איזה הוצאה של ספרי חסידות מומלצת?

[בן מיכאל]

הטענה על המכונים שמוציאים ספרים שכבר יצאו במהדורות חדשות נכונה על חלק מהמכונים, אך פאר מקדושים הוציאו את שלושת ספרי החוזה מלובלין שלא יצאו בהמדורות חדשות, כמו"כ הוציאו את תניא שהיה רק בהוצאות חב"ד ובצורת הדף הישנה, וכן את ליקוטי מוהר"ן שיצא עד היום רק בהוצאות ובגוון ברסלבי והם הוציאו במדורה חסידית קלאסית.

[בערל]

וכן את ליקוטי מוהר"ן שיצא עד היום רק בהוצאות ובגוון ברסלבי והם הוציאו במדורה חסידית קלאסית.

מה זה מהדורה חסידית קלאסית?
בברסלב עצמו יש הרבה גוונים וליקוטי מוהרן נדפס עד היום בכו"כ מהדורות, עם / בלי ניקוד, כתב רש"י / רגיל . מפורשים ומבוארים.

[הפלא ופלא]

מכון או אדם, שמשקיע כל-כולו בספר אחד, ברור שהוא יוצא יותר טוב ויותר מושלם מאשר ספרים שיוצאים על ידי מכון בסמיכות אחת לשניה כדי להגיע למדף שלם...
וראה 'מאור ושמש' בהוצאת אור הספר עם ההארות וההוספות מלמטה, ממש שלימות, וכן 'בני יששכר' מהדורת יודעי בינה, עם ביאור נפלא ביותר בלשון צחה, ועוד ועוד.

[קאצק]

אני כבר לומד כמה שנים את ספרי פאר מקדושים ומאד נהנה מהם ההערות שם מאד מועילות ואיכותיות וכן הדפוס מאיר עיניים, הם לא מבארים מעצמם וזה מעלה גדולה כפי שכבר כתבו כאן לעיל חסידות זה דבר התלוי בהרגשים וקשה לבאר בצורה חד משמעית, אך ההערות מביאים הרחבות ומקורות שנותנים כיווני מחשבה להבנה.

[עתניאל בן קנז]

מכון או אדם, שמשקיע כל-כולו בספר אחד, ברור שהוא יוצא יותר טוב ויותר מושלם מאשר ספרים שיוצאים על ידי מכון בסמיכות אחת לשניה כדי להגיע למדף שלם...
וראה 'מאור ושמש' בהוצאת אור הספר עם ההארות וההוספות מלמטה, ממש שלימות, וכן 'בני יששכר' מהדורת יודעי בינה, עם ביאור נפלא ביותר בלשון צחה, ועוד ועוד.

אחלוק על הסיפא. אכן יש גם ביאורים. אבל המון המון מלל מיותר, ביאורים לדברים פשוטים, או סטיה מהנושא. הסבר דברי קבלה עמוקים בצורה מעוותת.
לטעמי, לא כ"כ מומלץ.

על הרישא (המאור ושמש), אסכים בכל פה...

[לבי במערב]

הקומיקס על התניא הוא לא בדיוק מחב"ד ולא בדיוק סופרת חיצונית.
יש בני זוג שעושים עבודות קומיקס בענינים תורניים (כגון סיפורי צדיקים וכד') ויהודי אחר שרואה עצמו קשור לחב"ד ומנסה להפיץ תורת חב"ד לקהלים שונים ביקש מהם לכתוב קומיקס על התניא.

הן הן דברי.
התכוונתי "סופרת חיצונית" - מחוץ לחב"ד.
וסליחה שלא הבהרתים כראוי.

[לבי במערב]

כמדומני שראוי להיות יותר "עצוב" כשנכנסים לחנויות הממתקים, ורואים שלפני שלושים שנה הסתפקו בשוקולד מסוג אחד או שנים, וזכורני כשהיה מגיע מישהו מארה"ב היה מביא עוד איזה ממתק חדיש יותר וכולם היו מסתכלים עליו בהתפעלות, והנה היום רבים שהשוקולד הרגיל כבר אינו מספיק להם, וצריכים דוקא סוג מסויים המלא בשקדים ורמונים ושאר עדשים, וכו' וכו'

ופעם התביישו הבד"צ לתת הכשר על מסטיקים, והיום כבר רשום שמם באופן רשמי

ועוד כהנה וכהנה שמעידים על שפלות הדור

ולפלא איפוא שה"עצבות" היא מזה שיוצאים ספרי חסידות בסוגים שונים ועם ניקוד...

אה"נ. אבל - ב"ה - בחב"ד עדיין מתביישים לתת שמם הרשמי (עכ"פ) על ספרי חסידות בקומיקס [בדא"ג: יש הבדל בין 'עצוב' שנכתב ע"י ניק אחר ל'מצער' שנכתב על-ידי. וד"ל. ומחכ"ת אם התכוון אך ורק להניק הנ"ל].
זה מה שכתבתי ותו לא.

[שים-שלום]

אשמח אם יבהיר לנו מר מדוע כתב ברישא שפחות התחבר להערות של מכון הדרת חן כשבסיפא השווה אותן להערות של פאר מקדושים שמהן כן נהנה?

הן שוות מצד שאינם מבארות את הכתוב אלא מרחיבות.
לענ"ד ההערות של פאר מקדושים מוצלחות יותר. עוד דבר שפחות אהבתי בהדרת חן שהרבה מן ההערות הם 'עיין ב...' ותו לא. וללומד שאיננו מעיין לא מועילות. אכן זה דבר הנתון ללב יש שיתחבר לזה ויש שהתחבר לזה... אין כאן מדד מדוייק

[איש]

אשמח אם יבהיר לנו מר מדוע כתב ברישא שפחות התחבר להערות של מכון הדרת חן כשבסיפא השווה אותן להערות של פאר מקדושים שמהן כן נהנה?

הן שוות מצד שאינם מבארות את הכתוב אלא מרחיבות.
לענ"ד ההערות של פאר מקדושים מוצלחות יותר. עוד דבר שפחות אהבתי בהדרת חן שהרבה מן ההערות הם 'עיין ב...' ותו לא. וללומד שאיננו מעיין לא מועילות. אכן זה דבר הנתון ללב יש שיתחבר לזה ויש שהתחבר לזה... אין כאן מדד מדוייק

דוקא לגבי ההערות, הדרת חן עשו עבודה נפלאה ביותר, כאשר צוטטו והדגישו במיוחד את דברי המחבר במקומות אחרים בספריו, שמוסיפים ומשלימים את דבריו המקומיים.
עושה רושם שהצוות של הדרת חן יותר מקצועי, אין השוואה בין העבודה של הרב ראנד על הקדושת לוי לעבודה של אברכים שיתכן שזה הפעם הראשונה בה הם החזיקו את הספר ולמדוהו ביסודיות... כנ''ל גם לגבי זרע קודש בו ניכרת טביעת אצבעות של הרב קארנפעלד וכו', מכון הדרת חן גם ותיק בהרבה ממכון פאר מקדושים, אין השוואה בין מכון שעובד ביסודיות על ספר ספר ללא לחץ ותחרות עם מכונים מקבילים למכון שצריך כל כמה חודשים להוציא לאור ספר חדש [תוך כדי תחרות עם עוז והדר וכו'] וד''ל...

דבר נפלא עשו גם במכון הדרת חן, כאשר הוסיפו לכל ספר חסידות חן ונופך בהוספת ליקוטים מתורת המחבר מספרים אחרים, דוגמת הליקוט הנפלא של הרב פקשר 'אור אלימלך' על נועם אלימלך, או דרש טוב על הבעש''ט.

המסקנא לענ''ד, מי שצריך ספרים מנוקדים, או שמעניין אותו 'אוצר הפנינים' של המחבר [שגם אותו ניכר לעיתים שהמלקט לא בדיוק הבין את דברי המחבר וקישר דברים אשר אינם קשורים זה לזה...] ישתמש במהדורה של פאר מקדושים, ומי שמעונין בספר איכותי עם הערות טובות המשלימות לדברי המחבר ממקומות אחרים ישתמש במהדורת הדרת חן.

[ארזי ביתר]

כמדומני שראוי להיות יותר "עצוב" כשנכנסים לחנויות הממתקים, ורואים שלפני שלושים שנה הסתפקו בשוקולד מסוג אחד או שנים, וזכורני כשהיה מגיע מישהו מארה"ב היה מביא עוד איזה ממתק חדיש יותר וכולם היו מסתכלים עליו בהתפעלות, והנה היום רבים שהשוקולד הרגיל כבר אינו מספיק להם, וצריכים דוקא סוג מסויים המלא בשקדים ורמונים ושאר עדשים, וכו' וכו'

ופעם התביישו הבד"צ לתת הכשר על מסטיקים, והיום כבר רשום שמם באופן רשמי

ועוד כהנה וכהנה שמעידים על שפלות הדור

ולפלא איפוא שה"עצבות" היא מזה שיוצאים ספרי חסידות בסוגים שונים ועם ניקוד...

אני רק ציפיתי וקיוויתי שהרדידות הזאת שהשתלטה על כל חלקה טובה [כן, גם על הממתקים ועל האוכל והכל] תשאיר לנו את ארון הספרים היהודי כשמורת טבע ללא רדידות. ולא כן הדברים. וזה עצוב לי.

[זקן ששכח]

ראיתי דעתם של מספר מגיבים אודות הקומיקס תניא.
אם כי דעתי הכללית לגבי דור הקומיקס היא די שלילית, בענין זה דעתי שונה.
היות והקומיקס שולט מאד מאד בנתח גדול ומדהים של ספרי קריאה לצעירים, חשוב מאד לתת לצעירים גם קומיקס שיש בו העשרת ידע. כלומר, אם בכל אופן יש קומיקס וכמעט אין סיכוי שנוכל בכוחותינו הדלים לעצור זאת, האם לא כדאי להכניס דרך כך גם מושגים שאינם בשפת היומיום בין הילדים?! זאת לבד מכך שהנושא הוא גם לא הכי קל לעיכולם של צעירים והזוג שחיבר את הספר עשה עבודה יפה מאד. ויברכו העושים.

[נהר שלום]

אני מכיר אדם שקנה לפני כחודש את הספר "שערי גן עדן" לרבי יעקב קאפיל, וכעת כבר קנה מהדורה אחרת, בגלל שהמהדורה הראשונה היתה מנוקדת ועם כריכה כחולה שנראת כספר ילדים, ופשוט לא סבל ללמוד בו.
סיפרו לי שכאשר הוצאת פלדהיים הו"ל את פירוש רבינו יונה עה"ת הם לא הצליחו למוכרו מכיון והיה מנוקד ולבסוף הדפיסו מהדורה חדשה ללא ניקוד.

[כדכד]

הקומיקס על התניא הוא לא בדיוק מחב"ד ולא בדיוק סופרת חיצונית.
יש בני זוג שעושים עבודות קומיקס בענינים תורניים (כגון סיפורי צדיקים וכד') ויהודי אחר שרואה עצמו קשור לחב"ד ומנסה להפיץ תורת חב"ד לקהלים שונים ביקש מהם לכתוב קומיקס על התניא.

הן הן דברי.
התכוונתי "סופרת חיצונית" - מחוץ לחב"ד.
וסליחה שלא הבהרתים כראוי.

הבנתי שזו כוונתך ונסיתי להסביר שזה לא בדיוק כך.
היזמה לכתיבת הקומיקס היא מיהודי שכן רואה עצמו קשור לחב"ד והכתיבה עצמה ניעשית ע"י בני הזוג ביחד (היינו שזה לא רק סופרת אלא גם סופר).

[כדכד]

נראה האם גם על תורת אבות או נתיבות שלום מבואר ומנוקד תשמח כעל מוצא שלל רב...

ההשוואה בין תורת אדמו"רי חב"ד הראשונים ובין הנתיבות שלום אינה במקום. הנתיבות שלום נכתב בשפה המובנת לדורו. או שתשווה בין הנתיבות שלום לבין ספרי האדמו"ר האחרון מליובאוויטש או שתשווה בין יסוד העבודה לתניא (וע"ז באמת יועיל ביאור על שניהם).
תורת אבות כולל גם יותראבל הוא נערך ע"י הנתיבות שלום באופן יותר ברור

[לבי במערב]

ראיתי דעתם של מספר מגיבים אודות הקומיקס תניא.
אם כי דעתי הכללית לגבי דור הקומיקס היא די שלילית, בענין זה דעתי שונה.
היות והקומיקס שולט מאד מאד בנתח גדול ומדהים של ספרי קריאה לצעירים, חשוב מאד לתת לצעירים גם קומיקס שיש בו העשרת ידע. כלומר, אם בכל אופן יש קומיקס וכמעט אין סיכוי שנוכל בכוחותינו הדלים לעצור זאת, האם לא כדאי להכניס דרך כך גם מושגים שאינם בשפת היומיום בין הילדים?! זאת לבד מכך שהנושא הוא גם לא הכי קל לעיכולם של צעירים והזוג שחיבר את הספר עשה עבודה יפה מאד. ויברכו העושים.

הקומיקס על התניא הוא לא בדיוק מחב"ד ולא בדיוק סופרת חיצונית.
יש בני זוג שעושים עבודות קומיקס בענינים תורניים (כגון סיפורי צדיקים וכד') ויהודי אחר שרואה עצמו קשור לחב"ד ומנסה להפיץ תורת חב"ד לקהלים שונים ביקש מהם לכתוב קומיקס על התניא.
היזמה לכתיבת הקומיקס היא מיהודי שכן רואה עצמו קשור לחב"ד והכתיבה עצמה נעשית ע"י בני הזוג ביחד (היינו שזה לא רק סופרת אלא גם סופר).

מסכים אני עימך זקן, שיבורכו העושים.
מסכים אני עימך כדכד, שהיהודי הנ"ל רואה עצמו כקשור לחב"ד (ודרך אגב: אין הבדל גדול כ"כ [עכ"פ - לפענ"ד] מי כתב זה, סופר\סופרת; בחסידות הם לא מי-יודע-מה המבינים הגדולים).

מה שכתבתי (ואת כת"ר הסליחה שלא הבהרתי כראוי, וכנ"ל, ובגלל זה 'נמרח' הדבר) שמ"ש לעיל ש"כבר עכשיו יש בחב"ד קומיקס תניא" (שע"ז כתב הרב ברוז: "עצוב") אינו מחב"ד, כ"א מסופרת (וגם סופר, בסדר) שמחוץ לה [וכן, היוזמה הגיעה ע"י מאן-דהו שרואה עצמו קשור לחב"ד (כנ"ל)].
לכן, הביטוי הנכון הוא: "כבר עכשיו יש קומיקס תניא". זה לא מגיע מחב"ד ה'רשמית', שיש לה מספיק שכל כדי לא לזלזל בעצמה כ"כ ולרדת לכאלו רמות [אכן, יבורכו העושים. אבל יש מספיק מי שיעשה עיבודי-קומיקס על התניא, ולא צריך שיהי' השם "חב"ד" מוטבע ע"כ (וכמו שהוכיחה המציאות)].

דא"ג, הרב כדכד, יש"כ על הזהירות המופלגה בדבריך: "מיהודי שכן רואה עצמו קשור לחב"ד".
אכן, אתה (ושכמותך) דוגמא חי' ל"חכמים הזהרו בדבריכם", וע"כ מגיע לך ציון-לשבח (ואני מתכוון ברצינות לגמרי).

[לבי במערב]

דרך אגב: בענין המדובר כאן ע"ד 'פאר מקדושים', ראיתי רק ס' התניא שלהם - ובו פענחו את המ"מ [כמו שעשו כבר קה"ת ברשימות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ובספרי אביו הרלוי"צ שניאורסאהן. ובעוד ספרים], וזו מעלה די-גדולה (שע"ע לכה"פ לא נעשה עד"ז בס' התניא).
[כנ"ל, איני יודע מה בשאר ספריהם].

בנוגע לתניא, הייתי ממליץ יותר על חסידות מבוארת, אבל לע"ע מגיע רק עד פכ"ט.

[זקן ששכח]

לגבי אחת ההוצאות הנזכרות לעיל בההדרת ספרי חסידות [אגב, אם אינני טועה הרי שהלוגו הרשמי שלהם הוא 'המכון להאדרת ספרי חסידות'...].
בהזדמנות מסויימת חלקו בבימ"ד חוברת דוגמא ובה ראיתי דבר מדהים! שלא מצאו מקור לדבר מסויים שכותב ההר"א מליזענסק וציינו למשנה ברורה. כנראה סברו שהרר"א עיין תמידים כסדרם בספר זה...

[כדכד]

לגבי אחת ההוצאות הנזכרות לעיל בההדרת ספרי חסידות [אגב, אם אינני טועה הרי שהלוגו הרשמי שלהם הוא 'המכון להאדרת ספרי חסידות'...].
בהזדמנות מסויימת חלקו בבימ"ד חוברת דוגמא ובה ראיתי דבר מדהים! שלא מצאו מקור לדבר מסויים שכותב ההר"א מליזענסק וציינו למשנה ברורה. כנראה סברו שהרר"א עיין תמידים כסדרם בספר זה...

לא בהכרח. הם מצאו שהמשנ"ב מביא את המקור שהרבי רבי אלימלך הביא וציינו לשם להקל על העיון

[איש]

לגבי אחת ההוצאות הנזכרות לעיל בההדרת ספרי חסידות [אגב, אם אינני טועה הרי שהלוגו הרשמי שלהם הוא 'המכון להאדרת ספרי חסידות'...].
בהזדמנות מסויימת חלקו בבימ"ד חוברת דוגמא ובה ראיתי דבר מדהים! שלא מצאו מקור לדבר מסויים שכותב ההר"א מליזענסק וציינו למשנה ברורה. כנראה סברו שהרר"א עיין תמידים כסדרם בספר זה...

לא בהכרח. הם מצאו שהמשנ"ב מביא את המקור שהרבי רבי אלימלך הביא וציינו לשם להקל על העיון

זה כמו לציין שהמקור למשנכנס אדר מרבים בשמחה הוא בספר עבודת ישראל...

[כדכד]

זה אינו דומה. יתכן שהנועם אלימלך מביא משהו או מדיליה או שנמצא רעיון כזה בספרים שלפניו ובההדרה לא מצאו מקור קודם אך מצאו מקור מקביל. נמשנה ברורה זה ספר שיש יותר נגישות אליו מאשר לנועם אלימלך.
לי זה הזכיר את הסיפור על הרבי רבי זושא שאמר שראה את המקור באותו מקור שהירושלמי ראה...

[בקרו טלה]

לי זה הזכיר את הסיפור על הרבי רבי זושא שאמר שראה את המקור באותו מקור שהירושלמי ראה...

viewtopic.php?f=7&t=21460

[בערל]

הוא לא אמר שראה את המקור בירושלמי אלא שלקח (נגלה לו) ההלכה מאותו מקום שהירושלמי לקחו

[איש]

זה אינו דומה. יתכן שהנועם אלימלך מביא משהו או מדיליה או שנמצא רעיון כזה בספרים שלפניו ובההדרה לא מצאו מקור קודם אך מצאו מקור מקביל. נמשנה ברורה זה ספר שיש יותר נגישות אליו מאשר לנועם אלימלך.
לי זה הזכיר את הסיפור על הרבי רבי זושא שאמר שראה את המקור באותו מקור שהירושלמי ראה...

נו באמת, אתה לא רציני.. אתה משוה עורך זוטר שלא מצא מראה מקום ובכדי לצאת ידי חובת הבאת מקור הביא את המשנה ברורה [כשיתכן שלא ידע בכלל שהמשנה ברורה התחבר אחרי הנועם אלימלך...] לרבי ר' זושא זצוק''ל. אתמהה..

[פשיסחא]

אדון 'איש' ניכר מתגובותיך שנאה ומגמתיות נגד 'פאר מקדושים' רוב הניקים כאן שלמדו בספריהם מאד שבחו אותם ואת ההערות שלהם אז למה אתה מזלזל באופן לא ענייני בעורכים של פאר מקדושים.

[בערל]

לגבי אחת ההוצאות הנזכרות לעיל בההדרת ספרי חסידות [אגב, אם אינני טועה הרי שהלוגו הרשמי שלהם הוא 'המכון להאדרת ספרי חסידות'...].
בהזדמנות מסויימת חלקו בבימ"ד חוברת דוגמא ובה ראיתי דבר מדהים! שלא מצאו מקור לדבר מסויים שכותב ההר"א מליזענסק וציינו למשנה ברורה. כנראה סברו שהרר"א עיין תמידים כסדרם בספר זה...

אתה יכול לכתוב כאן על איזה ענין בנו"א הם הביאו את המשנה ברורה?

[ארזי ביתר]

אדון 'איש' ניכר מתגובותיך שנאה ומגמתיות נגד 'פאר מקדושים' רוב הניקים כאן שלמדו בספריהם מאד שבחו אותם ואת ההערות שלהם אז למה אתה מזלזל באופן לא ענייני בעורכים של פאר מקדושים.

אני מקווה שלמרות שלא הבעתי הערכה מספקת למכון החשוב, איני נחשד בשנאה ומגמתיות.

ואני בהחלט שותף לחוסר ההערכה כלפי 'פאר מקדושים'. כיון שעיקר ההשקעה היא בקנקן ובהנגשה ע"י ניקוד, ולא בתוכן עצמו ובהערות והציונים.


במאמר המוסגר. הייתי בשב"ק בבית כנסת ומצאתי שם את התוי"י של 'נחלת צבי'. מה אומר ומה אדבר. שעתיים של תענוג עילאי צרוף, הביא לי הלימוד בספר זה. למיטב זכרוני, עוד לא בא כבושם הזה בכל הוצאות ספרי החסידות. ההערות למטה של האב ובנו ר' מענדיל ור' אהרן ויז'ניצר, מאירות ובהירות באופן שאין דומה לו. מחפשים הוצאה מומלצת? 'נחלת צבי'!

[איש]

אדון 'איש' ניכר מתגובותיך שנאה ומגמתיות נגד 'פאר מקדושים' רוב הניקים כאן שלמדו בספריהם מאד שבחו אותם ואת ההערות שלהם אז למה אתה מזלזל באופן לא ענייני בעורכים של פאר מקדושים.

'שנאה ומגמתיות'? זה אולי שייך לפאר מקדושים נגד מכונים אחרים שנראים להם כמתחרים וד''ל.
לא כל ביקורת מלמדת על חוסר עניניות! בהחלט שעורך שמביא כמקור לנועם אלימלך מהמשנה ברורה אינו נראה כעורך רציני.
ולא ראיתי ש'רוב' המשתתפים כאן בפורום מאוד משבחים אותם ואת הערותיהם, אולי מיעוט ובחצי פה...

[פשיסחא]

אני איני מתמצא בפוליטיקה אבל הדיון היה על הוצאות ספרי חסידות ויש שצדדו כך ויש שצידדו כך אך 'איש' זלזל באופן אישי בעורכים של פאר מקדושים וזה לא תגובה עניינית.

[כדכד]

הוא לא אמר שראה את המקור בירושלמי אלא שלקח (נגלה לו) ההלכה מאותו מקום שהירושלמי לקחו

חשבתי שזה מה שכתבתי. בכל אופן זה מה שהתכוונתי לכתוב

[כדכד]

זה אינו דומה. יתכן שהנועם אלימלך מביא משהו או מדיליה או שנמצא רעיון כזה בספרים שלפניו ובההדרה לא מצאו מקור קודם אך מצאו מקור מקביל. נמשנה ברורה זה ספר שיש יותר נגישות אליו מאשר לנועם אלימלך.
לי זה הזכיר את הסיפור על הרבי רבי זושא שאמר שראה את המקור באותו מקור שהירושלמי ראה...

נו באמת, אתה לא רציני.. אתה משוה עורך זוטר שלא מצא מראה מקום ובכדי לצאת ידי חובת הבאת מקור הביא את המשנה ברורה [כשיתכן שלא ידע בכלל שהמשנה ברורה התחבר אחרי הנועם אלימלך...] לרבי ר' זושא זצוק''ל. אתמהה..

קודם כל, הייתי מציע לך להזהר יותר בניסוח תגובותיך. הרב פשיסחא טעה בכך שהוא כתב שאתה מזלזל בעורכים של פאר מקדושים. אתה לא מזלזל רק בהם אלא בכולם. איזו מין פתיחה זו "נו, באמת אתה לא רציני"?!
דבר נוסף, לא השוויתי את העורך ההוא לרבי ר"ז ואיני חושב שמישהו מלבדך שקרא את דבריי הבין כך.
כוונתי היתה שיתכן ששני צדיקים מצאו דבר מסויים שמקורו הוא אחד אבל לנו זה הגיע משני מקורות שונים.
מה שכתבת שיתכן שהואלא ידע מה התחבר מתי, א. זה נדמה לי כהוצאת שם רע. ב. זה אינו נראה לי חסרון כה גדול

[איש]

איני מוצא טעם להתנצח הלוך חזור עם מי שאינו רואה חסרון בעורך שאינו יודע את סדר הדורות הבסיסי [אך מאידך נדמה לו שזה 'הוצאת שם רע']...
ציבור הלומדים והמשתתפים בפורום יכריעו בעצמם 'איזה הוצאה של ספרי חסידות מומלצת'... שאו ברכה והצלחה בכל הענינים.

[כדכד]

אינך צריך להתנצח אלא להתנצל ולא על תוכן דבריך כי אם על סגנונם

[צבי-שפייר]

מכון או אדם, שמשקיע כל-כולו בספר אחד, ברור שהוא יוצא יותר טוב ויותר מושלם מאשר ספרים שיוצאים על ידי מכון בסמיכות אחת לשניה כדי להגיע למדף שלם...
וראה 'מאור ושמש' בהוצאת אור הספר עם ההארות וההוספות מלמטה, ממש שלימות, וכן 'בני יששכר' מהדורת יודעי בינה, עם ביאור נפלא ביותר בלשון צחה, ועוד ועוד.

אחלוק על הסיפא. אכן יש גם ביאורים. אבל המון המון מלל מיותר, ביאורים לדברים פשוטים, או סטיה מהנושא. הסבר דברי קבלה עמוקים בצורה מעוותת.
לטעמי, לא כ"כ מומלץ.

גם אני מצרף להנ"ל, ולא רק זו, אלא כשאתה קונה ספר בני יששכר עם פירושו של 'יודעי בינה' - היות שהוא מסביר כל כך, אז בודאי שהוא כיוון לפשט הנכון, ואני ראיתי הרבה פעמים, או: א. שהוא לא הגיע לסוף דעתו של רבינו ב. הוא לא תפס את העיקר נקודה שרבינו מרמז בדבריו, ויש לי הרבה דוגמאות ואכמ"ל.
לדעתי, הכלל בספרי החסידות הוא, שצריך ללמוד אותם היטב, בהתבוננות בכל מילה ומילה, ואכן יש כמה מהדורות עם הערות והשוואת שעוזרים.
אגב יש ספר שנקראת 'שפתי חן', שמנסה להסביר את מושגים בקבלה שמובא בספרי חסידות, וזה מומלץ מאד למי שמתחיל בזה. וכעת הם מוצאים גם כן על סדר המועדים.

[צבי-שפייר]

לגבי אחת ההוצאות הנזכרות לעיל בההדרת ספרי חסידות [אגב, אם אינני טועה הרי שהלוגו הרשמי שלהם הוא 'המכון להאדרת ספרי חסידות'...].
בהזדמנות מסויימת חלקו בבימ"ד חוברת דוגמא ובה ראיתי דבר מדהים! שלא מצאו מקור לדבר מסויים שכותב ההר"א מליזענסק וציינו למשנה ברורה. כנראה סברו שהרר"א עיין תמידים כסדרם בספר זה...

לצערנו יש כאלה שאכן מביאים דברים כאלו, וכנראה שהוא מחולשת החסדים שרוצים להראות את גודל ה'רבי', שלפלא הוא ש'גם' ה'משנה ברורה' מסכים לזה (לא למעט בחשיבות המשנה ברורה כלל וכלל ח"ו, אלא שיש לנו מספיק גדולי הפוסקים חסידיים, כגון הבעל התניא הקיצור שולחן ערוך ועוד ועוד שאין אנחנו צריכים לבא לידי כך).
ואכן יש כאלו שמציינים לספרים שהצדיק לא ראה לעולם, כגון זה, וכגון אלו שמביאים לדברי 'מרן האר"י ז"ל' את דבריו ב'שער הכוונות', שצדיקים אלו לא זכו לראותו, כגון הבני יששכר ובני דורו.

[שברי לוחות]

אגב יש ספר שנקראת 'שפתי חן', שמנסה להסביר את מושגים בקבלה שמובא בספרי חסידות, וזה מומלץ מאד למי שמתחיל בזה. וכעת הם מוצאים גם כן על סדר המועדים.

נדמה לי שראיתי חלק ב' משפתי חן

[שברי לוחות]

אלא שיש לנו מספיק גדולי הפוסקים חסידיים, כגון הבעל התניא הקיצור שולחן ערוך ועוד ועוד שאין אנחנו צריכים לבא לידי כך).
ואכן יש כאלו שמציינים לספרים שהצדיק לא ראה לעולם, כגון זה, וכגון אלו שמביאים לדברי 'מרן האר"י ז"ל' את דבריו ב'שער הכוונות', שצדיקים אלו לא זכו לראותו, כגון הבני יששכר ובני דורו.

?

[צבי-שפייר]

אגב יש ספר שנקראת 'שפתי חן', שמנסה להסביר את מושגים בקבלה שמובא בספרי חסידות, וזה מומלץ מאד למי שמתחיל בזה. וכעת הם מוצאים גם כן על סדר המועדים.

נדמה לי שראיתי חלק ב' משפתי חן

אני חושב שזה לא מחולק לחלקים, אלא ספר 'שפתי חן' שהוא הקדמות לספרי חסידות, ומועד במועדו, על פי שיעוריו של הגה"צ ר' שמואל קרויס זצ"ל.

[צבי-שפייר]

אלא שיש לנו מספיק גדולי הפוסקים חסידיים, כגון הבעל התניא הקיצור שולחן ערוך ועוד ועוד שאין אנחנו צריכים לבא לידי כך).
ואכן יש כאלו שמציינים לספרים שהצדיק לא ראה לעולם, כגון זה, וכגון אלו שמביאים לדברי 'מרן האר"י ז"ל' את דבריו ב'שער הכוונות', שצדיקים אלו לא זכו לראותו, כגון הבני יששכר ובני דורו.

?

סליחה, אבל יש כמה חצרות חסידיות שפסקי הקיצור שולחן ערוך מקובל מאד, יותר מפסקי הרב שולחן ערוך, ואכמ"ל.

[כדכד]

אני חושב שהביאור לתמיהתו היה על מה שכתב מר שהקיצור שלחן ערוך היה מגדולי הפוסקים החסידים. גם אם פסקיו מקובלים בקרב חצרות חסידיות זה אינו עושה אותו עדיין יותר חסיד מהמשנה ברורה

[מר בר רב אשי]

שלום לכל המגיבים.

אני לא רוצה להיכנס לפן האישי שחבל שזה נגרר לכאן.
כעורך תורני וכמו"ל של ספרים בעצמי אני רוצה להתייחס באופן ענייני. ואני ינסה להתייחס במוצהר רק למעלות, ובחסרונות אשתדל לא לנקוט בשמות.

בעניין הניקוד גם לי צרם בהתחלה, אכן לאחר בירור קצר הבנתי שבעצת משפיעים וגדולי תורה [לא אנקוב בשמות שלא להיגרר לתגובות אישיות], החליטו בפא"מ ועו"ה שאין סיבה להשאיר את ספרי החסידות מאחור, לאחרי שמנקדים היום המון ספרי יסוד, וברור לגדולי תורה שיותר ממה שזה מוריד את הרמה של מחברי הספרים, זה מועיל ומקרב את צעירי הצאן ללימוד החסידות ויצא הפסדה בשכרה.

בינינו, גם אנשים מבוגרים נהנים הרבה פעמים ללמוד בספרים מנוקדים 1. בגלל שבאופן אוטומטי יש יותר מרווח בין השורות וזה מאיר את העיניים. 2. אני יכול לציין לכם כמה מקומות שבזכות הניקוד הטוב העניין מובן יותר טוב.

מאידך כמובן שצריך זהירות יותר בזה ובקלות אפשר לטעות בזה, כמדומני ששני המכונים הנ"ל שניקדו עשו עבודה מקצועית בזה, הגם כי שגיאות קורים וקורים לפעמים. וטעויות יכולים להיות ויש לכל אחד.

ככלל צריך להבין שהעולם מורכב ממגוון של אנשים, שכל קבוצה נהנים ממשהו אחר, ובכיוון הזה הולכים ומשקיעים במכונים החדשים, כדי שכמעט כל אחד ימצא מה שלבו חפץ, אם נתפוס כמשל את ספרי פאר מקדושים, יש כאלה שכאמור נהנים מהניקוד, יש כאלה שנהנים מהכותרות צד, יש כאלה שנהנים מההערות שוליים, יש שמתלהבים מהפנינים, ויש שהמפתחות הענינים מאפשר להם לבנות מערכת נפלאה במשנת רבותינו. כך שבהחלט יש מעלה גדולה במהדורות הללו, ובפרט למי שרוצה להעניק את הספרים כמתנה לכזה שהוא עדיין לא מכיר את האופי שלו.

בעיני גם נושא ההגהה תופס מקום חשוב מאד, יש מכונים שמשקיעים בזה הרבה כוחות, ויש מהם שהרבה פחות, לא תמיד זה ניכר למי שלומד. אכן נתקלתי מאחד מהמכונים שכנראה מחמת טעויות הדומות חסר עשרות שורות!!! במהדורה שלהם.

לא נכון להגיד שיש הבדל מהותי באיכות העורכים והעריכה, מי שבאמת מכיר את "העורכים הראשיים" בכל המכונים המדוברים, יודע שמדובר בעורכים מקצועיים, אברכים חשובים ות"ח, רק שלא כולם מפורסמים, ובהחלט אפשר לומר עליהם חזקה על חבר... ולא אני הק' ראוי להעיד עליהם. כל מקום יש לעורך את המיוחדות שלו והסגנון שלו, והבוחר יבחר. גם אם לי לא מוצא חן עריכה של מכון מסויים עדיין לא אומר שמה שאני מעדיף הוא הכי טוב, השכן שלי בבית המדרש חושב אחרת ממני, ובעיניו הוא צודק.

אם נקח כמשל את ספר קדושת לוי שיצא בכל 3 ההוצאות, הראשון הוציא הדרת חן. ולאחריו פאר מקדושים ועוז והדר [אולי בסדר הפוך], ברור שכל הוצאה יש לו את המעלות והסגנון שלו: למשל, בהדרת חן השקיעו בהערות על ציטוטים של קדושת לוי במקומות אחרים [כבר ציינו כאן באחד התגובות], כמו"כ הליקוטי בית לוי שאין במהדורה אחרת. בעוז והדר משקיעים הרבה בהערות ארוכות גם מענין לענין וגם בביאור הדברים, ויש הרבה כאלה שנהנים מזה מאד. בפאר מקדושים ניכר השקעה הרבה על הגהה ודיוק, גם בהערות מתמקדים יותר על דברים מדויקים והשוואות ממקורות אחרים שיכולים לעזור ללומד להבין את הענין. בנוסף לזה פאר מקדושים האדירו את הספר שמועה טובה לבעל הקדושת לוי באופן נאה ביותר.
את הוצאת נחלת צבי כבר שיבחו כאן וגם אני מצטרף לשבחים, גם העלון שלהם היוצא כל שבוע - דברים מרתקים ומעניינים

עד כאן לבינתיים.

נ.ב. יש גם כאלה שהמחיר מאד משחק אצלם, זה חבל מאד כי יש פער מחירים גדולה בין החנויות וצריך לדעת איפה לקנות, בבני ברק קניתי בחנות למדן את הבת עין - עוז והדר, וליקוטי מוהר"ן - פאר מקדושים בהפרש של כמה עשרות שקלים פחות מחנויות אחרות, את ספרי הדרת חן היה אפשר להשיג ביריד ספרי חסידות של חב"ד ממש במחיר מצחיק.