האדמו"ר רבי מרדכי דוד כהנא מספינקא ירושלים זצ"ל

[כדכד]

האדמו"ר זצ"ל היה מהדר מאד גם באמירת דברי תורה על שולחנו הטהור בחיוניות מפליאה וגם בקרוב יהודים ואהבת ישראל.
עם היות שמנהגו הק' היה לומר את דברי התורה באידיש - כשהזדמנו לשולחנו בחורים שלא ידעו אידיש ובקשוהו לחזור לפניהם בעברית על דברי התורה היה נענה להם ולאחר עריכת השולחן היה נכנס לחדר וחוזר על אחד מדברי התורה בעברית.
כשהזמין אותו חסיד אחד לסנדקאות במקום מרוחק מירושלים נענה ברצון בשלל חביבות המצוה ואף הביע נכונות לנסוע לשם כך מוקדם בבוקר ולהתפלל שחרית לאחר הברית באותו מקום וכן היה מוכן לנסוע ברכב רגיל למרות שיכלו להיות בעיות בטחוניות באותו זמן ואמר "כשם שכולם נוסעים כך אני אסע".

[גלאגוזים]

מן הראוי לציין שהאדמו"ר זצ"ל היה מעורכי 'אוצר הפוסקים'.

[כדכד]

היה מראשי המערכת והיה בקיא נפלא באבן העזר. אומרים בשם גדולי ירושלים שבכל ירושלים לא היה בקיא כמוהו באבן העזר

[כדכד]

גם בדברי התורה שאמר על שולחנו הטהור (והקפיד תמיד לומר כמה דברי תורה) היתה ניכרת גדולתו בתורה ואהבת התורה שלו. הוא היה מתחיל מלצטט פסוקים מהפרשה ולהקשות קושיה בפשט הפסוקים (או בדברי המדרש או רש"י על הפרשה) והיה דן בקושיה ומביא מהלכים בשם ספרי הדרוש או החסידות (ופעמים רבות היה מביא מספרי אבותיו האמרי יוסף או הישמח משה או משאר הספרים של בני משפחתו כגון חקל יצחק וייטב לב ולכל המהלך היה מרוכז ושמח בחדוותא דאורייתא וכך היה מיישב את הקושיה בסוף ולפעמים היה מוצא בזה רמז לברכה לישועה לכלל ישראל או לפרט וכשהיה מגיע לשלב שבו מתיישבת הקושייה היו עיניו בורקות יותר וכולו מחייך ושמח בשמחת התורה: "ןממילא בזה יובן איך" וכו'

[כדכד]

בהיותו כהן מיוחס פדה הרבה בכורות ואף הרה"צ ר' אהרן מרדכי מבעלז שליט"א פדה אצלו את בנו ר' שלום

[הא לחמא עניא]

היה לי את הזכיה הגדולה לנסוע במשך כמה וכמה שנים לשבת מירון - אשר הנהיג וערך במקהלות עם רב - לפני יום י"א תמוז היא"צ של זקנו הק' בעל העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א.
איי, כמה מתיקות והנאה רוחנית היתה בשבת זו לכל המשתתפים.
כמה תענוג עילאי לאכול עמו בצוותא חדא את סעודות השבת, כשבין מנה למנה פיו ממלל דברי תורה מתוקים וערבים
כל אחד ואחד היה מוצא את מקומו בשבת זו, עשרות שלא היו קשורים לחסידות ספינקא היו נוסעים עמו לשבת זו לשהות עמו בהאי שבתא עילאה.
לשמו ולזכרו תאוות נפש.

[כדכד]

היה לי את הזכיה הגדולה לנסוע במשך כמה וכמה שנים לשבת מירון - אשר הנהיג וערך במקהלות עם רב - לפני יום י"א תמוז היא"צ של זקנו הק' בעל העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א.
איי, כמה מתיקות והנאה רוחנית היתה בשבת זו לכל המשתתפים.
כמה תענוג עילאי לאכול עמו בצוותא חדא את סעודות השבת, כשבין מנה למנה פיו ממלל דברי תורה מתוקים וערבים
כל אחד ואחד היה מוצא את מקומו בשבת זו, עשרות שלא היו קשורים לחסידות ספינקא היו נוסעים עמו לשבת זו לשהות עמו בהאי שבתא עילאה.
לשמו ולזכרו תאוות נפש.

