שש ושמח כתב:וכעי"ז לגבי הפרשת תרו"מ בשבת כתב בדרך אמונה מעשר פ"ט צהה"ל סקפ"ט
אכן דימוי יפה.
קיבלתי.
אינו מוכרח מה שכתבתי ב1.
שש ושמח כתב:2. לא הבנתי להיכן אתה חותר.
אני הבנתי לפום ריהטא בלומדי הגמ', שאותו אדם אינו חושש שנטמא כי קרה משהו, [כגון: שעבר באיזשהו מקום, ויש לו ספק-ספק טומאה וכו'] זה הוא לא חושש כלל.
אבל יש לו סיבה בכל זאת, שאם הוא טבל
לשם לעשות בכדים האלו זיתים/לאכול בחבורה פלונית, והדבר היחיד שהשתנה זה [לא במקום מעבר הכלים, וכד', שנחשוש לטומאה, אלא] במוחו, שהוא החליט לעשות בכדים אלו יין/לאכול בחבורה אלמונית.
זו הסיבה היחידה שמריצה אותו למקווה לטבול
לשם יין/
לשם חבורה אלמונית.
אם הבנתי נכון,
זהו מקור של ממש, שיש מושג של טבילה "לא להוציא מטומאה" אלא
לשם משהו אחר.
וכאן פתחת פתח לשאול מהו ה"משהו האחר" הלזה ?
(שאלה טכנית: אני מנסה לרשום לקבל התראות במייל משרשור זה, והוא לא 'משתף פעולה', יש לך מושג למה ?)