רבי יעקב יצחקי מקווקז וירושלים - בעל האוהלים

[מכון חכמי ספרד]

בימים הקרובים יחול יום פטירתו המאה ואחד.
מזקני הדור הקודם ראיתי שהתייחסו לשמו ולזכרו בחרדת קודש של ממש.
לא מצאתי הרבה מידע עליו, ואשמח לשיתוף מהחברים.

[י. אברהם]

מה כן מצאת?

[ברוז]

כינויו בעל האוהלים הוא כנראה ע"ש המחזור אהלי יעקב שחיבר. ועיין במצו"ב על רוב חשיבותו, היה מחובבי ציון. בעלותו לארה"ק הקים את המושבה באר יעקב שנקראת על שמו.
חיבר גם ספר אוצר המילים של השפה התאתית - יהודית (שפת יהודי מזרח קוקז), כתב היד נמצא ביד בן צבי והוהדר ע"י פרופ' מיכאל זנד.

[וונדרבר]

בעלותו לארה"ק הקים את המושבה באר יעקב שנקראת על שמו.

viewtopic.php?f=19&t=31862&p=345205&hilit=#p339832

[חלמישצור]

עוד עליו עי' מאמרו של יצחק בן צבי, 'אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש: מארכיונו של רבי יעקב יצחקי ז"ל מדרבנד', ספונות (מוקדש לזכרו של יצחק בן צבי), תשכ"ד, עמ' מה-פד. שם הביא הנשיא, היסטוריון שהתמחה במיוחד בחקר קהילות המזרח, הרבה מידע מעניין על רי"י.

[מכון חכמי ספרד]

מה שידוע עליו בערך,
בגיל 22 התמנה לרב ראשי על כל חבל הקווקז (?), ולחם כנגד תנועת ההשכלה בארצו.
נחשב גם כהיסטוריון וחוקר.
חיבר ותיקן את המחזורים, והרבה מהפוסקים הספרדים נשענו על הכרעותיו.
היה איזה מעשה חזיון עם הרב מרדכי אליהו שנגלה אליו בעבור שעשה לו טובה, המעשה לא ידוע לי בדיוק.
כמו שציינו, על שמו היישוב באר יעקב ושכונת נוה יעקב בירושלים.

כאמור, זה מהשמועות שמסתובבות, ואני מחפש חומר כתוב ומוסמך.

תודה לברוז ולחלמיש צור על המציאות ששלחו.

[חלמישצור]

תודה. את המאמר הנזכר של ב"צ תוכל לראות כאן: https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArti ... II_OCR.pdf.
ושם מציין ב"צ לשני מאמרים נוסף שלו על הרי"י, 'נסיעותיו של ר' יעקב יצחקי מדרבנד לירושלים', אוצר יהודי ספרד ב, תשי"ט; 'תדריך לשלוחי ארץ ישראל בקאוקז', אוצר יהודי ספרד ג, תש"כ (את שניהם לא ראיתי).

[בברכה המשולשת]

היה איזה מעשה חזיון עם הרב מרדכי אליהו שנגלה אליו בעבור שעשה לו טובה, המעשה לא ידוע לי בדיוק..

הסיפור מופיע בהרחבה באחד מכרכי אביהם של ישראל

[בברכה המשולשת]

היה איזה מעשה חזיון עם הרב מרדכי אליהו שנגלה אליו בעבור שעשה לו טובה, המעשה לא ידוע לי בדיוק..

הסיפור מופיע בהרחבה באחד מכרכי אביהם של ישראל

כעת מצאתי בכרך ב, עמודים 89-90 (בשם הגאון המקובל הרב דוד בצרי)

[מכון חכמי ספרד]

תודה.
בעבר שמעתי את הסיפור מהגר"מ עצמו, אבל לא השכלתי לשמר את הסיפור כתבניתו, ועובדותיו מעומעות אצלי. אחפש בהנ"ל.

[מכון חכמי ספרד]

כעת נודע לי שמלבד המחזורים שלו על ימים נוראים ושלושה רגלים, הוא כתב גם על הצומות והספר לא יצא לאור עדיין.
כמו כן, ספרו על חג הסוכות נעלם רגע לפני ההדפסה.
כך מסר לי הבוקר יהודי מבוגר מיוצאי קווקז והכריז בבטחון: "זה כולם יודעים. זה לא סוד, זה".

מאחר ולא שמעתי על כך מעוד מקומות, האם ידוע הנ"ל לאי מי מהחברים?

[חלמישצור]

כדאי לבדוק עם הוצאת אור המערב שהו"ל את שני הכרכים האחרונים בתשע"ב. אפשר גם מול פרופ' מיכאל זאנד שערך והו"ל מהכת"י לפני כשנה במכון ב"צ ספר מכתביו של הרי"י, 'אוצר המילים של השפה התאתית-יהודית'. יש להניח שהקיף את אישיותו של המחבר.

[מה שנכון נכון]

כעת נודע לי שמלבד המחזורים שלו על ימים נוראים ושלושה רגלים, הוא כתב גם על הצומות והספר לא יצא לאור עדיין.
כמו כן, ספרו על חג הסוכות נעלם רגע לפני ההדפסה.
כך מסר לי הבוקר יהודי מבוגר מיוצאי קווקז והכריז בבטחון: "זה כולם יודעים. זה לא סוד, זה".

מאחר ולא שמעתי על כך מעוד מקומות, האם ידוע הנ"ל לאי מי מהחברים?

הוא כותב זאת בהקדמה.
הוא הכין גם גם לחנוכה ופורים וברית ופדיון וחנוכת הבית.
חוץ מר"ה וי"כ לא נדפס כלום.

[איש_ספר]

נשמע מפתיע, אבל זו עובדה. הישוב באר יעקב קרוי על שמו!

[ברקים רב]

.

[גביר]

נשמע מפתיע, אבל זו עובדה. הישוב באר יעקב קרוי על שמו!

במחילת כבודו, מה כל כך מפתיע, הישוב באר יעקב הוקם בידי עולים מקווקז ורק טבעי שיקרא על שמו של מורם ורבם.

[גביר]

מה שכתבתי קודם כתבתי מהזיכרון, חיפוש נוסף מעלה שרבי יעקב יצחקי עצמו פעל למען הקמת הישוב [שהוקם כאמור בידי עולי קווקז] כמנהיג היהודים הקווקזים באה"ק. אמנם יש חידוש בכך שבניגוד לרוב ככל המושבות שהוקמו בעיקר בידי יהודים אשכנזים יוצאי תחום המושב ברוסיה [מושבות יהודה] או יוצאי האזורים הסמוכים לו ברומניה [מושבות השומרון והגליל] אליהם הצטרפו מאוחר יותר בעיקר עולים מתימן [באחוזים, לא במספרים מוחלטים, העלייה התימנית הייתה הגדולה ביותר, כעשרה אחוזים מיהודי תימן עלו ארצה קודם קום המדינה] הוקמה באר יעקב בידי עולים מקווקז [שהיה אמנם נתון לשלטון רוסי, אך לא נכלל בתחום המושב והיהודים משם אינם אשכנזים].

[ברוז]

נשמע מפתיע, אבל זו עובדה. הישוב באר יעקב קרוי על שמו!

במחילת כבודו, מה כל כך מפתיע, הישוב באר יעקב הוקם בידי עולים מקווקז ורק טבעי שיקרא על שמו של מורם ורבם.

הישוב הוקם ע"י הרב יצחקי עצמו, ואך טבעי שיקרא לו כשמו, כמד"א הכתוב ויקרא לה נובח בשמו...

[מכון חכמי ספרד]

מה שציינתי ששכונת נוה יעקב בירושלים קרויה על שמו, יתכן וזו טעות. בויקיפדיה מופיע שהשכונה היא על שם רבי יעקב יצחק ריינס, וברוך הידוע.

מצ"ב הטור שהתפרסם אודות רבי יעקב יצחקי.

[מכון חכמי ספרד]

חד יותר:

[וונדרבר]

כעת נודע לי שמלבד המחזורים שלו על ימים נוראים ושלושה רגלים, הוא כתב גם על הצומות והספר לא יצא לאור עדיין.
כמו כן, ספרו על חג הסוכות נעלם רגע לפני ההדפסה.

מה שנזכר שיצא לאור מחזור שלוש רגלים חוץ מסוכות, אינו מדוייק, כי מחזור ג' רגלים לא נדפס כלל.
וכבר העיר הרב מה שנכון נכון שחוץ מר"ה ויו"כ לא נדפס כלום.

הוא כותב זאת בהקדמה.
הוא הכין גם גם לחנוכה ופורים וברית ופדיון וחנוכת הבית.
חוץ מר"ה וי"כ לא נדפס כלום.

[וונדרבר]

יש מאמר של נפתלי בן מנחם בקובץ "אור המזרח" כרך י"ט חוברת א' (תשרי תש"ל) עמ' 55-57, על תולדותיו ועל חיבוריו של רבי יעקב יצחקי.
וראה שם (עמ' 56) שכותב שהחלק של שלש רגלים והחלק של פורים חנוכה וכו' לא נדפסו.
ושם בסוף דבריו (עמ' 57) שברשות א"מ הברמן נמצא טופס של המחזור (לימים נוראים) עם תיקונים של המחבר.
[לפני כעשר שנים, יצאה לאור מהדורת צילום של המחזורים לר"ה ויו"כ בכרך אחד, ע"י מוסדות בנין ציון של הרב נתן בן סניור שליט"א בבני ברק. שם כתוב שהם קיבלו רשות להדפסה מאת נכד המחבר, ארנון יצחקי, בנו של יצחק יצחקי].
לגבי יום פטירתו של רבי יעקב יצחקי, ב"אור המזרח" שם כתוב שנפטר ביום כ"א בסיון תרע"ז 11.6.1917 [ולא כ"ב ולא תרע"ו]. וכ"כ גם בס' יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב עמ' 289. (וכן בספונות ח' עמ' מ"ו).

[פייערמאן]

מה זה 'עין יעקב שלי'? ממחזור אהלי יעקב על ר"ה ויו"כ.

[מה שנכון נכון]

מה זה 'עין יעקב שלי'? ממחזור אהלי יעקב על ר"ה ויו"כ.

הוא מזכירו במקומות נוספים (ר"ה צה ע"ב, קלו ע"א; יו"כ לד ע"א), וכנראה שזה חיבורו על ה(ת)נ"ך.

אגב אציין כאן שאת היסוד הידוע מרי"ב בכוכבי אור, שבעשי"ת לא מועיל לבינונים שיוסיפו זכויות ע"מ להחשב צדיקים, אלא צריכים דוקא לשוב מחטאם כל' הרמב"ם (והתלמוד), מפני שהחטא באי עשיית התשובה בימים אלו מכריע הכל, יסוד זה כתב גם בקיצור נמרץ באהלי יעקב בסליחות ד"ה דרשנוך המצא לנו.

[ברמן]

על קהילת יהודי דאגיסטאן שעלו לירושלים - ראה כאן: https://www.kedem-auctions.com/he/node/1505

[וונדרבר]

אגב אציין כאן שאת היסוד הידוע מרי"ב בכוכבי אור, שבעשי"ת לא מועיל לבינונים שיוסיפו זכויות ע"מ להחשב צדיקים, אלא צריכים דוקא לשוב מחטאם כל' הרמב"ם (והתלמוד), מפני שהחטא באי עשיית התשובה בימים אלו מכריע הכל, יסוד זה כתב גם בקיצור נמרץ באהלי יעקב בסליחות ד"ה דרשנוך המצא לנו.

ייש"כ על הידיעה החשובה מ"אהלי יעקב".
יתכן שבעל "אהלי יעקב" ראה את היסוד של הג"ר איצל'ה בלאזער זצ"ל בספרו "כוכבי אור", כי כמדומני שס' אור ישראל עם כוכבי אור נדפס בשנת תר"ס, וס' אהלי יעקב נדפס בשנת תרס"ח. ועיי"ש באהלי יעקב שכותב על זה: "כמו שכתבו המפרשים".

[מה שנכון נכון]

אגב אציין כאן שאת היסוד הידוע מרי"ב בכוכבי אור, שבעשי"ת לא מועיל לבינונים שיוסיפו זכויות ע"מ להחשב צדיקים, אלא צריכים דוקא לשוב מחטאם כל' הרמב"ם (והתלמוד), מפני שהחטא באי עשיית התשובה בימים אלו מכריע הכל, יסוד זה כתב גם בקיצור נמרץ באהלי יעקב בסליחות ד"ה דרשנוך המצא לנו.

ייש"כ על הידיעה החשובה מ"אהלי יעקב".
יתכן שבעל "אהלי יעקב" ראה את היסוד של הג"ר איצל'ה בלאזער זצ"ל בספרו "כוכבי אור", כי כמדומני שס' אור ישראל עם כוכבי אור נדפס בשנת תר"ס, וס' אהלי יעקב נדפס בשנת תרס"ח. ועיי"ש באהלי יעקב שכותב על זה: "כמו שכתבו המפרשים".

הוא כותב "כמו שהעירו זה המפרשים ז"ל" וקאי רק השאלה למה לא סגי בהוספת מצוה, ואילו התירוץ "ובזה יובן... והטעם" הוא מדיליה. ע"ש בסדור הדברים.

ביחס לרי"ב גם לא ברור שהיה סיפק לכתוב עליו ז"ל. הוא נפטר בשנה הקודמת תרס"ז, וכבר אז נטל רי"י הסכמות למחזורו.

[וונדרבר]

אתה צודק. הדיוקים נכונים.

והנה קישור לאהלי יעקב שם, ולכוכבי אור שם:
מחזור "אהלי יעקב", ח"א, סליחות, דף ט"ז ע"א, ד"ה דרשנוך
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 43&hilite=
סוף ס' אור ישראל, כוכבי אור סי' ה'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 44&hilite=

[ברוז]

כאן רשימה של המכתבים שקיבל הרב יצחקי וכן מכתב מרתק מרבי חיים ברלין אליו.
ניתן לקבל פרפסקטיבה נכונה על שיעור קומתו וחשיבותו של רב עלום ונשכח זה.

כדאי לבדוק האם אגרות אלו המצויינים כאן נמצאים במקום כלשהוא, הם יהוו אוצר בלום של ממש.

[חבר פורום אוצר החכמה]

המכתב מהגאון ר' חיים ברלין בנו של הנצי"ב.

[וונדרבר]

רבי חיים ברלין כתב הסכמה למחזור אהלי יעקב בשנת תרס"ח, ושם כותב שהכיר את המחבר בנעוריו כרב בקווקאז.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =11&hilite
[כנראה באותה תקופה רבי חיים ברלין היה רב במוסקבה והיה להם קשר בעניני הלכה].

[מזהב שבא]

איגרת קנ באיגרות הראי"ה מופנית ממרן הראי"ה זיע"א אל הרב יצחקי,
"ע"ד מצב החינוך במושבו באר יעקב", והעיר שם מרן הרצי"ה זיע"א, "במושבו": "שנוסדה בהשפעתו ע"י יהודי גרוזיא, שהוא היה רב ראשי להם בחו"ל, ושהיא נקראה על שמו".

נראה מכאן שעוד בחייו נקראה כך על שמו.

[בויקיפדיה מופיעה הסיבה לקריאת השם 'באר']

[גמח]

איגרת קנ באיגרות הראי"ה מופנית ממרן הראי"ה זיע"א אל הרב יצחקי,
"ע"ד מצב החינוך במושבו באר יעקב", והעיר שם מרן הרצי"ה זיע"א, "במושבו": "שנוסדה בהשפעתו ע"י יהודי גרוזיא, שהוא היה רב ראשי להם בחו"ל, ושהיא נקראה על שמו".

נראה מכאן שעוד בחייו נקראה כך על שמו.

[בויקיפדיה מופיעה הסיבה לקריאת השם 'באר']

הוא לא היה רב בגרוזיא ובאר יעקב לא נוסדה על ידי יהודי גרוזיא.

[מזהב שבא]

איגרת קנ באיגרות הראי"ה מופנית ממרן הראי"ה זיע"א אל הרב יצחקי,

מצ"ב האיגרת

[חלמישצור]

המושבה אכן נקראה על שמו כבר מהקמתה בתחילת תרס"ח (לדוגמה). הנה בידיעה מאותה שנה: 'כותבים לנו בני הרב ר' יעקב יצחקי ... שעל שמו נקראה "באר יעקב" את הדברים האלה' (אמנם אין זה התחום שלי, אבל ביחס לביטוי "יהודי גרוזיה" על פניו נראה שיש מקום לדייק את הנוסח; אם כי כבר מצאתי התייחסות מאותה תקופה אל יהודי באר יעקב כגרוזים. היותה של הבאר עיקר חייה של ההתיישבות אז ניכר בעניין הרב סביב תיקונה והסדרתה במשך שנים לא-מעטות, למשל כאן [וגם פה נזכר שם המתיישבים כגורז'ים], כאן ועוד).

[מוטוש]

.

מוזר הדבר שנשמט ממנו על מולא אור שרגא וצאצאיו!
(או שהכוונה אחרי הרדיפות של המוסלמים. מה שגרם את אנוסי משהד ועוד.)
אבל חוץ מזה.
יהודי פרס אהבו תורה ולומדיה...

[ישראליק]

.

בספר זה שיצא לאור לפני חודש המחבר עוסק בין השאר בהבודדות שיהודי פרס היו חיים בה, מבודד במדה רבה מהיהדות העולמית

[יוסף חיים אוהב ציון]

ומה הסיפור עם הגר"מ אליהו?

[בברכה המשולשת]

ומה הסיפור עם הגר"מ אליהו?

על השכנים שהלוו לבעל האוהלים, ואז אחרי שנים נגלה אליהם בחלום, וסיפרו למרן הגרמ"א ואמר להם שזה כדי שיחזירו להם את החוב ותהיה מנוחה גמורה לבעל האוהלים זצ"ל.