דודי צח כתב:הגרח כתב:סולובייציק יש בי את החשש שכתיבתך היא בבחינת "טענינן ליתמי מה דלא טעין אבוהון "
יחד עם זאת כתיבתך והגיונותיך המדוייקים בהגדרתם של בני ציון הינם "יפים אף נעימים"כך שיכול אתה להנות מן הספק ....
כמו רבים מחברי יש בי ביקורת פנים ליטאית ...ובכל זאת המנוח ...יכל להנות מהכתרים שקשרת לראשו ללא צורך להקטין ולקטננן את מרבץ הדשא שכולנו רעינו בו...אהבת הבריות שמשתקפת מדמותו מעלה תהיה למידת הסכמתו להתכבד בקלונם של אחרים ....וכבר אמרו חזל שלאחר מותם הם בבחינת "התם קאימנא"..
ואין אומרים אלא דבריו של מת וכמדרשו..
לא רק 'כח הטענה' יש כאן (ועל דרך שהסביר יפה את המושג)
אלא גם אוזנינו שמענו שהוא כן נגע ופגע במורסא הזאת, ואכן המחיש לפעמים את הדרך שצריכה להיות תוך שהוא שולל את הדרכים האחרות, ולא נרתע מלהזכירם בשמם ובזכרם.
לא יודע אם הוא ז"ל צדק, אבל אבוהון נמי טעין הכי....
העניין של הנהגת החיים של הטשאלמערים לא אמור לדעתי להיות נושא מרכזי באשכול על ר' שמואל ברנד ז"ל. הוא לא אפיין ולא בלט בצ'למריותו יותר מעשרות אחרים.
אולי כדאי לפתוח על זה אשכול נפרד, ואולי אין בזה טעם, כי כמו שקשה מאוד להסביר לליטאי את תחושותיו של החסיד בטיש, כך יהיה קשה להסביר לליטאים ולחסידים (שלא מכירים היטב דמויות ירושלמיות) את האופי המיוחד של של בני ירושלים האותנטיים.
בכל אופן, באשכול זה נוצר קצת הרושם שר' שמואל ברנד היה לו עניין מיוחד בהבלטת החילוקים בין הירושלמים ובין הציבורים האחרים. ולא היא.
