איש גלילי כתב:מצד עצם הקימה לתת לזקן לשבת, אינני פוסק, אבל יש לחלק בין נסיעה באוטובוס שהזקן היה יכול לחכות לאוטובוס הבא וכיו"ב, ובכל זאת עלה כי סמך בלבו שודאי יקומו מפניו (פעמים רבות אפשר לראות שמגיע אוטובוס לתחנה מלא, כל הצעירים נשארים לחכות לאוטובוס הבא, וזקן אחד עולה בנחת, כי יודע הוא שלו תמיד יש מקום לשבת), ובין נסיעה באוטובוס שלזקן לא היתה ברירה אחרת, והוא נאלץ לעלות לאוטובוס.
מצד לשבת ליד אשה, באוטובוסים של היום אין אפשרות שלא תהיה נגיעה, ואם כן איסורא איכא. איך שייך לומר על זה שיש לו מקום לשבת?
יעקב_ב. כתב:איש גלילי כתב:מצד עצם הקימה לתת לזקן לשבת, אינני פוסק, אבל יש לחלק בין נסיעה באוטובוס שהזקן היה יכול לחכות לאוטובוס הבא וכיו"ב, ובכל זאת עלה כי סמך בלבו שודאי יקומו מפניו (פעמים רבות אפשר לראות שמגיע אוטובוס לתחנה מלא, כל הצעירים נשארים לחכות לאוטובוס הבא, וזקן אחד עולה בנחת, כי יודע הוא שלו תמיד יש מקום לשבת), ובין נסיעה באוטובוס שלזקן לא היתה ברירה אחרת, והוא נאלץ לעלות לאוטובוס.
מצד לשבת ליד אשה, באוטובוסים של היום אין אפשרות שלא תהיה נגיעה, ואם כן איסורא איכא. איך שייך לומר על זה שיש לו מקום לשבת?
האם אתה פוסק הלכה למעשה שאסור לשבת באוטובוס ליד אשתו נדה, והאוטובוסים היום יותר גרועים מהאוטובוסים שבזמן החזו"א?
דרומי כתב:אם מצד לא יאה - לכאורה דוקא באדם זקן פחות יחשדו בו בכוונות בלתי טהורות, ועדיף שהוא ישב שם מאשר ישב שם צעיר [ואולי עפ"ז יש לבאר הפסוק "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים", ומשמע ביחד].
ולאמיתו של דבר, מצד ההלכה גם במקום שיש חשש נגיעה אין איסור של ממש, ורק באשתו החמירו. אך כמדומה שהספרדים כן צריכים להקפיד בזה. אם כי למעשה אין כ"כ נפק"מ לאחר שכיום הורגלו שהדבר אסור, והפורץ גדר עובר על והייתם נקיים גו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים