אוצר החכמה כתב:ג. שיצא מסיבה אחרת, כי הספירה היא בימים שלמים ואין אפשרות להוסיף לזה חצי, והחצי אינו מתחבר למספר ואינו מעלה ואינו מוריד. (מישהו ששאלתי אותו על כך שאלני מה יהיה אם מישהו יאמר היום שני ימים ואוטובוס.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי כוונתך ביום שעליו לספור שלשה ימים בעומר וודאי לא יכול לספור שנים וחצי, (אנו סופרים שלשה מייד בתחילת היום).
השאלה היא רק ביום שהיה עליו לספור שני ימים.
חד וחלק כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי כוונתך ביום שעליו לספור שלשה ימים בעומר וודאי לא יכול לספור שנים וחצי, (אנו סופרים שלשה מייד בתחילת היום).
השאלה היא רק ביום שהיה עליו לספור שני ימים.
ראשית אודיע כי כל דבריי מסברא בלבד בלא לפתוח ספר כלל.
אם אכן נכון הוא שיוצאים בספירה בה ניתן להסיק מדברי האדם איזה יום היום בעומר למרות שלא אמר זאת במפורש [וכפי שאולי ניתן להוכיח מדין הסופר ארבעים חסר אחת], אם כן האומר "היום שניים וחצי" יש במשמעות דבריו שהיום שלשה ימים בעומר, שהרי חצי היום הנוסף בהכרח הוא ביום השלישי.
תולעת ספרים07 כתב:אוצר החכמה כתב:ג. שיצא מסיבה אחרת, כי הספירה היא בימים שלמים ואין אפשרות להוסיף לזה חצי, והחצי אינו מתחבר למספר ואינו מעלה ואינו מוריד. (מישהו ששאלתי אותו על כך שאלני מה יהיה אם מישהו יאמר היום שני ימים ואוטובוס.
בגמ' ברכות ג' עמוד ב' משמרה ופלגא נמי משמרות קרי להו.
בשו"ת מהרש"ם ח"ג סימן מ"ה העיר מדברי רש"י ערכין ט' עמוד א' ד"ה ואכתי, דיום ופלגא חד יומא איקרי.
ועיין בשו"ת הר צבי חלק א' סימן ס"ו לענין אחד שקרא בתורה במנחה דשבת, ואמר שתי פסוקים וחצי וטעה בחצי הפסוק השני אם חוזר, וכתב, דשני פסוקים ומחצה נחשב כקרא ג' פסוקים, והביא לזה סמוכין מדקאמרו בגמ' ברכות הנ"ל דמשמרה ופלגא, משמרות קרי להו.
ועיין עוד בשו"ת חתם סופר סימן מ"ו ד"ה וראיתי ...דהא דבעינן ב' ככרות שלמים בשבת ללחם משנה אינו מדין תורה אלא אסמכתא, דהרי לחם משנה דבקרא אפש"ל חדא ופלגא כדאמרינן ריש ברכות אשמורה ופלא נמי משמרות קרי להו, וכו'.
ולענ"ד אין כל הבדל בין אשמורה ופלגא לבין יום וחצי. והרי זה כאילו אמר שני ימים ועוד יום - וכמו שכבר החילותי לכתוב אתמול.
אין זה "אוטובוס" כלל ועיקר חצי יום נחשב ליום שלם והדברים ארוכים למאוד במפרשי הגמ' בברכות שם ג' עמוד ב'. ראה שם.
אולי יש במשמעות דבריו אבל ספירה אין כאן, שהרי גם אם יאמר היום ג' באייר, יש במשמעות דבריו שהוא כך וכך ימים, אבל ספירה אין כאן.
בנזיר האומר הריני נזיר ויום אחד, הריני נשיר ושעה אחת, או הריני נזיר ומחצה, כיון שאין נזירות ליום אחד, הרי זה נזיר שתיים דאין נזירות לימים ואין נזירות לשעות. אולי קצת דומה לכאן כיון דאין ספירת העומר לחצאי ימים, הרי זה כסופר יום שלם.
אגב, לפי סברא ג' הנ"ל היו צריכים להגיד שהרי זה כמי שאומר הריני נזיר ואוטובוס.
אוצר החכמה כתב:אולי יש במשמעות דבריו אבל ספירה אין כאן, שהרי גם אם יאמר היום ג' באייר, יש במשמעות דבריו שהוא כך וכך ימים, אבל ספירה אין כאן.
בנזיר האומר הריני נזיר ויום אחד, הריני נשיר ושעה אחת, או הריני נזיר ומחצה, כיון שאין נזירות ליום אחד, הרי זה נזיר שתיים דאין נזירות לימים ואין נזירות לשעות. אולי קצת דומה לכאן כיון דאין ספירת העומר לחצאי ימים, הרי זה כסופר יום שלם.
אגב, לפי סברא ג' הנ"ל היו צריכים להגיד שהרי זה כמי שאומר הריני נזיר ואוטובוס.
אבל יש לחלק שבנזיר הנזירות היא על משך והיינו שצריך יום שלם להיות נזיר רק התורה לא נתנה לו לקבל על עצמו חלק מהיום, וכשמקבל חל על כל היום אבל כאן הוא סופר ימים שלמים, ובפרט כמו שכתבתי לעיל שאנו סופרים בתחילת היום כבר את המספר השלם של אותו היום וממילא אין החצי בכלל משהו שנכנס בהגדרה משא"כ בנזיר שחצי יום הוא חלק ממה שמקבל עליו.
אבל זה ממש להיפך שם הגמרא מדברת אם כשאני אומר שנים אני יכול להתכוון לאחד וחצי, ואתה מחדש שאם אני אומר אחד וחצי זה נקרא שאני אומר שנים, וזה שני דברים שונים לחלוטין.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים