סידור כת"י רא"ש מראשקוב בן התולדות

[ויצמח פורקניה]

האם ידוע לכם חכמים ונבונים
אם הדפיסו את הסידור שהיה בכת"י
של הרה"ק רבי אברהם שמשון מפולנאה אבד"ק ראשקוב
בן הרה"ק התולדות יעקב יוסף זי"ע

ואם הוא עדיין בכת"י
היכן אפשר למוצאו

[איש_ספר]

יש פקסמיליה שנעשתה מכתב היד. יש תח"י, אם תרצה עמוד מסוים אסרוק לך.
הסידור לא נדפס.

[ויצמח פורקניה]

מציור מזמור "למצח" בצורת המנורה

[איש_ספר]

בבקשה

SCX-4x24_20110206_16033007.jpg (107.67 KiB) נצפה 11185 פעמים

SCX-4x24_20110206_16030601.jpg (107.87 KiB) נצפה 11189 פעמים

[זקן ששכח]

מעניין. הוא כותב לומר 'למנצח' אחר כל ג' התפלות. היש נוהגים כן היום? מדוע?

[ויצמח פורקניה]

כן הוא בפרי עץ חיים (שער קריאת ספר תורה פרק ו), וגם הובא בשערי תשובה (או"ח סימן רלג ס"א) בשם כתבי האר"י ז"ל

[זקן ששכח]

כן הוא בפרי עץ חיים (שער קריאת ספר תורה פרק ו), וגם הובא בשערי תשובה (או"ח סימן רלג ס"א) בשם כתבי האר"י ז"ל

ומה טעם לא ידוע כהיום על מנהג שכזה ?

[ראב''ד]

דומני שלסוכן הנסיעות מביג בן שמעלקא פלדמאן קנה ההעתק מזה.
באם זכרוני אינו מטעה בי, שם אף הובהר לחלוטין הספק בדבר יום פטירת הבעש''ט

[זקן ששכח]

באם זכרוני אינו מטעה בי, שם אף הובהר לחלוטין הספק בדבר יום פטירת הבעש''ט

נכון ששם קבע אודות תאריך מסויים, אבל עדיין אין זה מכריע, לפי שכבר ביארצייט הראשון לא היה הדבר ברור אצל התלמידים, ומאי אולמא האי סידורא מדעת שאר כל התלמידים?

[שבטיישראל]

מרן הבעש"ט הק' זיע"א נסתלק בהחלט ביום א' דשבועות קודם התפילה ונקבר בו ביום ע"י עכו"ם כמבואר בשו"ע (או"ח תקכ"ו), וטעות גמור הוא הספק שנפטר ביום ביום' דשבועות (מקור הטעות הוא מאלו שהתקשו לקבל העובדא שעכו"ם התעסקו בגופו הקוה"ט של האי מלאך אלוקים כנפסק בשו"ע ומש"ה איחרו את זמן פטירתו לשעת פנות ערב של יום א' דשבועות שעי"כ יוכלו לומר שנטמן ע"י ישראל ביום ב' דשבועות ואחרים איחרו לגמי את זמן פטירתו ליום ב' דשבועות, וכל הדבר בטעות יסודו)
וכ"ה להדיא בהיכל הברכה להגה"ק מקאמארנא זיע"א פ' כי תצא שמביא דבריו הק' האחרונים של מרן הק' הריב"ש טוב קודם פטירת נשמתו, וז"ל "ובזה יצאה נשמתו ביום ראשון של חג השבועות קודם התפילה שנת שכ"ר לפ"ק"

[איש_ספר]

באם זכרוני אינו מטעה בי, שם אף הובהר לחלוטין הספק בדבר יום פטירת הבעש''ט

נכון ששם קבע אודות תאריך מסויים, אבל עדיין אין זה מכריע, לפי שכבר ביארצייט הראשון לא היה הדבר ברור אצל התלמידים, ומאי אולמא האי סידורא מדעת שאר כל התלמידים?

פשוט מאד הרב זקן. כל הסיפורים על מבוכה שנפלה בין התלמידים הם ממקורות מאוחרים, (שבאו לכסות על חוסר הידיעה ששררה בענין) ואילו הסידור של של בן התולדות הוא המקור הקדום ביותר, מבין תלמידי הריב"ש, וא"כ אין מקום להסתפק. (אכן הסידור עצמו בעכי"ק מצוי ברשותו של ר' שמעלקא פלדמאן בעל ביג בן טורס).

[הוד_והדר]

הרבה אנשים קנו העתק מזה, גם לי הקטן יש העתק מהסידור

[זקן ששכח]

אי"ס ושבטי,
אינני סבור כן. וראיה לדבר שבין צדיקי בית רוז'ין מקובל [בשם ה'פחד יצחק'?] כי 'יסוד צדיק בשבעה נעלם'. דומה שכנכדי ה'מגיד' היה בידם מידע מסויים. ועכ"פ, כיצד יש להסביר את אותה מבוכה מיד בשנה אחר כך? וודאי שאין זה דבר טבעי.

[איש_ספר]

אחרי שלא יודעים אומרים דרשות. אנא המצא לנו מקור אחד בן זמנו של תלמידי הבעש"ט שהיה מבוכה על שנת פטירתו. לא סיפורים וקבלות מאוחרות. מקור בן הזמן. מקוה שהבקשה מובנת.

[שבטיישראל]

אי"ס ושבטי,
אינני סבור כן. וראיה לדבר שבין צדיקי בית רוז'ין מקובל [בשם ה'פחד יצחק'?] כי 'יסוד צדיק בשבעה נעלם'. דומה שכנכדי ה'מגיד' היה בידם מידע מסויים. ועכ"פ, כיצד יש להסביר את אותה מבוכה מיד בשנה אחר כך? וודאי שאין זה דבר טבעי.

נכדי המגיד ולא נכדי הבעש"ט וא"כ למה שיהא בידם מידע יותר אמין משאר תלמידי הבעש"ט

וכאן אני מצטרף לבקשתו של אי"ס על מקור מדוייק בן זמנו של תלמידי הבעש"ט על איזשהו מבוכה שהיתה כבר בשנה שלאחר פטירת הבעש"ט ... ס'איז אלעס מעשה'לך ...
חוץ מזה דאין שום מקור שגורס שהבעש"ט נסתלק ביום ב' דשבועות דווקא כי אם "שיש ספק", משא"כ ביום א' דשבועות שכן היה מקובל איש מפי איש אצל כמה וכמה צדיקים שידעו בבירור לומר כן

[ויצמח פורקניה]

בשנת תשנ"ז לפ"ק יצא לאור תהלים עם פירוש "זמירות ישראל", שנערך על ידי הגה"צ רבי אהרן שפירא שליט"א אבד"ק פרדס כץ
ובסופו נלוה קונטרס "אשכבתא דבעל שם טוב" - סדר הסתלקותו של מורינו הבעש"ט זי"ע
יש שם פרק שלם "הדיון בדבר יום הסתלקות" שדן בענין זה באריכות, ומצטט מהרבה מקורות לכאן ולכאן,
הרה"ק מרוזין אמר שאין יודעים על בוריו אם ביום א או ביום ב,
אדמו"ר מבאיאן ניו יארק זצ"ל אמר יסוד צדיק - מרומז על הבעש"ט, בשבעה נעלם - שנסתלק בב' דחג השבועות
בחב"ד מקובל שנפטר ביום ד' בשבוע יום שניטלו המאורות, לכן פשוט שנסתלק ביום א' , כי הקביעות דחג השבועות בשנת תק"כ היה בימים ד' וה'.
בכמה ספרים מובא שנכדו הרה"ק רבי ברוך ממעזביז היה דרכו לומר תיקון ליל שבועות במנין ולומר הקדישים מחמת הילולא של זקינו
הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא אמר: שקבלה בידו שהבעש"ט נסתלק ביום א' והעלימו עין, מפני שלא לקברו ביום א' על ידי נכרים, וקברוהו ביו"ט שני על ידי תלמידיו [ולפי"ז מובן איך אפשר שלאחר שנה כבר היו חילוקי דעות בדבר הסתלקותו]. ומוסיף שם בהערות: שידוע שהבעש"ט זי"ע בשעת פטירתו היה מרחש בשפתיו הק' הפסוק "אל תבואני רגל גאוה" [שארית ישראל, נוצר חסד, היגל הברכה, ועוד], ואולי היה הכוונה לסיפא דקרא "ויד רשעים אל תנידני", ר"ל שלא יתעסקו בו עממין.

[שבטיישראל]

הוא אשר אמרתי
אין שום מקור על איזשהו קבלה שגורס שהבעש"ט נסתלק ביום ב' דשבועות, כי אם "שיש ספק", וכמש"כ שעיקר הספק נולד מענין קבורתו ע"י נכרים ביום א' דשבועות כנפסק בשו"ע
(חוץ מזה שעאף אחד עדיין לא הביא שום מקור בת זמנם של תלמידי הבעש"ט על איזה ספק שהיה להם בדבר)

הרמז הראשון (ולא שאפשר להביא אפם' ראי' קלושה מרמזים אלו ...) הוא מהרה"ק רמ"ש מבאיאן ניו יארק זצ"ל ... ממש קדמון ....

אגב, מהו הפירוש של "העלימו עין" ?!

[רבטוב]

זה שבחב''ד הוא היום דבר פשוט שהבעש''ט נפטר ביום ראשון דשבועות . ויש סמך ע''ז מן התורה ביום רביעי נטלו המאורות .
בתורת שלום שיחות מהרש''ב משנת תר''ס . שם מובא שהוא מסופק אם ביום ראשון או שני . אולי אח''כ נתפשט האיבעיא .
אך זה ברור שהרה''ק הרי''י זצ''ל מסקווירא אמר אפילו קדיש כנכדו ביום ראשון . וכן הי' דעת הרה''ג ר' משה בי''ק ממעזיביז
לדבר פשוט שכן היתה הקבלה .

[רבטוב]

ואכתוב סיפור כדי שיעמוד לימים רבים כשנפטר הרה''ק ר' ישכר בעריש אייכנשטיין זצ''ל מווערצקיא-זידטשאוו בשביעי של פסח במונקאטש
וזה הי' ביום השישי ויום שאחריו הוא שבת . אמר משמשו ש''ב ר' משה לייב ווייזער את הרבי אני לא אתן רשות לטפל בו עממים ועשה את כל הדברים הצריכים והרב ממונקאטש בעל מנחת אלעזר שהשתתף בלוי' אע''פ שהי' קנאי בהלכה ולא נשא פני איש והי' שם לא אמר מילה .

[שבטיישראל]

ואכתוב סיפור כדי שיעמוד לימים רבים כשנפטר הרה''ק ר' ישכר בעריש אייכנשטיין זצ''ל מווערצקיא-זידטשאוו בשביעי של פסח במונקאטש
וזה הי' ביום השישי ויום שאחריו הוא שבת . אמר משמשו ש''ב ר' משה לייב ווייזער את הרבי אני לא אתן רשות לטפל בו עממים ועשה את כל הדברים הצריכים והרב ממונקאטש בעל מנחת אלעזר שהשתתף בלוי' אע''פ שהי' קנאי בהלכה ולא נשא פני איש והי' שם לא אמר מילה .

כוונתך להגה"ק בעל מלבוש לשבת ויו"ט זצ"ל שהתגורר במונקאטש ונטמן שם (כהיום לא ידוע מקום קברו המדוייק)

הרה"ק בעל מנחת אלעזר זיע"א היה דעתו להלכה שמת ביום ראשון של יו"ט יתעסקו בו עממין כנפסק בשו"ע (ואין לחכות על יו"ט שני)

בל"נ אברר את הסיפור אצל יודעי דבר

[חכם באשי]

זה שבחב''ד הוא היום דבר פשוט שהבעש''ט נפטר ביום ראשון דשבועות . ויש סמך ע''ז מן התורה ביום רביעי נטלו המאורות .

אכן, אחרי כזו אסמכתא, השאלה נפתרה!...
(ודרך אגב, ביום רביעי נתלו המאורות ולא ניטלו!)

