בעל קורא כתב:יפה נחמד ומתוק ממש.
אלא שאפשר להסתפק בזה האם זה שקילל מישהו בעבר עשה אותו מקולל לנצח נצחים ולא יכול לברכו יותר?
ועוד יש להעיר, שאם כך שרק רצה שיהיו ישראל שווים למואב, למה כ"כ מנעו הקב"ה מללכת לקלל את ישראל, בתחילה שלא נתנו ללכת, ואח"כ שהעמיד לו מכשולים, ואח"כ שהפך הקללות לברכות, אם אחר כל הקללות בסך הכל יעמדו בשווה ואין מניעה שישראל ינצחו גם אחר קללותיו. ובפרט לפי מה שמובא שרצה לומר "כלם" שאז אם יתקיימו קללותיו הרי לכאורה ודאי שמואב ינצחו את ישראל.
הגהמ כתב:
מה שכן יש לשאול הוא מהו שם הרב, ומהו שם הספר שבו הדברים אמורים להופיע?
אמיר כרמי כתב:הגהמ כתב:
מה שכן יש לשאול הוא מהו שם הרב, ומהו שם הספר שבו הדברים אמורים להופיע?
ג"א מצטרף לשאלה
יאיר כתב:נפלא ביותר!
הנני להציע ביאור דומה אך אחר (הפוך!) העונה על שאלות המובאות לעיל ושאלות נוספות.
בלעם בירך את סיחון לפני המלחמה עם מואב ולכן ניצחום, לאחר מכן בירך את מואב [כמובא באוה"ח (מבמב"ר) על הפס' 'ארה לי' שבלק בורך ע"י בלעם] ומדוע הוצרך בלק לקלל את ישראל? משום שידע שגם הם מבורכים (ובפרט שניצחו את סיחון) שהרי היה ידוע מכבר, שאברהם אבי אומתם היה מבורך (כדאמר לאליעזר עבדו 'בני ברוך וכו' כמובא לעיל)
וכן אמר מפורש ה' לבלעם "לא תאר את העם כי ברוך הוא" ולכן היו כביכול שוים ושקולים מואב וישראל ורצה בלק להרע את ישראל מברכתם ולכן ביקש מבלעם לקללם כדי שאולי תיתפס הקללה בהם ויצליח להכותם ולגרשם לכל הפחות.
שאלה זו קשה גם בלי הדרוש הנ"ל. לשם מה היו כל המניעות? הרי אם הקב"ה רוצה לא יועילו קללותיו, אז שיקלל ולא יועיל.בעל קורא כתב:
ועוד יש להעיר, שאם כך שרק רצה שיהיו ישראל שווים למואב, למה כ"כ מנעו הקב"ה מללכת לקלל את ישראל, בתחילה שלא נתנו ללכת, ואח"כ שהעמיד לו מכשולים, ואח"כ שהפך הקללות לברכות, אם אחר כל הקללות בסך הכל יעמדו בשווה ואין מניעה שישראל ינצחו גם אחר קללותיו.
סייג לחכמה כתב:הפלא ופלא
ביני כתב:פירוש הנ"ל מקורו הוא בספר הר סיני לר' סיני שטיינר בשם זקן אחד תלמידו של הגאון ר' יונתן אייבשיץ.שמעתי מר' חיים שאול קויפמאן מגייטסהד זצ"ל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים