תפילת הנפש מבהלה

[איש_ספר]

שאלני חכ"א:

מפני מה לא סדרו מסדרי תפילות ישראל, תפילה על עניני הנפש. והלא לב יודע מרת נפשו, ממחלות חמורות, ועד שחרות ודכדוכה של נפש, ואין נסתר מחמתם.

ואעפ"כ, מבקשים על כל צרכי הגוף, ובעד הנפש לא התעוררו?!

השבתי בעניותי, שכפי המדע המתקדם אין הפרדה בין נפש לגוף והכל הוא חולי פיזיולוגי. וא"כ מי סאני תפילת רפאנו לכל מכותינו.

ולא הונח לנו.


אשמח לתגובתכם.

[צופר הנעמתי]

השבתי בעניותי, שכפי המדע המתקדם אין הפרדה בין נפש לגוף והכל הוא חולי פיזיולוגי. וא"כ מי סאני תפילת רפאנו לכל מכותינו.

אני לא חושב שזה דווקא ענין למדע מתקדם. חולי מרה שחורה תמיד נחשב לחולי ולענין שמוטל על הרופא. להיפך, היום יש יותר הפרדה בין התחומים ויש טיפולים נפשיים למחלות נפשיות, מה שלא היה קיים בעבר בכלל.

[שש ושמח]

לכאו' דכאון וכדו' נתפסו כענין שנובע מבחירת האדם ולא כמחלה המתרגשת עליו, ולכן אין מקום כ"כ להתפלל עליהם, ושוטה ממש זה דבר שאינו שכיח כ"כ.

[מחולת המחנים]

ובענין זה יש לעורר מדוע דוקא בתפילת 'מי שברך' לחולה מזכירים 'רפואת הנפש ורפואת הגוף', ויש להסביר כמש"כ הראי"ס שגוף ונפש חד הם.

ויש להסביר בעוד דרכים, וכן דהרבה פעמים כשהגוף חולה הרי גם הנפש של החולה וסביבתו זקוקה לרפואה.

ואגב, טעות נושנה לקשר 'נפש מבהלה' הנאמר בהושע נא 'אדמה מארר' לנפש האדם, כוונת הפייטן שם היא על נפש הבהמות, ויש שהשאילו לשון זו למליצה לנפש האדם.

[איש_ספר]

השבתי בעניותי, שכפי המדע המתקדם אין הפרדה בין נפש לגוף והכל הוא חולי פיזיולוגי. וא"כ מי סאני תפילת רפאנו לכל מכותינו.

אני לא חושב שזה דווקא ענין למדע מתקדם. חולי מרה שחורה תמיד נחשב לחולי ולענין שמוטל על הרופא. להיפך, היום יש יותר הפרדה בין התחומים ויש טיפולים נפשיים למחלות נפשיות, מה שלא היה קיים בעבר בכלל.

כפי ששמעתי היום ההפרדה הולכת ומצטמצמת. כך למשל תרופות פסיכיאטריות ניתנות ע"י רופא משפחה. כך ידוע.

ואגב, טעות נושנה לקשר 'נפש מבהלה' הנאמר בהושע נא 'אדמה מארר' לנפש האדם, כוונת הפייטן שם היא על נפש הבהמות, ויש שהשאילו לשון זו למליצה לנפש האדם.

לפי הקשר של שאר הנאמר שם נראה כמוך, אבל בעבר חיפשתי מי שיתייחס לענין ולא מצאתי. לא שיש רש"י ותוספות על הושענות, אבל דרוש מקור שמשתמשים בלשון בהלה לגבי נפש בהמה.

[מענה איש]

וכי דוד המלך ע"ה לא התפלל על הנפש

שובה ה' חלצה נפשי

שמרה נפשי כי חסיד אני

נפשי ישובב

הוציאה ממסגר נפשי

[א' זעירא]

לפי הקשר של שאר הנאמר שם נראה כמוך, אבל בעבר חיפשתי מי שיתייחס לענין ולא מצאתי. לא שיש רש"י ותוספות על הושענות, אבל דרוש מקור שמשתמשים בלשון בהלה לגבי נפש בהמה.

משמעות חזקה לכך יש בפירוש הרוקח להושענות (בסה"ז לר' שילה רפאל): "נפש. כל נפש".

[איש_ספר]

וכי דוד המלך ע"ה לא התפלל על הנפש

שובה ה' חלצה נפשי

שמרה נפשי כי חסיד אני

נפשי ישובב

הוציאה ממסגר נפשי

נכון. תהלים מלא. וזה רק מעצים את הפליאה.

