'מדינה' = עיר

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' אוקטובר 29, 2013 7:31 pm

אחת ההוראות של 'מדינה' היא עיר, עיר גדולה בדרך כלל.
הוראה זו מצוייה כבר בעברית המקראית, אך נראה שלעברית הימי-ביניימית היא נתקבלה בעיקר בגלל הוראתה זו שבשפה הערבית. והא ראיה, כמעט כל הופעותיה של 'מדינה' במובן 'עיר' (בספרות הראשונים) היא אצל מחברים שפעלו באיזורים שנשלטו ע"י המוסלמים.
הנ"ל ידוע, וראיתי פה ושם הערות פזורות בנושא, אך זכור לי שישנו מאמר יותר מקיף בעניין. מישהו יודע?
תודה רבה למסייעים!

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' נובמבר 05, 2013 2:37 pm

שקלים י"ז ע"א: בראשונה יצא (הים הגדול) עד קלבריאה ופי' הקבה"ע בראשונה: בדור אנוש יצא עד מדינה ששמה קלבריאה והיא במדינת צרפת.

בעל קרבן העדה היה מגרמניה

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' נובמבר 05, 2013 3:15 pm

מדינה: ה' שקלים פ"א ה"ט (ופ"ד ה"א): "בכל מדינה ומדינה", והעיר בערוך השלחן העתיד ה' שקלים (סי' פ"ג ס"ח): "קורא לעיר מדינה". ובאמת שכ"ה בכל הרמב"ם, ראה לח"מ ה' סנהדרין פ"א ה"א: "כינה לעיר בשם מדינה". וראה ה' עירובין פ"א ה"א ופ"ה הי"ט ועוד.

וכן ביאר הר"י קאפח בה' תלמוד תורה רפ"ב: והסבה שרבינו והרי"ף משתמשין ב"מדינה" ל"עיר" כי בערבית "העיר" נקראת "מדינה".
וראה עד"ז בס' 'חכמי צרפת הראשונים' ע' 148 הערה 93.

מתוך:
http://www.haoros.com/print.asp?kovetz= ... hat=kovetz

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ד' נובמבר 06, 2013 1:10 pm

דורות הראשונים בכרך על תקופת המקרא מוכיח קדמות מגילת אסתר מכך שמדינה קודמת לעם

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 06, 2013 1:41 pm

תודה רבה לכולם.
אך אני צריך איזה מאמר (שלזכרוני הוא קיים) מסכם, ולא הערות פזורות וכדומה.

ומיללער,
"קלבריאה" הוא מחוז גדול בצרפת, ונאה לו התואר 'מדינה' גם אילולא ההוראה 'מדינה'=עיר.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ד' נובמבר 06, 2013 1:47 pm

להעיר: קלבריא היא מחוז בדרום איטליה.
(הטעם שהקרבן העדה כתב צרפת, היא כי בדורו שלט בית בורבון הצרפתי על ממלכת נאפולי, וקאלבריה בכללה).

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' נובמבר 06, 2013 7:55 pm

יחזקאל קוטשר, בורגני - עירוני - קרתני, מלים ותולדותיהן, ירושלים תשל"ד, עמ' 16 - 21.

לא אמנע מלהביא כאן דבר נאה שהוא כותב:
מדינה... בלשון חז"ל... הוראתה גם עיר...
בולטת ההוראה הזאת במשנה תרומות: תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים (=כפריים), אבל לא מן הכופרים על בני המדינה,
מפני שהוא מאכל פוליטיקין (מלשון polis היוונית, עיר).

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 06, 2013 9:28 pm

יישר כוח גדול גדול!!

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' נובמבר 07, 2013 12:39 am

בריושמא כתב:מדינה: ה' שקלים פ"א ה"ט (ופ"ד ה"א): "בכל מדינה ומדינה", והעיר בערוך השלחן העתיד ה' שקלים (סי' פ"ג ס"ח): "קורא לעיר מדינה". ובאמת שכ"ה בכל הרמב"ם, ראה לח"מ ה' סנהדרין פ"א ה"א: "כינה לעיר בשם מדינה". וראה ה' עירובין פ"א ה"א ופ"ה הי"ט ועוד.

וכן ביאר הר"י קאפח בה' תלמוד תורה רפ"ב: והסבה שרבינו והרי"ף משתמשין ב"מדינה" ל"עיר" כי בערבית "העיר" נקראת "מדינה".
וראה עד"ז בס' 'חכמי צרפת הראשונים' ע' 148 הערה 93.

מתוך:
http://www.haoros.com/print.asp?kovetz= ... hat=kovetz

ראה גם רמב"ם (מגילה פרק א הלכה ד): ואלו הן זמני קריאתה, כל מדינה שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון בין בארץ בין בחוצה לארץ אף על פי שאין לה עכשיו חומה קורין בחמשה עשר באדר ומדינה זו היא הנקראת כרך, וכל מדינה שלא היתה מוקפת חומה בימות יהושע ואף על פי שהיא מוקפת עתה קוראין בארבעה עשר ומדינה זו היא הנקראת עיר.

טפח · הודעהעל ידי **טפח** » ד' ינואר 29, 2014 1:47 pm

בבאר היטב יו"ד סימן קעה סק"א מפרש שהשו"ע משתמש במונח "מדינה" ל"עיר גדולה".

תורה תמימה · הודעהעל ידי **תורה תמימה** » ד' ינואר 29, 2014 3:31 pm

סמ"ע סימן רצב ס"ק מו: כן הוא גם כן ברמב"ם [המובא בציונים אות ל"ז], אבל בטור כתב כאן [סעיף כ"ג] ז"ל, בד"א שאין המפקיד עמו במדינה אבל אם הוא עמו כו', וסתם מדינה בלשון הגמרא ופוסקים הוא עיר, וכ"כ הטור בהדיא בסימן רס"ז סעיף י"ט ז"ל, וכדרך שאמרו באבידה אמרו בפקדון שהלכו בעליו למדינת הים, אבל אם הם בעיר אין צריך לטפל בהן, עכ"ל.
קרדיט לחפוש באוצר מדינה עיר

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ש' מרץ 15, 2014 11:56 pm

מעניין שרס"ג בתפסיר אסתר טורח לפרש את שתי המשמעויות, והוא מתרגם "ובכל מדינה ומדינה" (ד ג) - 'ופי כל מדינה ומדינה ופי כל קריה וקריה'.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ב' מרץ 17, 2014 7:26 pm

במקורות וציונים שברמב"ם פרנקל, הלכות ת"ת פ"ב ה"א, יש מראה מקומות על מדינה, ומשמע שהוא מופיע ברמב"ם במשמעויות שונות.

הוגה ומעיין

בדברי הרמב"ם בהלכות עירובי תחומין מצוי מאוד מעבר מדיבור אודות עיר לדיבור אודות מדינה, פעמים רבות אף בהלכה אחת. דבר זה עוררני לעיין בהבחנה שבין מדינה לעיר בלשון חז"ל ובעקבות זאת בלשון הרמב"ם.

א. דברי הגר"א. כיסוד בסיסי ישמשו דברי הגר"א בביאורו לאסתר א, א הכותב: מדינה היא עיר גדולה מאוד, עיר מלוכה. וזהו שאמרו חז"ל בשלמא מדינה כו' מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והיינו עיר גדולה ומוקפת חומה מימות יב"נ. וז"ש בגמ' גבי מזוזות (יומא י"א א) שערי עיירות שערי מדינות, ופירש"י ז"ל כגון ארץ הגר שמוקפת חומה, ודוחק גדול הוא שאמרו בגמרא בשביל ארץ הגר, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר. אך כל עיר גדולה ומלוכה יש כמה עיירות פרזים ששייכים אליו, וזהו מדינה.

לפי זה מוטעם מאוד שאלפים אמה נכללים בתוך תחום המדינה, אף שהם מחוץ לעיר, ומדויק לשון הרמב"ם בתחילת פכ"ז מהלכות שבת: "היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה, שנאמר "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", מקום זה הוא תחום העיר". פירוש: אלפיים האמות או י"ב מיל הם בתוך תחום המדינה, והם תחומה של העיר, אך מחוצה לה.

אך עדיין קשה ליישב את כל לשונות הרמב"ם בהלכות אלו על דרך הפשט.

ב. מדינה בלשון חז"ל - עיר?. נראה שפעמים רבות בלשון חז"ל הכוונה ב"מדינה" היא ל"עיר", וראיתי שמציינים בכך לדברי י' קוטשר, מלים ותולדותיהן, ירושלים 1971 , עמי 20-1. יש למישהו את הספר תחת ידו?

ג. התייחסויות הרמב"ם. הרמב"ם מתייחס בפירוש למספר מקומות בחז"ל בהם מופיעה "עיר" והוא מפרשה כ"מדינה". כך בפירושו לברכות פ"ד מ"ז, "ופירוש חבר עיר חכם המדינה" (כך במתרגם הקדום. במקור הערבי: פשרח חבר עיר עאלם מדינה. ברי"ק: פירוש חבר עיר חכם של עיר, וראה להלן סעיף ד); ובפירושו לעירובין פ"ה מ"ז, "עבורה של עיר, היא התוספת שמוסיפין על המדינה" (כך במתרגם הקדום. במקור הערבי: עבורה של עיר, הי אלזיאדאת אלתי תזאד עלי אלמדינה. ברי"ק: עבורה של עיר, הם ההוספות שמצרפים לעיר, וראה להלן ס"ד). מאידך, יש שהוא מפרש ש"עיר" אינה אלא כפר, כמו במשנה כתובות (פי"ג מ"י) בה נאמר "שלש ארצות לנשואין יהודה ועבר הירדן והגליל, אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך, אבל באותה הארץ מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך אבל לא מעיר לכרך ולא מכרך לעיר", ומפרש הרמב"ם: "מעיר לעיר, הם הכפרים שהם סביבות המדינה, וכרך היא המדינה הגדולה המוקפת חומה" (כך במתרגם הקדום. במקור הערבי: עיר, אלבואדי אלתי חול אלמדינה. וכרך, אלמדינה אלמתחצ'רה. וברי"ק: עיר, הכפרים שסביב הכרך. וכרך, עיר גדולה המיושבת, וממש א"א להבין מדבריו שה"כרך" הוא ה"עיר" הגדולה).

ד. השוואה לערבית. כשדנים בשורשי המילים בלה"ק, ובפרט בהבנתם ע"י הרמב"ם, א"א להתעלם מהמשמעות של "מדינה" בערבית, مَدِينَة, שאינה אלא "עיר" (ולכן הרי"ק מתרגם בכל מקום "מדינה" בערבית ל"עיר"); ולעומת זאת, ריבוי המשמעויות של המילה האמורה להיות תרגום של "עיר": בלד, بَلَد, המשמשת בד בבד ל: 1. אֶרֶץ, מְדִינָה; 2. מְקוֹם יִשּׁוּב; 3. עִיר; 4. כְּפָר. מכך יש להסיק ש"מדינה" אינה בהכרח עיר גדולה מאוד, עיר מלוכה (ואף לא בהכרח יחידת שלטון אוטונומית המוכרת מאופן השלטון הרומאי והיווני בזמן חז"ל), וכן ש"עיר" יכולה לשמש הן לעיר והן לכפר.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' יולי 11, 2014 11:30 am

במדרש שמביא הרמח"ל במסילת ישרים אודות העצל נראה כי מדינה היא חלק מן העיר כמו שכונה או רובע.

החוזר · הודעהעל ידי **החוזר** » ו' יולי 11, 2014 11:33 am

viewtopic.php?f=7&t=15729&p=165436&hilit=

הוגה ומעיין

יישר כח!
אני רואה שבעיקר הדברים כיוונתי לכמה מהדברים שנאמרו שם...

הוגה ומעיין

בנוגע לדעת רס"ג אליה הפנה מרחביה למעלה, נראה לפו"ר שאצלו "קריה'" אינו כבערבית בת ימינו, כפר, שהרי גם בויקרא כה כט ב"עיר חומה" הוא מתרגם "קריה' להא סור" (ובלאו אינו מתעד ל"קריה'" אלא קריה, עיירה, כפר), וצ"ע בדעתו מה בין מדינה' לקריה'.
ראיתי במאמרו של קוטשר הנזכר למעלה (וייש"כ לחכ"א שנתן לי את סריקתו), ש"מדינה" נגזרת מ"דין" (לדעתו מקור המילה ארמי, וממנה הגיעה הן לעברית והן לערבית, ושורש המילה הוא "דין", היינו התחום שבו היו הולכים למשפט של עיר מסוימת (הוראות דומות ל"דין" יש בשלושת השפות הנ"ל). לכן המובנים השונים של המילה תלויים בתחום שבו היה תוקף למשפט, כל תקופה ותקופה לפי מנהגיה.
בנוגע ל"קריה", מצאתי במילון אב"י בהערה שבמקרא משמעות השם היא בעיקר לעיר גדולה ובצורה, אך 'קריתא' בארמית שבתו"מ היא כפר, וכן קריה בערבית המדוברת בא"י. אשר לשורש מילה זו, בהערות לערך קרה משוער שהיא נגזרת מ'לקראת', מה שכנגד הרואה, הנוף, הארץ; אך בהמשך מובאות שתי מקבילות מערבית: קרא שעניינו הלך ממקום למקום (לא מצוי כ"כ בשפה הערבית בהוראה זו), וקרי, שעניינו "אסף אליו". למעשה, ובניגוד לנאמר שם, נראה שההוראה העיקרית בערבית היא זו של "אסף אליו" ו"אירוח", שיש להן קירבה ל"קרא" שבלה"ק - זימן - יותר מאשר ל"לקראת" - כנגד. הקריה היא מקום הכנסת האורחים, בכפר שעל אם הדרך, או, בתקופות אחרות, מקום האירוח בעיר הגדולה.
ועוד יש להעיר בזה, שכפי הנראה ה"קריה'" הערבית זהה ל"קרתא" הארמית.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' יולי 11, 2014 1:19 pm

ציטוט מתוך שער יוסף לחיד"א (הוריות ה: ד"ה ומיהו אכתי - נב, ב), המדבר על 'פלך', ובתוך דבריו מדבר גם על 'מדינה':
"וראיתי להרב נחלת יעקב ז"ל בריש פ' שופטים (דברים טז, יח) שנראה לפום ריהטא מדבריו שהבין בפי' פלך ענין אחר... מוכח לפע"ד דהבין הרב ז"ל דכל עיר בצורה נקראת פלך, ו'פלך' הוא כינוי לעיר מוקפת חומה גם מריש דבריו... נראה הכי דס"ל דפלך הוא עיר בצורה... ואם כן הבין הרב דפלך הוא כינוי לעיר בצורה, תמהני, דהרי רש"י ז"ל בהדי' פ' לא יחפור (ב"ב כא. ד"ה פלך) פי' דהוא קיבוץ הרבה הדבה מדינות ע"ש [(כא. "פלך – הרבה מדינות בפלך אחד, והוא לשון אפרכייא"], וכמש"ל. גם הערוך (ערך פלך ב) פי' ה' או ו' עיירות במקום א' נקראים 'פלך' ["פירוש, ה' או ו' עיירות הסמוכות שהן מקובצות במקום אחד נקראים 'מדינה', והיינו פלך"]. ואף דנראה דיש הפרש בין רש"י ז"ל והערוך, דמר אמר עיירות, ומר מדינות, מ"מ אזלי ומודו דלאו פלך עיר בצורה כמו שנראה מדברי הרב הנז'. אחרי כותבי ראיתי לרש"י ז"ל עצמו במס' מכות ספ"ב אההיא דאמרינן דף י"ב (ע"ב) בן לוי גולה מפלך לפלך, שפירש פלך מדינה, ע"ש [(ז"ל: "פלך – מדינה"]. וכן ראיתי שבפסוק אסתר (א, א) 'שבע ועשרים ומאה מדינה' תרגם המתרגם קכ"ז פלכין. ושם 'מדינה' ע"ש בפי' רלב"ג ז"ל ["שבע ועשרים ומאה מדינה – הנה הרצון ב'מדינה' – מחוז, בו עיירות רבות"], ובשרש לרד"ק שרש מדן, ע"ש ["מדינה ומדינה ככתבה (אסתר ג, יב) – ידוע, והיא כוללת ערים רבים. כן 'בעילם המדינה' (דניאל ח, ב). או היא פעם כלל ופעם פרט"]. ועיין בנחמיה סי' ג' 'שר חצי פלך ירושלים' וכו' ופירש"י ז"ל פלך דוכסות ומלכות, ע"ש ["שר חצי פלך ירושלים – שר היה על חצי העם שבירושלים. פלך לשון דוכסות ומלכות"],. וע"ש בפי' ראב"ע ז"ל ["חצי פלך – כטעם מחוז . ותרגום שְׁלֹשֶת הַנָּפֶת (יהושע יז, יא) 'תלתא פלכין'; 'לְנָפַת דּוֹר אֶחָד' (שם יב, כג) – 'לפלך דור חד'"]. ובשרש לרד"ק ז"ל [שורש פלך "חצי פלך ירושלים', 'שר חצי פלך קליעה לפלכו' (שם ג, יז) – מחוז. תרגום 'כל חבל ארגב' – 'כל בית פלך טרכונא'. וכן תרגום 'שלשת הנפת' – 'תלתא פלכין']. ועיין בזבחים דף קי"ז (ע"א) ששם נראה מפי' רש"י ותוס' דפלך הוא עיר יע"ש [בגמרא שם "בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך, ואם גלה לפלכו, פלכו קולטו. מאי קרא, אמר רב אחא בריה דרב איקא, 'כי בעיר מקלטו ישב' (במדבר לה, כח)" ופירש"י (ד"ה מכאן) "בן לוי. שהיה דר בערי מקלט, שכל ארבעים ושמנה עיירות של לוים ערי מקלט היו, כדאמרי' במס' מכות (יד.), ואם הרג בשוגג גולה לאחד מערי חביריו" "ואם גלה בפלכו – עצמו, כגון משכונה לשכונה. פלכו קולטו – דומיא דמדבר, שהיה מחנה לויה קולטת". ובתוס' (ד"ה פלכו) "פלכו קלטתו – כף דגושה בנחמיה, כמו 'נסך' 'נסכו'"]. ובפסוק ישעיה סי' י"ט (פסוק יג) הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיה תרגם יונתן 'רבני פלכהא'. וזה לפע"ד סייעתא להרב לחם משנה ז"ל (הל' סנהדרין א, א) שפירש דפלך ושבט חדא מילתא הוא כנז"ל. ולכל הדברות ולכל האמירות נלפע"ד דאכתי יש לדקדק על הרב נחלת יעקב ז"ל שנראה מדבריו דפלך הוא עיר בצורה, כנז', חדא, דכיון דאשכחן כולי האי בפירוש 'פלך', ולאו מילתא דפשיטא היא, ה"ל להסתייע לדבריו ולא לסתום. ותו דהרב ז"ל קאי על רש"י ז"ל, ורש"י ז"ל שם במכות סוף פ"ק (ז. ד"ה אתה) פי' 'פלך - הפרכיא' [על הברייתא שם "מה תלמוד לומר {דברים יז, יח– 'בכל שעריך'} בשעריך בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ובחו''ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר"], והוא ז"ל גופיה בבתרא פ' לא יחפור דף כ"א ע"א כתב וז"ל 'פלך - הרבה מדינות בפלך אחד, והוא לשון הפרכיא' ע"כ. הרי דהפרכיא ר"ל הרבה מדינות בקיבוץ א', וא"כ נמצא דגם פלך דמכות ספ"ק דפי' הפרכיא, ר"ל הרבה מדינות בפלך א' והרב נח"י ז"ל עלה ועל רש"י ז"ל קאי, ויש ליישב, וקל להבין. וראיתי לרש"י ז"ל פ' ארבע מיתות דף נ"ו ע"ב [על הגמרא שם "כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר"].... שכתב גם כן וז"ל "כל פלך - מדינה: ישראל נצטוו להושיב. דיינין..." ולפום הא דאשכחן לרש"י ז"ל דפירש כאן ובפ"ב דמכות דפלך הוא מדינה כנז', נראה לפע"ד דיתורצו השני קושיות שהק' הרב לחם משנה ז"ל (הל' סנהדרין א, א) וכו'.

מעט מים · הודעהעל ידי **מעט מים** » ו' יולי 11, 2014 6:27 pm

מענין לענין הנני לציין מה שיש אתי בזה בענין פירוש תיבת מדינה

שם מדינה בדרך כלל נאמר על מקום שכולל בתוכה הרבה עיירות, מ"מ כמה פעמים מצינו שגם עיר אחת הגדולה נקראת בלשון מדינה, וכמו שהביא הב"י (אהע"ז סי' קכ"ח) מספר השרשים לרד"ק והרשב"ץ, וכן הוא בשו"ת מהר"י מינץ (בסדר הגט אות ק"ז) ושלטי הגבורים (על המרדכי בגיטין אות תמ"ו סק"א) ורש"ש (יומא י"א ע"א) ובספר אור זרוע לצדיק לרבי צדוק הכהן (בהגהות על הרמב"ם הלכות סנהדרין פ"א ה"א), ועיין גם בכסף משנה (הלכות שבת פ"ו ה"כ) וב"ח (יו"ד סי' רמ"ה ד"ה מושיבין) ומכתב אליהו (שער ג' סי' י"ב) ושו"ת חתם סופר (אהע"ז ח"ב סי' ל"א).

ודעת האבן עזרא שהביא הב"י שם הוא דרק עיר גדולה נקראת מדינה ולא מקום שכולל בתוכה הרבה ערים, ועיין גם במגיד משנה (הלכות אישות פי"ג הי"ז) וסדר הגט למהר"י מרגלית (סי' ל"ז אות ה') ומרכבת המשנה (הלכות שבת על כסף משנה הנ"ל) ושו"ת זכר יהוסף (אהע"ז סי' ג' ובספרו באור חדש בפתיחה למגילת אסתר), אלא שהרשב"ץ שם ומהר"י מינץ ושלטי הגבורים כתבו דאין ידוע שיעור עיר להקרא מדינה, אם כביתר או כאנטוכיא או כיוצא באלו עיי"ש, ועיין גם בדברי חיים (שער שינוי מקומות אות י'), ועיין בשו"ת זכרון כהונה (דף י"ג נפטר בשנת תקנ"ג)דהא שמצינו עיר גדולה נקראת בשם מדינה הוא רק בלשון קודש, אבל בלשון בני אדם לא יקראו לכל עיירות כי אם בשם עיר.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ש' יולי 12, 2014 9:58 pm

יישר כח!

בברכה המשולשת

בדף יומי של היום (מגילה ב: ) משמע שמדינה זה עיר המוקפת חומה

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' יולי 13, 2014 11:50 am

בברכה המשולשת כתב:בדף יומי של היום (מגילה ב: ) משמע שמדינה זה עיר המוקפת חומה

כנראה התכוונת לדברי הגמ' אלא לרבי יהושע בן קרחה, בשלמא מדינה ומדינה - לחלק בין שושן לשאר עיירות. [ולא מדברי תנא דידן] אמנם עי' שם שיש שגורסים אחרת ולדבריהם גם מריב"ק אין ראי'.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' דצמבר 21, 2015 1:24 pm

בגיטין ב: ברש"י ד"ה א"נ באותה מדינה. כגון מעיר לעיר במדינה אחת, מדינה = רונטריד"א (או קונטריד"א בגירסת המתרגם) בלע"ז.

האם ניתן לתרגם את המילה בלע"ז ולהסיק מינה כוונת רש"י בפירושו על תיבת 'מדינה' במובן חז"ל?

ר_חיים_הקטן

אגב, ידוע שהראשונים קראו את העיר "רגנשבורג" מדינת הגאונים, אבל למה?
רגנש = regent שתרגומו "מלך" ומאן מלכי רבנן\גאונים
בורג = burg שתרגומו "עיר" דהיינן מדינה.

בדיעבד · הודעהעל ידי **בדיעבד** » ד' דצמבר 23, 2015 7:34 am

ולענין חדר"ג, דמתירין ע"י ק' רבנים בג' מדינות. האם די שיהיו בג' ערים שונים?

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ד' דצמבר 23, 2015 12:49 pm

המילה מדינה בהוראה של העיר נמצאת גם ב'לכודיש' המדוברת בשופפלוך, וזה מצביע שהשימוש הנ"ל רווח גם באשכנז ואינו מושפע דווקא מהערבית.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' דצמבר 23, 2015 2:35 pm

ר' חיים הקטן,
היכן ראית דברי ראשונים אלו?

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ו' יוני 16, 2017 1:19 am

ראו עתה הרחבה בנושא בפרק המוקדש לכך ב"אחרית דבר" לרמב"ם מהדורת רש"פ בסוף כרך שופטים.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ו' יוני 16, 2017 1:55 am

מענין שגם בימינו ניתן למצוא חפיפה בין מדינה-עיר.
בשפה העברית אומרים שארה"ב כוללת 50 "מדינות",
אולם באנגלית זה נקרא "סטייטס" שתרגומו הוא "ערים", [כמו "שטעט" באידיש].

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ו' יוני 16, 2017 7:09 am

אורי אגסי כתב:מענין שגם בימינו ניתן למצוא חפיפה בין מדינה-עיר.
בשפה העברית אומרים שארה"ב כוללת 50 "מדינות",
אולם באנגלית זה נקרא "סטייטס" שתרגומו הוא "ערים", [כמו "שטעט" באידיש].

"סטייטס" אין תרגומו "ערים", ואינו מקביל ל"שטעט" באידיש (ארה"ב באידיש - "פאַראייניקטע שטאַטן", ולא "שטעט").

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ו' יוני 16, 2017 1:26 pm

דהיינו שבאידיש עיר - שטָאט ומדינה - שטַאט ?

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ו' יוני 16, 2017 5:08 pm

אורי אגסי כתב:דהיינו שבאידיש עיר - שטָאט ומדינה - שטַאט ?

כן (הארקאווי מאיית "שטאָדט" ו"שטאַאַט")

מלכיאל גרינוולד

מסוגיית הפתיחה למסכת מגילה, במיוחד בשלהי ב ע"ב, עולה מפורש שמדינה היא עיר מוקפת חומה ועיר היא עיר פרזות (ושם נאמר במפורש ששושן לא היתה מוקפת חומה).

מרחביה · הודעהעל ידי **מרחביה** » ש' פברואר 26, 2022 7:07 pm

השבת נתקלתי במדרש קשור (אסתר רבה א ח, וכן ברות רבה א ה):

אמר רבי לוי: כל מקום שנאמר שדה הוא עיר, עיר מדינה, מדינה אפרכיה. שדה הוא עיר מניין, שנאמר ענתות לך על שדך, עיר מדינה מניין, שנאמר עבור בתוך העיר בתוך ירושלם, מדינה אפרכיה מניין, שנאמר שבע ועשרים ומאה מדינה.

מלכיאל גרינוולד

השגות הרמב"ן על ספר המצוות, שכחת העשין ד' כתב:וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם, כמאמרם "הגרגשי פנה והלך לו ונתן להם הקב"ה ארץ טובה כארצם – זו אפריקא", נצטוינו אנו לבוא בארץ ולכבוש מדינות הערים ולהושיב בה שבטנו

התיבה הדגושה מבוצרת ומסוגרה בחצאי ירח בדפוסים הנפוצים.

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » ב' אוגוסט 01, 2022 7:56 pm

הוגה ומעיין כתב:א. דברי הגר"א. כיסוד בסיסי ישמשו דברי הגר"א בביאורו לאסתר א, א הכותב: מדינה היא עיר גדולה מאוד, עיר מלוכה. וזהו שאמרו חז"ל בשלמא מדינה כו' מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, והיינו עיר גדולה ומוקפת חומה מימות יב"נ. וז"ש בגמ' גבי מזוזות (יומא י"א א) שערי עיירות שערי מדינות, ופירש"י ז"ל כגון ארץ הגר שמוקפת חומה, ודוחק גדול הוא שאמרו בגמרא בשביל ארץ הגר, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר. אך כל עיר גדולה ומלוכה יש כמה עיירות פרזים ששייכים אליו, וזהו מדינה.

יעויין כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15169

ועוד כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=59957

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » ד' אוגוסט 17, 2022 5:44 pm

ועיין עוד בספר פסקי דינים לאדמו"ר האמצעי, אבן העזר דף נג.
https://tablet.otzar.org/#/book/27070/p ... /0/end/9/c

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » ש' יולי 29, 2023 9:12 pm

אחד ציין כאן לדברי רש"ש ביומא דף יא שהתואר מדינה כולל הרבה עיירות, אבל למעשה רש"ש כותב איפכא, כפי שעלה ממקורות אחרים כאן, שמדינה היא כרך מוקפת חומה ועיר אינה מוקפת חומה.

: רשש יומא.png (25.33 KiB) נצפה 4023 פעמים

הערה צדדית: אם כדברי הרש"ש שעיר אינה מוקפת חומה, לא ברור איך יפרש את דברי הגמרא שם ששערי עיירות חייבים במזוזה. אם אינה מוקפת חומה, שער מניין?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר