זמירות ופיוטים של מוצ"ש

[עושה חדשות]

זה מובן שראוי ללוות את השבת בצאתה גם כן בזמירות ופיוטים,
אבל עדיין צריך הסבר למה יש זמירות של מוצ"ש הרבה יותר מהזמירות לשבת עצמה?
(ראו לדוגמא במחזור ויטרי).

[דרומי]

אולי בדרך צחות, בשבת יש מצוה לאכול ולשתות, ויש פחות זמן לזמירות

במוצ"ש האוכל פחות, ויש יותר זמן לזמירות

[שערי חכמה]

מצ"ב עמוד מספר הזמירות "מאור ישראל" בענין זמירות למוצ"ש.

[איש גלילי]

באיגרת השבת להראב"ע יש הדגשה על זמירות של מוצ"ש.

[אש משמים]

מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא ולהבדיל כשנשיא ארה"ב בא לארץ קיבלוהו בזמר גדול אך במשך שהותו פחות זימרו לפניו וכשיצא אכן יצא בתופים ומחולות כמדומה.

[שומע ומשמיע]

ולא זאת אלא שאף רק עליהם מדברים בפוסקים.
אמנם מהפוסקים באמת נראה שזו סוגיה אחרת מזמירות שבת. אלא זמירות על אליהו הנביא.

[משה ובני ישראל]

ראיתי פעם, שמלווה מלכה היא כנגד דוד המלך שהיה נעים זמירות ישראל.

[שערי חכמה]

מהפוסקים באמת נראה שזו סוגיה אחרת מזמירות שבת. אלא זמירות על אליהו הנביא.

זה שני ענינים שונים, יש ענין בזמירות למוצ"ש כמו שתוכל לראות בקובץ שצירפתי לעיל, בלי קשר לאליהו הנביא. ויש ענין נפרד בהזכרת אליהו הנביא, ראה בקובץ המצורף כאן, מתוך ספר הזמירות "מאור ישראל".

[שומע ומשמיע]

מהפוסקים באמת נראה שזו סוגיה אחרת מזמירות שבת. אלא זמירות על אליהו הנביא.

זה שני ענינים שונים, יש ענין בזמירות למוצ"ש כמו שתוכל לראות בקובץ שצירפתי לעיל, בלי קשר לאליהו הנביא. ויש ענין נפרד בהזכרת אליהו הנביא, ראה בקובץ המצורף כאן, מתוך ספר הזמירות "מאור ישראל".

אבל הריבוי שעליו דבר פותח האשכול. לכאורה הוא כן מחמת הפיוטים על אליהו.

[שערי חכמה]

יתכן בהחלט, יפה מאד.

[חיימשה]

מה שבהחלט מעורר שאלה הוא זה שכמעט לא מזכירים את השבת בזמירות של מוצ"ש, שאמורים להיות כדי ללוות את המלכה, והוא פלא.
אשמח אם מישהו יוכל ליישב

[כדכד]

נראה מהרבה מהזמירות שנועדו ליישב דעת בני ישראל לאחר שעברה השבת והתחילו ימי החול וא"כ הזמירות הללו הן הכנה לשבוע הבעל"ט ולא רק ליווי המלכה

[ידידיה]

שמא בתוך הזמירות יש גם בקשות האסורות בשבת?

[כדכד]

ראיתי בשם הרבי ר' אלימלך (ילקוט אור אלימלך שנדפס בס"ס נועם אלימלך מהד' הדרת חן) שבמלווה מלכה יכולים לפעול ישועות עבור בני ישראל יותר מבסעודות שבת שכן כשהמלך מסתלק זה זמן יותר מתים בשביל לבקש בקשות ולומר: כל זמן שהיית איתנו לא רצינו להשבית השמחה בפגישתנו אבל עתה שהנך מסתלק מאיתנו אנו מוכרחים לבקש...

[חיימשה]

הכל טוב ויפה, אבל לכאורא העיקר חסר מן הספר

[כדכד]

מה חסר? בשבת שהמלך איתנו אנו שרים לכבודו ולכבוד השבת מעט זמירות. כשהמלך מסתלק ורוצים לבקש את כל הבקשות /שרים יותר זמירות.
גם תפלת עמידה בשבת קצרה הרבה יותר מבחול מאותה סיבה

[שמר]

לכאורה יש ג' סיבות לומר פיוטים ובקשות במוצ"ש א. ללוות את השבת בצאתה (כמו ששרים בכניסתה). ב. זמירות לסעודה רביעית (כמו כל שאר הסעודות). ג. בקשות לשבוע טוב.
ולכן צרוף כל הסיבות הנ"ל יוצר אריכות יותר מזמירות שב"ק.

[זאינץ]

ולא זאת אלא שאף רק עליהם מדברים בפוסקים.
אמנם מהפוסקים באמת נראה שזו סוגיה אחרת מזמירות שבת. אלא זמירות על אליהו הנביא.

זמירה למוצ''ש שמקובל ששרו אותו אצל הבעש''ט הק' ובו בדיוק מספר הפעמים שצריכים לומר אליהו הנביא כמובא.

[שבטיישראל]

ולא זאת אלא שאף רק עליהם מדברים בפוסקים.
אמנם מהפוסקים באמת נראה שזו סוגיה אחרת מזמירות שבת. אלא זמירות על אליהו הנביא.

זמירה למוצ''ש שמקובל ששרו אותו אצל הבעש''ט הק' ובו בדיוק מספר הפעמים שצריכים לומר אליהו הנביא כמובא.

מקובל ממי ?

[עמק חברון]

עם שמחזור ויטרי האריך בזמירות למוצאי שבת ע"פ שבת עצמה, מהמעט שידוע לי לשבת נתקנו זמירות רבות כל כך, עד שנדמה שיכול האדם לזמר ולשבח כל השבת כולה, ואם כן מה השאלה כאן?
האם הביאו הפוסקים מעלה לזמירות מוצ"ש ע"פ שבת עצמה? האם במקום נוסף למעט מחזור ויטרי הובא כסדר הזה?

[כדכד]

בזמירות המצויות ובסידורים המצויים אצל האשכנזים לפחות

[אשר177]

להעיר
הזמר "המבדיל בין קדש לחול חטאתינו הוא ימחול" שייך למוצאי יום הכיפורים, ואין לו שום קשר למוצאי שבת.

[כדכד]

מישהו כבר העיר את זה אבל זה לא מוסכם ופוק חזי מאי עמא דבר

[עמק חברון]

viewtopic.php?f=50&t=22437

[כדכד]

ואעפ"כ זה לא מוסכם ופוק חזי מאי עמא דבר

[עמק חברון]

למה באמת נתכוון מחברו כנראה לא נדע, אך רבותינו שכן התייחסו לפיוט זה (המרדכי ורבים אחריו) נקטו שמקורו ביוה"כ.
ואין זה קשור למה שנוהגים בו כיום, כיון דעל על.

[לבי במערב]

במקורות המובאים באשכול שם מודגש, כי הוספת פיוט זה היתה דוקא ב(מוצאי) יוהכ"פ שח"ל בשבת (ודלא כמנהג בעלזא הנז' שם, אף שכ"מ לכאו' מד' המרדכי והחת"ס); ומשם העתיקוהו לכל מוצש"ק, ואין בזה קושי כלל.

[כדכד]

יש לי זכרון מעומעם שראיתי באיזשהו מקום, לא בפורום, שהביאו את החת"ס ששיער שהמבדיל ניתקן למוצאי יו"כ והיה מי שערער על כך.
איני זוכר מי היה ומה היתה סברתו.
בכל אופן (אולי זה מה שהוא כותב) תמוה לשורר במוצאי יו"כ "חטאתינו הוא ימחול, הרי כבר הכל נמחל ומל' הפיוט משמע שמבקשים על להבא "על חטאי עבור תעבור" ועוד.
נשמע שהזמן הפחות מתאים לשיר זה הוא במוצאי יו"כ

[עמק חברון]

יש לי זכרון מעומעם שראיתי באיזשהו מקום, לא בפורום, שהביאו את החת"ס ששיער שהמבדיל ניתקן למוצאי יו"כ והיה מי שערער על כך.
איני זוכר מי היה ומה היתה סברתו.
בכל אופן (אולי זה מה שהוא כותב) תמוה לשורר במוצאי יו"כ "חטאתינו הוא ימחול, הרי כבר הכל נמחל ומל' הפיוט משמע שמבקשים על להבא "על חטאי עבור תעבור" ועוד.
נשמע שהזמן הפחות מתאים לשיר זה הוא במוצאי יו"כ

החת"ס מביא דברי המרדכי שציין לזה.
מה שמבקשים "חטאתינו הוא ימחול" אין מזה קושיא שעל כל פנים מתחילים מיד בתפילת ערבית "והוא רחום יכפר עון", ורבו המפרשים לזה

[כדכד]

לא מתרצים קושיא אחת בעזרת קושיא אחרת
מה גם שהקושיא מ"והוא רחום" לא כ"כ קשה כי זה סדר התפלה הקבוע לימות החול
אבל לפייט פיוט מיוחד למוצאי יו"כ על כך שחטאתינו הוא ימחול זה כבר הרבה פחות מסתבר

[לבי במערב]

אי"צ לשער ולפלפל, אחר שהובאו דברים מפורשים באשכול הנסמן לעיל. יעו"ש.

[כדכד]

עינתי שם
כתבתי שראיתי מה שראיתי במקום אחר איני זוכר היכן

[לבי במערב]

דברי החת"ס הם בשו"ת שלו, חאו"ח סי' סז.

[לבי במערב]

יש לי זכרון מעומעם שראיתי באיזשהו מקום . .

כנראה הכוונה למ"ש בקובץ 'אור תורה' גל' תקעז (תמוז תשע"ה) ע' תתרמא.