[צופר הנעמתי]

וכי דוד המלך ע"ה לא התפלל על הנפש

שובה ה' חלצה נפשי

שמרה נפשי כי חסיד אני

נפשי ישובב

הוציאה ממסגר נפשי

נכון. תהלים מלא. וזה רק מעצים את הפליאה.

???
אתה מבין שהכוונה שמרה נפשי לשמור ממחלות נפש?

[חיי נר]

ובענין זה יש לעורר מדוע דוקא בתפילת 'מי שברך' לחולה מזכירים 'רפואת הנפש ורפואת הגוף',

כן הוא ביה"ר בברכת רפאנו בתפלת שמונה עשרה "שתשלח מהרה רפואה מן השמים רפואת הנפש רפואת הגוף" וכו'. [אמנם כמדומני שלא בכל הסוחאות כ"ה].
גם חזינא שהקדימו רפואת הנפש לרפואת הגוף, וכנראה דמעליותא היא לרפואת הנפש

[שערי חכמה]

בברכת השכיבנו בנוסח הספרדים אומרים "כי אל שומרנו ומצילנו אתה מכל דבר רע ומפחד לילה".
וכתב האבודרהם וז"ל:

יש מוסיפין לומר כאן מכל דבר רע ומפחד לילה, ותוספת זה מורה חסרון, כי כיון שאמרו כי שומרנו ומצילנו אתה כלל בו כל נזק שבעולם

ולפי"ז לכל הנוסחאות ענין הפחד נכלל בברכה זו.

[שערי חכמה]

בענין מחלות נפש למיניהם, כמדומה שבזמן חז"ל לא ראו בזה חולי פיזי אלא מאורע חיצוני, שנכנס בו שד או אחזו קורדייקוס וכדו'. ייחסו הכל לשדים ומזיקים. ותפילות להנצל משדים ומזיקים יש בהחלט, "יושב בסתר" שמזכירים במוצ"ש, ברכת השכיבנו שהזכרתי לעיל, ועוד.

[הא לחמא עניא]

בהושענא רבא בעת ההקפות אנו מתפללים: הושע נא נפש מבהלה.

[אשר ברא]

בברכת השכיבנו בנוסח הספרדים אומרים "כי אל שומרנו ומצילנו אתה מכל דבר רע ומפחד לילה".
וכתב האבודרהם וז"ל:

יש מוסיפין לומר כאן מכל דבר רע ומפחד לילה, ותוספת זה מורה חסרון, כי כיון שאמרו כי שומרנו ומצילנו אתה כלל בו כל נזק שבעולם

ולפי"ז לכל הנוסחאות ענין הפחד נכלל בברכה זו.

הלשון פחד לילה לקוח מיושב בסתר (תהילים צא) ובפשוטו הכוונה להנצל משדים או שודדים ששליטתם בלילה ולא מעצם הפחד, וכמו איש חרבו על ירכו מפחד בלילות (שיר השירים ג).

[מענה איש]

וכי דוד המלך ע"ה לא התפלל על הנפש

שובה ה' חלצה נפשי

שמרה נפשי כי חסיד אני

נפשי ישובב

הוציאה ממסגר נפשי

נכון. תהלים מלא. וזה רק מעצים את הפליאה.

???
אתה מבין שהכוונה שמרה נפשי לשמור ממחלות נפש?

עיין במפרשים הפשטנים ומקרא לא יוצא וכו'

[צופר הנעמתי]

עיין במפרשים הפשטנים ומקרא לא יוצא וכו'

ניסיתי לעיין וכמובן לא מצאתי כלום (אף אחד לא טורח להסביר מה זה נפש).
אכן אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והפירוש הפשוט של שמרה נפשי - שמור אותי; הוציאה ממסגר נפשי -הוציאני מסגר, וכו'.

[צורב מתחיל]

וכי דוד המלך ע"ה לא התפלל על הנפש

שובה ה' חלצה נפשי

שמרה נפשי כי חסיד אני

נפשי ישובב

הוציאה ממסגר נפשי

כדרך שיש לגוף חולי ומדוה כן יש לנפש. ומדוה הנפש וחוליה מדותיה הרעות וחטאיה. ובשוב רשע מדרכו הרעה ירפא הש"י חולי הנפש החוטאת. כמו שנאמר (תהלים מא) ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, ונאמר (ישעיה ו) ושב ורפא לו.

