וואס האב איך בעדארפט צו גיין און אופרעגען זיך, און וואס פועלט דעם אויפרעגען זיך [=בשביל מה הוצרכתי ללכת ולהתרגז, ומה פועל הרוגז שלי]. ואמר על עצמו במשל הידוע, שאחד אמר לו מלאך שיעלהו השמימה ויראה הנעשה שם בתנאי שלא ישאל דבר, ואם ישאל יזרקהו למטה, והלה הסכים והעלהו, וראה דברים מוזרים אבל אסור הי' לשאול, ראה יותר והיה תמה עוד יותר, וכבר רצה לשאול ורמז לו המלאך התנאי ושתק, אבל התמהון גבר ביותר וכבר התחיל לשאול, והתרה בו המלאך מען וועט דיר אראפווארפען. והכריח עצמו לשתוק. אבל כשהגיעו הדברים לתימהון ביותר, אמר ווארף מיר אראפ איך מוז פרעגען [=זרוק אותי, אני חייב לשאול!]. אמר מרן זי"ע על עצמו, כך טבעי מאז, איך זעה אזעלכעס קען איך נישט שווייגען ויהי מה [=כשאני רואה כאלה איני יכול לשתוק ויהי מה].