לא היה זקנו.
סבו של האדמו"ר זצ"ל האדמו"ר רצ"ה כהנא היה חתן אצל רבי ברוך רובין שהוא היה חתן אצל רבי מנחם מנדל מזידיטשויב שהיה בנו של רבי יצחק איזיק מידיטשויב.
רבי יצחק אייזיק היה בן אחיו של העטרת צבי. זאת מלבד שהאמרי יוסף מספינקא היה תלמיד של רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב

[גלאגוזים]

אם מדברים מייחוסו של האדמו"ר
ראוי להזכיר כי היה צאצא בא"ב
לרבי יהודה כהנא זצ"ל אחי הקצות ובעל קונה"ס ותרומת הכרי.

[כדכד]

נכון והיה לו גם יחוס חסידי (לא בן אחר בן) לרבים מגדולי החסידות: להרבי רבי אלימלך, להמגיד הקדוש מקאזניץ, לרבי נפתלי מראפשיץ, לרבי מרדכי דוד מדאמבראווע (הרבי זצ"ל נקרא ע"ש זקנו רמ"ד טיטלבוים שנקרא ע"ש זקנו רמ"ד מדאמבראווע), לרבי מאיר מפרימישלאן, לרבי מאיר הלוי מאפטא בעל אור לשמים, וכפי שכבר כתבתי לעיל - לרבי יצחק אייזיק מזייטשוב, לישמח משה ולאמרי יוסף מספינקא

[כדכד]

היה ידוע גם בענותנותו היתירה.
גם בהשתתפותו בלו"נ עם חסידיו בשמחות ובחילופם.
אני זוכר שאמר לי לפני נישואיי שהתקיימו בירושלים שהוא מאד מכיר לי טובה שהחתונה בירושלים כי היה נוסע לכל מקום בארץ בשביל להשתתף ועתה שהחתונה בירושלים חסכתי לו את הנסיעה....
עם זאת, נזהר תמיד בהשתתפותו בשמחות לבל לקחת כיבודים מאנשים אחרים שאוי יחפצו בכך ונראה לי שמטעם זה היה מגיע לחתונות לאחר החופה אלא אם היו מבקשים ממנו להשתתף בחופה. גם בנישואי צאצאיו בד"כ כיבד מישהו אחר בעריכת החופה והקדושין

[הא לחמא עניא]

היה לי את הזכיה הגדולה לנסוע במשך כמה וכמה שנים לשבת מירון - אשר הנהיג וערך במקהלות עם רב - לפני יום י"א תמוז היא"צ של זקנו הק' בעל העטרת צבי מזידיטשויב זיע"א.
איי, כמה מתיקות והנאה רוחנית היתה בשבת זו לכל המשתתפים.
כמה תענוג עילאי לאכול עמו בצוותא חדא את סעודות השבת, כשבין מנה למנה פיו ממלל דברי תורה מתוקים וערבים
כל אחד ואחד היה מוצא את מקומו בשבת זו, עשרות שלא היו קשורים לחסידות ספינקא היו נוסעים עמו לשבת זו לשהות עמו בהאי שבתא עילאה.
לשמו ולזכרו תאוות נפש.

לא היה זקנו. סבו של האדמו"ר זצ"ל האדמו"ר רצ"ה כהנא היה חתן אצל רבי ברך רובין שהוא יה חתן אצל רבי מנחם מנדל מזידיטשויב שהיה בנו של רבי יצחק איזיק מידיטשויב. רבי יצחק אייזיק היה בן אחיו של העטרת צבי. זאת מלבד שהאמרי יוסף מספינקא היה תלמיד של רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב

כבודו צודק, הוא לא היה זקינו.
תודה שתקנת אותי.

[כדכד]

היה נוהג גם לנסוע לערים ולישובים שונים לחזקם ביהדות ובחסידות

[נוטר הכרמים]

היה נוהג גם לנסוע לערים ולישובים שונים לחזקם ביהדות ובחסידות

למשל, בעיר רחובות בביה"כ פא"י. סבי ז"ל היה מדורשי פניו ומעריציו שם. אחי שיחי' התכתב עמו פעם, האדמו"ר זצ"ל מיד נזכר וכתב את השם והתוארים כיאות. היה מאוד לבבי ומאיר.

[בן ירושלים]

מפורסם הסיפור שהיה לו עם הסטייפלר כשהסטייפלר הוזמן להיות סנדק והתעוררה שאלה הלכתית , דומני לגבי שהחיינו, והוא התערב בענין. הסטייפלער גער בו מה בעלבוס מתערב. אח"כ כשנודע לו שמדובר בת"ח הסטייפלער שלח מכתב מלא התנצלויות ובקשת מחילה. המכתב מודפס (בקריינא דאיגרתא?).

[הסרפד]

לא כי, הסיפור הידוע (לי, עכ"פ) אירע עם דודו ר' נחמן כהנא מספינקא-ב"ב, וחליפת המכתבים ביניהם מופיעה בספרו (אינני זוכר היאך נקרא, ואינו באוצר ככה"נ).

[בקרו טלה]

מפורסם הסיפור שהיה לו עם הסטייפלר כשהסטייפלר הוזמן להיות סנדק והתעוררה שאלה הלכתית , דומני לגבי שהחיינו, והוא התערב בענין. הסטייפלער גער בו מה בעלבוס מתערב. אח"כ כשנודע לו שמדובר בת"ח הסטייפלער שלח מכתב מלא התנצלויות ובקשת מחילה. המכתב מודפס (בקריינא דאיגרתא?).

מופיע [במהדורה חדשה א עמ' 264] תחת השם "יענה ויאמר סלחתי".

לא כי, הסיפור הידוע (לי, עכ"פ) אירע עם דודו ר' נחמן כהנא מספינקא-ב"ב.

אכן פניני רבינו הקהלות יעקב א עמ' 25 - 26
[שמעתי שבספר דעת כהן (בחלק השו"ת?) יש בעני"ז ואינו תח"י]

[איש_ספר]

מפורסם הסיפור שהיה לו עם הסטייפלר כשהסטייפלר הוזמן להיות סנדק והתעוררה שאלה הלכתית , דומני לגבי שהחיינו, והוא התערב בענין. הסטייפלער גער בו מה בעלבוס מתערב. אח"כ כשנודע לו שמדובר בת"ח הסטייפלער שלח מכתב מלא התנצלויות ובקשת מחילה. המכתב מודפס (בקריינא דאיגרתא?).

מופיע [במהדורה חדשה א עמ' 264] תחת השם "יענה ויאמר סלחתי".

לא כי, הסיפור הידוע (לי, עכ"פ) אירע עם דודו ר' נחמן כהנא מספינקא-ב"ב.

אכן פניני רבינו הקהלות יעקב א עמ' 25 - 26

לסיפור יש המשך יפה ואופייני, אותו שמעתי מב"א הגה"צ ר' אלתר מזידיטשוב זצ"ל:

הסטייפלר נהג מני אז לשלוח לו כל ער"ה (או עריו"כ) מכתב ברכה לשנה החדשה, ואולי גם הזכיר עצמו לברכה, כשהוא מצרף למכתב מתנת יד (פדיון?). כעבור מספר שנים, נבנה מקווה בבית הכנסת ספינקא שלא כהוראת החזו"א (היינו גם עם השקה), מאותו זמן שלח הסטייפלער מתנת יד בלי מכתב נלווה....

[כדכד]

האדמו"ר זצ"ל לא הבין איך אפשר לבזבז את הזמן בפטפוטים וכדומה
אצלו כל רגע היה מנוצל והוא חי כאילו כך זה אצל כולם. באחת האזכרות שנערכו לאחר פטירתו שמעתי בחור צעיר אחד שאמר שזה מה שהוא זוכר מהרבי זצ"ל. גם בנו שליט"א כתב את זה בהקדמה לספרו

[כדכד]

נזכרתי בדבר תורה בשמו
מדוע רגילים לומר "לעשות ברכה, ולא "לברך" או "לומר ברכה"? משום שע"י אמירת הברכה משפיעים שפע ברכה עד שנעשית ברכה

[גביר]

בזמנו היא מגיע אדמו"ר מספינקא לרחובות לשבת פעם בשנה, אאל"ט התאכסן בביתו של הזגג כהנא [את שמו הפרטי איני זוכר, היה תלמיד חכם מופלג שנהנה מיגיע כפיו וראוי לאשכול בפני עצמו] והתפלל וערך את שולחנו ב'צריף', את דברי תורתו אמר בהתלהבות כשהוא אוחז בידו קופסת טבק קטנה. האם זהו הרב נושא האשכול דנן?

[הא לחמא עניא]

בזמנו היא מגיע אדמו"ר מספינקא לרחובות לשבת פעם בשנה, אאל"ט התאכסן בביתו של הזגג כהנא [את שמו הפרטי איני זוכר, היה תלמיד חכם מופלג שנהנה מיגיע כפיו וראוי לאשכול בפני עצמו] והתפלל וערך את שולחנו ב'צריף', את דברי תורתו אמר בהתלהבות כשהוא אוחז בידו קופסת טבק קטנה. האם זהו הרב נושא האשכול דנן?

כן, זה היה הוא, הוא היה נוסע לשבות ברחובות כמה שבתות בשנה.

[אנא עבדא]

בזמנו היא מגיע אדמו"ר מספינקא לרחובות לשבת פעם בשנה, אאל"ט התאכסן בביתו של הזגג כהנא [את שמו הפרטי איני זוכר, היה תלמיד חכם מופלג שנהנה מיגיע כפיו וראוי לאשכול בפני עצמו] והתפלל וערך את שולחנו ב'צריף', את דברי תורתו אמר בהתלהבות כשהוא אוחז בידו קופסת טבק קטנה. האם זהו הרב נושא האשכול דנן?

הזכרת לי נשכחות.
ואחרי שנהרס ה'צריף' של לומדי תורה היה עורך שולחנו הטהור בפא"י

[אורי אגסי]

מפורסם הסיפור שהיה לו עם הסטייפלר כשהסטייפלר הוזמן להיות סנדק והתעוררה שאלה הלכתית , דומני לגבי שהחיינו, והוא התערב בענין. הסטייפלער גער בו מה בעלבוס מתערב. אח"כ כשנודע לו שמדובר בת"ח הסטייפלער שלח מכתב מלא התנצלויות ובקשת מחילה. המכתב מודפס (בקריינא דאיגרתא?).

מופיע [במהדורה חדשה א עמ' 264] תחת השם "יענה ויאמר סלחתי".

לא כי, הסיפור הידוע (לי, עכ"פ) אירע עם דודו ר' נחמן כהנא מספינקא-ב"ב.

אכן פניני רבינו הקהלות יעקב א עמ' 25 - 26

לסיפור יש המשך יפה ואופייני, אותו שמעתי מב"א הגה"צ ר' אלתר מזידיטשוב זצ"ל:

הסטייפלר נהג מני אז לשלוח לו כל ער"ה (או עריו"כ) מכתב ברכה לשנה החדשה, ואולי גם הזכיר עצמו לברכה, כשהוא מצרף למכתב מתנת יד (פדיון?). כעבור מספר שנים, נבנה מקווה בבית הכנסת ספינקא שלא כהוראת החזו"א (היינו גם עם השקה), מאותו זמן שלח הסטייפלער מתנת יד בלי מכתב נלווה....

מוזר מאד.

אם יהודי רב בישראל ואדמו"ר מקים בבית מדרשו מקוה פרטי (לגברים בלבד) ונוהג כמו כל הציבור החסידי, וכמו שנהגו מאז לפני החזו"א, אזי יש בכך איזשהו בעיה/חוצפה?