[ההוא גברא]

עיקר הקושיא לא הבנתי.
בתפילה כתוב "רפאנו" ולא כתוב דוקא מחלות גוף. אולי דייק "לכל מכותינו" דלא משמע מחלות נפש, אבל המשמעות המדוייקת היא דוקא פצעים והרי ודאי שלא התכוונו דוקא לזה אלא בעיות רפואיות בכלל (וממכותיך ארפאך בירמיה כולל את כל הצרות), ושוב מנין לו שבעיות נפש אינן בכלל? ובפרט בנוסח הספרדים שאומרים גם "לכל תחלואינו".
ואם הוא שואל על יישוב הדעת, הלא וודאי כן הוא שצריך להתפלל על דעת וזו הברכה הראשונה מבין ברכות הבקשה.

כנראה הוא שואל על תפילה בשביל מצב רוח, להיות מרוצה ושמח. והתשובה שאדם צריך ללמוד לשמוח בחלקו והוא בכלל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ומי שאין לו דעת להבין זאת הוא בכלל ברכה רביעית ומי שיש לו בעיה נפשית שמונעת ממנו לשמוח הוא בכלל רפאנו.

[פלתי]

עיקר הקושיא לא הבנתי.
בתפילה כתוב "רפאנו" ולא כתוב דוקא מחלות גוף.

במגילה י"ז ע"ב מבואר לכאורה דאיירי בתחלואי הגוף. וכן דייק החיד"א בברכי יוסף.

[פלתי]

וכבר עמדו על שאלה זו:
ספר הדעה והדיבור לרז"ס ז"ל:

[אשר ברא]

בענין מחלות נפש למיניהם, כמדומה שבזמן חז"ל לא ראו בזה חולי פיזי אלא מאורע חיצוני, שנכנס בו שד או אחזו קורדייקוס וכדו'. ייחסו הכל לשדים ומזיקים. ותפילות להנצל משדים ומזיקים יש בהחלט, "יושב בסתר" שמזכירים במוצ"ש, ברכת השכיבנו שהזכרתי לעיל, ועוד.

כן נראה ברור, וכן פי' הרמב"ם על רוח רעה שהכוונה לבעלי מרה שחורה (שבת ב' ה').

ולכן נראה גם שבברכת השיבה שופטינו - והסר ממנו יגון ואנחה, וברצה והחליצינו - שלא תהא צרה ויגון ואנחה וכו' שאין הכוונה להסר עצם היגון אלא מה שמביאו.
וע"ע בסוף ספר יושר דברי אמת באיגרת.

[ההוא גברא]

פלתי
מי שכותב בפירוש שתחלואי הנפש הם רק העוונות שכבר נזכרו בסלח לנו על כרחך הוא סובר שדיכאון ומרה שחורה הם בכלל תחלואי הגוף, ונמצא שהוא סובר כמוני שהם בכלל רפאנו.

[דרומי]

אף אני הקטן לא הבנתי את השאלה מעיקרא, וכמו שכתבו כאן לעיל הרי זה ממש הברכה של אתה חונן לאדם דעת כו', שהרי אם יש לאדם מחלת נפש ל"ע ול"ע הרי בוודאי חסר לו בענין הדעת.

[איש_ספר]

אף אני הקטן לא הבנתי את השאלה מעיקרא, וכמו שכתבו כאן לעיל הרי זה ממש הברכה של אתה חונן לאדם דעת כו', שהרי אם יש לאדם מחלת נפש ל"ע ול"ע הרי בוודאי חסר לו בענין הדעת.

וראיה לאבחנה זו ממנהג העולם לקרוא לכל אדם החולה בנפשו "משוגע" ולמקום אשפוזו "בית משוגעים". נפלא מאד.

[דרומי]

אם כוונתך לחלוק על דבריי - אשמח להסבר. כתבתי את דבריי לפום ריהטא, ואולי באמת אין הדברים נכונים - אך למה באמת?

[יוסף שלום]

ולכן נראה גם שבברכת השיבה שופטינו - והסר ממנו יגון ואנחה, וברצה והחליצינו - שלא תהא צרה ויגון ואנחה וכו' שאין הכוונה להסר עצם היגון אלא מה שמביאו.
וע"ע בסוף ספר יושר דברי אמת באיגרת.

מהנוסח ב'ורצה' של שבת 'והסר ממנו יגון ואנחה ביום מנוחתינו' לא נראה ככה. רק מבקשים שלא יקרה שום מכשול פיזית.

