הגרז"ן: פרסום מודעות על טיולים לחו"ל - יש בו משום לפ"ע

[קו ירוק]

מעניין שעניות דעתו (כלשונו) של הרב המשיב ההוא, לא מתאימה עם דברי הראשונים במו"ק שאדם שנוסע להפלגת טיול בים (של כמה ימים) ונאנס וחזר במועד,
אסור לו לספר ולכבס מפני שיצא שלא ברשות, אפילו שהוא יושב על המזוודות, ולא עקר דירתו מארץ ישראל כלל ..
אחד החסרונות של אתרי הלכות..

[עקביה]

לא היה דבר כזה "הפלגת טיול בים של כמה ימים" בזמן הראשונים, וגם לא בדורות מאוחרים יותר. יציאה לחו"ל בזמנם היא יציאה שאין לה קצבה, ולפיכך אסרוה, כפי שכתבתי באשכול זה לעיל.
ודברי הרב המשיב צודקים ונכונים.

[קו ירוק]

ראה רש"י מו"ק יד. 'לשוט' לא יצא אלא כדי לשוט בעולם לראותו (לשוט לאו דוקא במים), כלומר יצא לטייל ע"מ לחזור ולהספיק להגיע קודם יו"ט לביתו. זה נקרא על מזוודותיו. היום זה יותר מהר, פעם פחות, אבל היינו הדדי. וזה נקרא לא עקר דירתו מא"י כלל (לפי נוסחו של הרב המשיב ההוא), ולא הוזכר חילוק בגמ' אם יצא לביירות או לקפריסין (יומיים או פחות בספינה עתיקה) או לאיטליה.
ומש"כ באשכול ללא ראיות עניתי לך באורך רב.

[עקביה]

איך נכנס לכאן רש"י? לשיטת רש"י גם היוצא לטייל בהיתר אסור לגלח אם חזר במועד, ושאלת יציאה מא"י אינה קשורה לסוגיא זו לפיו.

לכו"ע מדובר ביציאה שאינה עקירת דירה, אך יציאה כזו, כשאין לה קצבה, נאסרה, לפי הראב"ד ודעימיה.

ענית לי ועניתי לך. אולי כתבת אחרון, אבל לא הסכמתי אתך.

[דעת_האברך]

בירור מאד מקיף על האיסור לצאת לחו"ל בזמן הזה ניתן למצוא בספר אהלי יעקב (מהרה"ג יעקב פרבשטיין) ויקרא פרשת בהר סימן כ"ב. נמצא באוצר. הרב שלח לי בזמנו את הקובץ עם מאמר זה, אך יתכן שבספר שהוציא אחר כך המאמר יותר ערוך.

[קו ירוק]

איך נכנס לכאן רש"י? לשיטת רש"י גם היוצא לטייל בהיתר אסור לגלח אם חזר במועד, ושאלת יציאה מא"י אינה קשורה לסוגיא זו לפיו.

לכו"ע מדובר ביציאה שאינה עקירת דירה, אך יציאה כזו, כשאין לה קצבה, נאסרה, לפי הראב"ד ודעימיה.

ענית לי ועניתי לך. אולי כתבת אחרון, אבל לא הסכמתי אתך.

מרש"י רק הבאתי שלשוט דהגמ' זה טיול בעלמא ולא משהו שאין לו קצבה.
גם הראב"ד המובא ברא"ש לא כ' שזה מחמת שאין לה קצבה, ואין לזה רמז בגמ' דמו"ק, ומהכ"ת ללא מקור.
ונפסק להלכה כהראב"ד, בשו"ע תקל"א. [והשעה"צ שכ' שהמיקל יש לו על מי לסמוך, היינו שאם בא מא"י לא"י או מחו"ל לחו"ל, מותר לגלח, אבל מא"י לחו"ל לכו"ע אסור לגלח].
ובביאור הגר"א שסבר לא כהראב"ד אלא כרש"י, ציין בסו"ד שבגמ' שלנו סוף כתוב' משמע לא כהירושלמי, אלא אסור לצאת מא"י לחו"ל, לא רק כהן אלא כל אדם (אך אין לזה קשר לדיני גילוח במועד).
בקובץ של ר' יעקב פרשטיין שהביא למעלה דעת האברך הציע שהגר"א כורך זב"ז, אך אין לו נימוקים מוכרחים לא למהלך שלו ולא למהלך שלו השני בדע' רש"י. ואין כוונת הגר"א אלא שבירו' לא משמע כהראב"ד, ואין קו' הירושלמי שייכת להלכה זו, אלא פריך מכהן שאסור לצאת לחו"ל, ומינה דייק הגר"א שדוקא כהן, ודו"ק.

[עקביה]

מרש"י רק הבאתי שלשוט דהגמ' זה טיול בעלמא ולא משהו שאין לו קצבה.

מה שאני טוען הוא שטיול בעלמא בזמן רש"י הוא משהו שאין לו קצבה.

גם הראב"ד המובא ברא"ש לא כ' שזה מחמת שאין לה קצבה, ואין לזה רמז בגמ' דמו"ק, ומהכ"ת ללא מקור.

גם טיול בעלמא בזמן הראב"ד הוא משהו שאין לו קצבה.

המקור לחלק בין יש לו קצבה לאין לו קצבה הוא מסברא. כשם שהיה פשוט למהרי"ט ולשלטי גיבורים (הו"ד לעיל באשכול) ולגר"א (ראה להלן) שאין איסור על יציאה של מה בכך מא"י, ואת הגמרות בגיטין (עו:) ובקידושין (לא:) צריך לפרש אם מצד שהחמירו על עצמם, ואם מצד שמדובר בכהן, ופשיטות זו היא מצד השכל הישר, כך פשוט שצריך לתת גדר עד היכן פשוט שמותר ומהיכן זה מתחיל להיות אסור, וגדר זה מסתבר שהוא החילוק בין יציאה שיש לה קצבה לאין לה קצבה. ואף שיתכן שיציאה ארוכה מאד, גם אם יש לה קצבה היא אסורה, מ"מ יציאות של טיול בימינו לא נראה שהם בכלל זה.

ובביאור הגר"א שסבר לא כהראב"ד אלא כרש"י, ציין בסו"ד שבגמ' שלנו סוף כתוב' משמע לא כהירושלמי, אלא אסור לצאת מא"י לחו"ל, לא רק כהן אלא כל אדם (אך אין לזה קשר לדיני גילוח במועד).

הגמ' אליה התכוון הגר"א היא כנראה זו: ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה, אתא לקמיה דר' חנינא, א"ל: מהו למיחת וליבמה? א"ל: אחיו נשא כותית ומת, ברוך המקום שהרגו, והוא ירד אחריו? (כתובות קיא.). ומכך שהירושלמי שהביא סיפור זה הדגיש שמדובר בכהן ואילו הבבלי קורא לו סתם 'ההוא גברא', למד הגר"א שלדעת הבבלי אין נפק"מ אם היה כהן או לא.
יש לשים לב שהגר"א לא הוכיח מהגמ' בגיטין וקידושין, ונראה שהסכים עם מהרי"ט. ומ"מ אע"פ שכנראה למד שכוונת אותו אדם הייתה לייבם ולחזור לא"י (כך מסתבר ללמוד, כי זו סיבת החילוק בין הירושלמי, שכתב כהן, לבבלי בסיפור זה. אילו היה מדובר בשדעתו להשתקע שם, לא היה הירושלמי כותב שהוא כהן) פשיטא שיש לחשוש שישתקע שם, ובכל מקרה זו ודאי יציאה שאין לה קצבה, ואין ללמוד משם איסור ליציאה קצרה.

[קו ירוק]

דבריך בהסבר דברי הגר"א נאים ונכונים כשלעצמם. כך גם הסבר הדברים בשיטת הגמ' דקידו' וגיטין (והארכתי בזה לעיל).

אבל כפי שכתבת, סברת הלב שלך היא שזה רק בדבר שאין לו קצבה, והשבתיך שאין מקור לשיעורין שלך שיוצא לשוט זה דוקא באין לו קצבה, שהרי מי שהולך למסחר או לשוט ולראות את קפריסין הסמוכה לא"י יום עד יומיים בספינה דאז, אינו הולך להשתקע, אלא לימים ולחזור. (הרי הנהנתנים דהיום גם מתירים לעצמם לצאת לכה"פ לשבוע לנפוש בחו"ל, ולדעתך זה מותר לכתחילה, כהרב המשיב ההוא)
ומהכ"ת להמציא מליבנו הגדרות בזמן. לדבריך מי שנסע לקפריסין שזה דבר שיש לו קצבה, ייחשב יוצא ברשות ומותר לגלח במועד. ומנין לנו לחדש הלכות שלא התפרשו בשו"ע בהלכה זו עצמה.
אצלי מסברא זה ממש הפוך, ונימקתי לעיל באורך, גם אם דעתך לא כן מחמת סברא זו שכעת חזרת עליה. א"צ לחזור על הדברים.

[אוצר החכמה]

הערת אגב.
פעם לא פשוט היה לצאת לקפריסין לתקופה קצרה מאד. ספינות מפרש היו שטות רק בכיוון הרוח וכיוון הרוח הכללי שאיפשר חזרה היה משתנה רק כעבור כמה חדשים.
רק במאות שנים האחרונות למדו לעשות מפרשים המאפשרים לשוט גם נגד כיוון הרוח.

היו ספינות שבהן עבדים חתרו ואלה היו יכולות לשוט גם נגד הרוח, כמה זה היה זמין לאדם הרגיל איני יודע.

בגמרא ריש גיטין מדינת הים נקרא גם מכפר לודים ללוד כך שאיני יודע כמה הערה זו קשורה לדיונכם והבאתיה כאגב בעלמא. במחשבה שנייה אולי עקביה יראה בזה איזה אורחא דמילתא לתמוך בטענתו.

[חוקר ודורש]

בירור מאד מקיף על האיסור לצאת לחו"ל בזמן הזה ניתן למצוא בספר אהלי יעקב (מהרה"ג יעקב פרבשטיין) ויקרא פרשת בהר סימן כ"ב. נמצא באוצר. הרב שלח לי בזמנו את הקובץ עם מאמר זה, אך יתכן שבספר שהוציא אחר כך המאמר יותר ערוך.

נדמה לי שסבו הרב אברהם פרבשטיין היה נוסע לשוויץ.

[קו ירוק]

הערת אגב.
פעם לא פשוט היה לצאת לקפריסין לתקופה קצרה מאד. ספינות מפרש היו שטות רק בכיוון הרוח וכיוון הרוח הכללי שאיפשר חזרה היה משתנה רק כעבור כמה חדשים.
רק במאות שנים האחרונות למדו לעשות מפרשים המאפשרים לשוט גם נגד כיוון הרוח.

היו ספינות שבהן עבדים חתרו ואלה היו יכולות לשוט גם נגד הרוח, כמה זה היה זמין לאדם הרגיל איני יודע.

בגמרא ריש גיטין מדינת הים נקרא גם מכפר לודים ללוד כך שאיני יודע כמה הערה זו קשורה לדיונכם והבאתיה כאגב בעלמא. במחשבה שנייה אולי עקביה יראה בזה איזה אורחא דמילתא לתמוך בטענתו.

אינני בקיא בניווט הספינות בעת העתיקה, אבל כמדומה שמחזוריות הרוח נעה בערך 5 ימים כידוע לכל אחד, וכך גם בים.
הגמ' מדברת גם ביוצא לשוט בספינות סוחר גדולות.. ולא רק, אלא גם ביוצא מעכו לביירות בספינה והפליגה ספינתו לים, ונעבך הגיע רק במועד לביתו..

'מדינת הים' דריש גיטין, לפי תוס' רק מדינה רחוקה. ואף לפירש"י זה חו"ל ממש, לאפוקי מן הרקם ומן החגר, וכ"ש לאפוקי מכפר לודים ללוד שהיא מובלעת בעלמא (עולי מצרים בתוך עולי בבל), שאמנם צ"ל בפנו"נ, אבל זה לא מדינת הים אלא גזירה, כמבואר לקמן מינה ד.