קו ירוק כתב:שלא אהיה כמקטרג. הדור המבחיל הוא החילוניים שמזמן התנהגותם כגויים.
הציבור הירא, נאלץ (מקווה..) לשהות בבתי זוהמא ערכית אלו.
לא על זה נאמר בני מנע רגליך מנתיבתם?
עובדיה חן כתב:לא מבין איך בני תורה הולכים לכאלו מקומות רח"ל שיש שם טלויזיה ועוד הרבה מרעין בישין.
מנין כתב:קו ירוק כתב:שלא אהיה כמקטרג. הדור המבחיל הוא החילוניים שמזמן התנהגותם כגויים.
הציבור הירא, נאלץ (מקווה..) לשהות בבתי זוהמא ערכית אלו.
לא על זה נאמר בני מנע רגליך מנתיבתם?
נאלץ???
למה זה זוהמא? המיטה שם היא גם זוהמא?...
קו ירוק כתב:הזוהמא היא האוירה. ואת"ל, כן, גם המטה! וכל השהיה שם.
ההוא גברא כתב:מנין.
לשיטתך נמצא קולו חומרו ואסור בדברי תורה...
מנין כתב:אני רוצה לחדש יותר מזה: בזמנינו אין איסור לדבר דברי תורה במרחץ כלל. וזאת משום שאין שם ריח רע אלא ריח נעים של סבונים.
ואולי יש לדמות אמבטיה בזמנינו למקוה, שכתב המ"ב (שם סק"ד; בדעת המ"א) וז"ל: "במקוה ששופכין בה מים חמין יש לומר דיש בה הבלא ומכל מקום אפשר לומר דאין בה זוהמא והבלא כל כך כמו במרחץ".
וכמובן לא למעשה, אלא אם יסכימו איתי עוד שני ניקים לפחות...
מה שנכון נכון כתב:הרע"י אוסר על נשים לברך ברכת הטבילה במקוואות החמים מה"ט, ובכמה ספרים חלקו עליו (ביניהם כמדומני צי"א), וכל הנדון שם מישך שייך לשאלה דנן.
מנין כתב:מה שנכון נכון כתב:הרע"י אוסר על נשים לברך ברכת הטבילה במקוואות החמים מה"ט, ובכמה ספרים חלקו עליו (ביניהם כמדומני צי"א), וכל הנדון שם מישך שייך לשאלה דנן.
המשנה ברורה שם מביא ט"ז שברכת הטבילה נחשב דיעבד ומותר, ובשם הפמ"ג כ' שיותר טוב לברך במים. עיי"ש.
כח עליון כתב:ובאמת ביה"כ שלנו נמי שרי, דעדיפא טובא וטובא מביה"כ דפרסאי
ובפרט אם מכוסה (אף במכסה שלו)
[עי' ביאה"ל פג ד"ה בני אדם (דמשמע שאי"צ כיסוי כולו מכל צדדיו)]
יושב סתר כתב:דורינו מייצר בעיות שמעולם לא שערום אבותינו.
התארחנו בצימר שכמותו ישנם רבים בכל רחבי הארץ, ובמרכז החדר שוכן הג'קוזי.
התעוררתי לחשוב, שבעצם אסור לברך שם שום ברכה ואפ' לא לענות אמן כמבואר במ"ב סי' פד ס"ק ד-ז. ההגדרה של כל החדר הוא "מרחץ"! פשוט - מרחץ שבו שולחן וכיסאות, מרחץ שבו מטבחון, וכו' וכו', הסיבה היא מפני שמשתמשים במים חמים ונפיש הבלא. הכל במ"ב שם.
התקשרתי לרב, שבמשך דקות ארוכות עמד מוכה הלם מהשאלה "המשונה", היתכן? אמבטיה באמצע החדר??? למעשה הוא אמר שזאת בעיה רצינית, האפשרות היחידה להתיר להתפלל ולברך היא אך ורק ע"י מחיצה גמורה. עשיתי כדבריו. אולם לא נראה לי שכל הנופשים שנתקלו בעניין זה שמו לבם לתקלה החמורה.
לרגל תקופת הדאצ'עס אני מקוה שיצאתי יד"ח מעוירר.
יאיר1 כתב:שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ב
אכן המעיין יראה דרב המרחק ביניהם, דשאני התם שאין הרעי נשאר בפי הגומא כלל, אלא מיד נופל הוא ברחוק ד' אמות מפי הגומא, אבל כאן שהטינופת נמצאת בקערת ביהכ"ס כל זמן משך שבתו לעשות צרכיו, עד שהוא קם ומושך בית יד הסילון של המים מכיון שירד עליו תורת ביהכ"ס תו לא פקע.
יאיר1 כתב:
ובדור עני שכדי לקבל כמה שעות של קורת רוח בחברת בת זוגו צריך לנדוד למרחקים ולייצר תפאורה מיוחדת. וגם את מעט השלום בית הזה רוצים לגזול מאיתנו. נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה.
בדור המוזר שלנו, שכל כך צריך להתאמץ לחנך אנשים ונשים ללמוד לייצר שעות של קורת רוח והנאה, מה שקיים בטבע האדם מעיקר ברייתו, לרצות להתענג עם חברתו ואשת בריתו, היה נכון יותר לזרז לזה ולעורר על הצורך בכך, ולו יהא שיוסיפו עוד ועוד עניינים סביבתיים שירבו השלום בין איש לאשת חיקו, ויהיה בזה תיקון גדול. [וגם תיקון להרבה מפגעי הטכנולוגיה בדרך של עשה טוב, ואכמ"ל].
מנין כתב:יאיר1 כתב:שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ב
אכן המעיין יראה דרב המרחק ביניהם, דשאני התם שאין הרעי נשאר בפי הגומא כלל, אלא מיד נופל הוא ברחוק ד' אמות מפי הגומא, אבל כאן שהטינופת נמצאת בקערת ביהכ"ס כל זמן משך שבתו לעשות צרכיו, עד שהוא קם ומושך בית יד הסילון של המים מכיון שירד עליו תורת ביהכ"ס תו לא פקע.
החילוק היותר מסתבר בין ביה"כ דידן לביה"כ דפרסאי הוא, שבפרסאי היה הלכלוך דבק לקירות והיה ריח רע, וגם כשנופל מיד הוא עובר דרך הצינור שקצהו נמצא בבית הכיסא, משא"כ דידן, אין שום זמן שהלכלוך דבק בקירות, אלא בתוך מים, ומיד אחרי שמורידים את המים לא נשאר שום רושם, ומסתבר שדידן עדיף טפי.
מנין כתב:אני רוצה לחדש יותר מזה: בזמנינו אין איסור לדבר דברי תורה במרחץ כלל. וזאת משום שאין שם ריח רע אלא ריח נעים של סבונים.
וכמובן לא למעשה, אלא אם יסכימו איתי עוד שני ניקים לפחות...
יאיר1 כתב:מנין כתב:יאיר1 כתב:שו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ב
אכן המעיין יראה דרב המרחק ביניהם, דשאני התם שאין הרעי נשאר בפי הגומא כלל, אלא מיד נופל הוא ברחוק ד' אמות מפי הגומא, אבל כאן שהטינופת נמצאת בקערת ביהכ"ס כל זמן משך שבתו לעשות צרכיו, עד שהוא קם ומושך בית יד הסילון של המים מכיון שירד עליו תורת ביהכ"ס תו לא פקע.
החילוק היותר מסתבר בין ביה"כ דידן לביה"כ דפרסאי הוא, שבפרסאי היה הלכלוך דבק לקירות והיה ריח רע, וגם כשנופל מיד הוא עובר דרך הצינור שקצהו נמצא בבית הכיסא, משא"כ דידן, אין שום זמן שהלכלוך דבק בקירות, אלא בתוך מים, ומיד אחרי שמורידים את המים לא נשאר שום רושם, ומסתבר שדידן עדיף טפי.
דווקא ראיתי ועתה איני מוצא היכן, שכתבו סברא להחמיר משום שאצלנו מתלכלך הדפנות, כידוע, וגם מתחת לקו המים מתלכלך ושוהה שם עד שמנקים. ובפרסאי לא היה מתלכלך כלל אלא נופל בריחוק מקום.
פרי יהושע כתב:מנין כתב:אני רוצה לחדש יותר מזה: בזמנינו אין איסור לדבר דברי תורה במרחץ כלל. וזאת משום שאין שם ריח רע אלא ריח נעים של סבונים.
וכמובן לא למעשה, אלא אם יסכימו איתי עוד שני ניקים לפחות...
אפשר גם לא להסכים?.
יאיר1 כתב:פרי יהושע כתב:מנין כתב:אני רוצה לחדש יותר מזה: בזמנינו אין איסור לדבר דברי תורה במרחץ כלל. וזאת משום שאין שם ריח רע אלא ריח נעים של סבונים.
וכמובן לא למעשה, אלא אם יסכימו איתי עוד שני ניקים לפחות...
אפשר גם לא להסכים?.
במרחץ יש גם את הענין שעומדים שם ערומים. והסבון לא יעזור לזה.
מנין כתב:[
בפרסאי לא היה מתלכך? איך זה ייתכן? במקום שאין מים פשיטא שמתלכלך שהרי הצינור לא היה מאונך, הבור לא היה מתחת בית הכסא, אלא בריחוק מהצד, והצינור היה אלכסוני, לכן ודאי שהיה נמרח הרבה יותר ממה שלפעמים יש היום.
יאיר1 כתב:פרי יהושע כתב:מנין כתב:אני רוצה לחדש יותר מזה: בזמנינו אין איסור לדבר דברי תורה במרחץ כלל. וזאת משום שאין שם ריח רע אלא ריח נעים של סבונים.
וכמובן לא למעשה, אלא אם יסכימו איתי עוד שני ניקים לפחות...
אפשר גם לא להסכים?.
במרחץ יש גם את הענין שעומדים שם ערומים. והסבון לא יעזור לזה. אבל הצדק איתך, שמצד ההבלא קשה לומר שיש הבל וריח רע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים