מרן הגראיל על אוצר החכמה: אינו ממעט בעמל התורה

[כנסת ישראל]

מקור: כאיל תערוג האחרון

[מצפה לרחמי שמים]

וז"ל:
כשהסבירו לרבנו [הגראי"ל שטיינמן] שליט"א על תוכנת אוצר החכמה שבו ניתן לחפש ולמצוא בספרים ענינים שונים. והפטיר אחד הנוכחים דזה ממעט מעמל התורה.
אמר רבנו דזה טעות, דענין עמל התורה הוא היגיעה בתוך הסוגיא לחשב את כל הפרטים ולהבין את עומק הבנה, אבל הטירחה והחיפוש להביא את הספרים אי"ז שייך לעמל התורה, ואמנם יש בזה שכר כמבואר בגמ' במנחות ו' עמוד א' וע"ע אילת השחר כאן. אבל אין ענינו לענין עמל התורה [א"ה ועי' במש"כ הגר"י הוטנר זצ"ל (בהקדמה לס' אוצר מפרשי התלמוד) בשם החזון איש כי בזמננו קוראים לחיפוש 'יגיעה'].

[מצפה לרחמי שמים]

ועיין כאן:
viewtopic.php?f=7&t=7567&p=67295&hilit=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8+%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%9E%D7%9C#p67295
ומסתמא הכוונה לאותו מעשה - האם נכון?

[משה גרוס]

זכורני שכן כתב הרב בוקסבוים בשם החזון איש בפתיחה לאוצר מפרשי התלמוד, שאין החיפוש נכלל בעמל ויגיעת התורה

[עושה חדשות]

הגרמי''ל.png (61.58 KiB) נצפה 5801 פעמים

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=17&t=1749#p11652

[יעקובי]

כן, אבל כשהמג"א מזכיר בכמה מילים לדברי הטל אורות ומפלפל לדחות דבריו, או כשהפת"ש מציין בקצרה לנידון חשוב משו"ת אמונת שמואל הנוגע לעצם הסוגיא, או כשהבה"ל סותם וכותב 'ועיין בספר יד אהרן שדחה כל ראיות הט"ז' (וע"פ זה פוסק כך!), או כשהמשנ"ב מזכיר דין מעשי בשם ספר נתיבות השלום אלא שהניסוח נראה קצת מוקשה ובלתי ברור, מה עושים אז? מדלגים? נשארים רעבים? הרי דוגמאות הנ"ל מעשים שבכל יום ממש, ואלו החפצים לעיין במקור הדברים אינם מחפשים חיים קלים אלא ההפך הגמור! לעמוד על הבירור המושלם וההבנה הנדרשת כראוי. ועתה אמור, כמה בתי מדרש הנך מכיר בסביבתך אשר אוצרם מכיל את הספרים טל אורות, אמונת שמואל, יד אהרן ונתיבות השלום? והרשימה עוד ארוכה ארוכה. במקרים כאלו בלתי כי אם אל אוצר החכמה עינינו, המרבה עמלה של תורה וכבודה, ומי שאינו עושה כן מן הסתם מחפש חיים קלים...

ופשוט כביעתא בכותחא שלא על זה דיבר הגרמי"ל.

[גביר]

אעיר עוד שאינו דומה בן תורה שתורתו אומנותו היושב במקום תורה שבו כרגיל גם אוצרות ספרים עשירים ליהודי הנהנה מיגיע כפיו היושב במקום מרוחק יחסית שאין בו אוצרות ספרים עשירים ובכל זאת מתאמץ לעיין בסוגיות לפי כוחו ואפשרויותיו, ליהודי שכזה מאגר כ'אוצר החכמה' הוא בגדר הצלה של ממש.

[נוטר הכרמים]

דעת לנבון נקל, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. בחור ישיבה, למשל, נדיר שיזדקק ל'אוצר החכמה'. עיקר עיסוקו בסברות ובהבנה של הסוגיות, גם ריבוי העיון בספרי אחרונים בא בדרך כלל על חשבון הליבון והמיצוי עם החברותא את כל הפרטים וכו', ולרוב זה אכן 'חיים קלים' באופן יחסי, וע"ז דיבר הגרמי"ל. לעומת זאת, אין ספק שעבור רבים שסגנון לימודם הוא שונה, ובודאי אלו המקיפים נידונים הלכתיים וכד', אוצה"ח כשמו כן הוא אוצר שלא יסולא בפז, ותועלתו מרובה עד מאוד, ובתנאי שלא ימשך.

[מיכאל1]

בזכרוני שיש בלקט יושר שאמר על אחד שיש לו ש"ס קטן על שולחנו ואינו צריך לקום ממקומו לחפש אחר מסכת שזה ממעט בעמל התורה שלו.

[כדכד]

לולא דבריו הק' של הלקט יושר היה נראה לי להעיר כי מצד שני החזקת הספרים הנצרכים באופן שלא יצטרך לקום ולהסתובב לחפשם עשויה למנוע שוטטות , קטיעת רצף הלימוד,הפסקה, הפרעה ובלבול באמצע הלימוד

[שמואל בארג]

בזכרוני שיש בלקט יושר שאמר על אחד שיש לו ש"ס קטן על שולחנו ואינו צריך לקום ממקומו לחפש אחר מסכת שזה ממעט בעמל התורה שלו.

מביא זאת מרבו ה'תרומת הדשן'.

[אוצר החכמה]

נראה לי שאתם מתכוונים לשולחן המסתובב. ראה כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7567#p67125

וכאן בהמשך כתבתי הסבר לענ"ד
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7567#p67309

[בערל]

וז"ל:
כשהסבירו לרבנו [הגראי"ל שטיינמן] שליט"א על תוכנת אוצר החכמה שבו ניתן לחפש ולמצוא בספרים ענינים שונים. והפטיר אחד הנוכחים דזה ממעט מעמל התורה.
אמר רבנו דזה טעות, דענין עמל התורה הוא היגיעה בתוך הסוגיא לחשב את כל הפרטים ולהבין את עומק הבנה, אבל הטירחה והחיפוש להביא את הספרים אי"ז שייך לעמל התורה, ואמנם יש בזה שכר כמבואר בגמ' במנחות ו' עמוד א' וע"ע אילת השחר כאן. אבל אין ענינו לענין עמל התורה [א"ה ועי' במש"כ הגר"י הוטנר זצ"ל (בהקדמה לס' אוצר מפרשי התלמוד) בשם החזון איש כי בזמננו קוראים לחיפוש 'יגיעה'].

א"כ הכותרת כאן באשכול לא נכון,

[משה ובני ישראל]

ניתן לחבר לאשכול את נושא הגמרות המבוארות.

[אוצר החכמה]

הגמרות המבוארות זה עניין אחר.

דברי הגראי"ל פשוטים כל כך שפלא שצריך לאמרם. לעמוד ולחפש אינו עמל התורה. כמובן שהעושה כך זוכה לשכר על טרחתו כמו הנוסע ללמוד בכולל אבל זה לא עמל התורה.
לעומת זאת הבנת דברי הגמרא והראשונים לבד זה ממש עמל התורה וכדאי אפילו להבין את הגמרא בלי רש"י ואח"כ ללמוד את רש"י כמו שכתב הר"י קונפונטון שהיה נקרא גאון בקשטיליא בספרד.

[יניק וחכים]

בחוברת שיצאה בא' מחתונות של ר' שלמה קנייבסקי מטעם ישיבת קרית מלך היתה תשובה של הגר"ח קנייבסקי שאין באוצה"ח חסרון מצד עמל התורה

[פולסברג]

https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=153294

מה דעתכם על טעמו השניה?

[לענין]

בגישה הזו אפשר למחוק את מסורת הש"ס ולעבוד לבד. מה דעתך?