לא טוב ובבוקר זרע – למעשה

[אלדר בריל]

על מה סומכים העולם להקל בדינים גמורים אלו? "לא טוב"- חיוב לישא אשה גם אחרי שהתאלמן או התגרש, ו"בבוקר זרע" וכו'- לישא אשה בת בנים!

[כדכד]

הנחת היסוד של השאלה אינה ברורה. מי אמר שהעולם סומכים להקל?

[דרומי]

רואים במציאות אנשים של"ע התאלמנו ואינם ממהרים להתחתן וכו'

[חד ברנש]

כי כיום הנשים (בכזה גיל) לא רוצות להינשא.
מידיעה ברורה. יש הרבה אלמנים מבוגרים (בשנות הששים) הרוצים לפתוח פרק שני אלא שה'כנגדם' אינן מוכנות.

[אלדר בריל]

ערוך השולחן, אבן העזר סימן א סעיף ז:

"ואף על פי שקיים פו"ר ויש לו הרבה בנים ובנות אם מתה אשתו או גירשה אסור להיות בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו ומצות חכמים הוא כדי שלא יבא לידי הרהור [רמב"ם פט"ו מהלכות אישות] ולכן אפילו יודע בעצמו שאינו ראוי להוליד עוד מ"מ לא יעמוד בלא אשה משום הרהורא [נמק"י] ומסתימת לשון הש"ס והפוסקים משמע שאין חילוק בזה ואפילו אם הוא זקן חייב ליקח אשה.

והנה ראינו ושמענו גדולים וטובים שלעת זקנותם במיתת אשתם אינם נושאים אשה עד יום מותם. ואפשר לומר דכיון דאין זה מן התורה וקרא דלא טוב היות האדם לבדו אסמכתא בעלמא הוא לענין זה [ב"ש] והטעם הוא רק משום הרהור עבירה, והם יודעים בעצמם שרחוקים מהרהור מפני זקנתם וחולשתם לכן פוטרים א"ע מזה, וכן אם יודע בעצמו שקשה עליו להזדקק לאשה ודאי דפטור, וכ"ש כשאין לו במה לפרנסה":

[מה שנכון נכון]

בקשוני להכניס.

בשו"ת מהר"ם מינץ סי' מב התיר למי שלומד תורה וחושש להתבטל, ואין לו הרהורים, להמנע מלישא מצד לא טוב.

[עזריאל ברגר]

על מה סומכים העולם להקל בדינים גמורים אלו? "לא טוב"- חיוב לישא אשה גם אחרי שהתאלמן או התגרש, ו"בבוקר זרע" וכו'- לישא אשה בת בנים!

על מה שסומכים שלא לגרש אחרי עשר שנים.

[קראקובער]

על מה שסומכים שלא לגרש אחרי עשר שנים.

יש הבדל גדול, לפני חדר"ג היה אפשר לישא אחרת אבל היום בגלל הצער שזה גורם לאשה לא מקפידים על זה.

[ישראל אליהו]

על מה סומכים העולם להקל בדינים גמורים אלו? "לא טוב"- חיוב לישא אשה גם אחרי שהתאלמן או התגרש, ו"בבוקר זרע" וכו'- לישא אשה בת בנים!

על מה שסומכים שלא לגרש אחרי עשר שנים.

יש חשש סביר שהאשה תצא מדעתה [שמעתי מת"ח גדול]

[עזריאל ברגר]

נכב"ב

[יהודה טאוב 3]

מצאנו ג' פירושים בבאור לא טוב היות האדם לבדו
א. שיטת הרמב''ם ורוב הפוסקים שהבאור בפסוק לא טוב הוא מחמת שאינו יכול להוליד ילדים, והאיסור לעמוד ללא אשה הוא מדרבנן משום הרהור, ומי שעוסק בתורה פטור מכך.
ב. שיטת המוסר שהבאור בפסוק לא טוב הוא מחמת שאינו מטיב לבריות, ויש מצווה מהתורה לישא אשה בכל גיל, וגם העוסק בתורה חייב בכך, אא''כ הדבר יבטל אותו לגמרי מהלימוד.
ג. שיטת המהר''ל והזוהר וכמה ראשונים: לא טוב הוא מחמת שהטוב שורה על האדם רק שהוא באחדות. ויש חיוב מהתורה לישא אשה בכל גיל, וגם העוסק בתורה חיב בכך.

מקורות לכל הדברים ניתן לראות בקובץ המצורף.

[יהודה טאוב 3]

לאחר שכתבתי את הסיכום ראיתי פירוש נפלא נוסף, שגם הוא נפ"מ למעשה.

הכשרה מעשית לאהבת השם
כתב הגאון הרב מרדכי גיפטער זצ"ל בפתיחתו למגילת שיר השירים (הוצאת ארטסקרול) אות ד'. וז"ל:

אהבת ה' במלואה אומרת בטול גמור של האוהב אל הנאהב עד כדי דבקות ואיחוד. ולמען הגיע לידי כך צריך אדם להרגיש בגדר אהבה כזאת דרך החוש.
בבריאת האדם כתיב "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו..." - והוא הדבקות הגמורה של האוהב בנאהב. ועיין שם ברמב"ן ובספורנו.
ובהתקיים בו באדם זו הדבקות, יוכשר להתעלות לאותה הדבקות השלמה של ביטול האוהב בנאהב שבאהבת ה'.

ויתכן לפי זה להבין שמה שאמר ה' "לא טוב היות האדם לבדו" הוא: כי אי אפשר שיגיע לתכלית השלמות של דבקות בה' כל עוד שהוא לבדו, ולא ירגיש בחושיו ענין האהבה של הדבקות הגמורה.

ולכן למדונו רז"ל שכל אדם שאין לו אשה שרוי בלא טובה דכתיב "לא טוב היות האדם לבדו" (יבמות ס"ב ע"ב),
שהטובה שהיא טובה בעצם היא דבקות בה' יתברך,
אשר בזה זוכה לקבל טובתו של השי"ת שהוא הטוב האמיתי. וכל שאין לו אשה אי אפשר להגיע לידי כך.

וכל זה מבואר בדבריו של רבי יצחק דמן עכו ז"ל שהביא בראשית חכמה סוף פ"ד משער האהבה ...

[כן מסתבר]

כי כיום הנשים (בכזה גיל) לא רוצות להינשא.
מידיעה ברורה. יש הרבה אלמנים מבוגרים (בשנות הששים) הרוצים לפתוח פרק שני אלא שה'כנגדם' אינן מוכנות.

כמדומה שהענין של לישא אשה בת בנים נוגע יותר באלמנים ומגרשים צעירים, והשאלה היא האם הם כן מצליחים למצוא זיווג.