דרך היחידים

[אש משמים]

ברמח"ל (מס"י פרק י"ג) מבואר שיש את דרך רוב העם ויש את דרך ה'שרידים אשר בעם'-דרך היחידים, ועפ"ז מתרץ מדרשים וגמרות שסותרות לכאורה.
השאלה היא, עד כמה מחויב אותו יחיד בדרך שאר העם ובמה אינו מחויב ויכול לנהוג כמדריגתו ומעלתו אע"פ שינהג הפך כולם??
האם אין בהנהגות אלו חילול ה' לפעמים, שיראוהו נוהג לא כהוראת הרבנים לכלל הציבור והעם??
האם דבר זה שייך גם להנהגות שבהלכה או רק להנהגות כלליות??

[אליהו בן עמרם]

חילול השם לא שייך לכאן בכלל.
דווקא היפוכו של דבר איתא בענין חילול השם אם הציבור מצפה שאותו יחיד ראוי לו שיהיה יותר פרוש והוא לא נוהג בזה.
ואם כבר, אז יוהרא. זאת המגבלה שהפרוש צריך לחשוש ממנה. כדאיתא בחז'ל בענין זה.
ועד כמה מחויב? רבינו הרמחל עצמו כותב שם שזה תלוי ב'טבעו'. האם טבעו אונסו להיות כאחד העם או שטבעו מזוכך יותר ומאפשר לו את מנהגי הפרישות

[אש משמים]

ייש"כ.
התכוונתי לחילול ה' כשיראו שאינו מקיים חלק מהגמ', למשל שיתבע האדם על כל מה שראה ולא נהנה ממנו ועוד גמ' שנראות כחובה גמורה לאדם לקיימם והוא כשאינו יקיים זה יראה בעיני אנשים כעבירה ממש.
וכן הכלל לא לפרוש מן הציבור ועוד חיובים כאלה ואחרים השומרים על אחידות העם אשר הפורש מהם נראה כפורש מן החיים.

[הרואה]

היחידים מחויבים בכל מה שמחויבים כל העם ויותר מכך.

[אש משמים]

היחידים מחויבים בכל מה שמחויבים כל העם ויותר מכך.

עי' לעיל ובמס"י פרק י"ג.

[הרואה]

היחידים מחויבים בכל מה שמחויבים כל העם ויותר מכך.

עי' לעיל ובמס"י פרק י"ג.

עיינתי שם לפני שכתבתי את ההודעה, עדיין לא הבנתי מאיפה לקחת את הרעיון הזה.

[אליהו בן עמרם]

ייש"כ.
התכוונתי לחילול ה' כשיראו שאינו מקיים חלק מהגמ', למשל שיתבע האדם על כל מה שראה ולא נהנה ממנו ועוד גמ' שנראות כחובה גמורה לאדם לקיימם והוא כשאינו יקיים זה יראה בעיני אנשים כעבירה ממש.
וכן הכלל לא לפרוש מן הציבור ועוד חיובים כאלה ואחרים השומרים על אחידות העם אשר הפורש מהם נראה כפורש מן החיים.

לא אתייחס ל"פורש מן החיים" בגלל "אחידות העם", שנראה על פניו ולכה"פ כגוזמא גדולה, ולכה"פ צריך ראיה מגמרא וראשונים...אבל לא זה הנושא...לא זה הנושא...

יש לכאורה הצעת פתרון ל"יחידים" שרוצים להימנע ממה ש"יחשבו" עליהם...
עיין בגמרא מנחות לו:
"ואמר רבינא הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשך והניח תפילין ואמרי ליה לשמרן קא בעי להו מר ואמר לי אין וחזיתיה לדעתיה דלאו לשמרן הוא בעי קסבר הלכה ואין מורין כן"
ועיין בבאור הלכה בתחילת סימן ל' שבאר מעשה דרב אשי הנ"ל, באופן שמי שרוצה להשאר עם תפילין בלילה על אף ש"אין מורין כן" כדי שלא ילמדו ממנו להניח לכתחילה בלילה, אם ישנה בדיבורו ויאמר שמניח את התפילין על מנת לשמרן, שזה מותר, אז יוכל להשאר עם התפילין אפילו שלא לעל מנת לשמרן.

ובלשון פשוטה, לכאורה, מותר לשקר ולהסביר סיבה אחרת למנהגו המותר מבחינה עקרונית, כדי שלא ילמדו ממנו להתיר את האסור.

וא"כ, אותם "יחידים" יכולים להימנע לדוגמא מאכילת בשר ביום חול, כדי להיות "פרושים", ולספר לכל מי שרואה אותם ולא מפרש נכונה את דרכם ה"מיוחדת", שהם "צמחונים", או שעיכול הבשר גורם להם כאבי בטן...

[אש משמים]

ייש"כ.
התכוונתי לחילול ה' כשיראו שאינו מקיים חלק מהגמ', למשל שיתבע האדם על כל מה שראה ולא נהנה ממנו ועוד גמ' שנראות כחובה גמורה לאדם לקיימם והוא כשאינו יקיים זה יראה בעיני אנשים כעבירה ממש.
וכן הכלל לא לפרוש מן הציבור ועוד חיובים כאלה ואחרים השומרים על אחידות העם אשר הפורש מהם נראה כפורש מן החיים.

לא אתייחס ל"פורש מן החיים" בגלל "אחידות העם", שנראה על פניו ולכה"פ כגוזמא גדולה, ולכה"פ צריך ראיה מגמרא וראשונים...אבל לא זה הנושא...לא זה הנושא...

יש לכאורה הצעת פתרון ל"יחידים" שרוצים להימנע ממה ש"יחשבו" עליהם...
עיין בגמרא מנחות לו:
"ואמר רבינא הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשך והניח תפילין ואמרי ליה לשמרן קא בעי להו מר ואמר לי אין וחזיתיה לדעתיה דלאו לשמרן הוא בעי קסבר הלכה ואין מורין כן"
ועיין בבאור הלכה בתחילת סימן ל' שבאר מעשה דרב אשי הנ"ל, באופן שמי שרוצה להשאר עם תפילין בלילה על אף ש"אין מורין כן" כדי שלא ילמדו ממנו להניח לכתחילה בלילה, אם ישנה בדיבורו ויאמר שמניח את התפילין על מנת לשמרן, שזה מותר, אז יוכל להשאר עם התפילין אפילו שלא לעל מנת לשמרן.

ובלשון פשוטה, לכאורה, מותר לשקר ולהסביר סיבה אחרת למנהגו המותר מבחינה עקרונית, כדי שלא ילמדו ממנו להתיר את האסור.

וא"כ, אותם "יחידים" יכולים להימנע לדוגמא מאכילת בשר ביום חול, כדי להיות "פרושים", ולספר לכל מי שרואה אותם ולא מפרש נכונה את דרכם ה"מיוחדת", שהם "צמחונים", או שעיכול הבשר גורם להם כאבי בטן...

השאלה היתה חמורה יותר כשאינו עושה מדרשים מסויימים או שעובר כביכול על חיובים מפורשים מחמת יחידותו, וכמו שכותב הרמח"ל שכתוב שהאדם יתבע על מה שראה ולא נהנה ממנו וזה אינו נאמר על היחידים אך כשינהגו כן יהיו שיגידו שאלה הנהגות זרות וסיגופים וכו'.