קו ירוק כתב:אוצר החכמה כתב:א. לא מובן מה הדיון המוזר הזה (אחר מחכת"ה החשוב באמת של הרב וויס) על שבועות. איפה שמענו שכך דנים בהלכה? ואם כבר אז להיפך אם מישהו חושב שכך הדין יכול להשבע בלא חשש כלל של איסור כי האדם בשבועה כתיב וכמבואר ממש על דבר כזה בגמרא.
ב. שמעתי ממישהו וכן ראיתי בעצמי אחד ממאמריו בתחום אחר לגמרי שדווקא הרב טבגר מצטיין בתכונה לא מצוייה. שמביא את הדעות הסותרות את דעתו ואומר אה"נ זה סותר את דעתי. שלא כמקובל לנסות לבאר איך ששום דעה אינה סותרת את מגמת הקונטרס.
אין כאן דיון מוזר. זה בשביל לסבר האוזן ולחידודא בעלמא. העיקר הכוונה מובנת
:ואתה המסתכל בספרי אל תאמר בלבבך כי כל תשובתי על הרב רבי זרחיה ז"ל כולן בעיני תשובות נצחות ומכריחות אותך להודות בהם על פני עקשותך ותתפאר בהיותך מספק אחת מהן על לומדיה או תטריח על דעתך להכנס בנקב המחט לדחות מעליך הכרח ראיותי אין הדבר כן כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת בדור כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה: אבל נשים כל מאדנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות ונדחוק עליה השמועות ונשים יתרון הכשר לבעל דינה מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון וזאת תכלית יכלתנו. וכוונת כל חכם וירא הא-להים בחכמת הגמרא
קשוב עתירתם כתב:הרב וייס בפירוש לא כותב את זה כדי לסבר את האוזן, אלא כותב כי לדעתו זהו הקריטריון הבסיסי 'גילוי התכלת פירושו של דבר שכמה מגדולי ישראל יוכלו להשבע על כך בנקיטת חפץ', ועל כך תמהו הכל, הא מנ''ל?
בתבונה כתב:וכדברי מרן הגאון ר' שמואל נדל שליט"א שהדבר כל כך מוחלט שמי שנשבע על כך יעבור על שבועת שווא כנשבע על עמוד של אבן שהוא של אבן.
קשוב עתירתם כתב:אם לדעתך אפשר להכניס את מה שאתה מסביר במילים 'גילויה הוא שכמה מגדולי ישראל יוכלו להשבע על כך שזוהי התכלת שנצטוינו בה', אז בכיף.
האם אתה יכול להשבע על כך?...
אורי אגסי כתב:דבריו שצריך שיוכלו להשבע, הכוונה לדעתי שאין די באיזה גילוי שאולי זה התכלת אלא צריך להיות ודאי או עכ"פ קרוב לודאי, ובעקבות הפקפוקים והשאלות הרבות הוא השתכנע שזה לא הגיע לרמת ודאות זו.
כנלענ"ד.
.איש פלוני כתב:ב. תגובת גאב"ד נווה אחיעזר הגרי"י ווייס שליט"א:
עברתי על כל הקונטרס, ובמיעוט הבנתי הגעתי למסקנה שכתבתי: 'יש ריעותות מרובים בכל מה שהעלו החוקרים עד כה, ועל כן לדאבון לב צריך לקבוע כי עדיין לא זכינו לגילוי התכלת האמיתית'. – כלומר, להבנתי המושג 'גילוי התכלת' הוא לא מצב של 'כמו שלא ניתן לקבוע שזה כן התכלת כך גם לא ניתן לקבוע ההיפך'. אלא גילויה הוא כשנגיע למצב שלפחות כמה גדולי ישראל יודיעו שמוכנים להשבע בנקיטת חפץ שהגדיל הצבוע בארגמון או במשהו אחר הוא התכלת שנצטוינו בה, מאחר ולדעתם יושבו כל הבעיות. ולא שיאמרו למרות הקושיות כדאי להלביש ארגמון. ולהבנתי אמנם ימצאו רבים שילבישו תכלת כי אם לא יועיל לא יזיק, ועושה ללובש הרגשה טובה שאני הצעיר והקטן זוכה למה שלא זכו הרמב"ם והרשב"א האריז"ל וכו'. אבל לא ימצא אדם ירא שמים שיסכים להשבע על כך. ואפילו הרב טבגר. אם כן בצדק כתבתי 'צריך לקבוע כי עדיין לא זכינו'.
סטפנסקי כתב:מישהו יודע מה דעתו של הגאון החוקר המפורסם הרב זלמן קורן . בעניין התכלת?
סטפנסקי כתב:מישהו יודע מה דעתו של הגאון החוקר המפורסם הרב זלמן קורן . בעניין התכלת?
אחד החרדים העולה שנים רבות להר הבית, החליט לפני שנים שניסוך המים בחג דוחה את הטומאה, ואפשרי בזמן הזה גם ללא מזבח (כמובן, על מקום המזבח). וכי דחיית הטומאה היא גם כאשר ניסוך המים איננו נספח להקרבת הקרבן. וכך אחרי שמצא כהן שהתאים במידותיו לבגדי כהונה שנמצאים במכון המקדש, עלה איתו עם שני כלי כסף שהוקדשו לכלי שרת, ושם במימי הכלי האחד רחץ הכהן את ידיו ורגליו, ומן הכלי השני שפך מים על מקום המזבח. (הדבר נעשה בראשון לחול המועד סוכות תשמ"ח, ושוב אחרי התחמקות משוטרים, גם באחד מימי חול המועד סוכות תשמ"ט וכן תש"נ, עד שצווי הגבלה מנעו זאת מהם. והדברים מתועדים בגליונות "יבנה המקדש" מן הזמן ההוא). כפי שבררתי בשעתו, אותה שפיכת מים על מקום המזבח, נעשתה כאשר הכהן ההדיוט היה חגור באבנט פשתן שהיה רקום עליו איזה "איקס" קטן של תכלת מארגמון כהה קוצים, אך כמובן לא היה שם זכר לארגמן ולא לתולעת שני, כך שאותו חוט תכלת שהיה רקום בבגד, היה מספיק כדי לחייב את הכהן מלקות על לבישת כלאים, אך השאיר אותו במצב של "מחוסר בגדים" שעבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים, כך שמלבד האיסור של עבודה בחסרון בגדים, הרי הוא חייב כרת במצב זה על עצם הכניסה בטומאה לעזרה, גם אם נניח שניסוך המים ללא קרבן ממש דוחה את הטומאה. ומובן גם כן שלשיטת הראב"ד שבזמן הזה המקום לא מקודש, אמנם הנכנס לא התחייב כרת, אך התחייב מלקות על לבישת כלאיים, אפילו אילו לבש אבנט כשר למהדרין.
העבירו לי את הדיונים בדבריי. לכן אבהיר כוונתי למבקשי האמת, ההגדרה 'אם יהיו מוכנים להישבע', שחשבתי שזה משפט ברור ומובן. ולצערי נוכחתי שתלו בי המצאת קריטוריונים חדשים בקביעת ההלכה וכו'. - כוונתי היא, שפשוט לכל ש- 99% אינו 100%. וכל עוד לא הצליחו להוכיח 100%, [שבלשון בני אדם אומרים 'אתה מוכן לישבע']. ובפרט שאף לדבריהם, גדולים וטובים כבר נפלו בעבר ברשת טעות הזיהוי.
לא נראה לי שעל ידי ראיות כאילו ייתיישבו בעלי הארגמון לסעוד במסעדה סטייק כי 99% נראה שהוא מבהמה כשרה וכו'. לכן ההוכחה צריכה להיות התאמה בכל פרט ולכל ציטטה מחז"ל וראשונים, וכל זמן שלא זכינו לזה, אין סיבה לקום ולשנות. אם כי אולי אין בזה איסור, שאולי מספק לא ייחשב כתולה קלא אילן.
יש בספרי רבי יעקב גלינסקי הסבר יפה על שאול באחת ולא עלתה לו, בסיפור על מי שביקר בגן חיות מול כלוב האריות, ושמע שהאריה שאל את הלביאה בלשון בני אדם, מתי כבר יסתיימו שעות הביקור, ויוכלו להתפשט מעור האריה ולנוח. ומשהתלונן המבקר שמרמים את הקהל, ומלבישים אנשים בעור אריה, טען לו המנהל, שהאריה הזה כל היום שואג כאריה, ויש לו פרוות אריה וכל שאר סימני האריה, ורק פעם אחת!! דיבר. האם בגלל זה הוא כבר לא אריה.- כך גם כאן מספיק דבר אחד שלא מסתדר כדי שנקבע שכנראה זה לא תכלת. – המשל על הקרנף והפיל קולע מאוד
בברכה יצחק ישעי' ווייס.
איש_ספר כתב:העבירו לי את הדיונים בדבריי. לכן אבהיר כוונתי למבקשי האמת, ההגדרה 'אם יהיו מוכנים להישבע', שחשבתי שזה משפט ברור ומובן. ולצערי נוכחתי שתלו בי המצאת קריטוריונים חדשים בקביעת ההלכה וכו'. - כוונתי היא, שפשוט לכל ש- 99% אינו 100%. וכל עוד לא הצליחו להוכיח 100%, [שבלשון בני אדם אומרים 'אתה מוכן לישבע']. ובפרט שאף לדבריהם, גדולים וטובים כבר נפלו בעבר ברשת טעות הזיהוי.
לא נראה לי שעל ידי ראיות כאילו ייתיישבו בעלי הארגמון לסעוד במסעדה סטייק כי 99% נראה שהוא מבהמה כשרה וכו'. לכן ההוכחה צריכה להיות התאמה בכל פרט ולכל ציטטה מחז"ל וראשונים, וכל זמן שלא זכינו לזה, אין סיבה לקום ולשנות
אם כי אולי אין בזה איסור, שאולי מספק לא ייחשב כתולה קלא אילן.
יש בספרי רבי יעקב גלינסקי הסבר יפה על שאול באחת ולא עלתה לו, בסיפור על מי שביקר בגן חיות מול כלוב האריות, ושמע שהאריה שאל את הלביאה בלשון בני אדם, מתי כבר יסתיימו שעות הביקור, ויוכלו להתפשט מעור האריה ולנוח. ומשהתלונן המבקר שמרמים את הקהל, ומלבישים אנשים בעור אריה, טען לו המנהל, שהאריה הזה כל היום שואג כאריה, ויש לו פרוות אריה וכל שאר סימני האריה, ורק פעם אחת!! דיבר. האם בגלל זה הוא כבר לא אריה.- כך גם כאן מספיק דבר אחד שלא מסתדר כדי שנקבע שכנראה זה לא תכלת. – המשל על הקרנף והפיל קולע מאוד
בברכה יצחק ישעי' ווייס.
איש_ספר כתב:העבירו לי את הדיונים בדבריי. לכן אבהיר כוונתי למבקשי האמת, ההגדרה 'אם יהיו מוכנים להישבע', שחשבתי שזה משפט ברור ומובן. ולצערי נוכחתי שתלו בי המצאת קריטוריונים חדשים בקביעת ההלכה וכו'. - כוונתי היא, שפשוט לכל ש- 99% אינו 100%. וכל עוד לא הצליחו להוכיח 100%, [שבלשון בני אדם אומרים 'אתה מוכן לישבע']. ובפרט שאף לדבריהם, גדולים וטובים כבר נפלו בעבר ברשת טעות הזיהוי.
לא נראה לי שעל ידי ראיות כאילו ייתיישבו בעלי הארגמון לסעוד במסעדה סטייק כי 99% נראה שהוא מבהמה כשרה וכו'. לכן ההוכחה צריכה להיות התאמה בכל פרט ולכל ציטטה מחז"ל וראשונים, וכל זמן שלא זכינו לזה, אין סיבה לקום ולשנות. אם כי אולי אין בזה איסור, שאולי מספק לא ייחשב כתולה קלא אילן.
יש בספרי רבי יעקב גלינסקי הסבר יפה על שאול באחת ולא עלתה לו, בסיפור על מי שביקר בגן חיות מול כלוב האריות, ושמע שהאריה שאל את הלביאה בלשון בני אדם, מתי כבר יסתיימו שעות הביקור, ויוכלו להתפשט מעור האריה ולנוח. ומשהתלונן המבקר שמרמים את הקהל, ומלבישים אנשים בעור אריה, טען לו המנהל, שהאריה הזה כל היום שואג כאריה, ויש לו פרוות אריה וכל שאר סימני האריה, ורק פעם אחת!! דיבר. האם בגלל זה הוא כבר לא אריה.- כך גם כאן מספיק דבר אחד שלא מסתדר כדי שנקבע שכנראה זה לא תכלת. – המשל על הקרנף והפיל קולע מאוד
בברכה יצחק ישעי' ווייס.
סטפנסקי כתב:מישהו יודע מה דעתו של הגאון החוקר המפורסם הרב זלמן קורן . בעניין התכלת?
הרואה כתב:איש_ספר כתב:העבירו לי את הדיונים בדבריי. לכן אבהיר כוונתי למבקשי האמת, ההגדרה 'אם יהיו מוכנים להישבע', שחשבתי שזה משפט ברור ומובן. ולצערי נוכחתי שתלו בי המצאת קריטוריונים חדשים בקביעת ההלכה וכו'. - כוונתי היא, שפשוט לכל ש- 99% אינו 100%. וכל עוד לא הצליחו להוכיח 100%, [שבלשון בני אדם אומרים 'אתה מוכן לישבע']. ובפרט שאף לדבריהם, גדולים וטובים כבר נפלו בעבר ברשת טעות הזיהוי.
לא נראה לי שעל ידי ראיות כאילו ייתיישבו בעלי הארגמון לסעוד במסעדה סטייק כי 99% נראה שהוא מבהמה כשרה וכו'. לכן ההוכחה צריכה להיות התאמה בכל פרט ולכל ציטטה מחז"ל וראשונים, וכל זמן שלא זכינו לזה, אין סיבה לקום ולשנות. אם כי אולי אין בזה איסור, שאולי מספק לא ייחשב כתולה קלא אילן.
יש בספרי רבי יעקב גלינסקי הסבר יפה על שאול באחת ולא עלתה לו, בסיפור על מי שביקר בגן חיות מול כלוב האריות, ושמע שהאריה שאל את הלביאה בלשון בני אדם, מתי כבר יסתיימו שעות הביקור, ויוכלו להתפשט מעור האריה ולנוח. ומשהתלונן המבקר שמרמים את הקהל, ומלבישים אנשים בעור אריה, טען לו המנהל, שהאריה הזה כל היום שואג כאריה, ויש לו פרוות אריה וכל שאר סימני האריה, ורק פעם אחת!! דיבר. האם בגלל זה הוא כבר לא אריה.- כך גם כאן מספיק דבר אחד שלא מסתדר כדי שנקבע שכנראה זה לא תכלת. – המשל על הקרנף והפיל קולע מאוד
בברכה יצחק ישעי' ווייס.
לא הבנתי כלל מה הדמיון למסעדה כשרה, מה החסרון ללבוש תכלת מחמת הספק?
המשל שהביא לא קשור בכלל לנידון, כי אין כאן ראיה אחת מוחצת שזה לא התכלת.
ואם הטענה שאולי תמצא אי פעם ראיה כזו, אם כך חסל כל דיון הלכתי או דיון בכלל.
לענ"ד מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.
בהסכמת הרב וייס מנוה אחיעזר נכתב בזה"ל: ולצערנו צריך לקבוע שלא נתגלתה התכלת בימינו.. לקבוע? הרי כל הקונטרס הוא מי יימר אחד גדול.. אז כמו שלא ניתן לקבוע שזה כן התכלת כך גם לא ניתן לקבוע ההיפך. הם אמרו לי שבהוצאה הבאה יבקשו מהרב למחוק את המשפט הנ"ל. כי גם הם מבינים שמדובר בכמה צעדים רחוק.
בהתאם להמלצת הגרז"נ גולדברג שליט"א בהסכמתו 'הקוראים יכריעו בחכמתם מי צודק במצוה החשובה מאוד'. עברתי על כל הקונטרס, ובמיעוט הבנתי הגעתי למסקנה שכתבתי: 'יש ריעותות מרובים בכל מה שהעלו החוקרים עד כה, ועל כן לדאבון לב צריך לקבוע כי עדיין לא זכינו לגילוי התכלת האמיתית'. – כלומר, להבנתי המושג 'גילוי התכלת' הוא לא מצב של 'כמו שלא ניתן לקבוע שזה כן התכלת כך גם לא ניתן לקבוע ההיפך'. אלא גילויה הוא כשנגיע למצב שלפחות כמה גדולי ישראל יודיעו שמוכנים להשבע בנקיטת חפץ שהגדיל הצבוע בארגמון או במשהו אחר הוא התכלת שנצטוינו בה, מאחר ולדעתם יושבו כל הבעיות. ולא שיאמרו למרות הקושיות כדאי להלביש ארגמון. ולהבנתי אמנם ימצאו רבים שילבישו תכלת כי אם לא יועיל לא יזיק, ועושה ללובש הרגשה טובה שאני הצעיר והקטן זוכה למה שלא זכו הרמב"ם והרשב"א האריז"ל וכו'. אבל לא ימצא אדם ירא שמים שיסכים להשבע על כך. ואפילו הרב טבגר. אם כן בצדק כתבתי 'צריך לקבוע כי עדיין לא זכינו'.
העבירו לי את הדיונים בדבריי. לכן אבהיר כוונתי למבקשי האמת, ההגדרה 'אם יהיו מוכנים להישבע', שחשבתי שזה משפט ברור ומובן. ולצערי נוכחתי שתלו בי המצאת קריטוריונים חדשים בקביעת ההלכה וכו'. - כוונתי היא, שפשוט לכל ש- 99% אינו 100%. וכל עוד לא הצליחו להוכיח 100%, [שבלשון בני אדם אומרים 'אתה מוכן לישבע']. ובפרט שאף לדבריהם, גדולים וטובים כבר נפלו בעבר ברשת טעות הזיהוי.
לא נראה לי שעל ידי ראיות כאילו ייתיישבו בעלי הארגמון לסעוד במסעדה סטייק כי 99% נראה שהוא מבהמה כשרה וכו'. לכן ההוכחה צריכה להיות התאמה בכל פרט ולכל ציטטה מחז"ל וראשונים, וכל זמן שלא זכינו לזה, אין סיבה לקום ולשנות. אם כי אולי אין בזה איסור, שאולי מספק לא ייחשב כתולה קלא אילן.
יש בספרי רבי יעקב גלינסקי הסבר יפה על שאול באחת ולא עלתה לו, בסיפור על מי שביקר בגן חיות מול כלוב האריות, ושמע שהאריה שאל את הלביאה בלשון בני אדם, מתי כבר יסתיימו שעות הביקור, ויוכלו להתפשט מעור האריה ולנוח. ומשהתלונן המבקר שמרמים את הקהל, ומלבישים אנשים בעור אריה, טען לו המנהל, שהאריה הזה כל היום שואג כאריה, ויש לו פרוות אריה וכל שאר סימני האריה, ורק פעם אחת!! דיבר. האם בגלל זה הוא כבר לא אריה.- כך גם כאן מספיק דבר אחד שלא מסתדר כדי שנקבע שכנראה זה לא תכלת. – המשל על הקרנף והפיל קולע מאוד
בברכה יצחק ישעי' ווייס.
"והנה הראיות שהובאו בזיהוי תכלת המורקס כחלזון האמיתי ברורות הן מאוד, ובוודאי יש בכוחן להחזיר עטרת מצות תכלת ליושנה. אמנם לדון ולהורות מכוחם גם על צבע תכלת לבגדי כהונה וכדו' ולהתיר איסורי כרת וכדו', נלענ"ד דעדיין לא סגי בראיות אלו, לפי שכל מחקר אנושי על דבר שנשתכח במשך דורות אף שנראה כמאה אחוז, לעולם אינו יותר משמונים אחוז, אך לענין קיום מצות תכלת סגי באומדנא דמוכח".
אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית, וממי שטומן משקלותיו במלח, וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא.
וכוונתו ברורה – שיורו לחיוב גמור ולא לחיוב מספק ואף שגם חיוב מספק הוא חיוב גמור, כנגד כמה מגדו"י לא היה הוא מביע את דעתו, אבל כעת שזהו רק ספק, יכול הוא להביע דעה בנושא
ואתה המסתכל בספרי אל תאמר בלבבך כי כל תשובתי על הרב רבי זרחיה ז"ל כולן בעיני תשובות נצחות ומכריחות אותך להודות בהם על פני עקשותך ותתפאר בהיותך מספק אחת מהן על לומדיה או תטריח על דעתך להכנס בנקב המחט לדחות מעליך הכרח ראיותי אין הדבר כן כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת בדור כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה: אבל נשים כל מאדנו ודיינו מכל מחלוקת בהרחיק אחת מן הדעות בסברות מכריעות ונדחוק עליה השמועות ונשים יתרון הכשר לבעל דינה מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות עם הסכמת השכל הנכון וזאת תכלית יכלתנו. וכוונת כל חכם וירא הא-להים בחכמת הגמרא
קשוב עתירתם כתב:ולו משום הא דסו''ס יש מקורות שהתכלת נגנז, וכפה''נ לא סגי במציאה שהיא ספק השקול בכדי לדחותם. רק אחרי שנוכיח ברמת הוכחה סבירה שזו התכלת נדחוק בפירושא דנגנז.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים