הרה"ק מצאנז קלויזענבורג זצוק"ל

[הפלא ופלא]

בהלוויית הרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל

[הפלא ופלא]

עם האמרי חיים מויזניץ זצ"ל בחתונת תלמיד

[הפלא ופלא]

מלווה את האמרי חיים זצ"ל אחרי ביקור בביתו

[הפלא ופלא]

בתפילה בכותל המערבי

[יקר]

כעת לרגל ההילולה פורסמה ב"אוצר" האחרון (עמ' רצה) שיחה מפי הגר"א וייס, תלמידו, על מורו ורבו.

[יענק'ל]

סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.

מי היה אותו אדמו"ר?

אולי האדמו"ר מהוסאקוב גם נצר למשפחת טייטלבוים

[ח''ל קאליסק]

בחנוכת הבית לבית יעקב הישן בשנה הראשונה לבואו לארה'''ק [התשט''ו] יחד עם הגאונים הגר''פ עפשטיין והגרי''י רייזמאן מהעדה''ח

[ח''ל קאליסק]

בהונגרישע הייזער

[ח''ל קאליסק]

בחליצת תפילין

[גביר]

סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.

מי היה אותו אדמו"ר?

אולי האדמו"ר מהוסאקוב גם נצר למשפחת טייטלבוים

אפשר, בעבר היה כאן אדמו"ר בשם זה.

[הא לחמא עניא]

היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

[יקר]

היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

מעשה נורא סופר, אודות יהודי אחד שהיה ניצול שואה, והגיע לגאון רבי יעקב קמינצקי זצ״ל. עבר אותו יהודי את כל המחנות על מוראותיהם, את השעבוד המפרך, את העבודה בתנאים התת-אנושיים של הנאצים ימ״ש, את שבעה מדורי גיהנום. ותוך כדי השיחה נתברר שלא זכה היהודי הזה לשום חינוך דתי. עם הארץ גמור היה, לא ידע אפילו פסוק כצורתו. ורק פסוק אחד בודד ידע, ואותו הוא ידע היטב. ומה היה פסוק זה?
-״תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
תמה הגר״י קמינצקי, מנין הגיע הפסוק הזה דוקא לאותו יהודי, וכיצד היה בקי בו ושגור על פיו? ובכן, במחנות העבודה היו דורשים מהם להרים שקים כבדים מאד ולשאת אותם ממקום למקום. יחד עמו בעבודה מפרכת זו היה עוד מישהו, וכל פעם כשהיה צריך להרים שק כבד - היה היהודי השני נאנח ביידיש, ואומר לעצמו: ״קומט דיר (תרגום: מגיע לך) הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
בירור קצר העלה במי מדובר - ברבי מקלויזנבורג, הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ״ל, שאף הוא היה במחנות העבודה, וסבל את העול הכבד מנשוא. כינויו ביידיש היה ״הירש לייב״, והוא שהיה נאנח כך בכל פעם שהיה צריך לישא את העול של הנאצים. ממנו למד שכנו לעבודה את הפסוק הזה בעל-פה. וזהו המשפט שהוא שמע שוב ושוב, עד אשר נחרט בלבו והיה שגור על לשונו: ״קומט דיר, הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.

(מתוך בשמחה ובטוב לבב ח"ב, עמ' 184)

[חיים שמעון]

היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

מעשה נורא סופר, אודות יהודי אחד שהיה ניצול שואה, והגיע לגאון רבי יעקב קמינצקי זצ״ל. עבר אותו יהודי את כל המחנות על מוראותיהם, את השעבוד המפרך, את העבודה בתנאים התת-אנושיים של הנאצים ימ״ש, את שבעה מדורי גיהנום. ותוך כדי השיחה נתברר שלא זכה היהודי הזה לשום חינוך דתי. עם הארץ גמור היה, לא ידע אפילו פסוק כצורתו. ורק פסוק אחד בודד ידע, ואותו הוא ידע היטב. ומה היה פסוק זה?
-״תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
תמה הגר״י קמינצקי, מנין הגיע הפסוק הזה דוקא לאותו יהודי, וכיצד היה בקי בו ושגור על פיו? ובכן, במחנות העבודה היו דורשים מהם להרים שקים כבדים מאד ולשאת אותם ממקום למקום. יחד עמו בעבודה מפרכת זו היה עוד מישהו, וכל פעם כשהיה צריך להרים שק כבד - היה היהודי השני נאנח ביידיש, ואומר לעצמו: ״קומט דיר (תרגום: מגיע לך) הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
בירור קצר העלה במי מדובר - ברבי מקלויזנבורג, הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ״ל, שאף הוא היה במחנות העבודה, וסבל את העול הכבד מנשוא. כינויו ביידיש היה ״הירש לייב״, והוא שהיה נאנח כך בכל פעם שהיה צריך לישא את העול של הנאצים. ממנו למד שכנו לעבודה את הפסוק הזה בעל-פה. וזהו המשפט שהוא שמע שוב ושוב, עד אשר נחרט בלבו והיה שגור על לשונו: ״קומט דיר, הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.

(מתוך בשמחה ובטוב לבב ח"ב, עמ' 184)

"זלמן לייב" כמובן

[דרומי]

קראתי פעם על בעל ההילולא שסיפר כי פעם בבית כנסת (כנראה לפני השואה) ראה יהודי נבוך, שעל זרועו יש תפילין של יד בלבד (ולא תפילין של ראש בראשו), ונפשו בשאלתו:

הוא מצא את עצמו עם תפילין של יד בלבד, והוא מסופק האם הוא כבר אחרי התפלה והוא חלץ כבר את השל ראש - או שהוא עדיין לפני התפלה והוא פשוט עוד לא הניחם מלכתחילה?...

ההוראה היתה שעליו להניח תפילין של ראש ולהתפלל, כי אפילו אם אכן התפלל בפועל הרי לפי הספק שהתעורר לו מוכח שתפלתו לא היתה תפלה רצינית...

[קאצ'קלה]

קראתי פעם על בעל ההילולא שסיפר כי פעם בבית כנסת (כנראה לפני השואה) ראה יהודי נבוך, שעל זרועו יש תפילין של יד בלבד (ולא תפילין של ראש בראשו), ונפשו בשאלתו:
הוא מצא את עצמו עם תפילין של יד בלבד, והוא מסופק האם הוא כבר אחרי התפלה והוא חלץ כבר את השל ראש - או שהוא עדיין לפני התפלה והוא פשוט עוד לא הניחם מלכתחילה?...
ההוראה היתה שעליו להניח תפילין של ראש ולהתפלל, כי אפילו אם אכן התפלל בפועל הרי לפי הספק שהתעורר לו מוכח שתפלתו לא היתה תפלה רצינית...

הליכות חיים.JPG (68.83 KiB) נצפה 15798 פעמים

[קאצ'קלה]

.

[ברוז]

היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

טו בשבט.JPG

הרבי מקלויזנבורג בעת חלוקת פירות ביום חמשה עשר בשבט. הילד בתמונה הפך ברבות הימים והשנים לניק קאצ'קלה.

שפיל ואזיל בר אווזא ועינייהי מטייפין...

[משה ובני ישראל]

הצדיק בימי הזעם

[דעת_האברך]

זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

[נוטר הכרמים]

זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

מלפני שנים שמעתי בהקשר לזה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי האדמו"ר זצ"ל בעת קריאת המגילה על ידו, היה מוסיף מילים כיד ה' הטובה, ובהגיעו ל'עשרת אלפים ככר כסף אשקול', גנח, מנין לוקחים כסף כה רב?

[שברי לוחות]

זה כמובן בדיחה

[ח''ל קאליסק]

הלב כואב איך שמשום מה בתודעה הציבורית ישנם סיפורים רק מהתקופה של השואה ומחנות העקורים כמו הסיפור הידוע עם הגרביים....

מה עם עשרות שנים של בניית היהדות החסידית והחרדית בארה''ק ובחו''ל.????

לדוגמא שמעתי מבעל המעשה שפעם חיכה בתור לרבי העשיר הנודע רבי זלמן מרגוליות והרבי אמר לגבאי שלא חש בטוב ואינו יכול לקבלו ופתאום רואה רבי זלמן פרח חסידים נכנס לקו''פ ויוצא לאחר כשעה ארוכה לאחמ''כ שאל הרבי אם ר' זלמן עדיין בחוץ והורה להכניסו שאל רבי זלמן מעיקרא מאי קסבר ולמה לבחור הצעיר היה זמן ולי לא ענה לו הרבי הבחור רצה להיבחן על כמה מסכתות וכי לא אכניסו ואחרי שנכנס ובחנתי אותו נהיה לי נחת רוח ושכחתי שאני לא מרגיש טוב ויכלתי להכניסך...

[בקרו טלה]

זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ח
אם בשביל כוונה מותר לומר בפה בלע"ז באמצע התפלה.

ובדבר אם מותר במקום שאסור להפסיק לפרש בפה בלע"ז כוונת ובאור התפלה אשר ע"י זה יכוין יותר לבו לשמים.

ומה שראה מע"כ שצדיק אחד עשה כן אין להשגיח על זה ואין אנו אחראים על מעשיו, וכו'.
ידידו, משה פיינשטיין.
ובעיקר הענין עי' בפסקי תשובות

[משה ובני ישראל]

הצדיק בריקוד
http://ladaat.info/Videos/2017/4/948.mp4

[חלמישצור]

סיפור מיוחד על הרבי (מובא בחשוקי חמד, ברכות נח, ב; וע"ע סיפור על אדם אחד שהרבי בירך עליו, עמוד האש, א, עמ' רסה-רסו):

ושמעתי מהרב שמואל ויזל נ"י שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, לאחר השחרור ממחנות ההשמדה, חשב שלא נשארו כבר יהודים בעולם כי אם בודדים. וכשיצא ומצא יהודים היה מברך על כל יהודי ברכת 'שהחיינו'. ולא ידעתי אם על מכריו בלבד בירך או גם על שאר היהודים, ואף על פי שלא הכירם מלפני כן, בכל זאת בירך, משום ששמחה עצומה היתה זו עבורו.

[פרי יהושע]

זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

בירחון האוצר האחרון ע' ש"ז, ר' אשר וייס מספר שכך הייתה הנהגתו בתפילתו ועי"ש עוד בהערה ות"נ.

[שברי לוחות]

ויש שם (בהעתקת הדרשה בירחון האוצר) הרבה אי דיוקים

[בברכה המשולשת]

ויש שם (בהעתקת הדרשה בירחון האוצר) הרבה אי דיוקים

נשמח לפרסם את התיקונים בירחון הבא

[שברי לוחות]

אינם הערות נחוצות כל כך שיהיה צריך לתקן
אכתוב רק לפום ריהטא, לא הרה"ק מאוסטרווצא אמר שיקרא שם הספר דברי יציב, אלא אביו אמר לו, כמובא בהקדמת המחבר לשו"ת דברי יציב. ורק אמר עליו שיודע להשיב כהלכה ושיכתוב תשובות ולא כמובא שם
המאמר שהגיע הזמן להחליף את הבגד נאמר בשם הרה"ק מראפשיץ רבו של הדברי חיים ולא בשם הד"ח
בהערה ב שהדברי חיים לא הקפיד על זמן תפילה כמנהג אבותיו, אבותיו של הדברי חיים לא היו חסידים, אולי יש כאן טעות והכוונה על האדמו"ר מקלויזונבורג, שנהג כמנהג זקנו
רבי ברוך מגארליץ לא היה הבן הבכור של הדברי חיים,
כותב שהם סיפורי בדים שלא התגעל המאכלי איסור, האדמו"ר זצ"ל העיד על כך כמה וכמה פעמים מפורשות ונמצא בכתב ובע"פ, ובלפיד האש מובא כעדות אישית מהגה"ח רבי משה ווייס זצ"ל

[בברכה המשולשת]

אינם הערות נחוצות כל כך שיהיה צריך לתקן
אכתוב רק לפום ריהטא, לא הרה"ק מאוסטרווצא אמר שיקרא שם הספר דברי יציב, אלא אביו אמר לו, כמובא בהקדמת המחבר לשו"ת דברי יציב. ורק אמר עליו שיודע להשיב כהלכה ושיכתוב תשובות ולא כמובא שם
המאמר שהגיע הזמן להחליף את הבגד נאמר בשם הרה"ק מראפשיץ רבו של הדברי חיים ולא בשם הד"ח
בהערה ב שהדברי חיים לא הקפיד על זמן תפילה כמנהג אבותיו, אבותיו של הדברי חיים לא היו חסידים, אולי יש כאן טעות והכוונה על האדמו"ר מקלויזונבורג, שנהג כמנהג זקנו
רבי ברוך מגארליץ לא היה הבן הבכור של הדברי חיים,
כותב שהם סיפורי בדים שלא התגעל המאכלי איסור, האדמו"ר זצ"ל העיד על כך כמה וכמה פעמים מפורשות ונמצא בכתב ובע"פ, ובלפיד האש מובא כעדות אישית מהגה"ח רבי משה ווייס זצ"ל

ייש"כ.

