איש_ספר כתב:דא"ג הגה"צ רי"מ חרל"פ היה משמיט ביוכ"ק את פיוטו של ריא"מ יום זה יהי משקל. וכו'.
חיים כתב:איש_ספר כתב:דא"ג הגה"צ רי"מ חרל"פ היה משמיט ביוכ"ק את פיוטו של ריא"מ יום זה יהי משקל. וכו'.
לפני הרבה שנים ראיתי את הדברים הללו שכתבם הגר"ש דבילצקי שליט"א ושם הביא שהאדר"ת נמנע לומר את הקטע "דיני אני אדע באש קלוי" (בערך). כי אסור לאדם לומר על עצמו כדברים האלה כמבואר בגמרא ברכות. מישהו יכול להרחיב ולתת מידע מדויק יותר.
איש_ספר כתב:
הכל טוב ויפה, אבל סברא מושכלת היא, שאם אדם מביא לבית הדפוס חיבור ומספר בהקדמתו כי הוא נכתב ע"י חכם פלוני במקום פלוני, ואנו מוצאים כי כי אין החיבור יכול להיות מתאים לחכם למקום ולזמן שיחס להם את החיבור, הרי אין לנו להרחיק לכת ולחפש את הכותב מעבר לים, ומן הסתם המביא לבית הדפוס הוא הוא המחבר. ויש דוגמאות רבות לכך.
בגולה כתב:בעין יעקב מהדו' וילנא נדפס בתוכו הוספות אגדה מחז"ל וביאורים בשם 'בית יהודה' חברו הוא, ראה בדף השער של עין יעקב.
היא שיחתי כתב:ראיתי לאחרונה דעה מעניינת בנושא שלך ישבב
הגהות מהרצ"א פרשת שמות
"רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר וכל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקנו"
הרב איש_ספר כתב:...אגב, תח"י הרד"צ הילמן היה חומר חדש בנוגע לאשכול, אלא ששמעתי ממנו שכ"ז שר' ישכר מאיר (נו"ן) בין החיים (לאוי"ט) אין בדעתו לפרסמו. כך מונח בזכרוני ששמעתי ממנו.
היא שיחתי כתב:ראיתי לאחרונה דעה מעניינת בנושא שלך ישבב
הגהות מהרצ"א פרשת שמות
"רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר וכל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקנו"
גביר כתב:ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf
יבנה כתב:גביר כתב:ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf
מנין לך שלקוח מספר מוסר נוצרי, ומאיזה ספר? בכל אופן אין פגם בעצם הרעיון בגנות החניפה, והשתמש בדבר שהיה מקובל בזמנו כאמיתי וכפי שנמצא בג' ספרים.
בלינק שרשמת מופיע כיתוב שהדף שבקשת אינו קיים. התוכל לציין שם המאמר ומחברו?
שלום כתב:עיתון מקור ראשון אינו "עיתון של הדתיים לאומיים" אלא ההיפך. הרבה דתיים לאומיים רואים בו את עיתונם. בניגוד להפלס, יתד ושאר גזטים המיוסדים על אדני התורה והיראה והמכוונים על ידי רבנים, לרבני הציבור הדתי לאומי אין שום השפעה על העיתון ודרכו. ומי שרוצה (כמוני) יקרא, ומי שלא לא.
למעשה - מחאה הזכורה לי נגד העיתון היתה פעם ב"עיתון בשבע"...
שברי לוחות כתב:ההוא גברא כתב:אגב התקבלות בכל כלל ישראל, גם הפיוט יום זה יהי משקל כל חטאתי התקבל ביום כיפור קטן. זה מכשיר את מחברו, נכון?
אגב, בכל הסידורים והזמירות מופיע שבחו של המחבר קה רבון עלם מפי המחבר יום זה יהי משקל. שלא קם בישראל כישראל
ש. ספראי כתב: (אגב, אני עני מדלג על פיוט זה בתפילת יו"כ קטן רבות בשנים. אין חיוב לומר כל פיוט ביוכ"ק).
נידון אישיותו של ריא"מ נלעס כאן כבר כגרוגרות דר"צ, ובכ"ז, מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה???ש. ספראי כתב:הנה הרי"א די מודינא טען כידוע תוקף שס' הזוה"ק אינו מרשב"י זי"ע.
אינני יודע האם דעתו זאת היא סיבה שלא לומר את פיוטו. כך הוא סבר, כתב על כך ספר שלם והביא ראיות לדבריו. זכותו. למרות שדעתו נדחתה ע"י (כמעט...) כל גדולי עולם לדורותיהם.
הבעיה היא, לענ"ד, שהיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה. ידוע לנו מה כתוב בחז"ל על בתי תיאטראות. אם כן, כיצד באמת נכנס פיוטו לתחילת יו"כ קטן?
ש. ספראי כתב:מחילה מי זה הגרימ"ח?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים