מהו תפקידו של דרשן?

[תוכן]

בפשטות תפקידו של הדרשן הוא לעורר את לב השומעים. אבל כבר אמרו בעלי המוסר, שאם האדם לא יעורר את עצמו, מה יועילו לו כל המוסרים! ואם כן, לאיזה תועלת מעורר הדרשן את לב השומעים, אם תכלית, מכיון שאינם מעוררים את עצמם, לא יועילו דבריו כלל. האם דרשתו של הדרשן מיועד לאותם מעטים שכן מעוררים את עצמם, או האם יש דרך כן לפעול על הציבור הרחב? האם על ידי סיפור מעשיות הוא יוכל למצוא מסילות ללבב השומעים, שהרושם כן ישאר לאורך זמן? או שמא צריך לנגן בניגון, והצלילים יפעלו את פעולתם בתת מודע? או האם כל הטכניקות נועדו לכישלון, ובאמת אין הדרשן פועל יותר מידי בדרשותיו?

או שמא נאמר, שאין תפקידו של הדרשן לעורר כלל, אלא משהו אחר.

מה דעת החברים בענין?

[קו ירוק]

תפקידו של רכב ליסוע למרחק. אבל אם אין נהג לא יהיה אפשר לנצל את הרכב.
האם משום כך אין תפקידו של הרכב מכריע ביצירת האפשרות ליסוע למרחק. כלום תיתכן נסיעה למרחק ע"י הנהג בלבד...

[ההוא גברא]

הכלל הוא שאין למדין מן הכללות.
הרי גם דרשן צבוע יכול לעורר את השומעים, וכבר היו מעשים כאלו בדורנו. אלא שזה תלוי גם כמה השומעים מתעוררים מעצמם,וכמה הם מושפעים מאחרים שמתעוררים, וכידוע ר' ישראל סלנטר התעורר מאוד כששמע מחייט "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן" אף על פי שאותו חייט לא התכוון כלל למוסר. לעורר מי שאינם מתעוררים מעצמם צריך הרבה יותר עבודה, ואחד הדברים בזה הוא מה שכתבת.

[הוה אמינא]

בפשטות תפקידו של הדרשן הוא לעורר את לב השומעים. אבל כבר אמרו בעלי המוסר, שאם האדם לא יעורר את עצמו, מה יועילו לו כל המוסרים! ואם כן, לאיזה תועלת מעורר הדרשן את לב השומעים, אם תכלית, מכיון שאינם מעוררים את עצמם, לא יועילו דבריו כלל. האם דרשתו של הדרשן מיועד לאותם מעטים שכן מעוררים את עצמם, או האם יש דרך כן לפעול על הציבור הרחב? האם על ידי סיפור מעשיות הוא יוכל למצוא מסילות ללבב השומעים, שהרושם כן ישאר לאורך זמן? או שמא צריך לנגן בניגון, והצלילים יפעלו את פעולתם בתת מודע? או האם כל הטכניקות נועדו לכישלון, ובאמת אין הדרשן פועל יותר מידי בדרשותיו?

או שמא נאמר, שאין תפקידו של הדרשן לעורר כלל, אלא משהו אחר.

מה דעת החברים בענין?

במחכ"ת הרב תוכן, התשובה טמונה בתוך השאלה.
הפיסקה "אם האדם לא יעורר וכו'" שציטט כ"ת בטעות מ"אמרו בעלי המוסר", אינה אלא ציטוט מרבינו יונה בשערי תשובה "השער השני" (אות כ"ו). ובשער השני שם עוד לפני אותו מאמר (באות י') נמצאת תשובה רחבה מאחד מרבותינו ראשוני הראשונים ("כאשר ישמע מוסר החכמים והמוכיחים") שהיא ודאי נכונה בלי ספק ומי יבוא אחריו.

[הא לחמא עניא]

ראשית כל תלוי לשם איזה מטרה הוא נעמד לדרוש.
אם זה בשמחת חתן וכלה או בבר מצוה וכדו' אזי המטרה היא לערוך את הסעודה בדברי תורה.
אם זה באירוע התרמה וכדו' אזי המטרה לחזק את הענין עפ"י התורה הק'.
אם זה בביהמ"ד אזי הוא לפי הענין, או לעורר את העם לקיים דבר ה' ואת מצוותיו, או להרבות תורה בבחינת להגדיל תורה ולהאדירה.
אם זה בהספד אז הוא בבחינת לעשות תשובה וכדו'.
כל דבר לגופו.

[גביר]

מצו"ב רשימה בנידון, ויה"ר שיהיה לתועלת [הרשות נתונה לצטט מהדברים, ובלבד שיאמרו בשם אמרם, וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם]

[הא לחמא עניא]

מצו"ב רשימה בנידון, ויה"ר שיהיה לתועלת [הרשות נתונה לצטט מהדברים, ובלבד שיאמרו בשם אמרם, וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם]

המאמר המצורף הוא כתוב באופן רחב ומיוחד, מתאים ומוצלח מאוד לבעלי דרשנים קבועים.
מי הוא הכותב???

[דרומי]

יש דרשנים שמוזמנים כדי למלא את הזמן.

ושמעתי פעם דרשן אחד שפתח את דבריו - כשהרגיש מצד הציבור את התחושה הנ"ל - בסיפור על אחד שהגיע למסעדה וביקש "אוכל לחצי שעה"...

[סגי נהור]

מי הוא הכותב???

שמו מופיע בראש המאמר, ודומה שהוא יוצר את ראשי התיבות "גביר".

[גביר]

סיכום נאה ותמציתי של תפקיד הדרשן והדרשה ישנו במטה אפרים תרב מא.

[גביר]

דומה שכדאי לשים לב גם לפרטים שוליים המובאים כדוגמא, לביטויים וכיו"ב, שאינם אלא קישוט ותוספת. הללו אמנם טפלים לעיקר הדרשה, אך כאשר הם אינם מדויקים הם עלולים להחליש את השפעת הדרשה במקום להעצים אותה.

כך, למשל, בספר דרשות אחד מופיעה המילה 'פרוזה' כמילה נרדפת ל'שירה', בספר אחר מתואר 'כח המשיכה' כייחודי לכדור הארץ, ובחוברת המחולקת לקראת שבת, ובה דרשתו השבועית של דרשן חשוב, זכה העיתונאי היידי-ציוני משה יוסטמן [ב. יאושזון] לתואר 'הגאון רבי משה יוסטמן' [הוא, באופן אישי, אמנם שמר תומ"צ, וכנראה היה תלמיד חכם, לפחות במידה כזו או אחרת, סוף כל סוף למד בסוכטשוב, עם זאת דומה שקשה לכבד עיתונאי בתואר המיוחד בדרך כלל לרבנים].

איך בכך, כמובן, בכדי לפגוע בגוף הדרשות, שעיקרן תורה ויראת שמים טהורה, עם זאת דומה שכדאי לשים לב גם לפרטים מסוג זה, בייחוד כשדרשות מכוונות לחוגים רחבים, ביניהם ישנם גם כאלה הנותנים משקל, אולי רב מדי, אף לפרטים אלה.

[פולסברג]

מצו"ב רשימה בנידון, ויה"ר שיהיה לתועלת [הרשות נתונה לצטט מהדברים, ובלבד שיאמרו בשם אמרם, וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם]

יפה ביותר!

אשמח לקבל עוד מאמרים מהכותב המוכשר [הגביר] הנ''ל...

[גביר]

סיכום נאה ותמציתי של תפקיד הדרשן והדרשה ישנו במטה אפרים תרב מא.

במילים קצרות ותמציתיות, מעט המחזיק המרובה, תאר את הדרשן ותפקידו אברהם קריב בספרו ליטא מכורתי, תל אביב תשכ"ב, עמ' 90.

[בקרו טלה]

ב"ח או"ח סי' ר''צ
(ב) ואחר השינה קובעים מדרש וכו' עד להודיע לעם את חוקי האלהים ואת תורותיו. נראה דדעת רבינו לבאר דקביעות מדרש אינו לדרוש באגדה אלא לדרוש דינין והלכות, וכו', ומקרוב נתפשט לדרוש כל דרשות באגדות ולא בדינין והלכות כל עיקר נגד דת תורתינו דעיקר הדרשה צריך שתהיה ללמד את חוקי האלהים ואת תורותיו להורות הלכות שבת והאסור והמותר לפי מה שקורין בשבת בספר תורה גם להמשיך את לב השומעים באגדה המדריכם ליראת השם למנעם מחטוא לפניו יתברך ולתשובה לא שיכוין להראות את עצמו שהוא חכם ויודע לדרוש פסוק או מאמר בכמה פנים.

פני מנחם.png (29.52 KiB) נצפה 3289 פעמים

וכעי"ז

פני שבת.png (29.42 KiB) נצפה 3289 פעמים

[גביר]

תיאור דרך בנייתה של דרשה משוכללת -

חיי מוהר"ן, שפט

[גביר]

עודך על דרשנות
שלמה אשכנזי, דורות בישראל, עמ' 187 ואילך

ישנו כאן -
https://tablet.otzar.org/#/b/60078/p/1/ ... 0/end/14/c

[גביר]

ספר בנושא בשם 'לשון הזהב - כיצד לדרוש ברבים', שראיתי לראשונה אתמול, בכולל ליד הבית [אמנם נראה שעניינו העיקרי בדרשות שנועדו לקירוב]-

https://tablet.otzar.org/#/b/621343/p/1 ... /0/end/0/c

[גביר]

שיחה של הרב חיים סבתו [ממעלה אדומים] בנושא -

https://www.youtube.com/watch?v=C8YItNVRcDk

"הדרשה בישראל - דרשות הרב רבינוביץ : מתי נולדה סוגת הדרשות בישראל? מה הדרשות כללו לאורך הדורות ואיזה תפקיד הן מילאו בקהילות? במהלך השיחה נסקור את חשיבותה של הדרשה ונציג אילו עקרונות נכללו בדרשותיו של הרב רבינוביץ וכיצד חינך דורות של תלמידים על ידי דרשותיו, שכללו את כל העקרונות שהיו חשובים לו".

[גביר]

מבוא קצר יחסית ותמציתי על הדרוש, תפקידו וההבדל בינו לפרשנות -

הרב יצחק רבינוביץ [ראבינאוויטץ, מחניכי וןלוז'ין], נדבות פי, חלק א, ברלין תרכ"ג, בהקדמה [מעמ' 7 ואילך בעמודי אוצה"ח].

על המחבר ודרכו בדרוש - מ. צינוביץ, עץ חיים : תולדות ישיבת וולוז'ין, חלק א, תל אביב תשל"ב, עמ' 405-404.

[גביר]

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' [הושע יד,ג ]

רבי נחמיה אומר – קחו עמכם דברים –
באו בעלי דברים, קראים טובים, דורשים טובים, כגון לוי בן סיסי וחבריו.
[פסיקתא דרב כהנא, שובה, יד ; מהדורת מנדלבוים, כרך ב, ניוארק תשכ"ב, עמ' 377-376]


קראים הם, כנראה, הקוראים בתורה. מנהגם היה לדרוש בזמן הקריאה, כשהדרשה מתייחסת לקטע שנקרא לפניה או לזה שנקרא מייד לאחריה. הקורא והדרשן פועלים בצוותא וטיבה של הקריאה משליך על טיבה של הדרשה.
'קראים טובים' הם הקוראים כראוי, בניקוד, בפיסוק ובהטעמה נכונים. יתכן גם ש'קראים טובים' הם הללו שמתוך צורת ונימת קריאתם ניתן להבין טוב יותר את הכתובים.
כאשר היה הקורא בר הכי היא מן הסתם הוא עצמו גם דורש את הכתובים שקרא או שעמד לקרוא. לפי זה ניתן לומר ש'קראים טובים' הם קראים המסוגלים גם לדרוש את שקראו ומשמעות המשפט 'קראים טובים דורשים טובים' היא 'קראים טובים שהם דורשים טובים'.
יש הסוברים ש'קראים' הם המודיעים לציבור על אודות קיומה של הדרשה וקוראים לו לבא ולהאזין לה. לדעתם 'קראים טובים' הם, כנראה, אלה שביכולתם למשוך לשמיעת הדרשה קהל גדול ומגוון ככל הניתן.


'חבריו' של לוי בן סיסי הם, לכאורה, דרשנים אחרים, ומשמעות המילה חברים כאן היא הדומים לו, דרשנים כמותו.
אמנם יתכן שאלו הם חברים ממש, ואפשר שלוי בר סיסי ריכז סביבו חוג של דרשנים שלמדו ממנו את מקצוע הדרשנות ואולי אף נשלחו בידו לדרוש במקומות שונים.
יש המסבירים ש'החברים' הנזכרים כאן הם המאזינים לדרשה. דומה, שהגדרת המאזינים כ'חברים' מלמדת על תפקידו של קהל השומעים בדרשה ועל היות חווית הדרשה חוויה פעילה, המשותפת לדרשן ולקהלו, המתמשכת אל מעבר לזמן הדרשה וכוללת תהליך של למידה, הבנה והפנמה. ומכאן שעל 'דורשים טובים' להתאים את דרשתם לציבור שבפניו הם דורשים ולהשמיע באזניו את התכנים שאותם עליו לשמוע בדרך ובצורה שבה הוא יקבל אותם.


דרשה היא 'קיחת דברים'. אין היא אירוע שאין בו אלא מקומו ושעתו, על מאזיניה 'לקחת' את תכניה ולהפנים אותם, 'דורשים טובים' הם אלה הגורמים לשומעיהם לעשות כן, 'לקחת את הדברים', והדבר אינו תלוי רק בכושר הנאום וההמצאה של אותם דורשים, אלא גם, ובעיקר, באישיותם, ביראתם ובתורתם.


עוד למדנו מכאן שתשובה כרוכה בשמיעת 'קראים טובים ודורשים טובים'.
לא תמיד זוכה אדם להתעורר מעצמו, וגם אם התעורר, עדיין זקוק הוא לעידוד, הדרכה והכוונה.
מכאן סמך למנהגם של ישראל להרבות בשמיעת דרשות ושיחות בימי הרחמים, הסליחות והתשובה.

במילים קצרות קפלו הכתוב, וחז"ל בעקבותיו, כמה וכמה יסודות גדולים באמנות הדרוש.

[גביר]

בשעה שחכם יושב ודורש, אני מוחל ומכפר עוונותיהם של ישראל [מדרש משלי (בובר) י]

והסביר הרב נתן געשטטנער בספרו 'להורות - נתן אלול' שעצם ההתקבצות לשמוע את הדרשה והאחדות שאותה היא יוצרת [עם נכונותו של הקהל לשמוע דרשה ארוכה ולא תמיד מובנת] היא המביאה למחילת עוונות [לדרכנו ברשימה דלעיל ניתן לומר שיש כאן דגש בממד החברתי של הדרשה].