שים-שלום כתב:בעשורים האחרונים התפתחה בקרב חלק מרבני הציונות הדתית, ועתה גם מעט בקרב הציבור החרדי, ליחֵס לתורה את המילה 'כוללנית' והכוונה שכל תחומי החיים צריכים למצוא את מקומם בקדושה. ממילא אין דבר שהוא פסול מעיקרו, אלא צריך להשתמש בו בכלים הנכונים.
לדוג' אינטרנט יכול להיות גם פורום אוצה"ח.
סמארטפון מסונן
וכן הלאה...
ממבט ראשון זה נשמע טוב, אך לפעמים זה מאוד צורם.
אבקש את דעת הרבנים שליט"א
חייפענער כתב:זה ברור שכל מה שברא הקב"ה בעולמו, לכבודו ברא. אלא שהדרך כיצד לעבוד את ה' יתברך ע"י הבריאה אינה שווה בכל הדברים, כי יש דברים שמתעלים לקדושה ע"י שמשתמשים בהם לעבודת ה'. אך לעומת זאת אי' בתניא שיש דברים שנמשכים מהקליפות הטמאות, והדרך לעבוד אתם את ה' יתברך, היא דווקא ע"י שנמנעים מלהשתמש בהם. וכגון מאכלות אסורות, שע"י שלא אוכלים אותם, הם מגיעים אל תיקונם.
וכמו כן סוברים רוב מנין ובנין של גדולי ישראל, אשר הסמארטפון ודומיו שייך לקליפות הטמאות, שתיקונם הוא על ידי ההינזרות המוחלטת מהם.
אוצר החכמה כתב:לא מובן לי מה רוצים כאן.
בשביל זה יש לנו את התורה להגיד לנו מה ראוי לעשות מה ראוי לעשות לפעמים ומה ראוי לא לעשותו בכלל.
אוצר החכמה כתב:גם דברים שלא הזכירה התורה במפורש אפשר ללמוד מהתורה איך לנהוג. וביחס לרמב"ן אע"פ שאני יודע שכולם מזכירים אותו אבל לענ"ד הוא להיפך הרמב"ן כותב שזה הוא מצוות התורה. אבל למעשה אין לנו בפועל דיון אם מישהו נבל ברשות התורה אלא הכל ע"פ חכמים שהגדירו איך לנהוג ומה לעשות.
אוצר החכמה כתב:הרמב"ן אומר שמי שנבל ברשות התורה היינו שנמשך אחרי תאוותיו אפילו בדברים שאין בהם איסור תורה ואז אינו מקיים מצוות קדושים תהיו. אנשים מבינים מזה שיכול להיות מישהו ששומר את כל דברי התורה כולם אבל הוא נבל ברשות התורה. וע"ז אני טוען שאינו כן. הרמב"ן דיבר על איסורים דאורייתא שע"ז דיברה תורה. כי הגדרים איך לנהוג אינם מפורשים בתורה. אבל הם מפורשים בדברי חכמים מה ראוי ומה לא. והנוהג כדברי חכמים נמנע ממה שאסרו ומיקל במה שהתירו אינו נבל ברשות התורה.
אוצר החכמה כתב:הנוהג כדברי חכמים נמנע ממה שאסרו ומיקל במה שהתירו אינו נבל ברשות התורה.
איש גלילי כתב:המפורסם שהחזיק בדעה זו בדורות האחרונים הוא אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה.
אליהו בן עמרם כתב:שים-שלום כתב:בעשורים האחרונים התפתחה בקרב חלק מרבני הציונות הדתית, ועתה גם מעט בקרב הציבור החרדי, ליחֵס לתורה את המילה 'כוללנית' והכוונה שכל תחומי החיים צריכים למצוא את מקומם בקדושה. ממילא אין דבר שהוא פסול מעיקרו, אלא צריך להשתמש בו בכלים הנכונים.
לדוג' אינטרנט יכול להיות גם פורום אוצה"ח.
סמארטפון מסונן
וכן הלאה...
ממבט ראשון זה נשמע טוב, אך לפעמים זה מאוד צורם.
אבקש את דעת הרבנים שליט"א
ואיך כל הנ"ל מתיישב עם דבריו היסודיים של רבינו הרמב"ן ב"קדושים תהיו" וב"עשית הישר והטוב"?
ותמציתם בלשון פשוטה: מוטל על כאו"א להבין מה רצון התורה באיסורי עריות ואיסורי המאכלות וכיוצ"ב שמכוון את האדם למעט בהם כמה שיוכל, ולא להיות נבל ברשות התורה.
שזה בעצם אומר שהכיוון הוא הפוך ממה שרצו הנ"ל לחדש, והוא: הבן מה הכיוון שהתורה רצתה שתלך בו, ולא להפך, שתנסה "להכניס" כל דרך חיים שהיא לתוך מחיצות הקדושה.
דרומי כתב:שני הצדדים שהזכרת יש להם מקור מיד ביציאת מצרים כאשר עמדו ישראל על הים ונחלקו כידוע לארבע כיתות.
הכת הראשונה אמרה "ניפול לים"! והיינו, מכיון שמצרים באים לקראתנו ורוצים להחזיר אותנו לשיקוציהם - הבה ונקיים "יהרג ואל יעבור", נמסור את הנפש ובכך ניפטר מטומאת מצרים באופן מוחלט.
אך הכת השניה טענה, "נחזור למצרים"! והיינו, שאולי זה שמצרים מחזירים אותנו הוא מכיון שעדיין לא הוצאנו מהם מספיק "רכוש גדול", אז הבה ונחזור למצרים ונוציא מהם עוד יותר רכוש ואז נשלים בוודאי את שליחותנו שם ונוכל לצאת ביד רמה.
ודו"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענד ו־ 102 אורחים