[איש גלילי]

אף אני הקטן לא הבנתי את השאלה מעיקרא, וכמו שכתבו כאן לעיל הרי זה ממש הברכה של אתה חונן לאדם דעת כו', שהרי אם יש לאדם מחלת נפש ל"ע ול"ע הרי בוודאי חסר לו בענין הדעת.

לא חסרים חולי נפש והמה חכמים מחוכמים.

[סגי נהור]

אף אני הקטן לא הבנתי את השאלה מעיקרא, וכמו שכתבו כאן לעיל הרי זה ממש הברכה של אתה חונן לאדם דעת כו', שהרי אם יש לאדם מחלת נפש ל"ע ול"ע הרי בוודאי חסר לו בענין הדעת.

לא חסרים חולי נפש והמה חכמים מחוכמים.

לא הרי חכמה כהרי דעת.
שוטה שיש בו דעת לא ראיתי מעולם.

[דרומי]

דעת קנית - מה חסרת?

[סגי נהור]

אמנם, כוונת השואל אינה לטירוף הדעת אלא למחלות כגון דיכאון וכיו"ב, שתוקפות פתאום גם בני אדם בריאים ושלמים בדעתם, ולכן לא קיבל תירוץ זה.

ואולי יש להעיר:
א. עצם ההנחה שאין מדובר בחסרון דעת היא עצמה מכריחה לכאורה שברכה זו נכללת ברפאינו כשאר מחלות הגוף. וממה נפשך.
ב. דומה שבד"כ יש רקע פסיכולוגי מסוים שנוח יותר להיאחזותם של מחלות כעין אלו, ויש אנשים שלא יצוייר בהם כלל דכאון וכיו"ב. ואולי אני טועה.
ג. אחרי ככלות הכל, בשעה זו שהאדם חולה ודאי החסרון הוא בענין הדעת, במחשבות קשות ולא הגיוניות שעולות במוחו וכדומה.

אפשר להרחיב את הנושא ולשאול עד כמה מצאנו בכלל התייחסויות תורניות והלכתיות לנפש ולקשיי הנפש (לכאורה כמעט שלא), ודומה שכבר נידון.

[יוסף שלום]

יתכן שבכוונה לא יחדו בקשה ע"ז, רק הסתירו את זה בבקשות כלליים כמו ברפאינו או אתה חונן כדי שלא לבייש את מי שיש לו.

[אפרים זלמן]

אפשר להרחיב את הנושא ולשאול עד כמה מצאנו בכלל התייחסויות תורניות והלכתיות לנפש ולקשיי הנפש (לכאורה כמעט שלא), ודומה שכבר נידון.

קצת קשור: viewtopic.php?f=7&t=19626
וכעת מצאתי את זה: viewtopic.php?f=17&t=15709&hilit

[אברהם]

שאלני חכ"א:

מפני מה לא סדרו מסדרי תפילות ישראל, תפילה על עניני הנפש. והלא לב יודע מרת נפשו, ממחלות חמורות, ועד שחרות ודכדוכה של נפש, ואין נסתר מחמתם.

ואעפ"כ, מבקשים על כל צרכי הגוף, ובעד הנפש לא התעוררו?!

השבתי בעניותי, שכפי המדע המתקדם אין הפרדה בין נפש לגוף והכל הוא חולי פיזיולוגי. וא"כ מי סאני תפילת רפאנו לכל מכותינו.

ולא הונח לנו.


אשמח לתגובתכם.

האמת היא שבתפילות הלילה כן מצאנו התייחסות לזה, בברכת השכיבנו אנו מבקשים על הסרת 'היגון', ובברכת המפיל מבקשים 'אל יבהלוני רעיוני והרהורים רעים'

ויש לומר, שבשנים קדמוניות לא היה פנאי כ"כ ביום להרהורי העצבות להיכנס לנפש, מחמת עוצם העומס בעבודות הגוף בשדה ובבית, [וכמדומה שגם היום ידוע שהרבה מחלות נפש (וגוף) נרגעות כאשר האדם עמוס מאד בלחצי החיים, ורק אח"כ בעת המנוחה נותנות את אותותם], ואילו הלילה היה זמן מועד להרהורי בהלה ורעיונות יגון וכדו', גם מפני הסכנות שהיו מצויות בו, ומחשבתו של האדם במשכבו בלילות וכו'. ולכן עיקר הבקשה זה בברכת המפיל קודם שנת הלילה.

[חיימשה]

הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, זוהי התייחסות די מפורשת לענין.

[ניים ושכיב]

שאלני חכ"א:

מפני מה לא סדרו מסדרי תפילות ישראל, תפילה על עניני הנפש. והלא לב יודע מרת נפשו, ממחלות חמורות, ועד שחרות ודכדוכה של נפש, ואין נסתר מחמתם.

ואעפ"כ, מבקשים על כל צרכי הגוף, ובעד הנפש לא התעוררו?!

השבתי בעניותי, שכפי המדע המתקדם אין הפרדה בין נפש לגוף והכל הוא חולי פיזיולוגי. וא"כ מי סאני תפילת רפאנו לכל מכותינו.

ולא הונח לנו.


אשמח לתגובתכם.

ראיה לדבריך שהשבת לו, שביה''ר שמוסיף ברפאנו מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ובמי שברך לחולים, שהם בודאי אותה הבקשה של רפאנו רק מפורטת יותר (שהרי שלא יעלה על הדעת שרפואה לאברים וגידים הם בקשה שלא נזכרה ברפאנו אלא הם ודאי פירוט), פורטה גם רפואת הנפש.

[מחולת המחנים]

ואגב, טעות נושנה לקשר 'נפש מבהלה' הנאמר בהושע נא 'אדמה מארר' לנפש האדם, כוונת הפייטן שם היא על נפש הבהמות, ויש שהשאילו לשון זו למליצה לנפש האדם.

לפי הקשר של שאר הנאמר שם נראה כמוך, אבל בעבר חיפשתי מי שיתייחס לענין ולא מצאתי. לא שיש רש"י ותוספות על הושענות, אבל דרוש מקור שמשתמשים בלשון בהלה לגבי נפש בהמה.

במחזור ויטרי ביאר הרבה מהפסקאות בהושענא 'אדמה מארר' על פי פסוקי התוכחה שבתורת כהנים ובמשנה תורה.
ובנפש מבהלה כתב: "כמה שנאמר (ויקרא כו, טז) והפקדתי עליכם בהלה", והיינו שהכוונה אכן לנפש האדם.

ואגב הכי פרפרת נאה מהגאון רבי אביגדר נבנצל בשם הגר"ח שמואלביץ

שמעתי כמה פעמים ממורי ורבי הגאון רבי חיים שמואלביץ זכרונו לברכה, שכשאנחנו אומרים בהושענות נוסח האשכנזים הושענא אדמה מארר שהרי האדמה אשר איררה ה' זה מה שמפריע לאדמה, אנחנו מתפללים שה' יושיע את האדמה מקללה, וכן הלאה הפייטן הולך על סדר א' ב', כמו כל ההושענות. כשמגיע לנפש, ממה צריך להושיע את הנפש? מבהלה אומר הפייטן. אז ר' חיים היה אומר שזה מחריב את הנפש כמו שהארר מפריע את האדמה וגורן מושיעים מגזם וכן הלאה, הדברים שהפייטן אומר שם, אז נפש מבהלה. בהלה מחריבה את הנפש. חוסר ישוב הדעת שלא שוקלים את הדברים עד הסוף.

[נוטר הכרמים]

בקשר להושענא נפש מבהלה, בפשוטו יש לומר דמיירי גם מאדם וגם מבהמה, דישנה 'נפש' אחת משותפת אצל שניהם, והיא מה שנקרא בלשון הקדמונים 'נפש החיונית' או נפש הבהמית', ואף כי אמנם מקורה בבהמה היא בתחתונים, ואילו אצל האדם אינה מן הארץ, מ"מ הבהלה תוקפת גם את האדם וגם את הבהמה, בחלק הזה של 'נפש', וזוהי הבקשה הושענא נפש מבהלה.

וכפי שכבר צוטט לעיל, אמנם בפי' ר"א מגרמיזא בעל הרוקח על ההושענות [שנד' בספר הזכרון להרב שילה רפאל] פי' 'נפש – כל נפש, מבהלה שלא יפחד'.

ובשם משמואל פרשת בחקותי איתא בזה"ל,

הסרת כל מעיק ומונע היא שלימות הגוף והנפש החיונית, כי הפחד והבהלה והמלחמות מתיחסים לנפש החיונית.

והן הן הדברים.

[כח עליון]

כעין משנ"כ לעיל
לעמל בשדה יש (עלול להיות) פגעים גופניים, ממשיים. והיוצא דופן שייך לשדים.
לסוחר מניות על כסא משרדו יש (עלול להיות) פגעים נפשיים, (לצערינו אין יוצא דופן)