(מלבד זאת שלפי מיעוט ידיעתי עיקר חשש החזו"א היה במקואות נשים ומחשש שלא יהיה נקי ויכול להוות מכשול, וא"כ מה הבעיה במקוה לגברים?)

[ח''ל קאליסק]

הנישואין בעז''ה בגן בנות ירושלים

[הא לחמא עניא]

כדאי היה להעביר תמונת ההזמנה גם לאשכול של הזמנת גדולי ישראל, לצרף זאת לאוסף המיוחד שיש שם כבר.

[עתניאל בן קנז]

מענין הכתיב 'גאלדה' עם ה' בסוף... נישט אהער און נישט אהין

באידיש - גאלדא.
ומ'עוברת' - גולדה.

[הסרפד]

מענין הכתיב 'גאלדה' עם ה' בסוף... נישט אהער און נישט אהין

באידיש - גאלדא.
ומ'עוברת' - גולדה.

בכ"מ הקפידו לכתוב שמות נשים בה"א מטעם הידוע להם, אפילו כשלפי הכללים אין לעשות כן. וכעי"ז תמצא פייגה, בלומה, וכו' במשפחות שלא הושפעו ע"י כתיב מעוברת כלל.

[בברכה המשולשת]

מענין הכתיב 'גאלדה' עם ה' בסוף... נישט אהער און נישט אהין

באידיש - גאלדא.
ומ'עוברת' - גולדה.

בכ"מ הקפידו לכתוב שמות נשים בה"א מטעם הידוע להם, אפילו כשלפי הכללים אין לעשות כן. וכעי"ז תמצא פייגה, בלומה, וכו' במשפחות שלא הושפעו ע"י כתיב מעוברת כלל.

בגלל דברי האר"י הקדוש?

[הסרפד]

כן, נזכרתי, ה"א לכם זרע. (שמעתי שבזידיטשוב הקפידו ע"ז, וא"כ ודאי את"ש, וכן שם אמו נכתב 'מירל גאלה')

[בקרו טלה]

בכ"מ הקפידו לכתוב שמות נשים בה"א מטעם הידוע להם

רבינו בחיי בראשית פרק כט פסוק לה
וכאשר נשלמו ללאה ארבעה בנים ורחל אין לה כלל קנאה בה קנאה יתירה, ובאה אצל יעקב בכח שיתן לה בנים על כל פנים בכח תפילתו, והוא השיב לה כי אין הדבר בידו ואין המניעה ממנו כי אם מה' יתעלה, ואז מסרה לו בלהה שפחתה כדי שתמשוך כח הלידה ממנה במעשה מן המחשבה, והוא שאמרה לו הנה אמתי בלהה בא אליה. וכך אמרה רחל אני אין לשמי אות ה"א הנותנת כח ההולדה כמו שיש לה ללאה וזלפה שפחתה, אמנם יש בבלהה שפחתי שתים בא אליה ותלד על ברכיה מכח האחת ואבנה גם אנכי ממנה מכח השנית ואז ילדה לו בן וקראה שמו דן:

טור הארוך בראשית פרק ל פסוק ג
ויש מפרשים על שם "ה" של בלהה שהיא סימן לזרע, כדכתיב (להלן מז, כג) הא לכם זרע, וכתיב (ישעיה כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים, שהעולם הזה נברא בה"א (מנחות כט, ב) וכל האחרות היה להם אות ה' בשמם, חוץ מרחל, ועל כן הכניסה לו בלהה, שיש לה שני ההי"ן, שתעלה לה האחת, וכן לאברהם ושרה נתוסף להם אות ה"א בשמם:

[קרית מלך]

הוא היה מגיע אחת לשנה גם לשכונת בית וגן ועורך את שולחנו בבית הכנסת חסידים ברחוב הפסגה, אכן היה מדהים לשמוע את נעימות אמירת דברי תורתו וחידושיו מתוך שמחת תורה מופלאה.

[ח''ל קאליסק]

ומ'עוברת' - גולדה.

בכ"מ הקפידו לכתוב שמות נשים בה"א מטעם הידוע להם, אפילו כשלפי הכללים אין לעשות כן. וכעי"ז תמצא פייגה, בלומה, וכו' במשפחות שלא הושפעו ע"י כתיב מעוברת כלל.

מטונך????

[הסרפד]

אני חושב שהמקפידים בזה מספיק להם שיהיה לאשה שם אחד שמסתיים בה"א (וכדוגמת 'מירל גאלה'), והרי יש.

[כדכד]

כן, נזכרתי, ה"א לכם זרע. (שמעתי שבזידיטשוב הקפידו ע"ז, וא"כ ודאי את"ש, וכן שם אמו נכתב 'מירל גאלה')

שם אמו של מי הוא "מירל גאלה"?

[ח''ל קאליסק]

אני חושב שהמקפידים בזה מספיק להם שיהיה לאשה שם אחד שמסתיים בה"א (וכדוגמת 'מירל גאלה'), והרי יש.

א שבחער תרץ

[הסרפד]

כן, נזכרתי, ה"א לכם זרע. (שמעתי שבזידיטשוב הקפידו ע"ז, וא"כ ודאי את"ש, וכן שם אמו נכתב 'מירל גאלה')

שם אמו של מי הוא "מירל גאלה"?

אמו של ר' יוסף מאיר אבי ר' מרדכי דוד.

[כדכד]

תודה
ההזמנה שפורסמה כאן (מלבד זו של האדמו"ר זצ"ל) היא של יוסף מאיר נכד האדמו"ר זצ"ל שנקרא ע"ש אבי האדמו"ר זצ"ל ושם אמו אינו "מירל גאלה" ולא של אבי האדמו"ר זצ"ל ולכן תמהתי "שם אמו של מי".
אגב, השם "מירל גאלה" חזר שם בכמה דורות. איני זוכר בדיוק

[הא לחמא עניא]

אצל משפחת האדמו"ר ממעליץ אשדוד שהיה בזוו"ר חתנו של הרה"ק רבי נחמן כהנא מב"ב [דודו של הגדולת מרדכי] ג"כ יש את השם הזה, כמדומני.

[הסרפד]

תודה
ההזמנה שפורסמה כאן (מלבד זו של האדמו"ר זצ"ל) היא של יוסף מאיר נכד האדמו"ר זצ"ל שנקרא ע"ש אבי האדמו"ר זצ"ל ושם אמו אינו "מירל גאלה" ולא של אבי האדמו"ר זצ"ל ולכן תמהתי "שם אמו של מי".
אגב, השם "מירל גאלה" חזר שם בכמה דורות. איני זוכר בדיוק

הראשונה בשם זה הידועה לי היתה הרבנית מגלאגוב, בת ר' יוסף מדאמברוב.

[איש_ספר]

בנוגע לסיפור שנזכר כאן עם ברית התאומים, ישנה תשובה של הסטייפלער אליו ונדפסה בדעת כהן חלק השו"ת סי' עג.
בנוגע לתרעומת הסטייפלער על המקווה שבנה אצלו, (שגם בעיני הטרוטות היא תמוהה מאד), ישנם חילופי שו"ת ביניהם בספרו הנזכר חיו"ד סי' ח. ונראים דברי הגה"צ הנ"ל.

ואסיים בפנינה שדליתי מהשו"ת הנזכר, והיא מעוטרת בענווה וצניעות. פתיחה לתשו' (חיו"ד סי' סב) שכתב ר' נחמן לחכ"א:

היה עלי למשא שהפריז הרבה מאד בתארים ובשבחים עלי במה שאין בי. כאן בארה"ק יש הרבה גדולים ממני מפורסמים שעומדים על המשמר ומשיבים על כל דבר שפונים אליהם. ואני בהיותי תמיד מיראי הוראה הרחקתי עצמי מכל משרה רבנית רשמית ואני יושב סתם כבנש"ק בד' אמות בביהמ"ד שלי, וממילא שרק לעתים רחוקים פונים אלי. מ"מ מתוך אהבה קדמונית ומצד הקרבות אשיב לכבודו מה שנלענ"ד

נוסח שכבר עבר חלף מן העולם לגמרי....