[מוסדות ליזענסק]

אביו של ה"דברי חיים" כן היה חסיד, ולכן היה גם בצעירותו אצל הרה"ק מלובלין זי"ע.
וגם לידת ה"דברי חיים" היה כתוצאה מברכה של הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זי"ע (ולא זכור לי כרגע איזה מהם)

[מוסדות ליזענסק]

לאחר המלחמה

[מוסדות ליזענסק]

לאחר המלחמה

[יקר]

אינם הערות נחוצות כל כך שיהיה צריך לתקן
אכתוב רק לפום ריהטא, לא הרה"ק מאוסטרווצא אמר שיקרא שם הספר דברי יציב, אלא אביו אמר לו, כמובא בהקדמת המחבר לשו"ת דברי יציב. ורק אמר עליו שיודע להשיב כהלכה ושיכתוב תשובות ולא כמובא שם
המאמר שהגיע הזמן להחליף את הבגד נאמר בשם הרה"ק מראפשיץ רבו של הדברי חיים ולא בשם הד"ח
בהערה ב שהדברי חיים לא הקפיד על זמן תפילה כמנהג אבותיו, אבותיו של הדברי חיים לא היו חסידים, אולי יש כאן טעות והכוונה על האדמו"ר מקלויזונבורג, שנהג כמנהג זקנו
רבי ברוך מגארליץ לא היה הבן הבכור של הדברי חיים,
כותב שהם סיפורי בדים שלא התגעל המאכלי איסור, האדמו"ר זצ"ל העיד על כך כמה וכמה פעמים מפורשות ונמצא בכתב ובע"פ, ובלפיד האש מובא כעדות אישית מהגה"ח רבי משה ווייס זצ"ל

הערתך האחרונה מעניינת. בשונה משאר ההערות שאפשר לתלות אותן בהבנת המסכם או באופן קבלת הדברים ע"י ר' אשר שליט"א מרבו האדמו"ר, כאן ר' אשר התייחס להדיא ל"מה שאומרים" ואמר מה ידוע לו. תוכל להעלות את עדות האדמו"ר על עצמו שבכתב עליה כתבת?

[שברי לוחות]

לדוגמא:
attachment=0]א.PDF[/attachment]

ב.PDF

(175.32 KiB) הורד 449 פעמים

עדותו של רבי משה ווייס ז"ל מובאת בספר לפיד האש ח"א עמ' קעב

[ארזי ביתר]

רבי משה וייס, הוא אביו של רבי אשר, הלא כן?

[חמרא טבא]

רבי משה וייס, הוא אביו של רבי אשר, הלא כן?

אכן

[דעת_האברך]

חידוש גדול מחדש אדמו"ר זי"ע בדברים שהובאו כאן ממנו, שאדם שאוכל דבר איסור משום פיקוח נפש חל עליו טמטום הלב. לכאורה יש להביא ראיה להיפוך מדרשות הר"ן שכותב (לפי זכרוני) שמי שאוכל דבר מאכל על ידי שסומך על רוב אף ששייך בזה טמטום הלב מצד המאכל, מכל מקום קיום הדין של ללכת אחר הרוב "מנטרל" את טמטום הלב. וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין. [דרך אגב, לפי מה שראיתי שני הקבצים שהובאו כאן הם מדברי אדמו"ר עצמו בספר שפע חיים ולא מדברי רבי משה וייס].

[סגי נהור]

וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין.

אינני רואה כאן שום ק"ו. כשסומכים על כללי רוב וכדומה המשמעות היא שאין כאן איסור אלא היתר, משא"כ בפיקוח נפש הההבנה הפשוטה היא שהאיסור נשאר בתוקפו ונדחה מפני פקו"נ. אפשר כמובן לפלפל בזה מכאן ומשם, אבל עכ"פ ודאי א"א לומר שיש כאן ק"ו.

[דעת_האברך]

וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין.

אינני רואה כאן שום ק"ו. כשסומכים על כללי רוב וכדומה המשמעות היא שאין כאן איסור אלא היתר, משא"כ בפיקוח נפש הההבנה הפשוטה היא שהאיסור נשאר בתוקפו ונדחה מפני פקו"נ. אפשר כמובן לפלפל בזה מכאן ומשם, אבל עכ"פ ודאי א"א לומר שיש כאן ק"ו.

דברי הר"ן מתייחסים כמובן למי שלפי האמת אכל את המיעוט האסור, ועל זה כתב ששייך מצד עצם האכילה טמטום הלב, אך קיום דין התורה מנטרל טמטום זה (לא מעלימו - אלא מנטרלו, זה כנגד זה), ועל זה אני אומר קל וחומר, כי לענ"ד וודאי מי שמקיים מצווה דאורייתא של "וחי בהם", יש בזה סיבה הרבה יותר חזקה שקיום המצוה ינטרל את הטמטום הנובע מהמאכל מאשר קיום הדין של ללכת אחרי הרוב.