בתבונה כתב:התיאור נבחר לפי מה שנוח כדי לנגח את הפורפורא:
תאר לך האם היו מסכימים לחילזון שהוא דג כחול שחור ירוק בצורת דג וים עם סנפיר וקשקשת ועטוף כולו בצדף,
אחת לשבעים שנה בדיוק כשהוא בגיל שבעים שנה בדיוק בזמן בדיוק בעת פריסת הרשתות כשציידי החילזון עדין אוחזים את הרשתות עולה מעצמו וניצוד חצי גופו מהים התיכון וחצי גופו השני מים המלח והולך לטייל בין ההרים, כשהוא מעלה גרה ומפריס פרסה, ואז הופך למוטל בין ההרים חסר תנועה ובני זבולון העשירים דלי עם הארץ הזקנים מעל גיל 83 בלבד שקבלו את זה לפני 70 שנה במסורת לאחר שהביאו שתי שערות, שוחטים את סימניו בלי שימות ופוצעים אותו בלי שיצא ממנו טיפת דם ואז הם היו שואבים ממנו דם שהוא בצבע כחול שחור ירוק כאחד לכל ישראל למשכן ולכל בגדי המלכות בעולם בצבע כחול ירוק שחור,
לאחר חתימת התלמוד קודם חורבן המקדש גנזו אותו, ומשיח יוציא אותו במסורת ובלי נבואה, את צורת החילזון והצביעה והמצווה הגויים גם לא יודעים וגם צריכים לתאר את כל פרטי הצביעה והמצווה לפרוטרוט.
חזק ביותר! לדעתי בעיה עיקרית רצינית ביותר, היא להתחיל לדון על דבר עובדתי מתוך דיוקים בדברי הראשונים והאחרונים, שכלל לא היה לפניהם הדבר במציאות, ואינם דנים אלא מסברא, ומאד יתכן שאם היו מכירים את החלזון בעצמו, לא היו אומרים את כל הפירושים הנ"ל בגמרא, אך לאחר שכבר אמרו את הפירוש, לך תחלוק על ראשונים. האם באמת נראה הגיוני שהחלזון צריך לשנות את עצמו לפי כל סברא ופירוש בראשונים ובאחרונים?
אותה בעיה אפשר לראות גם בנידון של ה'שיעורים', שכל אחד מביא ראיות מהראשונים, כאילו כולם בדקו במציאות את השיעור של האמה והטפח, ולא רק אמרו על זה סברות.