[רבטוב]

זה שבחב''ד הוא היום דבר פשוט שהבעש''ט נפטר ביום ראשון דשבועות . ויש סמך ע''ז מן התורה ביום רביעי נטלו המאורות .

אכן, אחרי כזו אסמכתא, השאלה נפתרה!...
(ודרך אגב, ביום רביעי נתלו המאורות ולא ניטלו!)

יודע אני ב''ה ...אך הם הסמיכו מפסוק מפורש בתוה''ק . וא''כ אין מה לערער . גייא דינג זיך מיט א בפירושען פסוק אין דיא הייליגע תורה .

[חכם באשי]

אכן, 'הרגעת' אותי.
רק תוסיף להסביר לי מהו 'ניטלו המאורות' בלשון רבים?
האם באותו יום ממש נפטר צדיק נוסף?...

[אור לישרים]

העיקר חסר מן הספר בכל הדיון.

הרעיון הוא בכך שהספר נכתב מיד לאחר הסתלקות הבעש"ט, והמחבר לא נמנע מלציין את כל הפרטים בהקשר לפטירה, הן את היום בשבוע, והן את היום בחודש, והן שמדובר ביום "ראשון" של חג דייקא.

בסידור זה הכתוב בכתב יד קדשו של רבי אברהם שמשון מראשקוב, נמצאה הערה שכתב הרב מראשקוב לכוונת ברכת כהנים, אותה הערה נכתבה כשבוע [!] לאחר פטירת מורו הבעש"ט.

אגב שמועה ששמע ממורו, כתב התלמיד בכאב את פטירת רבו, בזו הלשון:

"קבלה ממורי מהר"י ב"ש זללה"ה, שבעו"ה (שבעוונותינו הרבים)
נפטר יום א' דשבועות, שהוא יום ד', שנת תק"ך לפ"ק..."

הלא דבר ברור הוא, שמכאן ואילך נפשטו כל הספיקות, ונודע יום הפטירה בבירור. [למותר לציין, שמכאן נראה ברור שלא נסתפקו בכך התלמידים מיד לאחר ההסתלקות...].

כתב היד ותוכנו נתגלה וזוהה בשנת תשל"ב, ומני אז ואילך נראה לענ"ד שאין עוד כל טעם להעלות שוב ספיקות ולדוש בענין שוב ושוב.

[זקן ששכח]

יתכן ולדעתך אין ענין לחזור ולדון, ואף אני אומר שיתכן [פשוט לא הספקתי לשוב ולברר] האם היה הספק מידית. אולם הראיות שהבאת אין בהם ממש. וכי מעט ספרים נכתבו משך חדשים ושנים?! ומה בכך שיש הערה אחת שנכתב שבוע אחר הפטירה? שמא סיים הכתיבה אחר שנת ההסתלקות ואז כבר היה ספק/ ויכוח/ מחלוקת בין התלמידים.

[גימפעל]

האם עדיין ניתן לקנות את הסידור הנ"ל, והיכן ?

[הרוצה בעילום שמו]

למיטב זכרוני הסידור נמצא בה"ב או האתר האח שלהם לכת"י
ומשם תוכל להדפיס

[שבטיישראל]

האם עדיין ניתן לקנות את הסידור הנ"ל, והיכן ?

זה כמה שנים שלא ראיתי את הסידור הזה מוצע למכירה
(אולי תשאל אצל גירסא - הם כנראה יהיה להם מידע יותר אמין)
אך הסידור הרי כבר הועלה למאגר של היברובוקס לפני כמה שנים - כך שתוכל להדפיסו משם
רק זאת אגלה לך מראש שהסריקה שם אינו הכי איכותי, וכבר היה לי עסק אם קטעים שלא התאפשר לקרואם בהסריקה כי אם בההעתק

[הוד_והדר]

האם עדיין ניתן לקנות את הסידור הנ"ל, והיכן ?

מוצע כעת למכירה באחד מאתרי המכירות, לא זוכר כרגע איזה, אולי זה היה במורשת במכירה של אתמול

מחיר התחלתי 350 דולר

[מקורות]

ב"טמירין" ח"א של מוסד הרב קוק עמ' רפז, נמצא מאמר מיצחק אלפסי בשם 'מקור חדש ל"נוסח האר"י" של החסידים', שם הוא מציין כל הענינים המיוחדים שבכתה"י.

[לבי במערב]

זה שבחב''ד הוא היום דבר פשוט שהבעש''ט נפטר ביום ראשון דשבועות . ויש סמך ע''ז מן התורה ביום רביעי נטלו המאורות .

אכן, אחרי כזו אסמכתא, השאלה נפתרה!...
(ודרך אגב, ביום רביעי נתלו המאורות ולא ניטלו!)

ראה לקו"ד ח"א מב, סע"א ואילך.

[נחוניא]

העיקר חסר מן הספר בכל הדיון.

הרעיון הוא בכך שהספר נכתב מיד לאחר הסתלקות הבעש"ט, והמחבר לא נמנע מלציין את כל הפרטים בהקשר לפטירה, הן את היום בשבוע, והן את היום בחודש, והן שמדובר ביום "ראשון" של חג דייקא.

בסידור זה הכתוב בכתב יד קדשו של רבי אברהם שמשון מראשקוב, נמצאה הערה שכתב הרב מראשקוב לכוונת ברכת כהנים, אותה הערה נכתבה כשבוע [!] לאחר פטירת מורו הבעש"ט.

אגב שמועה ששמע ממורו, כתב התלמיד בכאב את פטירת רבו, בזו הלשון:

"קבלה ממורי מהר"י ב"ש זללה"ה, שבעו"ה (שבעוונותינו הרבים)
נפטר יום א' דשבועות, שהוא יום ד', שנת תק"ך לפ"ק..."

הלא דבר ברור הוא, שמכאן ואילך נפשטו כל הספיקות, ונודע יום הפטירה בבירור. [למותר לציין, שמכאן נראה ברור שלא נסתפקו בכך התלמידים מיד לאחר ההסתלקות...].

כתב היד ותוכנו נתגלה וזוהה בשנת תשל"ב, ומני אז ואילך נראה לענ"ד שאין עוד כל טעם להעלות שוב ספיקות ולדוש בענין שוב ושוב.

מה המקור שההערה נכתב כשבוע לאחר פטירת הבעש"ט?

[שפתי צדיקים]

המסורת בעיר מעזיבוז מדור לדור - וכפי שנמסרה על ידי האדמורי"ם לבית מעזיבוז משפחת העשיל, שהבעש"ט הק' נפטר ביום א' דשבועות, ועל זה היה מסורת ברורה ללא שום ספק.
אלא שהתלמידים העלימו זאת ביום הראשון של החג בכדי שלא יתעסקו בו עממין. ולכן המתינו מלפרסם דבר פטירתו עד הערב. כך שמעתי ממרן אדמו"ר שליט"א מקאפיטשניץ.
ובנוסף לזה מה שפורסם בסידור הנ"ל. לכן ברור שאין שום ספק בזה יותר.

[עיון רב]

האם ידוע לכם חכמים ונבונים
אם הדפיסו את הסידור שהיה בכת"י
של הרה"ק רבי אברהם שמשון מפולנאה אבד"ק ראשקוב
בן הרה"ק התולדות יעקב יוסף זי"ע

ואם הוא עדיין בכת"י
היכן אפשר למוצאו

[613מצו]

זה מהדורה פקסימילית או תמלולית?

[טשרנוביץ]

זה מהדורא פקסמילית בתוספת מבוא חשוב(מה שהיה חסר במהדורת תשנ"ה) .הודפס בשנת תשנ"ה ונמצא באוצה"ח.ומאז עשה גלים על תאריך יום פטירת מרנא הבעש"ט. ומכאן עולה לי שאלה. הסידור היה אצל הרב יצחק אלפסי שליט"א בשנת תשל"ד .כפי שרואים בכריכת ספר החסידות שהו"ל .ומצו"ב צילום מזה. ומאז הסידור לא עשה גלים? רק בשנת תשנ"ה תמהני

[נחי]

תחת איזה שם נמצא באוצר? כי לא הצלחתי למצוא.

[טשרנוביץ]

תחת איזה שם נמצא באוצר? כי לא הצלחתי למצוא.

[נחי]

תודה רבה