רש"י יהושע א-ב

[שמואל דוד]

משה עבדי מת . ואילו היה קיים , בו הייתי חפץ , ורבותינו דרשוהו ( תמורה טז א ) על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה , בא יהושע ושאל , אמר לו הקב''ה : משה עבדי מת , והתורה על שמו נקראת , לומר לך אי אפשר , צא וטורדן במלחמה

א) לכאורה דבר פלא הוא שבתחילת ההנהגה של יהושע אמר לו הקב"ה אילו היה משה קיים בו הייתי חפץ. שלכאורה הם דברים של פגיעה לומר למנהיג חדש שלא נבחר אלא מחמת מחוסר ברירה וצע"ק
ב) מה שהביא רש"י מגמרא תמורה העיקר חסר מן הספר. עיין שם שביקשו להרגו (וגם נשתכח שלש מאות הלכות עיין שם) וצ"ע

[יזל מדליו]

תירוץ לקושיה א'
יכול להיות שיהושע בן נון חשב מזה שמשה רבינו לא נכנס לארץ אלא מת במדבר ואילו הוא כן נכנס לארץ, מוכח מזה שהוא עדיף ממשה רבינו לכן אמר לו הקב"ה "שאילו היה משה קיים, בו הייתי חפץ".

תירוץ לקושיה ב'
מה היה קשה לרש"י.

כתוב "משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה וכו' כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם".

היה קשה לרש"י שמלשון הפסוק נשמע שבגלל שמשה מת לכן יוצאים למלחמה וצ"ב מה הקשר.

וע"ז הביא רש"י את הגמרא בתמורה.

אבל עצם הגמרא בתמורה צ"ע שמבואר שיצאו למלחמה לכיבוש הארץ מפני סיבה צדדית, ובפשטות יצאו למלחמה משום שנצטוו על כיבוש הארץ. וה' יאיר עיני.

[שמואל דוד]

תירוץ לקושיה א'
יכול להיות שיהושע בן נון חשב מזה שמשה רבינו לא נכנס לארץ אלא מת במדבר ואילו הוא כן נכנס לארץ, מוכח מזה שהוא עדיף ממשה רבינו לכן אמר לו הקב"ה "שאילו היה משה קיים, בו הייתי חפץ".

תירוץ לקושיה ב'
מה היה קשה לרש"י.

כתוב "משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה וכו' כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם".

היה קשה לרש"י שמלשון הפסוק נשמע שבגלל שמשה מת לכן יוצאים למלחמה וצ"ב מה הקשר.

וע"ז הביא רש"י את הגמרא בתמורה.

אבל עצם הגמרא בתמורה צ"ע שמבואר שיצאו למלחמה לכיבוש הארץ מפני סיבה צדדית, ובפשטות יצאו למלחמה משום שנצטוו על כיבוש הארץ. וה' יאיר עיני.

א. נונו, לא מצינו שיהושע חשב כן.
ב. רש"י השמיט שרצו להורגו

[איש גלילי]

א. ה' לא אמר ליהושע שאילו היה משה קיים היה חפץ בו, זה דיוק בדברי ה'.
ה' אמר ליהושע שהיות ש'משה עבדי מת', לכן 'קום עבור' וגו', כי אין את משה שיעשה זאת. ומזה אנו למדים שאם היה משה קיים בו היה חפץ.

ב. רש"י הביא עוד ביאור (בדרך דרש) ל'משה עבדי מת', שה' אמר לו שמכיון ש'משה עבדי מת' לכן אינו יכול ללמדו את ההלכות. הענין שבקשו להרגו אינו קשור למלים 'משה עבדי מת'.

[יזל מדליו]

התירוץ שלי אמיתי, אבל התירוץ של איש גלילי עוד יותר נכון וטוב. [לגבי מש"כ על הקושיה הראשונה.]

[שמואל דוד]

התירוץ שלי אמיתי, אבל התירוץ של איש גלילי עוד יותר נכון וטוב. [לגבי מש"כ על הקושיה הראשונה.]

מש"כ איש גלילי נכון

[שמואל דוד]

א. ה' לא אמר ליהושע שאילו היה משה קיים היה חפץ בו, זה דיוק בדברי ה'.
ה' אמר ליהושע שהיות ש'משה עבדי מת', לכן 'קום עבור' וגו', כי אין את משה שיעשה זאת. ומזה אנו למדים שאם היה משה קיים בו היה חפץ.

ב. רש"י הביא עוד ביאור (בדרך דרש) ל'משה עבדי מת', שה' אמר לו שמכיון ש'משה עבדי מת' לכן אינו יכול ללמדו את ההלכות. הענין שבקשו להרגו אינו קשור למלים 'משה עבדי מת'.

א. ייש"כ
ב. אבל לא מובן ההמשך, לומר לך אי אפשר צא וטורדן במלחמה...???

[איש גלילי]

תודה רבה על המחמאות.
'צא וטורדן במלחמה' בא לכאורה להסביר את ההקשר של 'קום עבור את הירדן' מיד אחר כך, שע"י המלחמה יניחו לו מההלכות, ואין צורך לבאר את פרטי ה'הטרדה' שהטרידו בני ישראל את יהושע על אבדן ההלכות.

[שמואל דוד]

תודה רבה על המחמאות.
'צא וטורדן במלחמה' בא לכאורה להסביר את ההקשר של 'קום עבור את הירדן' מיד אחר כך, שע"י המלחמה יניחו לו מההלכות, ואין צורך לבאר את פרטי ה'הטרדה' שהטרידו בני ישראל את יהושע על אבדן ההלכות.

אבל ברש"י ליכא שום זכר שהטרידו בנ"י

[שמואל דוד]

תירוץ לקושיה א'
יכול להיות שיהושע בן נון חשב מזה שמשה רבינו לא נכנס לארץ אלא מת במדבר ואילו הוא כן נכנס לארץ, מוכח מזה שהוא עדיף ממשה רבינו לכן אמר לו הקב"ה "שאילו היה משה קיים, בו הייתי חפץ".
.

עיין רש"י תמורה טז. ונשתכחו ממנו - מיהושע בעון שגרם להחליש דעתו של משה שנצטער משה על יהושע בעצמו שהיה גדול כמותו

[גרשון]

א. ה' לא אמר ליהושע שאילו היה משה קיים היה חפץ בו, זה דיוק בדברי ה'.
ה' אמר ליהושע שהיות ש'משה עבדי מת', לכן 'קום עבור' וגו', כי אין את משה שיעשה זאת. ומזה אנו למדים שאם היה משה קיים בו היה חפץ.

במקרא מפורש (עוז והדר) מביא מ'שפת אמת', ואעתיק לשונם: משה עבדי מת, הלא ידוע היה לכל שמת משה, ו[ל]מה הוצרך הקב"ה לומר זאת ליהושע..